1

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד ורדה שפין גרוס

ב"כ הנאשמים עו"ד איילת גלוזמן

הנאשם 2 בעצמו

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

האישום

הנאשמת 1, חברה פרטית שמפעילה בית קפה במתחם נמל תל-אביב (להלן: הנאשמת), ורשומה כ"עוסק מורשה", והנאשם 2 (להלן: הנאשם) שהוא מנהלה, לא הגישו במועד לרשויות מע"מ דו"חות תקופתיים (להלן: הדו"חות) לתקופה שבין חודש אוקטובר 2010 וחודש ינואר 2014. בכתב האישום המקורי דובר על אחור בהגשתם של 23 דו"חות; ואולם, כתב האישום תוקן בחודש מרס 2014, ובו נטען, כי הנאשם לא הגיש במועד לרשויות מע"מ 32 דו"חות, על פי הפירוט דלקמן: 29 מהדו"חות הוגשו באחור של כחודש ויותר, ואילו שלושה מהדו"חות לא הוגשו עד מועד הגשת כתב האישום המתוקן.

2

הנאשמים מואשמים באי הגשתם במועד של דו"חות תקופתיים, 32 עבירות לפי סעיף 117(א)(6), ביחד עם הסעיפים 67 ו-88 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ"), בקשר לתקנות 20 ו-23 לתקנות מס ערך מוסף, תשל"ו-1976.

הדיונים נדחו בהסכמה כדי לאפשר לנאשמים להסיר את יתרת המחדלים, וכן, כדי שיושג הסדר טיעון עונשי. בסופו של יום, הודה הנאשם בשמו ובשם הנאשמת במיוחס להם, והורשע בעבירות דנן.

עמדות הצדדים לעונש

הצדדים חלוקים לגבי העונש ההולם את הנאשמים: התביעה עותרת להחמיר בעונשו של הנאשם, ולתת ביטוי בגזר הדין לחומרת העבירות ולחומרת הנסיבות שבעות לידי ביטוי במספרם הרב של הדו"חות שלא הוגשו במועד, לאחור הניכר שמציין את הגשתם של חלק מהדו"חות (חלקם הוגשו, לדבריה, באחור של חודשיים ויותר), ושלושה דו"חות (אלו שמתוארכים לחודשים נובמבר 2013, דצמבר 2013 וינואר 2014) הוגשו ושולמו רק בבוקר יום הדיון, בהסדר תשלומים.

משיקולים אלה, וכן, מאחר שמדובר בעסק רווחי שהכנסותיו ניכרות; בהתחשב בהימשכות העבירות לאורך שנים; וכן, בשל היקף הנזק שגרמו הנאשמים לאוצר המדינה, ביקשה ב"כ המאשימה לגזור על הנאשם עונש משמעותי שהרכיב העיקרי בו הוא מאסר בפועל במתחם שבין 4 ו-8 חודשים, היינו: 6 חודשים, אשר אותם יוכל הנאשם לשאת בעבודות שרות. בנוסף, עתרה להשית על הנאשם רכיב של מאסר על תנאי, ועל שני הנאשמים קנס כספי משמעותי ומכביד.

3

ב"כ הנאשם לא הפחיתה מחומרת העבירות וריבוין, שהפכו את הנאשם לעבריין מס סידרתי, לכאורה. עם זאת, עתרה למתן את העונש ככל הניתן, וזאת, בשל הנסיבות המיוחדות והאישיות, ובין השאר, משבר אישי ומשבר כלכלי שחווה הנאשם, שבעטיים הוגשו הדו"חות באיחור. ב"כ הנאשמים הרחיבה בתיאור היסטוריית העסק, והסיבות להידרדרות הכלכלית, שהביאה את העסק לכדי כליה, הוצא נגדו צו פינוי (המסמך נ/3), והוא עומד להסגר סופית. לתמיכת הטיעונים הגישה ב"כ הנאשם את המסמכים נ/1 ו-נ/2. בהתחשב באורח חייו החיובי של הנאשם, שהוא נשוי ואב לילדים, ובעברו שרת כקצין בצה"ל; בהתחשב במצבו האישי הקשה היום, וכן, במאמצים העצומים שעשה להגשת הדו"חות ותשלום החוב; ובהתחשב גם במדיניות הענישה הנוהגת [בהתאם לטבלת פסיקה שהוגשה לעיוני, לפיה, הסתפקו בתי המשפט הדיוניים בעונשי מאסר על תנאי וקנסות כספיים מתונים], עתרה ב"כ הנאשמים להסתפק במאסר על תנאי ובקנס סביר, ולחילופין, במאסר לריצוי בעבודות שרות לתקופה מינימלית.

הנאשם סיפר כי הוא רשום כעוסק עצמאי מאז 1996, והוא בוש ונכלם היום ובכלל מעצם המעמד המביש שאליו נקלע, כשהוא על סף פשיטת רגל. עתירתו היא לאפשר לו להשלים את החזר החובות לנושים ולמע"מ כדי לשרוד, ולא לגרום לחורבן גמור.

דיון והכרעה

האחור בהגשתם של דו"חות תקופתיים למנהל מע"מ איננו נדיר, לצערי. אלא שבמקרה זה הגדילו הנאשמים עשות, וצברו איחורים דיווחיים בהיקף ניכר וחמור.

דומני שאין צורך לחזור ולהזכיר, כי גביית המיסים אמורה לממן את הוצאותיה וצרכיה של המדינה בתחומים שונים, ולצורך כך, מטילים דיני המס על אזרחי המדינה חובות ומטלות שנועדו להקים ולקיים תקשורת שוטפת ותקינה בין האזרחים לבין רשויות המס. באמצעות הדו"חות התקופתיים אמורים עוסקים לבטא את פעילותם העסקית התקופתית, ולהעביר לרשויות מע"מ את סכומי המע"מ שגבו מלקוחותיהם, בניכוי המס ששילמו לספקים. מנגנון גביית מס הערך המוסף מושתת על אכיפה עצמית ועל דיווח מסודר המוגש בעתו וכולל דו"חות תקופתיים שוטפים ואמיתיים.

אשר על כן, אחור בהגשתו של דו"ח, כל שכן, אחור בהגשתם של מספר דו"חות, והימנעות מתשלום המס המגיע, מהווים עבירה כפולה ומכופלת בחומרתה. פגיעתה באוצר המדינה קשה. היא קשה פי כמה כאשר מדובר בעסק רווחי, שמחזור עסקיו המדווח נע סביב 300 אלף ₪ ו-400 אלף ₪ מדי חודש.

4

מעשיו של הנאשם מהווים התנהלות עבריינית ממושכת, שנמשכה כשגרה. המשמעות היא שהנאשם החזיק תחת ידו בכספי המס שגבה, כ-630 אלף ₪ באומדן זהיר (לא כולל שלושת הדו"חות שהוגשו בבוקר הדיון), ולא העבירם לתעודתם. מעשיו כמוהם כגניבה מהקופה הציבורית [ע"פ (מחוזי תל-אביב יפו) 71245/00 חב' ארטן עיצובים בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל, מסים טו/4, מחודש אוגוסט 2001].

היקף ועומק הפגיעה שפגעו הנאשמים בערכים חברתיים מוגנים עומדים ביחס ישר להימשכות העבירות, למספרן ולגודל הנזק שהסב הנאשם. עם זאת, אני סבורה כי במקרה זה, נוכח השלמת הגשתם של הדו"חות, ראוי להתייחס למעשיו ולמחדליו של הנאשם - אי הגשתם במועד של 32 דוחות תקופתיים - כמקשה אחת נמשכת.

בהתחשב בכל האמור עד כה ובמדיניות הענישה הנוהגת [כגון: רע"פ 6095/06 לוי נ' מדינת ישראל, תקדין עליון 2006(4), עמ' 2016; רע"פ 3137/04 חג'ג' נ' מדינת ישראל, תקדין עליון 2004(2), 167; ע"פ 6474/03, 6473/03 מלכה ובר מוחא נ' מדינת ישראל פ"ד נח(3), 721, בעמ' 725-726; ע"פ 3004/98 מדינת ישראל נ' שבתאי, פד"י נה(3) 577, בעמ' 585; ת"פ (נצרת) 7228/97 מדינת ישראל נ' דיב, תקדין שלום 99(2), 130], אני סבורה כי מתחם הענישה שהציגה ב"כ המאשימה בעיקרו הולם, אף שהוא מצומצם בטווחיו. מתחם העונש ההולם לדעתי את העבירות שעבר הנאשם הוא מאסר בפועל בן חודשיים, לריצוי בעבודות שרות, ברף התחתון, בצירוף מאסר על תנאי וקנס בסך עשרת אלפים ₪, ומאסר בפועל בן שמונה חודשים, ברף העליון, בצירוף מאסר על תנאי, וקנס בסך ארבעים אלף ₪.

עונשו של הנאשם אמור להיקבע, בהתאם לסעיף 40ג'(ב) לחוק העונשין, בתוך המתחם האמור - בתחום התחתון, העליון או בתווך ביניהם, בהתאם למשקלן של הנסיבות הנוספות שנפרשו בפני בית-המשפט, אשר אינן קשורות בביצוע העבירות, ומתן המשקל היחסי המתאים לכל אחת מהן. אולם, בית-המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם, לכאן או לכאן, מתוך שיקולים שעיקרם שיקום העבריין, או, הגנה על שלום הציבור, ועוד.

5

אשר לנאשם - נסיבותיו ודמותו: הנאשם כבן 44. הוא נשוי ואב לילדים. אין ספק שמדובר באזרח נורמטיבי, אשר הקפיד רוב שנותיו, וגם כבעל עסק, לקיים את כל דרישות החוק. כפי שנמסר, נאבק היום הנאשם מאבק מר ונוקב כדי לשמר את העסק ולהפכו לעסק רווחי. אפשר שבעשותו כן הוא עובר משברים לא פשוטים, ומצבו הכספי קשה. אין לו נכסים מכל סוג.

סיכומו של דבר: העבירות שעברו הנאשמים ונסיבות ביצוען הן חמורות. הנאשם ראוי לעונש חמור. אלא שהמחדלים הוסרו. הנסיבות האישיות שמניתי שוקלות לקולא, ומשקלן איננו מועט. לאלה אוסיף את ההודאה באשמה ואת נטילת האחריות. מכלול השיקולים מביא אותי לקבוע את עונשם של הנאשמים ברף התחתון של המתחם שהתוויתי.

אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים:

על הנאשמת 1 אני גוזרת קנס כספי בסך 10,000 ₪.

הסכום יופקד בקופת בית המשפט ב-5 תשלומים שווים ורצופים, שהראשון בהם לא יאוחר מ-20.08.2014 וכל תשלום נוסף חודש לאחר מכן.

על הנאשם 2 אני גוזרת:

א.       2 חודשי מאסר בפועל.

ב.        6 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור משך שלוש שנים מהיום עבירה מהעבירות בהן הורשע.

ג.         קנס כספי בסך 12,000 ש"ח או 40 ימי מאסר תמורתו.

הנאשם יפקיד את הקנס ב-6 תשלומים שווים ורצופים, שהראשון בהם לא יאוחר מ-20.02.20185 וכל תשלום נוסף חודש לאחר מכן.

לאור חוות דעת הממונה על עבודות השירות והמצאות הנאשם כשיר לרצות את עונש המאסר בן 2 חודשים בעבודה ציבורית, אני מחליטה כי הנאשם ירצה את עונש המאסר שגזרתי עליו בן 2 חודשים בעבודות שירות בבית החולים איכילוב, ויצמן 6 תל אביב.

6

שעות העבודה ותנאי העבודה הם כפי שנקבעו על ידי הממונה על עבודות השירות והמפקח האחראי הוא רס"ב שמעון פרץ.

תחילת ריצוי עבודות השירות הוא 07.07.2014.

מובהר בזאת לנאשם כי עליו לעמוד בתנאי הפיקוח וביקורות פתע, וכל הפרה בעבודות השירות תביא להפסקה מנהלית ולריצוי העונש במאסר ממש.

כמו כן, על הנאשם להודיע מיד לממונה על כל שינוי בכתובתו.

אני מורה לנאשם להתייצב בפני המפקח על עבודות השירות לצורך קליטה והצבה בתאריך האמור, בשעה 8:00, מפקדת גוש מרכז, ת.ד. 81 רמלה, קו אוטובוסים 247 (מהתחנה המרכזית של רמלה או לוד).

המזכירות תעביר העתק לממונה על עבודות השירות.

הודע על זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום י"ג סיוון תשע"ד, 11/06/2014 במעמד הנוכחים.