1

לפני:                                       כבוד השופט גיא אבנון

המאשימה:                            מדינת ישראל

נ ג ד

הנאשם:                                 אריאל שפיצר

בשם המאשימה: עו"ד יפית ברדה

בשם הנאשם: עו"ד הגר אמר

ביום 5.12.18 הורשע הנאשם לאחר ניהול הליך הוכחות בעבירות תקיפה הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) והיזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין, וזוכה בהסכמה מעבירה של כליאת שווא.

פתח דבר

1.         הנאשם עבד כצלם עצמאי בחוזה מול חברה בבעלותו של המתלונן ר ב (להלן: ר או המתלונן). ביום 21.8.16 הגיע הנאשם למשרדו של ר ללא תיאום מוקדם, על רקע טענתו כי האחרון חב לו כספים בגין עבודתו. הנאשם הרים את קולו לעבר ר, אשר בתגובה קם ודרש ממנו לעזוב את המקום. הנאשם סירב, צעק, אחז באלבום תמונות שהיה מונח על שולחן במשרד והטיחו על מסך מחשב של המתלונן, כך שהמסך נפל לרצפה והתנפץ. בשלב זה נכנס למשרד עובד נוסף בשם ד ש (להלן: ד).

2

            ר דחף את הנאשם וניסה להזעיק משטרה בטלפון נייד שאחז, אז דחף אותו הנאשם וגרר אותו למסדרון מחוץ למשרדו, תוך שד מנסה לגרום לנאשם לחדול ממעשיו.

            הנאשם שב למשרדו של ר, בעוד האחרון בעקבותיו מזעיק משטרה. הנאשם היכה בידיו על מכשיר הטלפון שנפל לכיסא סמוך. או אז זינק הנאשם לעבר תיק מסמכים של ר ואחז בו בניסיון להוציא מתוכו מסמכים אישיים של האחרון. בתגובה אחזו ר וד בנאשם בניסיון לחלץ את התיק מידיו. הנאשם סירב לעזוב את התיק, נאבק עליו עם ר ונשך את ידו השמאלית של ד. הנאשם עזב את המקום בעוד ר וד הולכים בעקבותיו ומזעיקים משטרה.

            כתוצאה ממעשי הנאשם נשרט ר שריטה מדממת בצווארו ולד נגרם סימן נשיכה בידו השמאלית.

טיעוני המאשימה

2.         הוגש גיליון הרישום הפלילי של הנאשם (עת/1), ממנו עולה כי לחובת הנאשם הרשעה משנת 2016 בעבירה של העלבת עובד ציבור והרשעה משנת 2015 בעבירה של נהיגה פוחזת ברכב. בשתי ההרשעות נדון למאסרים מותנים וענישה נלווית.

            ב"כ המאשימה הפנתה לערכים המוגנים בהם פגע הנאשם: פגיעה בשלמות גופם וכבודם של המתלוננים. הפנתה לכך שהנאשם לא נטל אחריות על מעשיו ולא הביע חרטה. כן הפנתה להתנהגותו של הנאשם במעמד הכרעת הדין והטיעונים לעונש, להתפרצויותיו במהלך הדיון תוך חזרה על טענותיו כי הוא היה הקורבן באירוע.

לקולא הפנתה ב"כ המאשימה לכך שחלפו למעלה משנתיים ממועד ביצוע העבירות ולכך שעברו הפלילי של הנאשם איננו מכביד.

3

במכלול הנסיבות עתרה ב"כ המאשימה לקבוע מתחם ענישה שנע בין מספר חודשי מאסר לריצוי בפועל ועד 18 חודשי מאסר (לא הוגשה פסיקה תומכת), ולהשית על הנאשם עונש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה, פיצוי למתלונן ולד בגין הפגיעה הגופנית והנזק לרכוש וחתימה על התחייבות כספית להימנע מביצוע עבירות.

טיעוני ב"כ הנאשם

3.         ב"כ הנאשם הפנתה לגילו של הנאשם, בן 36 שהרשעותיו הקודמות אינן רלוונטיות. הנאשם השלים שירות צבאי מלא ביחידה קרבית, עובד באופן נורמטיבי מזה שנים רבות כצלם אירועים, היה פעיל פוליטי בצעירותו וכיהן תקופה מסוימת כיו"ר "נוער העבודה" בכפר סבא. כן הפנתה למצבו הכלכלי הקשה של הנאשם שנקלע לחובות כבדים (הוצגו מסמכים המצביעים על חובות לרשויות המס, ענ/1).

            אשר לנסיבות האירוע, הפנתה לכך שזה החל כתוצאה מטענות להלנת שכרו של הנאשם על ידי המתלונן, כשמטעם זה הגיע הנאשם למשרדו של האחרון. טענה כי המתלונן עודנו חב לנאשם את שכרו, וכי אך בשל חסרון כיס לא נקט בינתיים הליך אזרחי כנגדו. לטענת ב"כ הנאשם, עבירות האלימות והחבלה הן ברף הנמוך ביותר. היא הפנתה לחלוף הזמן מאז האירוע ולכך שלמרות מעשיו הנאשם נמצא לדבריו בקשר חברי עם ד.

4.         הנאשם בדבריו לפני בית המשפט שב וטען להגנה עצמית והלין על ההליך הפלילי שנוהל נגדו. הוא טען למצב כלכלי קשה, לחובות כבדים לבנקים שמכוסים על ידי אמו, ובעקבות זאת לחוסר עצמאות כלכלית. כן הפנה לכך שנאלץ לשהות כיממה במעצר בגין צו הבאה לאחר שלדבריו לא עלה בידו להפקיד ערובה לשחרורו.

דיון

5.         בפתח גזירת הדין יש לקבוע את מתחם העונש ההולם, זאת בהתאם לעקרון ההלימה, בהתחשב בערכים המוגנים שנפגעו, מידת הפגיעה בהם ומדיניות הענישה הנוהגת, והכל במסגרת נסיבות ביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם.

4

            הנאשם הורשע, כאמור, בעבירות תקיפה הגורמת חבלה של ממש והיזק לרכוש במזיד. הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם הם שלמות גופו, בטחונו ושלוות נפשו של הפרט והגנה על רכושו. הנאשם תקף את המתלונן במשרדו על רקע טענתו כי האחרון חב לו כספים בגין שכר עבודתו, ובנסיבות האירוע נפגע גם עובד נוסף במקום שניסה לסייע למתלונן.

6.         מנעד הענישה בעבירות אלימות הוא רחב ביותר, ובסופו של יום כל מקרה נבחן בהתאם לנסיבותיו. לחומרא: הנאשם תקף את המתלונן במשרדו, ובכך פגע בתחושת הביטחון האישי בתוך ביתו פנימה, מה שמעצים את חומרת הפגיעה. לקולא: העבירות שביצע הנאשם לא היו מתוכננות, הן בוצעו על ידי הנאשם ללא הסתייעות בחפצים כלשהם, והפגיעה הפיזית שנגרמה למתלונן ולד היא על הצד הנמוך. אין אינדיקציה לגובה הנזק לרכוש.

            כנסיבות נוספות אציין את התרשמותי מהנאשם במי שמתקשה לשלוט בתגובותיו, דבר שיש בו להשליך על התנהגותו באירוע (ראו סעיף 17 להכרעת הדין). רושם זה קיבל ביטוי נוסף גם במהלך ישיבת הטיעונים לעונש, לאחר השמעת הכרעת הדין (ראו פרוטוקול מיום 5.12.18).

            במקרה דנן מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה לבין מספר חודשי מאסר שניתן לרצותם בדרך של עבודות שירות.

7.         לצורך גזירת העונש בתוך המתחם על בית המשפט לשקול שיקולים ונסיבות שאינם קשורים בביצוע העבירה. הנאשם בן 36 ולחובתו שתי הרשעות קודמות, אם כי לא בעבירות אלימות פיזית. מדובר באדם עובד המתפרנס למחייתו, אשר נקלע למצוקה כלכלית. הרשמתי כי ביצע את העבירות בהן הורשע על רקע טענותיו לחוב כספי של המתלונן כלפיו בשילוב עם קושי של הנאשם לווסת את תגובותיו. מדובר במי שתרם לחברה במסגרת שירות צבאי מלא והיה פעיל חברתי בצעירותו. כאמור, ניכר כי בשנים האחרונות הנאשם מתמודד עם קשיים הנובעים, בין השאר, ממצוקה כלכלית. הנאשם כפר באשמה וניהל פרשת הוכחות עד תום. נתון זה לא ייזקף כמובן לחובתו, ומנגד הנאשם איננו זכאי להקלות הניתנות למי שמודה במיוחס לו, נוטל אחריות ומביע חרטה.

5

            לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים מצאתי כי לא ניתן להסתפק בענישה צופה פני עתיד, וכי יש לגזור על הנאשם ענישה ממשית שיהיה בה להלום את חומרת מעשיו, אם כי לתקופה קצרה יחסית. מצאתי לגזור על הנאשם פיצוי למתלונן ולד, ולאור מצבו הכספי לא אשית עליו קנס לקופת המדינה. לקראת מתן גזר הדין התקבלה חוות דעת הממונה על עבודות שירות, ממנה עולה כי הנאשם נמצא מתאים לריצוי עונש מאסר בדרך של עבודות שירות.

8.         סופו של דיון אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        חודש אחד מאסר בפועל.

המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות בבית אבות קוק ברחוב הרב קוק 91 הרצליה, בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 24.12.18. הנאשם יתייצב ביום 12.2.19 בשעה 8:00 במשרדי הממונה על עבודות שירות במפקדת מחוז מרכז של שב"ס.

הנאשם מוזהר כי עליו לעמוד בתנאי ההעסקה ובדרישות הממונה, לרבות בדבר איסור צריכת אלכוהול, וכי כל חריגה מהכללים עלולה להביא להפסקת עבודות השירות וריצוי יתרת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח.

ב.         3 חודשי מאסר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים עבירה בה הורשע או כל עבירת אלימות פיזית מסוג עוון או פשע.

ג.         פיצויים בסך 500 ₪ אשר ישולמו למתלונן (עד תביעה מס' 1).

פיצויים בסך 250 ₪ אשר ישולמו לד (עד תביעה מס' 2).

הפיצויים יופקדו בקופת בית המשפט עד ליום 3.3.19.

ד.         הנאשם יחתום על התחייבות בסך 1,000 ₪ להימנע בתוך שלוש שנים מביצוע עבירה בה הורשע או עבירת אלימות פיזית מסוג עוון או פשע. ההתחייבות תחתם עוד היום, שאם לא כן, ירצה תקופת מאסר בת 5 ימים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מהיום.

המזכירות תעביר עותק מגזר הדין לממונה על עבודות שירות.

מוצג ת/3 (דיסק) מוחזר לידי המאשימה.

ניתן היום, כ"ט טבת תשע"ט, 06 ינואר 2019, במעמד הצדדים.