1

 

 

 

 

א. כתב-האישום:

 

 

כתב-האישום שבו הורשע נאשם 2 בעקבות הודאתו, מייחס לו עבירות של תקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק העונשין התשל"ז - 1977, החזקת סכין לפי סעיף 186 (א) לחוק הנ"ל ופציעה כשהעבריין מזויין, לפי סעיף 335 (א) (1) לחוק הנ"ל.

 

2

בתאריך 5.8.18 בשעת חצות, נכנסו המתלונן וחברו לחנות בתחנת דלק פז ברמלה.

 

נאשם 1 (עניינו הועבר לבית-המשפט הקהילתי) ביקש מהם לצאת מן החנות ולאחר דין ודברים השלושה יצאו החוצה.

 

נאשם 1 תקף את המתלונן בבעיטה בגבו ובמכת אגרוף בפניו.

 

לאחר שהשניים התרחקו מן המקום, יצר נאשם 1 קשר טלפוני עם נאשם 2.

 

נאשם 2 יצא מביתו, איתר את המתלונן ואת חברו במרחק מן החנות, הטיח בו דברים, שהוא רב עם נאשם 1, ואז נגח נאשם 2 בראשו של המתלונן, שלף סכין ממכנסיו ודקר אותו בכתף שמאל.

 

עקב כך, הובהל המתלונן אל בית-החולים.

 

עקב המעשים דלעיל נגרמו למתלונן החבלות המתוארות בסעיף 6 לעובדות.

 

ב. מתחם ענישה:

 

התכליות העומדות אחר העבירות שאותן ביצע הנאשם הן מניעת הפגיעה בגופו ובבריאותו של אדם.

 

לאור עקרון ההלימה, נוכח טיב האלימות, השימוש בסכין, תוצאת האלימות, העובדה שאין מדובר באלימות ספונטנית, אני קובע כי מתחם הענישה ביחס לאירוע אלים זה נע בין מספר חודשי מאסר בפועל עד 24 חודשי מאסר בפועל.

 

אפנה אל פסקי-הדין הבאים, שאותם לקרוא בשינויים המחויבים:

 

רע"פ 5655/13 עמרם נגד מדינת ישראל (20.11.14): נאשם צעיר, נעדר עבר פלילי, אשר תקף את המתלונן בהטחת בקבוק זכוכית על ראשו, הבקבוק נשבר וגרם לו לחתך עמוק בפניו, הוא נזקק לטיפול רפואי, נדון לשנת מאסר בפועל.

 

ע"פ 308/16 נאטור נגד מדינת ישראל (7.11.16): נאשם צעיר, נעדר עבר פלילי, אשר דקר את המתלונן בבטנו ובידו באמצעות סכין שבה התחמש מראש, נדון ל - 30 חודשי מאסר בפועל.

 

3

ע"פ 7781/12 פלוני נגד מדינת ישראל (25.6.13): נאשם צעיר, שהשתתף בקטטה, שבמהלכה נפצע, לאחר הקטטה פגש בו חמוש בסכין, שם הותקף פעם נוספת בידי המתלונן במכתב קסדה, הנאשם דקר אותו באמצעות הסכין, תסקיר חיובי נדון ל - 22 חודשי מאסר בפועל.

 

רע"פ 3555/16 סברי נגד מדינת ישראל (4.5.16): בעניינם של נאשמים שהורשעו בתקיפת המתלונן, אחד מהם בפציעתו לאחר שבעט בו והיכה בו באמצעות מקל, תסקיר חיובי, נעדר עבר פלילי, נדון למאסר בדרך של עבודות שירות.

 

רע"פ 6449/15 חלוואני נגד מדינת ישראל (12.10.15): נאשם אשר תקף את המתלונן במכת פטיש בראשו, גרם לו לחתך באזנו, תסקיר חיובי, נדון למאסר בדרך של עבודות שירות.

 

רע"פ 7378/13 חרובי נגד מדינת ישראל (31.10.13): נאשם שתקף את המתלונן בסטירות ואחר דקר אותו בסכין מטבח בבטנו, הורשע לאחר ניהול הוכחות, נדון למאסר בדרך של עבודות שירות.

 

ע"פ 5794/13 שיכה נגד מדינת ישראל (2.4.14): נאשם אשר נגח בפניו של המתלונן, אחר דקר את המתלונן שלוש פעמים בגופו, באמצעות מספריים, המתלונן פונה לבית-החולים שם עבר ניתוח, נדון לענישה בדרך של עבודות שירות.

 

ג. שיקולי ענישה:

 

האירוע המתואר בעובדות כתב-האישום חמור ביותר.

 

נאשם 2 נקט באלימות כלפי המתלונן, לאחר שכבר נחבל נוכח האלימות הקודמת של נאשם 1, פנה אליו בדברים ואז נגח בו ודקר אותו בכתפו בסכין.

 

למרות שהמאשימה לא ייחסה לנאשם 2 עבירה של קשירת קשר, הרי שהעובדות מלמדות כי נאשם 2 הגיע למקום בעקבות שיחת טלפון שקיבל מנאשם 1.

 

עוד ניתן ללמוד, כי נאשם 2 הגיע אל המקום, כשהוא חמוש בסכין והדבר מלמד, כי האירוע האלים לא היה אירוע ספונטני, אלא כזה שקדמה לו מחשבה או צפייה שכך יקרה.

 

הפציעה שנגרמה למתלונן חמורה. בעניין זה אפנה לתעודה הרפואית שהוגשה בעניינו (במ/2).

 

4

יש להעניק משקל לדברים שנמסרו בהצהרת נפגע העבירה (במ/4). בהצהרתו, תיאר את הפגיעה הגופנית, את הכאבים מהם סובל, את החרדות שכיום הן מנת חלקו - בצדק הדגיש את הפגיעה בתחושת הביטחון הכללית ואת הפגיעה בעבודתו.

 

אין חולק כי יש להרתיע בענישה, הן את הנאשם 2 והן את הרבים, מפני נקיטה באלימות ושימוש בסכינים לפתרון סכסוכים.

 

למרבה הצער, הפכה האלימות לרעה חולה ולכן יש להוקיע בענישה של ממש כל נקיטה באלימות, בין אם יש לה "מניע" ובין אם סתמית היא.

 

איני מקבל את הטענה כי העובדה שהנאשם 2 עבר אירוע אלים בעברו יש בה תירוץ או הסבר לאלימות שבה נקט - דווקא להיפך - מי שחווה אלימות חייב להישמר שבעתיים פן הוא עצמו יעשה לאחר את מה שעשו לו.

 

לחובת נאשם 2 עבר פלילי (במ/1) הכולל שתי הרשעות קודמות, מתוכן אחת בעבירת אלימות מובהקת. בעברו נדון לשישה חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות ואלו הופקעו לריצוי מאחורי סורג ובריח ממש. יחד עם זאת, העבירות הן מן השנים 2014, 2015.

 

מנגד, נאשם 2 צעיר.

 

נאשם 2 הודה, לא ניהל משפט, חסך זמן ציבורי ניכר ובין השאר את עדות המתלונן.

 

הוגשו בעניינו של נאשם 2 התסקירים הבאים:

 

הראשון, מחודש יולי 2019 תיאר את תולדות חייו, מסר כי הוא עובד בתחנת דלק, את הפציעה שלו מן העבר (היה מעורב באירוע ירי במקום העבודה, נפגע ועבר שיקום) הוא השתלב בקבוצה טיפולית, מביע חרטה על מעשיו, הביע מוטיבציה לשיקום, ועדיין, נוכח רמת המסוכנות, התבקשה דחייה להגשת תסקיר משלים.

 

השני, מחודש אוקטובר 2019 המשיך והציג תמונת מצב חיובית. עולה ממנו כי הנאשם התמיד בעבודתו בתחנת הדלק, ממשיך לשתף פעולה עם שירות המבחן וההמלצה היא לבכר את הענישה השיקומית.

 

5

השלישי, מחודש דצמבר 2019, שב וחוזר על המלצת קודמו הגם שהנאשם מצוי בראשית ההליך הטיפולי.

 

ועדיין, למרות שמדובר בראשית ההליך הטיפולי, מדובר במי אשר יהיה נתון בצו מבחן אשר יבטיח את המשך ההליך הטיפולי ואם הנאשם יפר אותו הוא יושב לבית-המשפט לדיון מחודש בעונשו, כבתחילה.

 

הנאשם היה עצור מתאריך 29.8.18 ועד 21.10.18, כלומר כמעט חודשיים ימים, ולאחר מכן שהה בתנאי מגבילים שונים עד יום 16.4.19 אז הפך מעצר הבית להיות מעצר בית לילי בלבד, ובהמשך הדרך, במועד 5.11.19 בוטל כליל.

 

מעסיקו של הנאשם 2, סיפר כי נאשם 2 הינו עובד מסור, אחראי והוא מפקיד אותו גם על עניינו כספים, לדבריו "הוא עבר מהפך" וכן: "השיפור שלו חל מקצה לקצה" (עמוד 33 שורה 11 והלאה וכן הדברים שמסר בעמוד 30 שורה 29 והלאה).

 

הנאשם עצמו במילותיו האחרונות הביע צער וחרטה וביקש להמשיך את ההליך השיקומי.

 

התקבלה חוות דעת מאת הממונה על עבודות השירות, ממנה עולה כי הנאשם מתאים לביצוע עבודות שירות.

 

מכלול השיקולים דלעיל, מלמד, כי למרות המעשה האלים החמור, שאין להקל בו ראש, אשר גרם למתלונן חבלה, העבר הפלילי, הרי שנוכח התסקירים המלמדים על תחילתו של מסלול שיקומי, העובדה כי היה עצור מזה כחודשיים, יש לבכר את המסלול השיקומי, הגם שהוא בראשיתו ולהטיל ענישה, אשר מחד תשיב לנאשם 2 כגמולו ומאידך לא תפגע בהליך שיקומו בדרך של מאסר בפועל ממש.

 

ד. תוצאה:

 

על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א. 9 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, לפי חוות דעת הממונה על עבודות השירות.

 

לשם כך יתייצב הנאשם בתאריך 6.2.20 בשעה 09:00 במפקדת הממונה על עבודות השירות מחוז מרכז.

6

 

ב. 6 חודשי מאסר שאותם לא ירצה הנאשם, אלא אם כן יעבור בתוך 3 שנים מהיום עבירת אלימות מסוג פשע.

 

ג. 3 חודשי מאסר שאותם לא ירצה הנאשם, אלא אם כן יעבור בתוך 3 שנים מהיום עבירת אלימות מסוג עוון.

 

ד. פיצוי למתלונן עד תביעה מספר 4 בסך 5,000 ₪, שישולמו לא יאוחר מתאריך 1.3.20.

 

ה. צו מבחן למשך 18 חודשים - עותק לשירות המבחן.

 

הנאשם מוזהר, כי אם יפר את צו המבחן, או שלא יציית להוראות שירות המבחן או שיפתחו נגדו תיקים נוספים, ניתן יהא להשיב אותו לבית-המשפט ולדון את עניינו כבתחילה.

 

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי מרכז/לוד בתוך 45 ימים.

 

צו כללי למוצגים.

 

 

התיק סגור.

 

 

 

ניתן היום, ג' טבת תש"פ, 31 דצמבר 2019, במעמד הצדדים.