1

2

ב"כ המאשימה: עו"ד מאור לונדנר

ב"כ הנאשם: עו"ד עופר אלמוג

רקע

1.                 הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות כדלקמן:

א.    תקיפת בת זוג, לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "החוק").

ב.     איומים, לפי סעיף 192 לחוק.

2.                 על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 11.9.15, בעט הנאשם בכיסא עליו ישבה המתלוננת. המתלוננת נעמדה מול הנאשם ואמרה "בוא נראה אותך מסוגל להרים עלי יד" ובתגובה סטר הנאשם למתלוננת בפניה. בהמשך גידף הנאשם את המתלוננת ואיים עליה באומרו "אם אני לא אתלה אותך על העץ...היום את תראי איך שאת יוצאת מהבית תהיה מלחמה... אני עכשיו הולך על כל הקופה נשמה אני לא מפחד מאף אחד, משטרה וצווים זה לא מזיז לי".

3.                 הצדדים הגיעו להסדר טיעון, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המתוקן ונשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן. המאשימה הצהירה כי היה והתסקיר יצביע על שיתוף פעולה, נטילת אחריות והעדר פתיחת תיקים חדשים, יעתרו הצדדים במשותף לצו של"צ בן 120 שעות, מאסר על תנאי וקנס.

תסקירי שירות המבחן

3

4.                 על פי תסקיר שירות המבחן, הנאשם כבן 40, נשוי למתלוננת ואב לשני ילדים. נמצא כיום בתהליך גירושין ומתגורר בבית הוריו. הנאשם סיים 10 שנות לימוד ויצא לשוק העבודה, התגייס לצבא ושירת שירות מלא. כיום מתמודד עם קשיים כלכליים וחובות. בנו של הנאשם מוכר כנכה בשיעור של 100% על רקע התמודדות עם מחלה, וכן נדרש לטיפול והשגחה. הנאשם טען כי בעברו צרך סמים, ואולם שלל צריכת סמים כיום וכן שלל נזקקות טיפולית בנושא. הנאשם הוזמן לביצוע בדיקות שתן, דחה הגעתו ובבדיקה שביצע נמצאו שרידי סמים מסוג קנבוס. נוכח שיתוף הפעולה החלקי, לא יכול שירות המבחן להעריך האם קיימת התמכרות ומה מידת השפעתה על התנהלותו. בהתייחסו למערכת היחסים עם המתלוננת מסר כי ניהלו מערכת יחסים תקינה ללא קשיים מיוחדים עד לפני כשלוש שנים. בשנים האחרונות חלה התרחקות ביניהם וחילוקי דעות ביחס לרצונה של המתלוננת לעבוד במשרה נוספת. שירות המבחן התרשם כי מערכת היחסים ביניהם התאפיינה בחוסר תקשורת, מאבקי כוח ושליטה, קנאה ואלימות מילולית. כמו כן התרשם שירות המבחן כי הנאשם מחזיק בעמדות נוקשות והשקפות פטריארכליות באמצעותן מצדיק התנהגותו. בהתייחסו לעבירה, תאר ויכוח במהלכו חש תחושת עלבון, תסכול וחוסר אונים והתקשה לשלוט במעשיו. שירות המבחן התרשם כי הנאשם אינו מכיר בבעייתיות שבהתנהגותו האלימה, נוטה לצמצם את חומרת התנהגותו ומתקשה להכיר בה ובקשייו לשליטה בכעסיו. כמו כן, הנאשם נוטה להתייחסות קורבנית אשר מקשה על לקיחת אחריות וגילוי אמפטיה. בשיחה עם המתלוננת התרשם שירות המבחן כי היא מצמצמת ומטשטשת את התנהלותו הבעייתית, האלימה והאגרסיבית של הנאשם כלפיה ומתקשה להציב לו גבולות ולהפסיק את מעגל האלימות. שירות המבחן התרשם כי מודעתו של הנאשם ביחס להתנהלותו הינה נמוכה וכי הוא מתמקד בהצגת פאסדה נורמטיבית ומתפקדת. כמו כן התרשם שירות המבחן מנאשם בעל קושי לשלוט בדחפיו ורגשותיו אשר נוטה להשליך קשייו על אחרים, וכי הוא נעדר מוטיבציה לשינוי התנהגותו. שירות המבחן ניסה לגייס את הנאשם לטיפול ואולם הנאשם שלל צורך בשינוי כלשהו באישיותו ונטה להשליך את התנהגותו האלימה על המתלוננת. סמוך למועד הדיון הביע הנאשם הצהרה מילולית כי ברצונו להשתלב בהליך טיפולי ואולם הצהרה זו עומדת בניגוד להתנהלותו ומשכך נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית בעניינו. כמו כן נמצא כי נוכח התנהלותו הלא יציבה, שימוש בסמים והבעת מוטיבציה נמוכה לביצוע של"צ הוא נמצא לא מתאים לביצוע צו של"צ. לפיכך לא בא שירות המבחן בהמלצה שיקומית בעניינו והמליץ על ענישה מוחשית מציבת גבולות.

טיעוני הצדדים

4

5.                 לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד מאור לונדנר, הנאשם יליד 1976, נעדר עבר פלילי, תקף ואיים על המתלוננת בתחומי ביתה. מתחם העונש הינו החל ממאסר קצר ועד ל- 14 חודשי מאסר. המאשימה היתה נכונה לשקול הסדר מקל ואולם תסקיר שירות המבחן מלמד על חוסר שיתף פעולה, שימוש בסמים, שלילת צורך טיפולי וחוסר התאמה לשל"צ. שירות המבחן ממליץ על ענישה מוחשית. לפיכך עתר ב"כ הנאשם להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס.

6.                 לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד עופר אלמוג, הנאשם נעדר עבר פלילי. כיום הוא והמתלוננת גרושים. הם ניהלו זוגיות מספר שנים עד אשר אירע אירוע שהרס את התא המשפחתי. הנאשם לא יכול היה לשאת את עצמו במערכת היחסים ביניהם. הוא הפסיק לעבוד ועבר תקופה קשה. לאחרונה הוא אסף את עצמו, חזר למעגל העבודה והוא מפרנס את ילדיו. מדובר בעבירה שאינה ברף הגבוה, היום היחסים ביניהם תקינים. שליחת הנאשם למאסר, גם בעבודות שירות, תביא בהכרח לפגיעה בפרנסתו. לפיכך עתר ב"כ הנאשם להשית על הנאשם ענישה צופה פני עתיד.

7.                 הנאשם מסר כי היה עם המתלוננת במשך 20 שנה, הם הגיעו למשבר קשה והוא איבד שליטה. מבין את חומרת מעשיו. התקשה לתמרן בין עבודתו, מחויבותו לפרנסת המשפחה וההגעה לשירות המבחן.

דיון - קביעת מתחם העונש ההולם

8.                 כתב האישום מתאר אירוע אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

9.                 במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע בעבירות האלימות הינו זכותו של כל אדם לשמירה על בטחונו האישי ועל גופו, ובפרט של אדם בתוך ביתו ומפני בני משפחתו. הערך הנפגע בעבירות האיומים הינו פגיעה בשלוות נפשו של אדם.

10.             בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה בערך המוגן הינה ברף נמוך יחסית. אין המדובר ברף אלימות גבוה ואף לא נגרמו למתלוננת חבלות, ואולם האיומים אשר שהשמיע הנאשם הינם איומים קונקרטיים לפגיעה בחייה של המתלוננת.

11.             בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב החל ממאסרים על תנאי וכלה בעונשי מאסר בפועל לתקופות משמעותיות (לעניין זה ראו בין היתר רע"פ 3629/11 פלוני נ' מדינת ישראל (18.5.11); ע"פ (מח' חי') 2350-02-13 פלוני נ' מדינת ישראל (7.11.13); עפ"ג (מח' י-ם) 46599-01-15 פלוני נ' מדינת ישראל (3.3.15); ת"פ (רח') 18779-10-12 מדינת ישראל נ' פלוני (28.1.14); ת"פ (נת') 36202-02-12 מדינת ישראל נ' קבסה (10.4.13); ת"פ (ת"א) 59862-01-12 מדינת ישראל נ' כהן (5.6.13)).

5

12.             במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש לתת את הדעת לכך שהנאשם בעט בכיסא עליו ישבה המתלוננת ובהמשך, משהתריסה בפניו כי לא יעז להכותה, סטר בפניה. לאחר מכן גידף ואיים הנאשם על המתלוננת באומרו: "אם אני לא אתלה אותך על העץ...היום את תראי איך שאת יוצאת מהבית תהיה מלחמה...אני עכשיו הולך על כל הקופה נשמה אני לא מפחד מאף אחד, משטרה וצווים זה לא מזיז לי".

13.             בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם הינו החל ממאסר על תנאי ועד ל- 10 חודשי מאסר בפועל.

14.             במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא.

גזירת העונש המתאים לנאשם

15.             בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לכך שהנאשם יליד 1976, נעדר עבר פלילי, גרוש ואב לשני ילדים, אחד מהם סובל מבעיות בריאותיות ונזקק להשגחה מיוחדת. לנאשם עסק עצמאי והוא נתון בקשיים כלכליים וחובות. הטלת עונש מאסר, גם אם ירוצה בעבודות שירות, תפגע בו ובמשפחתו. הנאשם הודה במיוחס לו והביע חרטה, הגם שבפני שירות המבחן התקשה לקחת אחריות מלאה על מעשיו ונטה להשליך את האחריות על המתלוננת. עוד יש לתת את הדעת לכך כי מאז האירועים התגרשו בני הזוג.

16.             עוד יש לתת את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב להתרשמות שירות המבחן כי על אף שהנאשם זקוק להליך טיפולי הוא שולל כל צורך בכך ואינו מגלה מודעות למצבו בכל הנוגע לשימוש בסמים ולשליטה בכעסים.

17.             כמו-כן, נתתי דעתי להסדר הטיעון שאליו הגיעו הצדדים, אשר לפיו הוסכם כי בכפוף לתסקיר חיובי, יעתרו הצדדים במשותף לצו של"צ בהיקף של 120 שעות. לפיכך, ובהינתן תסקיר שלילי, אשר לא מצא את הנאשם מתאים לביצוע של"צ, סבורני כי אין זה מן הראוי להקל עם הנאשם מעבר למוסכם בהסדר הטיעון, ולהסתפק בעונש צופה פני עתיד.

18.             באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות ברף הנמוך, לצד עונשים נלווים.

סוף דבר

19.             אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

6

א.          חודש מאסר בפועל אשר ירוצה בעבודות שירות. עבודות השירות תבוצענה בהתאם להמלצת הממונה. תחילת עבודות השירות ביום 19.2.17.

ב.           4 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שנתיים מהיום עבירת אלימות כלפי בת זוג לרבות עבירת איומים שתופנה כלפי בת זוג.

מזכירות בית המשפט תמציא העתק גזר דין לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.

      זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, כ' כסלו תשע"ז, 20 דצמבר 2016, בנוכחות הצדדים.