1

הנאשם הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, לפי סעיפים 7(א) ו-(ג) לפקודת הסמים המסוכנים. ביום 20.5.2020 נגזר דינו, בין היתר לשל"ץ, מאסר על-תנאי, פסילה על-תנאי, צו מבחן וקנס. הוריתי על השמדת הסמים.

2

במועד הטיעונים לעונש לא עתרה המאשימה לחילוט הסך של 2,905 ₪ שנתפס על הנאשם, ושנטען בכתב האישום במסגרת הודעה לפי סעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (הפסד"פ), כי "תבקש המאשימה לחלט את הרכוש שמפורט להלן ואשר שימש את הנאשם לביצוע העבירות המיוחסות לו: כסף מזומן בסך 2,905 ₪". לאחר סיום הדיון, ועוד באותו יום, הגישה המאשימה בקשתה לחילוט הסכום האמור בהתאם להודעה שבכתב האישום. הסניגור מתנגד מהטעמים, כי הנאשם לא הוכרז סוחר סמים בהתאם לפקודת הסמים, לא דובר על חילוט במסגרת ההסדר, והדבר לא נתבקש בעת הטיעונים לעונש.

לאחר שקראתי את טענות הצדדים, דין בקשת המדינה להתקבל.

ראשית, גם אם לא הוסכם פרט זה הנוגע לחילוט בהסדר הטיעון שהוצג לבית המשפט ביום 28.4.2019, הרי שבקשת החילוט הייתה ידועה ונכללה גם בנוסח כתב האישום המתוקן בו הודה הנאשם.

שנית, גם אם שכח התובע לחזור על הבקשה במעמד הטיעונים לעונש, הוא עשה כן בהזדמנות הראשונה, ואף עוד באותו היום באמצעות הגשת בקשה בכתב.

שלישית, אין בכל האמור כדי להפתיע את הנאשם ואת בא-כוחו שידעו את עמדת המאשימה כעולה מכתב האישום המקורי והמתוקן, שבו נותרה ההודעה על בקשת החילוט.

רביעית, הודעת החילוט בכתב האישום מתייחס לפסד"פ ולא לפקודת הסמים, ולמאשימה היכולת לברור באיזה מסלול לבחור בהקשר של בקשת חילוט. על הנאשם לסתור את החזקה כי הכספים שנתפסו קשורים בביצוע העבירה, ומי שלא נטענה טענה בהקשר זה, ומשהודה הנאשם בכתב האישום המתוקן, הכולל את הודעת החילוט, לא נסתרה החזקה.

לפיכך, נעתר לבקשת המדינה, ומורה על חילוט הסכום האמור.

יש לשלוח לצדדים.

ניתנה היום, י"ד אב תש"פ, 04 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.