1

 

 

 

כללי

 

1.         התביעה מייחסת לנאשמת עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); איומים עבירה לפי סעיף 192 לחוק ושימוש בכוח או באלימות למנוע מעצר עבירה לפי סעיף 47(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצרים וחיפוש) {נוסח משולב}, תשכ"ט-1963.

 

2

2.         התביעה טוענת כי ביום 1.11.2015 לפנות בוקר, נקראו השוטרת סתיו יפרח והפקח של עירית תל-אביב מאור שליו, לטיפול בהקמת רעש בפאב ברחוב צ'לנוב 51 בת"א. הפאב הופעל על ידי הנאשמת.

 

3.         כשהשוטרת נקשה על דלת הפאב הרעש פסק מיד. הנאשמת לא פתחה את הדלת למרות נקישות חוזרות ונשנות על ידי השוטרת. השוטרת הזעיקה למקום תגבורת. למקום הגיע צוות נוסף שכלל את הפקחית אירית טיורין.

 

4.         לאחר כרבע שעה של נקישות על דלת הפאב פתחה לבסוף הנאשמת את הדלת.

 

5.         השוטרת ביקשה מהנאשמת להזדהות. הנאשמת טענה כי אשרת השהייה שלה לא נמצאת בחזקתה. השוטרת הודיעה לנאשמת כי היא מעכבת אותה לתחנת המשטרה לצורך זיהויה.

            הנאשמת סירבה לדרישת השוטרת שתתלווה אליה, דחפה אותה ואף משכה בשערה.

            בשלב הזה הורחקה הנאשמת מהשוטרת על ידי הפקחים שהיו במקום.

 

6.         השוטרת הודיעה לנאשמת כי היא עצורה. הנאשמת החלה לקלל את השוטרת והפקחים אף סימנה לעבר הפקחית אירית טיורין תנועת שיסוף של צווארה.

 

7.         הנאשמת התנגדה לכבילתה באזיקים, לאחר מאמצים הצליח הפקח מאור לכבול אותה. בעת שהוכנסה לניידת המשטרה נשכה הנאשמת את הפקח מאור בידו.

 

8.         הנאשמת הודתה כי הפאב נשוא הדיון הוא אכן בהנהלתה.

            ב"כ הנאשמת טענה כי כלל לא נחקרה בסוגיית סירובה להזדהות כמפורט בעובדה 4 לכתב האישום.

            הנאשמת הכחישה כי תקפה את השוטרת ומסרה כי השוטרים התנהגו באלימות, בצורה בלתי נאותה ושפכו משקאות שהיו בפאב.

 

9.         בסיכומיה טענה הסנגורית כי עיכובה של הנאשמת בוצעה בניגוד להנחיות הפנימיות של משטרת ישראל.

 

מהלך הדיון

 

10.       העידו בפניי השוטרים והפקחים שהיו בזירה וכן העידה הנאשמת להגנתה.

            הוגשו דוחות הפעולה שנערכו על ידי השוטרים והפקחים.

3

 

11.       יצוין כי לא הובאו מטעם ההגנה בן זוגה של הנאשמת וכן לקוחות שהיו בפאב בליל האירוע למרות הנאשמת מסרה בעדותה בפניי כי היא מכירה אותם והם לקוחות קבועים.

 

12.       ב"כ הנאשמת טענה בפניי כי יש להתייחס בחשדנות לדברי השוטרים והפקחים כיוון שהם פעלו ממניעים גזעניים.

 

13.       השוטרת והפקח הגיעו למקום עשו כך בעקבות תלונה של אזרח על הקמת רעש.

            בדיווח במוקד 100 צוין כי מדובר כ"נקודה חמה" דהיינו מקום שהיו בו בעבר אירועים דומים.

 

14.       מדברי השוטרת רס"ל יפתח סתיו עולה כי היא ופקח עירוני שהיה עימה הגיעו למקום ב-1.11.2015 סמוך לשעה 03.24 " ...במקום נשמעה מוסיקה חזקה מאוד מתוך פאב של נתינים זרים... דפקתי מספר פעמים על דלת הפאב אך הנוכחים במקום השתתקו וכיבו את המוסיקה. לציין כי הדלת הייתה נעולה מבפנים". (ת/1).

 

15.       העדה הזמינה תגבורת ואף התקשרה למכבי אש . היא ציינה כי חששה שהאירוע יתפתח למשהו חמור יותר.

            לעניין הזמנת מכבי האש מסרה "..יש במקום בלון גז והמקום סגור..." היא הוסיפה כי ברגע שפתחו את הדלת בטלה את הזמנת מכבי האש.

 

16.       בהקשר זה יצוין כי הנאשמת עצמה ציינה בעדותה בפניי כי סמוך לדלת האחורית ישנם בלוני גז ולכן דלת זו הייתה נעולה.

 

17.       בהמשך ציינה השוטרת כי ביקשה ממספר אנשים ששהו בפאב ושתו אלכוהול לצאת החוצה וביקשה מהנאשמת להזדהות בעקבות כך הנאשמת לא הציגה בפני השוטרת תעודה מזהה או אשרת שהייה בארץ והודיעה לה השוטרת כי היא מעוכבת לתחנה לצורך זיהויה.

 

18.       בהמשך ציינה רס"ל יפרח "..התחילה להשתולל במקום, הניחה את שתי ידיה על החזה שלי והדפה אותי לאחור ביקשתי ממאיר ועמית שירחיקו אותה, לאחר שהרחיקו אותה היא תפסה לי את השיער ומשכה את ראשי לאחור..".

4

            השוטרת הודיעה לנאשמת כי היא עצורה בגין תקיפת שוטר.

 

19.       הנאשמת המשיכה להשתולל קיללה והיה צורך להשתמש בכוח לצורך כבילת ידיה מאחורי הגב.

            רס"ל יפרח מסרה כי בשלב מסוים הנאשמת נשכה את ידו השמאלית של מאור "...לציין כי ידו הייתה מכוסה בפליז כך שלא נשאר סימן בידו...".

            השוטרת מציינת כי לאחר שהנאשמת נלקחה לניידת, בן זוגה אשר נכח במקום לקח אחריות על המקום שהיה פתוח.

 

20.       הפקח מאור שליו שהגיע עם רס"ל יפרח למקום מציין כי היה רעש של מוסיקה במקום וכי הדלת נפתחה רק כעבור רבע שעה.

            מאור ציין ב(ת/2) .."בחיפוש במקום הבחנתי כי הייתה דלת אחורית פרוצה משם ככל הנראה הבריחו את שאר הנוכחים במקום".

            מאור שליו הזכיר את תקיפתה של רס"ל יפתח ע"י הנאשמת והוסיף "...העבירה את אצבעה על גרונה שלה לכיוון אירית כסימן לשיסוף גרונה...".

            יודגש כי הפקח כלל לא הזכיר באותו יום כי הנאשמת נשכה אותו.

 

21.       בחודש אפריל 2016 דהיינו כחצי שנה אחרי האירוע התבקש מאור שליו למלא דו"ח משלים לעניין הנשיכה באותו דו"ח (ת/3) הוא ציין ".. לאחר שכבלנו אותה ניסתה העצורה לנשוך אותי בידי השמאלית אך באותה עת לבשתי פליז עם שרוולים ארוכים ועל כך לא נשארו לי סימני פגיעה במקום".

 

22.       הפקחית טל שמאי הגיע לזירה לצורך סיוע. היא ציינה את נוכחותו במקום של בן זוגה של הנאשמת "היא שמרה על בעלה של הנאשמת ולכן לא ראתה את מה שהיה בין הנאשמת לרס"ל סתיו יפתח".

 

23.       רס"ר אסייג אורן שהיה בכוח המסייע מסר כי דפק בדלת וצעק כי מדובר במשטרה, לקח קרש שהיה במקום דפק עם הקרש לאחר מספר דקות הנאשמת פתחה את הדלת.

5

            רס"ר אסייג ציין כי בשלב מסוים בן זוגה של הנאשמת ביקש להיכנס פנימה ולראות מה קורה ואפשרו לו להיכנס לפאב.

 

24.       גם עמרי מור (ת/6) מתאר את האירועים כפי שתיארה רס"ל יפתח בסוף דו"ח הפעולה שלו

            הוא מציין "...סתיו הודיעה לה כי היא עצורה בגין תקיפת שוטרים. זו המשיכה להשתולל ונשכה בידו של מאור לציין כי לבש מעיל פליז לכן אין סימנים בידו".

 

25.       אירית טיורין שהגיעה לזירה כדי לסייע ציינה (ת/7) "...החשודה מסרה כי אין לה ויזה קיללה בטיגרית ובערבית... החשודה סימנה לעברי סימן לשיסוף הגרון עם ידה הימנית".

            היא התבקשה לערוך חיפוש על הנאשמת וחפציה. בתוך התיק היא מצאה את הויזה של הנאשמת.

 

26.       השוטרים והפקחים שהעידו בפניי עשו עליי רושם כללי חיובי.

            לעניין נשיכת ידו של מאור שליו החלטתי שאין מקום להרשיע את הנאשמת.

            מאיר שליו עצמו כלל לא ציין כי ננשך על ידי הנאשמת.

            גם כשהתבקש כעבור חצי שנה להשלים את דוח הפעולה הוא כתב כי הנאשמת ניסתה לנשוך אותו וחזר על הדברים שנמסרו ע"י השוטרים האחרים כי לא נשאר סימן כיוון שהיה עם מעיל פליז ושרוולים ארוכים.

 

27.       אין זה ברור אך השוטרים שמסרו על כך ידעו שלא נשאר סימן נשיכה כשאיש מהם לא מציין כי עשו בדיקה בדיעבד לצורך כך. התוצאה הינה כי יש ספק ממשי בעניין זה ועל כן אני מזכה את הנאשמת מהאשמה של נשיכת ידו של מאור שליו.

 

28.       שוכנעתי כי היה רעש ממשי שבקע מהפאב כשהשוטרים הגיעו למקום. שוכנעתי גם כי הנאשמת לא פתחה את הדלת במשך דקות ארוכות. אני מאמין למאור שליו כי ראה את הדלת האחורית של הפאב פרוצה.

            הנאשמת לא הזדהתה ע"י הצבת תעודת מזהה.

            נוכח הנסיבות הכוללות דהיינו הפרעה לשוטרים בעת מילוי תפקידם דהיינו סירוב לפתוח את הדלת, הקמת רעש ב-03:30 הייתה הצדקה לעיכוב הנאשמת לתחנת המשטרה.

 

6

29.       בהמשך לאחר תקיפת רס"ל יפרח שנדחפה ע"י הנאשמת אשר משכה לה בהמשך בשיער הייתה הצדקה למעצרה.

            בשלב זה בעת החיפוש התברר כי המתלוננת יכלה להציג את הוויזה שלה שהיה בתיקה אך מסיבות השמורות עמה לא עשתה כן.

 

30.       לעניין הסימן לשיסוף גרונה של הפקחית אורית טיורין שוכנעתי כי היא תיארה את הדברים בצורה מדויקת וכי אכן הנאשמת עשתה את התנועה המיוחסת לה בכתב האישום.

 

31.       הנאשמת עשתה עלי רושם בלתי אמין בהודעתה במשטרה טענה כי מיד פתחה את הדלת וכי לא התנגדה למעצרה.

            הנאשמת גם טענה כי השוטרים שפכו משקאות שהיו בפאב ולא אפשרו לה לסדר את הפאב.

            הנאשמת אישרה כי יש לה שתי כניסות לפאב כן הוסיפה כי הכניסה האחורית נעולה.

            הנאשמת מסרה עוד כי אינה מכירה את האנשים שישבו אצלה בפאב.

 

32.       בעדותה בפניי הנאשמת ציינה כי השוטרים הגיעו עם כלב וכי הכלב דחף אותה.

            בחקירתה הנגדית ציינה הנאשמתכי הפאב פתוח מ-18:00 עד 23:00 ולפעמים עד 24:00.

            הנאשמת הוסיפה : ".. הדלת הייתה פתוחה מי שרוצה נכנס לפאב..".

            התובע שאל מדוע היו אנשים בשעה 03:30 והנאשמת השיבה: "...הפאב סגור במאה אחוז, אני במצב כלכלי קשה, כמה גרושים להרוויח לפעמים היו אנשים אני השארתי את המקום פתוח יותר..".

 

33.       בעדותה בפניי טענה הנאשמת כי בן זוגה לא היה במקום. "אם היו לי עדים הייתי מביא אבל אין לי . היה לי כסף 2,000 ₪ בערך והייתי כבר עצבנית. הבית היה פתוח. גנבו לי 2,500 ₪".

 

34.       מיד אחרי דברים אלה מסרה הנאשמת בנגוד לדבריה בחקירה במשטרה (ת/8) כי הכירה את הלקוחות שישבו בפאב "הם לוקחות קבועים".

            הנאשמת גם הודתה כי נעלה את הדלת בשעה 23:00 כי "פוחדת מהמשטרה".

            הנאשמת גם טענה כי לא שומעים את המוסיקה מחוץ לפאב.

 

סיכום

 

7

35.       לאחר שבחנתי את הנסיבות הכוללות שוכנעתי כי הייתה הצדקה לעכב את הנאשמת לזיהוי וחקירה כשנמנעה מלהציג אשרה בתוקף.

 

36.       נוכח העדויות מהימנות שפורטו לעיל, המדינה הוכיחה את העבירות המיוחסות לנאשמת, דהיינו הפרעה לשוטר במילוי תפקידו המתייחס לאי פתיחת דלת הפאב גם לאחר שהובהר כי המשטרה מבקשת להיכנס למקום; איומים המתייחסים לתנועת שיסוף הגרון כמפורט לעיל וכן התנגדות למעצר כמפורט בכתב האישום.

 

37.       הוכח בפניי כי הנאשמת תקפה את השוטרת רס"ל יפרח אולם מאחר ועבירה זו לא יוחסה לה בכתב האישום לא מצאתי לנכון להרשיע אותה בגינה.

 

38.       כפי שצוין לעיל הגעתי לידי מסקנה כי אין מקום לקבוע כי הנאשמת נשכה את הפקח מאור שליו.

39.       לא מצאתי כל בסיס לטענת הגזענות, אין פסול בציון עובדה כי לקוחות הפאב הם תושבים זרים, כמו כן אין פסול באזהרה לכוחות הפועלים בשטח כי היו אירועים דומים בעבר באותו הפאב.

 

40.       באשר לעיכוב אכן יש מקום להעדיף אמצעי חילופי כשהדבר מתבקש, אולם במקרה זה של הגעה למקום שגם בעבר היה מעורב בגרימת מטרד של רעש, אי פתיחת הדלת כרבע שעה ואי הצגת הוויזה היה בהחלט מקום לעכב את הנאשמת לצורך זיהוי וחקירה לתחנה.

 

ניתנה היום, ל' שבט תשע"ט, 05 פברואר 2019, במעמד הצדדים