ת"פ 19163/11/12 – מדינת ישראל נגד מתתיהו הירשמן ו-35 אחרים
בית המשפט המחוזי בירושלים לפני כבוד השופט רם וינוגרד |
|
|
16 פברואר 2016 |
ת"פ 19163-11-12 מדינת ישראל נ' הירשמן ואח'
|
1
המאשימה |
מדינת ישראל
|
|
ע"י ב"כ עו"ד טל פרג'ון ועו"ד דורין בן ציון מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה
|
נגד |
|
הנאשמים |
1. מתתיהו הירשמן ו-35 אחרים הנאשמים 1, 8 ו-9 ע"י ב"כ עו"ד אריאל עטרי
|
החלטה בעניינם של הנאשמים 1, 8 ו-9 |
1. הנאשמים 1, 8 ו-9 (להלן: "המבקשים") הגישו עתירה לבג"צ בעניין החלטות ביניים שניתנו במסגרת ההליך שלפני. העתירה נדחתה על הסף (בג"צ 8692/15 מתתיהו הירשמן ואח' נ' בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 10.1.16), כאשר במסגרת פסק הדין צוין כי טענות העותרים אינן באות בגדרי החריג הפסיקתי המאפשר התערבות בהחלטות ביניים "ומקומן להישמע - וככל הנראה הן נשמעו לפחות בחלקן - בפני בית המשפט המחוזי הדן בהליך הפלילי" (פסקה 3 לפסק הדין). בעקבות פסק הדין הגישו המבקשים ביום 13.1.16 בקשה, שהתבססה על העתירה שהוגשה לבית המשפט העליון, ובמסגרתה ביקשו לאסור על המאשימה ליזום ראיונות עם עדיה על נושאים מהותיים, על נושאים שלא הועלו על ידי העדים בעבר, ולאסור עליה לעשות שימוש במהלך המשפט בראיונות שנערכו על ידה שלא בהתאם להלכת בורוביץ (ע"פ 4855/02 מ"י נ' בורוביץ, פ"ד נט(6) 776 (2005)). עוד ביקשו כי המדינה תעביר לידם בתוך ימים ספורים את הרשימה הסופית של העדים הצפויים להעיד (הכוונה לאותם עדים שזומנו לצורך הגשת מסמכים).
2
2. הבקשה הוגשה תחילה ביום 13.1.16 ונדחתה תוך הבהרה כי בקשות בעניין זה ידונו רק לאחר שהמבקשים יבהירו לאילו נושאים מתוך האמור בבקשות לא ניתנה כבר התייחסות במסגרת ההחלטות שניתנו במהלך הדיונים שהתקיימו עד כה. בדומה נדחתה בקשה זהה שהוגשה מאוחר יותר באותו יום בשינויים קלים. בעקבות החלטות אלה הוגשה בקשה מתוקנת ביום 24.1.16.
3. יובהר כי בשלב זה התקיימו כ- 40 ישיבות הוכחות במסגרת ההליך, הפרוטוקול משתרע על כ-4,500 עמודים והוגשו קרוב ל-1100 מוצגים, שאף לא אחד מהם הוגש בהסכמה של המבקשים. מטבע הדברים ניתנו החלטות ביניים רבות ביותר במסגרת הדיונים, ואין מקום לחזור ולהידרש לעניין שכבר הוכרע.
4. הבקשה שהוגשה ביום 24.1.16 מצומצמת בהיקפה מהבקשות שהוגשו קודם לכן. במסגרתה טענו המבקשים כי בית המשפט לא התייחס בהחלטה מיום 16.11.15, בגדרה נדונו ראיונות העדים ונקבעו קביעות בעניינם, למצב בו במסגרת ראיונות עולים פרטי עדות מהותיים, דוגמת אלה שעלו במסגרת הראיון עם עד התביעה גולדברג. המבקשים טענו כי ההחלטה עסקה בעניינים טכניים בלבד בעוד שהמאשימה גובה "עדויות חדשות" מעדים במסגרת הראיונות. עוד נטען כי ההחלטה מיום 16.11.15 לא הזכירה את הלכת בורוביץ, המדינה בטיעוניה באותו דיון כלל לא הפנתה להלכה זו, ומכאן שלא ניתנה התייחסות לאפשרות של חריגה מהלכת בורוביץ. על כל אלה הוסיפו המבקשים וטענו שעד לשלב זה של הדיון לא הוגשה רשימה סופית של עדי התביעה בשל העובדה שחלק מהעדים אמורים להגיש מסמכים וזהותם לא הובהרה.
3
5. דין הבקשה להידחות. תחילה, יש לציין כי ההחלטה מיום 16.11.15 נשענה על החלטותיהם של כבוד השופטים חשין ומודריק שאוזכרו בה, ואף ציטטה בהרחבה מהחלטתו של כבוד השופט מודריק, שהפנתה במפורש להלכת בורוביץ. מהעובדה שבהחלטה שהוכתבה לפרוטוקול המוקלט במהלך הדיון לא נזכרה במפורש הלכת בורוביץ לא ניתן להסיק כי לא ניתן משקל לאותה הלכה. לא למותר לציין כי עו"ד עטרי עצמו טען במסגרת טיעוניו שקדמו להחלטה זו כי מדובר בפעולה חקירתית של המאשימה וברענון בנושאים מהותיים "וזה דבר מאוד מאוד מהותי ומאוד מאוד מרכזי במשפט... חקירה חדשה לגמרי בנושאים שהעד לא נחקר עליהם מעולם". ההחלטה שניתנה בעמ' 941 לפרוטוקול מיום 16.11.15 התייחסה לטענות אלה. ממילא קשה להלום את הטענה לפיה לא הוכרעו הטענות הנוגעות לחקירה בנושאים "חדשים".
יתרה מזו, עד שהוגשה הבקשה המתוקנת ביום 24.1.16 ניתנה החלטה נוספת, בעמ' 3290 לפרוטוקול מיום 14.1.16, ממנה התעלמו המבקשים כליל. החלטה זו עסקה במפורש, בין היתר, בהלכת בורוביץ. גם הדיון בהחלטה שבעמ' 3295 לאותו פרוטוקול השתלשל מהלכה זו ומהחריגים לה. יובהר שההחלטה מיום 24.1.16 דנה בטענות שסבבו את עדותו של גולדברג, ובכלל זה הטענות כי הראיון שנערך עמו מהווה עדות חדשה. ממילא מדובר בעניינים שנדונו והוכרעו זה כבר.
6. אשר לטענה בעניין רשימת העדים, לעניין זה ניתנה החלטה עוד בתחילת ההליכים ואין בכוונתי לשנות מהחלטה זו או לדון בה מחדש.
7. לפיכך הבקשה נדחית.
מן הראוי היה להשית הוצאות על המבקשים, שאף התבקשו להתייחס לעניין זה בטיעוניהם, מאחר ומדובר בטענות בעניינים שנדונו והוכרעו, והדיון החוזר בהן הצריך מענה מטעם המאשימה הן בבית המשפט העליון והן בבית משפט זה. לא אעשה צו להוצאות בשלב זה מאחר ומדובר במהלך חריג למדי במשפט הפלילי, אולם לא אמנע מלעשות כן בכל בקשה שתוגש להבא.
8. בשולי הדברים אעיר כי העובדה שטרם גובשה רשימה סופית של זהות העדים שיגישו מסמכים נובעת לא מעט מדרך התנהלות ההגנה, שסירבה להגשת מסמך כלשהו (ובכלל זה מסמכים טכניים שניתן וראוי להגישם באמצעות רשומה מוסדית או בדרך דיונית דומה אחרת) שלא באמצעות אדם בשר ודם. במצב דברים זה ספק רב אם יש להפנות את האצבע המאשימה בנוגע לתוצאה שנוצרה דווקא לכיוון המאשימה.
4
המזכירות תשלח העתק מההחלטה לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, ז' אדר א' תשע"ו, 16 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.
|
רם וינוגרד, שופט |