1

 

 

 

הנאשם הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן הכולל שני אישומים. להלן יפורט האמור בכתב האישום, על הוראות החיקוק בהן הורשע הנאשם.

אישום ראשון.

2

ביום 2.7.14 נחטף ונרצח הנער מוחמד אבו חדיר. על רקע זאת התפתחו הפרות סדר נרחבות בירושלים במהלכן יודו אבנים, זיקוקים ובקבוקי תבערה לעבר כוחות המשטרה, אשר ניסו למנוע את הפרות הסדר.

סמוך למועד הלווייתו של אבו חדיר, התאספו בשועפאט מספר רב של מתפרעים, והחלו ליידות אבנים, זיקוקים ובקבוקי תבערה לעבר השוטרים. הנאשם, שנטל חלק בהתפרעות, הכין יחד עם אחרים בקבוקי תבערה אשר שימשו את המתפרעים.

בנוסף, הצית הנאשם שני בקבוקי תבערה, ויידה אותם לעבר ניידות משטרה שהיו במקום.

למחרת היום, נטל הנאשם חלק יחד עם רבים אחרים, בהתפרעות בשכונת שועפאט, במהלכה יודו אבנים, זיקוקים ובקבוקי תבערה לעבר שוטרים שהיו במקום.

במעשיו המתוארים לעיל ייצר הנאשם נשק בלא רשות על פי דין לעשות זאת; השתתף הנאשם בהתקהלות אסורה, שהתחילו לבצע בה את מטרתה - הפרת השלום שיש בה כדי להטיל אימה על הציבור; וניסה הנאשם שלא כדין לשלח אש במזיד בנכס של המדינה. על יסוד האמור הודה והורשע הנאשם בעבירות הבאות:

התפרעות - עבירה לפי סעיף 152 לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: החוק).

ייצור נשק - עבירה לפי סעיף 144(ב2) לחוק.

ניסיון הצתה - עבירה לפי סעיף 448(א) סיפא לחוק בצירוף סעיף 25 לחוק.

 

אישום שני

במהלך תקופה שאינה ידועה במדויק למאשימה ועד למעצרו, החזיק הנאשם חשבון ברשת החברתית "Facabook" תחת השם "Fadi Dweat" בשפה הערבית (להלן: חשבון הפייסבוק).

כל פרסומי הנאשם בחשבון הפייסבוק היו פתוחים בפני כלל גולשי הפייסבוק. בנוסף, 255 עוקבים נרשמו לחשבון הפייסבוק של הנאשם.

במהלך התקופה שבין 22.12.16 ועד יום 5.1.18, פרסם הנאשם במספר רב של הזדמנויות בחשבון הפייסבוק גילויי הזדהות עם ארגון הטרור חמא"ס, וקריאות הסתה ותמיכה במעשי טרור.

הנאשם העלה לחשבון הפייסבוק תכנים מסוג זה שזכו לחשיפה, ואשר היוו במה גם לאחרים להביע תמיכתם בתכנים באמצעות הבעת תמיכה באופן סמלי וגלוי באמצעות סימני חיבוב (LIKE).

אלה הפרסומים שפרסם הנאשם בחשבון הפייסבוק (מתורגמים מערבית).

3

         א.         ביום 12.8.17 בוצע פיגוע דקירה בשער שכם בירושלים במהלכו דקרה המחבלת פדוואה חמאדה מאבטח של הרכבת הקלה בירושלים.

באותו היום, העלה הנאשם לחשבון הפייסבוק פרסום בעקבות הפיגוע בו כתב "שער שכם שער השאהידים" וכן "תכה את הכובש". פרסום זה זכה ל-73 סימני חיבוב.

         ב.         ביום 14.7.17 ביצעו שלושה תושבי אום אל פאחם פיגוע בהר הבית בירושלים בו נרצחו שני שוטרים, המחבלים נורו ונהרגו על ידי כוחות ביטחון.

ביום 21.7.17, על רקע הפיגוע בהר הבית, העלה הנאשם לחשבון הפייסבוק פרסום בו כתב:

"ברכה לשאהידים.

ברכה למי שהתנגד ועלה.

ברכה למי ששמר על האמנה והשבועה.

האדמה של ירושלים חובקת 3 שאהידים.

השם ירחם על השאהידים שלנו".

את הפרסום ציין הנאשם בתיוג "שבוע_הזעם".

פרסום זה זכה ל-53 סימני חיבוב.

          ג.         ביום 20.4.17 העלה הנאשם לחשבון הפייסבוק פרסום בו נכתב:

"המולוטוב וזרוע הלוחמים הם סימני הדרך בשביל הגבורה".

פרסום זה זכה ל-53 סימני חיבוב.

         ד.         ביום 28.4.17 העלה הנאשם לחשבון הפייסבוק פרסום ובו סרטון בו נראים רעולי פנים מיידים אבנים לעבר כוח צה"ל, בצד הסרטון העלה הנאשם פרסום שכותרתו "אריות בית לחם", נכתב: "מארב אבנים שהביא לבריחת החיילים. הנערים משליכים רימוני גז לעבר כוחות הכיבוש שנפלו למארב ביישוב תקוע מזרחית לבית לחם".

פרסום זה זכה ל-14 סימני חיבוב.

         ה.         ביום 7.5.17 העלה הנאשם לחשבון הפייסבוק פרסום בו כתב:

"התשובה לפשעים של הכיבוש הם בקבוק מולוטוב ושריפת מכוניות בסבסטיה והתנגשויות בעיסאוויה". פרסום זה זכה ל-46 סימני חיבוב.

4

          ו.          ביום 21.5.17 העלה הנאשם לחשבון הפייסבוק פרסום בנוגע לארגון הטרור חמאס ובו כתב:

"אוהבים את מי שמפחיד את אויבנו ונשאר הלפיד שמאיר את המאבק ומצפן ההתקוממות. #חמאס לא טרור".

פרסום זה זכה ל-56 סימני חיבוב.

          ז.          ביום 14.7.17 על רקע הפיגוע בהר הבית כמתואר לעיל העלה הנאשם לחשבון הפייסבוק פרסום בו נכתב "חשבו שהמאורה של הגיבורים, האריות שלה הזדקנו, עד שנפלו בין הסמטה ובתוך הקירות". "#שבוע_השאהידים". פרסום זה זכה ל-60 סימני חיבוב.

         ח.         יחיא עיאש, המכונה "המהנדס", ממנהיגי חמא"ס וממקימי הזרוע הצבאית של הארגון, חוסל בידי מדינת ישראל ב-5.1.96.

ביום 5.1.18 העלה הנאשם לחשבון הפייסבוק פרסום ובו תמונתו של יחיא עיאש בצד הכיתוב "אחד משמות הגיבורים שלא ניתן לחקות. 22 שנה למות הקדושים של המפקד. #יחיא_עיאש".

פרסום זה זכה ל-34 סימני חיבוב.

         ט.         ביום 21.7.17, ביצע עומר אל עאבד פיגוע דקירה ביישוב חלמיש בו רצח באמצעות סכין שלושה אזרחים, המחבל נורה ונעצר על ידי כוחות ביטחון.

ביום 21.12.17 העלה הנאשם לחשבון הפייסבוק פרסום ובו תמונתו של המחבל עומר אל עאבד כשהוא מחייך, לצד התמונה העלה הנאשם פרסום לחשבון הפייסבוק בו נכתב:

"הוי החיוך שמפוצץ את הכובש רסיסים, רסיסים. עומד אלעבד הוא שופט אותם בחיוך שלו".

פרסום זה זכה ל-39 סימני חיבוב.

          י.          ביום 13.10.16 ביצע מוסבאח אבו סביח פיגוע ירי בירושלים, במהלך הפיגוע נהרגו שוטר ואזרחית, המחבל נורה ונהרג.

ביום 9.10.17, לקראת יום השנה לפיגוע, העלה הנאשם לחשבון הפייסבוק פרסום ובו תמונת המחבל מוסבאח אבו סביח, לצד התמונה העלה הנאשם פרסום לחשבון הפייסבוק בו נכתב:

"שנה לעזיבתך, אלוהים ירחם עליך יא חאג". פרסום זה זכה ל-70 סימני חיבוב.

במעשהו בפרסום המפורט בסעיף א', פרסם הנאשם קריאה ישירה לביצוע מעשה טרור.

5

במעשיו בפרסומים המפורטים בסעיפים ו' ו-ח', עשה הנאשם בפומבי מעשה של הזדהות עם ארגון טרור, לרבות בדרך של פרסום דברי שבח, תמיכה או אהדה, הנפת דגל, הצגה או פרסום של סמל, או הצגה, השמעה או פרסום של סיסמה או המנון, במטרה להזדהות עם ארגון הטרור.

במעשיו בפרסום המפורט בסעיפים ב', ג', ד', ה', ז', ט' ו-י', פרסם הנאשם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור, תמיכה או הזדהות עמו ועל פי תוכנו של הפרסום והנסיבות שבהן פורסם יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה טרור.

על יסוד המפורט באישום השני, הודה והורשע הנאשם בעבירות הבאות:

הסתה לטרור - עבירה לפי סעיף 24(ב)(1) לחוק המאבק בטרור, תשע"ז-2016 (להלן: החוק) (1).

גילוי הזדהות עם ארגון טרור - עבירה לפי סעיף 24(א)(1) לחוק (2).

גילוי הזדהות עם מעשה טרור - עבירה לפי סעיף 24(ב)(2) לחוק (7 עבירות).

ביום 9.7.2018, טענו הצדדים בפניי לעניין העונש שיושת על הנאשם.

טיעוני המאשימה לעונש

המאשימה - באמצעות בא כוחה עו"ד אסף גרינבוים - הדגישה כי מעשי הנאשם חמורים, וכללו הסתה לאלימות ואף הוצאתה לפועל.

לגישת המאשימה, יש לקבוע שלושה מתחמי עונש בענייננו. מתחם אחד בגין ייצור ויידוי בקבוק התבערה, מתחם שני בגין עבירות ההתפרעות ויידוי האבנים, ומתחם שלישי בגין העבירות מושא האישום השני (עמוד 7 שו' 7 עד 10).

צוין, כי הערכים הנפגעים כתוצאה ממעשי הנאשם באישום הראשון, הם שלמות הגוף ושמירה על חיי אדם, וכן שמירה על הסדר הציבורי. הפגיעה בערכים קשה. הגם שבסופו של יום לא נגרם נזק ממעשי הנאשם, פוטנציאל הנזק היה גבוה.

בהתייחס לאישום השני, הדגישה המאשימה כי חופש הביטוי אינו היתר להתפרעות. הוטעם, כי אין המדובר בפרסום בודד אותו פרסם הנאשם, אלא: "רצף של פרסומים שפורסמו במשך זמן ממושך על גבי תקופה של שנה" (עמוד 7 שו' 15). החומרה בפרסומים אלה, נובעת מכך שמטרתם הייתה שלהוב הרוחות ועידוד ביצוע מעשי טרור נוספים.

המאשימה הפנתה לפסיקה התומכת לגישתה בעונש ההולם לנאשם בענייננו, באישומים השונים.

6

סוף דבר, עתרה המאשימה לקבוע מתחם עונש שבין שנתיים ל-4 שנות מאסר בגין עבירת ייצור ויידוי בקבוק התבערה, מתחם שבין 12 חודשי מאסר לבין 30 חודשי מאסר בגין עבירות יידוי האבנים וההתפרעות, ומתחם נוסף שבין 15 ל-30 חודשי מאסר, בגין עבירות ההסתה וגילוי ההזדהות עם מעשי טרור.

בהסכימה לחפיפה מסוימת בין העונשים השונים (עמ' 8 שו' 3), עתרה המאשימה לגזור על הנאשם עונש של 3.5 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי, וקנס.

טיעוני הנאשם לעונש

הנאשם - באמצעות באת כוחו עו"ד לאה צמל - הדגיש כי מעשיו בוצעו על רקע התלהטות הרוחות כתוצאה מחטיפת הנער מוחמד אבו חדיר, ובוצעו בלא תכנון מוקדם.

צוין כי עובר למעצרו היה הנאשם סטודנט לעיתונות, נטול עבר פלילי, והוא אדם בוגר ומיושב.

באת כוח הנאשם הגישה לעיון בית המשפט פסיקה רבה התומכת לגישתה בעונש שיש לגזור על הנאשם. בין היתר, צוין גזר הדין שניתן בת"פ 15640-07-14 (לא פורסם), שם נדון נאשם בניסיון לתקיפת שוטר, חסימת כבישים, ויידוי אבנים ובקבוקי תבערה, לעונש של 3 חודשי מאסר בפועל. עוד ציינה ב"כ הנאשם את גזר הדין שניתן בת"פ (שלום י-ם) 20403-07-14 מדינת ישראל נ' חלאחלה, שם נדונו נאשמים בעבירות התפרעות וניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לעונשים של מספר חודשי מאסר בפועל בלבד וענישה נלווית.

סוף דבר, עתרה ב"כ הנאשם להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם עד כה (הנאשם עצור מיום 18.1.2018).

אביו של הנאשם ציין בפני בית המשפט, כי כל ימיו עמל לחנך את ילדיו לשלום עם שכניו היהודים, והדגיש כי: "אין לנו כלום נגד יהודים, יש לי חברים יהודים יותר מערבים" (עמ' 11 שו' 9).

הנאשם אף הוא הביע צער על מעשיו, וציין כי: "מה שהיה בשועפט התרחש במשך יומיים, זה סיפור קשה, [...] אני רוצה לחזור ללימודים ואני תמיד תמכתי בשלום ושיתוף פעולה" (עמ' 11 שו' 4).

דיון והכרעה

7

סימן א1 לחוק מנחה את בית המשפט לגזור עונש המבטא "יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו" (סעיף 40ב לחוק). לשם כך, על בית המשפט לקבוע 'מתחם עונש הולם', המבוסס על: (1) הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה; (2) מידת הפגיעה בערך החברתי; (3) מדיניות הענישה הנהוגה; (4) נסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ג לחוק). בשלב הבא, על בית המשפט לגזור את העונש בתוך מתחם העונש ההולם (סעיף 40ג(ב) לחוק). כשמדובר במי שהורשע בריבוי עבירות, על בית המשפט לקבוע בהתאם לסעיף 40יג לחוק, האם עבירות אלה מהוות אירוע אחד או כמה אירועים, על פי מבחן "הקשר ההדוק" שהתפתח בפסיקה (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 29.10.2014); ע"פ 1127/13 גברזגיי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 15.1.2014). אם מדובר בכמה עבירות המהוות אירוע אחד, יקבע בית המשפט מתחם עונש הולם לאירוע כולו, ויגזור עונש כולל לכל העבירות בשל אותו אירוע.

לטעמי, יש לגזור שני מתחמי עונש בענייננו. מתחם אחד בגין העבירות מושא האישום הראשון - שנעשו בסמיכות זמנים הדוקה, ומתחם נוסף בשל העבירות מושא האישום השני.

 

מתחם העונש - אישום ראשון

הערכים הנפגעים כתוצאה ממעשי הנאשם באישום זה הינם שלמות החיים והגוף, והפגיעה בסדר הציבורי. מידת הפגיעה היא בדרגה בינונית.

לצד העובדה כי ממעשי הנאשם לא נגרם נזק, יש לזכור כי פוטנציאל הפגיעה כתוצאה מיידוי אבנים ובקבוקי תבערה, גבוה. הבאתי בחשבון את הרקע לאירועים מושא כתב האישום - חטיפתו ורציחתו האכזרית של נער על רקע לאומני.

בהתייחס למדיניות הענישה, אציין את גזר הדין שניתן בת"פ 52044-05-13 מדינת ישראל נ' בצל [פורסם בנבו] (4.2.2014) - שם הורשע נאשם על פי הודאתו בייצור בקבוקי תבערה והשלכתם סמוך למכוניות בכביש המוביל לישוב טל-אל. בנוסף, הצית הנאשם באותו עניין צמיג והניחו על הכביש. על הנאשם הושתו 26 חודשי מאסר בפועל.

בע"פ 2337/13 קוואסמה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (16.9.2013) הורשעו המערערים בהשלכת בקבוקי תבערה במזרח ירושלים, מתוך מטרה להביא לעזיבת משפחות יהודיות מהשכונה. על המערערים הושתו עונשים שנעו בין 6 ל-42 חודשי מאסר בפועל. ערעורם נדחה.

עבירת ההתפרעות וייצור הנשק, לרוב נלוות לעבירות נוספות. מכל מקום, נתתי דעתי גם לעבירות אלה, בקביעת מתחם העונש בענייננו.

על יסוד כל האמור לעיל; הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם, מידת הפגיעה בהם, מדיניות הענישה הנהוגה והנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, באתי לכלל מסקנה כי מתחם העונש בגין העבירות מושא האישום הראשון, נע בין 18 חודשי מאסר, ל-36 חודשי מאסר בפועל.

 

מתחם העונש - אישום שני

8

מן המפורסמות כי חופש הביטוי אינו יכול להוות היתר לעידוד מעשים אלימים, להסתה ולתמיכה בטרור. המסיתים לאלימות ולטרור מבקשים לפגוע ולקעקע את סדרי המדינה, שלום הציבור והסדר הציבורי - שהינם הערכים המוגנים בבסיס עבירת ההסתה לאלימות (ראו: ת"פ (שלום י-ם) 44918-12-14 מדינת ישראל נ' דעיס, עמ' 5 ו-6 לגזר הדין (ניתן ביום 19.5.15)).

ב-10 הזדמנויות שונות פרסם הנאשם דברי שבח והסתה לאלימות בחשבון הפייסבוק, וזאת במהלך תקופה מתוחה בירושלים. נקל לשער את פוטנציאל הנזק מפרסומים אלה, העלולים ליפול על אוזניים קשובות ולב משחית.

הפרסומים בענייננו - עשרה במספר, נעשו משך תקופה ארוכה, ולא נבעו מגחמה של רגע. בנוסף, יש לתת את הדעת למספר העוקבים בחשבון הפייסבוק של הנאשם שנחשפו לפרסומים אלה, שאינו מועט.

כבר-השוואה לענייננו, בשינויים המחויבים, אציין את גזר הדין שניתן בת"פ 50328-07-16 מדינת ישראל נ' זואהרה (29.1.2017). באותו עניין, נדון מי שהודה והורשע ב-5 עבירות הסתה לאלימות, ושתי עבירות תמיכה בארגון טרור, לעונש של 7.5 חודשי מאסר בפועל.

על יסוד האמור לעיל; הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם, מידת הפגיעה בהם, מדיניות הענישה הנהוגה והנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, באתי לכלל מסקנה כי מתחם העונש בגין העבירות מושא האישום השני, נע בין 4 חודשי מאסר, שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות, לבין 10 חודשי מאסר בפועל.

לאחר קביעת מתחמי העונש, רשאי בית המשפט לגזור עונש כולל בגין שני המתחמים (סעיף 40יג(ב) לחוק העונשין). כך מצאתי לעשות בענייננו.

בהתייחס לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, לשם קביעת עונשו של הנאשם בתוך המתחם, אציין מספר נתונים שיש בהם כדי לדון את הנאשם לצד הקולה: שיתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות החוק - הנאשם הודה בכתב אישום מתוקן, וחסך זמן שיפוטי יקר. נסיבה זו בהכרח תיזקף לזכותו. בנוסף, מלמד הדבר על נטילת אחריות מצידו של הנאשם.

 

הנאשם נעדר עבר פלילי. התרשמתי כי למד את הלקח ממעשיו, וכי מעצרו מהווה עבורו גורם מרתיע. בנוסף, לא ניתן להתעלם מחלוף הזמן מיום ביצוע העבירות מושא האישום הראשון, ועד היום (העבירות בוצעו בראשית חודש יולי 2014).

 

9

לאור האמור, מצאתי לגזור על הנאשם עונש כולל הממוקם סמוך לתחתית מתחמי העונש שנקבעו לעיל. חלקו לריצוי בפועל, ובחלקו לא יישא הנאשם אלא אם יעבור עבירות נוספות בפרק הזמן שייקבע, כמפורט להלן.

 

סיכום

סוף דבר, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

         א.         16 חודשי מאסר בפועל, שמניינם החל מיום מעצרו של הנאשם. הנאשם עצור מיום 18.1.2018.

         ב.         8 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שלא יעבור הנאשם עבירה בה הורשע, במשך שנתיים מיום שחרורו.

          ג.         קנס בסך 2,000 ₪, או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 1.11.2018.

 

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מהיום.

 

 

ניתן היום, כ"ד תשרי תשע"ט03.10.2018