1

בפניי בקשה למחיקת התובענה.

דין הבקשה להתקבל.

1.      עיון בהסכם השכירות שנכרת בין הצדדים בשנת 2018 מעלה כי תקופת השכירות שנקבעה בו נקבעה לתקופה של 12 חודשים.

2.      אף לפי התובע, הסכם זה הוארך מעת לעת בעל-פה. לא נחתם הסכם שכירות נוסף בכתב. משכך חל הסכם השכירות משנת 2018, כלשונו. בהתאם, תקופת השכירות הוארכה בכל פעם לתקופה של 12 חודשים. כך בשנת 2020 וכך בשנת 2021.

3.      הטענה לפיה הסכם השכירות הוארך בעל-פה בחודש ספטמבר 21 לתקופה של חצי שנה, אינה מתיישבת עם האמור, לאחר שבמועד זה עמד בין הצדדים הסכם שכירות עד לתום שנת 21.

4.      התובענה הוגשה בחודש יוני 2022, ללמדך כי הסכם השכירות חודש גם לשנה זו והוא יבוא על סיומו בסופה.

5.      התובענה מקדימה אפוא את זמנה וכבר בשל כך דינה, לכל הפחות, להימחק.

2

6.      נוספת על האמור העובדה כי הנתבעים הגישו כנגד התובע כתב תביעה לבית המשפט המחוזי שעניינו בקשה למתן סעד הצהרתי על פיו הדירה נמכרה להם בהסכם מכר תקף. תביעה זו תלויה ועומדת.

7.      עיון בכתב התביעה על הצרופות לה, מעלה כי היא כוללת טענות המחייבות בירור ואשר לא ניתן לפטור אותן כטענות בעלמא, בהינתן כי הן מגובות בראיות בכתב, המלמדות לכאורה על מכר כנטען.

8.      מובן כי אין מקום לדיון בתובענה לפינוי מושכר חופשי, מקום בו ייתכן כי הנתבעים רכשו את המושכר.

9.      אני מורה אפוא על מחיקת התובענה. התובע יוכל להגיש תובענה זו שוב, לאחר הכרעה בתביעה למתן סעד הצהרתי אותה הגישו הנתבעים.

מזכירות בית המשפט תמציא לצדדים העתק פסק הדין כחוק.

ניתן היום, י' אלול תשפ"ב, 06 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.