1

לפניי בקשה של המתלונן בתיק לעיין בתיק בית המשפט. התביעה לא התנגדה לבקשה. ב"כ הנאשמת 1 לא התנגד לבקשה, כפוף להתנגדותו להכרה במתלונן כנפגע עבירה (לנוכח אופן סיום ההליך). ב"כ הנאשם 2 מתנגדת לבקשה בטענה שהיא משוללת יסוד, וכי המתלונן איננו נפגע עבירה ואף לנוכח התנהלותו בעבר.

יש לבחון את הבקשה לפי סעיף 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג- 2003 וכן לאור חשיבות עקרון פומביות הדיון המשפטי. כפי שצויין בתקנה 4 לעיל, "כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית המשפט...". בהעדר איסור בדין לעיון בחומר המבוקש, ולאור הפסיקה הענפה בתחום מימוש זכות העיון, לפיה נקודת המוצא היא התרת העיון (ראו סקירה בע"פ 6697/20 פלונית נגד מדינת ישראל (ניתן לאחרונה)), מצאתי שיש להיעתר לבקשה.

המבקש בעל זיקה ברורה לתיק. בין אם יוגדר כמתלונן או נפגע עבירה או אף כמעורב עקיף, הרי שזיקתו מובהקת, ועומד לזכותו אינטרס ברור וממשי בעיון בתיק בית המשפט. קיים קשר בין ההליכים וטיעוני הצדדים התייחסו במפורש לכך. הדיונים התקיימו בדלתיים פתוחות ללא הוראה על איסור פרסום, ולכן אין בנמצא עילה לדחות את הבקשה. כמו כן, אין בהעברת החומר כדי פגיעה עודפת בפרטיותם של הנאשמים. בידי המבקש חומרי החקירה בתיק, ואין בהעברת מסמכים מתיק בית המשפט, כשההליך התקיים בדלתיים פתוחות, משום תוספת פגיעה שתטה את הכף לעבר איסור העיון.

2

רשמתי לפניי הסתייגות הנאשמים מהכתרתו של המבקש כנפגע עבירה. אין בהחלטתי להתיר העיון כדי להגדיר את מעמדו של המבקש בתיק. לשיטתי, נתון זה אף איננו רלוונטי לדיון כאן. נכון שנפגע עבירה הוא בעל זכות "מוגברת" לעיון בתיק, אך למבקש כאן קיימת זיקה ממשית, ללא קשר לאפיון מעמדו בתיק.

לאור האמור, מתיר למבקש עיון בתיק בית המשפט, קרי בכתבי האישום השונים ובפרוטוקולי הדיונים.

ניתנה היום, י"ד אלול תשפ"א, 22 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.