ת"פ 18948/01/21 – מדינת ישראל נגד מ' מ' ד'
1
לפני |
כבוד השופט דוד שאול גבאי ריכטר
|
|
בעניין: |
המאשימה
|
מדינת ישראל ע"י ב"כ עוה"ד מאיר לוברבאום מתביעות ירושלים |
|
נגד
|
|
|
הנאשם |
מ' מ' ד' ע"י ב"כ גב' זהר גופן, מתמחַה, ועוה"ד אביאל קריא מטעם הסניגוריה הציבורית |
|
|
|
גזר דין |
כתב האישום
1. הנאשם הורשע על-פי הודאתו בעבירות של תקיפה סתם של בת זוגו, לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ובחדירה לחומר מחשב, לפי סעיף 4 לחוק המחשבים, התשנ"ה-1995. מעובדות כתב האישום עולה הנאשם היה נשוי למתלוננת והשניים התגרשו. בתאריך 18.5.2020 בשעת ערב מאוחרת, הגיע הנאשם לבית המתלוננת בירושלים והתגלע ויכוח ביניהם. אז בעט הנאשם ברגליה של המתלוננת, חטף את הטלפון הנייד שלה ודחף אותה לחדר המדרגות סגר בפניה את דלת דירתה, כשהמתלוננת נותרה מחוץ לביתה. הנאשם נעל את דלת הדירה, נכנס ליומן השיחות של המתלוננת בטלפון הנייד שלה ומחק את השיחות שהיו בינו לבינה. לאחר שסיים זאת, פתח את דלת הדירה ועזב את המקום.
מהלך הדיון
2. הצדדים לא הגיעו להסדר טיעון אך הוסכם לשלוח את הנאשם לשירות המבחן לעריכת תסקיר. הסניגור ביקש ששירות המבחן יבחן גם את שאלת ביטול ההרשעה.
תסקיר שירות המבחן
2
3. מהתסקיר עולה כי הנאשם רווק כבן 26, מנהל עסק בתחום עיצוב אירועים ונמצא בשנת הלימודים השלישית בתחום לימודי ההנדסה האזרחית. הנאשם מגיע מרקע חרדי, סיים 12 שנות לימוד וכאמור, עובד ולומד. הנאשם הכיר את המתלוננת בגיל 16 והם קיימו מערכת יחסים במשך כ-3 שנים. הנאשם קיבל אחריות למעשים, טען כי נלחץ כאשר סבר שהמתלוננת מתכוונת לחשוף תכתובות ביניהם ולכן פעל פי שפעל. הנאשם קיבל אחריות למעשים והביע עליהם חרטה. שירות המבחן לא מצא כי קיימת נזקקות טיפולית כלשהי, העריך כי מדובר באדם נורמטיבי שמעידתו היחידה אינה מעידה על אופיו ויכולתו להתמודד עם קשיים, כפי שפורט בתסקיר. שירות המבחן ניסה לשוחח עם המתלוננת אך זו לא שיתפה פעולה. בשורה התחתונה המליץ שירות המבחן על הטלת של"ץ בהיקף 150 שעות ועל ביטול ההרשעה נוכח מכלול הנסיבות ותחום עיסוקו העתידי של הנאשם.
טיעונים לעונש
4. ב"כ המאשימה מחד, עתר למתחם בין חודשים ספורים בעבודות שירות ועד תקופה ארוכה יותר והתנגד להמלצות שירות המבחן בהיבט העונשי ובהיבט של ביטול ההרשעה, בטענה לחומרת המעשים ולהיעדר הוכחת נזק קונקרטי. הסניגורים מאידך, ביקשו לאמץ את המלצת שירות המבחן על שני חלקיה. הופניתי לאסמכתאות בדבר לימודיו של הנאשם ובדבר מצבו הרפואי כפי שבא לידי ביטוי גם בתסקיר שירות המבחן.
קביעת מתחם העונש ההולם
5. בבואו של בית המשפט לגזור את הדין עליו לעשות כן לאחר שקבע את מתחם העונש ההולם, הנגזר מעקרון ההלימה המגלם את הערכים המוגנים ומידת הפגיעה בהם, נסיבות ביצוע העבירה ומידת אשמו של הנאשם, ומדיניות הענישה הנוהגת.
6. אשר לערכים המוגנים, מדובר בפגיעה בפרטיותו של אדם, בכבודו, באוטונומיה שלו ובשלום גופו ונפשו. פגיעה בין צדדים קרובים ואינטימיים קשה יותר בתוצאותיה הרעות, היורדת לשורשם של יחסי האמון האהבה והכבוד שאמורים להתקיים בין שותפים אינטימיים. בענייננו מידת הפגיעה בערכים המוגנים נמוכה.
3
7. אשר לנסיבות ביצוע העבירות ניתן לומר כי מדובר בנסיבות המעידות על גישה אדנותית ואובססיבית של הנאשם כלפי בת זוגו לשעבר, ועל רצונו לשלוט בחייה גם לאחר שנפרדו. בכך יש חומרה, שעה שהנאשם לא רק חשב כך אלא פעל באלימות ובאופן חודרני בפוגעו בגופה של המתלוננת, בכבודה ובפרטיותה ובתחושת האוטונומיה והביטחון שלה בביתה שלה ותוך כדי חדירה לטלפון האישי שלה. מעשה שכזה נועד להלך אימים על המתלוננת ויש בו ממד של כיעור. הנאשם אחראי למעשים. מידת הנזק שנגרמה נמוכה, אך הנזק הפוטנציאלי עלול להיות משמעותי.
8. אשר למדיניות הענישה הנוהגת - בעבירות מסוג זה מדיניות הענישה מגוונת בהתאם לנסיבות המעשה והעושה.
א. רע"פ 6022/22 ריאבנקו נ' מ"י (מיום 19.9.2022) - הנאשם צבט את אשתו בחוזקה עד שבכתה ועיקם את ידה. אושר עונש של 160 שעות של"ץ ומאסר מותנה. נדחתה העתירה לביטול הרשעה;
ב. רע"פ 340/21 מסרי נ' מ"י (מיום 28.1.2021) - הנאשם תקף את אשתו בנעל וגרם לה דימום בפנים למרות שהבן הקטין ניסה להתערב ולמנוע את הפגיעה. הנאשם נדון ל-6 חודשי עבודות שירות;
ג. רע"פ 5227/20 עומר נ' מ"י (מיום 6.8.2020) - הנאשם תקף תקיפה סתם ותקיפה חבלנית את אשתו ואת אחותו במספר אירועים, נקבע מתחם שבין 6 ל-12 חודשי מאסר והנאשם נדון ל-5 חודשי מאסר בפועל;
ד. עפ"ג (חיפה) 26397-07-21 מ"י נ' עואד (מיום 14.12.2021) - הנאשם דחף את אשתו ובעט בה והפר פעמיים צו הגנה - המתחם החל מ-6 חודשים והוטל על הנאשם עונש של 5 חודשי עבודות שירות במקום הסתפקות במאסר מותנה בערכאה הדיונית. בית המשפט המחוזי התייחס בחומרה להפרת צווי ההגנה.
9. אציין כי הפסיקה שהגישו הסניגורים שונה בנסיבותיה מנסיבות המקרה, החמור יותר בעיניי מן המקרים שנדונו שם.
10. מתחם העונש ההולם יעמוד על מאסר מותנה ו/או של"ץ או שניהם ועד 5 חודשי מאסר שיכול ויבוצעו בעבודות שירות, וענישה נלווית.
נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות
4
11. הנאשם צעיר ללא עבר פלילי, שקיבל אחריות למעשים. לאורך כל חייו התמודד עם קושי פיזי המשפיע על מאפייניו. למרות זאת, הוא נאבק לאורך השנים והגיע להישגים יפים, דבר המעיד על יכולותיו. האירוע הוא חד פעמי ואינו מעיד על אורחותיו, עד כי שירות המבחן לא סבר כי הנאשם זקוק לטיפול, ונדמה כי הדבר מדבר בעד עצמו. לכן, בהיבט העונשי, המלצת שירות המבחן מקובלת עלי.
המיקום במתחם
12. במכלול הנסיבות שפורטו, יש למקם את הנאשם בחלק התחתון של המתחם ולאמץ את המלצת שירות המבחן בעניין השל"ץ.
שאלת ביטול ההרשעה
13. נקודת המוצא היא הרשעתו של אדם שנמצאו ראיות להוכחת אשמתו. ביטול ההרשעה הוא יוצא הדופן, והדבר דורש התקיימותם של שני תנאים: טיב העבירה בנסיבותיה מאפשר לבטל את ההרשעה מבלי לזנוח אינטרסים אחרים הכרוכים בענישה, והוכחת נזק קונקרטי ובלתי מידתי בעניינו של נאשם אם ההרשעה תיוותר על כנה. אשר לטיב המקרה, מדובר במקרה מכוער כשלמרות שהתקיפה הפיזית אינה ברף חומרה גבוה, שילוב המעשים של תקיפה פיזית, נעילת המתלוננת מחוץ לדירתה וחדירה לטלפון שלה, מביאים לתוצאה ולפיה, אין להורות על ביטול ההרשעה, שכן מעשה שכזה יש להוקיע ולהעביר מסר ליחיד ולרבים, כי אין הוא מקובל. אשר לתנאי השני, הנאשם אמנם מתעתד לעסוק בתחום של הנדסה אזרחית. עם זאת, לגורמי הרישוי יש סמכות להחליט בעניין מתן רישיון ואין וודאות או קרבה לוודאות שתיק זה יעמוד לנאשם לרועץ. עם זאת אציין, כי מאחר ומדובר בתיק יחיד, ביחס לאדם נורמטיבי שאין זו דרכו כעולה מתסקיר שירות המבחן, לא סברתי שתיק זה צריך למנוע מן הנאשם לעסוק במקצועו.
גזירת הדין
14. נוכח כל האמור, גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. מאסר על תנאי של 3 חודשים, שלא יעבור הנאשם את העבירות בהן הורשע בתוך שנתיים מהיום;
ב. של"ץ בהיקף 150 שעות שיבוצע בפיקוח שירות המבחן על-פי תוכנית שתוכן על-ידו ותוגש לבית המשפט בתוך 30 יום מהיום. הנאשם הוזהר כי אם לא יבצע את השל"ץ כראוי, ניתן יהיה לפתוח את העונש מחדש ולהטיל עליו כל עונש חלופי;
ג. התחייבות בסך 5,000 ₪ שלא לעבור את העבירות בהן הורשע הנאשם בתוך שנתיים מהיום.
5
יש לשלוח לשירות המבחן.
זכות ערעור כחוק.
ניתן היום, ח' חשוון תשפ"ג, 02 נובמבר 2022, במעמד הצדדים.
