1

1.      בתאריך 9.3.16 התיר בית המשפט את פרסום הגשת כתב האישום נגד שני אנשים, אך אסר לפרסם כל פרט שעלול להביא לזיהויים, למעט עובדת היותם אזרחי ישראל.

2.      בתאריך 18.11.18 התקיים דיון בבקשתו הראשונה של המבקש להסרת צו איסור הפרסום, ולאחר שנשמעו טיעוני הצדדים, ולאחר שב"כ המשיבה הביא בפני בית המשפט את עמדת משפחת הנאשם 2 (שאינו בין החיים) (להלן: "המנוח"), שלפיה הסרת צו איסור הפרסום עלולה להביא לפגיעה בביטחונם ובשגרת חייהם. בהמלצת בית המשפט, נמחקה בהסכמה בקשתו של המבקש.

3.      כעת מונחת בפני בית המשפט בקשה נוספת לביטול צו איסור הפרסום, שבה התקיים דיון במעמד שני הצדדים (ביום 14.6.20).

2

4.      בדיון הודיעה ב"כ המשיבה שלמשטרת ישראל אין עמדה בעניין. בני משפחת המנוח זומנו לדיון כדי למסור את עמדתם, אך לא התייצבו, וב"כ המשיבה לא הצליחה ליצור עימם קשר. לפיכך, ניתנה למשיבה ארכה נוספת לבדיקת עמדת משפחת המנוח לצורך גיבוש עמדתה לגבי אפשרות של צמצום צו איסור הפרסום או ביטולו.

5.      מההודעה שנמסרה לבית המשפט היום עולה כי נעשו מאמצים ליצור קשר עם משפחת המנוח (כמפורט בבקשה), ואולם הם לא נענו לפניותיו הרבות של ב"כ המשיבה. לפיכך, מבקש ב"כ המשיבה לראות באי היענות בני המשפחה לפניות כוויתור על ההזדמנות להציג לפני בית המשפט טעם עדכני להמשך איסור הפרסום המדובר. משכך הדבר, אין כל עילה המאפשרת את המשך איסור הפרסום בתיק זה.

6.      לאחר בחינת כל השיקולים, ולאחר שמשטרת ישראל לא הביעה עמדה בנוגע לביטול הצו, ולאחר שבני משפחת המנוח לא השיבו לפניות הרבות של ב"כ המשיבה, ולנוכח חלוף הזמן מאז שניתן הצו, אין עילה שבדין להמשך איסור הפרסום, ומכאן שצו איסור הפרסום, מבוטל בזאת.

המזכירות תשלח העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה סיוון תש"פ, 17 יוני 2020, בהעדר הצדדים.