1

הנאשם הורשע בעקבות הודאתו בכתב-אישום מתוקן הנושא שני אישומים כדלקמן:

באישום הראשון, עבירה של תקיפת בן זוג לפי סעיף 382 (ב) 3 לחוק העונשין התשל"ז - 1977.

2

כארבעה חודשים לפני תאריך 20.7.17, התפתח וויכוח בין הנאשם לזוגתו, במהלכו משך הנאשם בשערות ראשה, היא בקשה ממנו שיחדל, הוא השיב לה "אני נהנה לראות אותך בוכה". לאחר מכן, משך בחזייתה, גרם לקריעתה, היא נטלה לידה מכשיר טלפון סלולארי כדי להתקשר לאימה, הנאשם חטף אותו מידה, צבט אותה בכתפה, וגרם לה לסימן אדום.

באישום השני, עבירות של פגיעה בפרטיות לפי סעיף 2 (1) לחוק הגנת הפרטיות תשמ"א - 1981, איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 ונהיגה בחוסר זהירות לפי תקנה 21ג לתקנות התעבורה תשכ"א - 1961.

בתאריך 17.7.17 המתין הנאשם לזוגתו ברכב. הנאשם הוציא את ידיו מבעד לחלון הרכב, אחז בה, משך אותה אליו. היא הצליחה לנער את אחיזתו ונכנסה לרכבה. הנאשם חסם את נתיב נסיעתה באמצעות רכבו, יצא מן הרכב, קרב אליה, היא נעלה את דלתות הרכב. הוא צעק לעברה, אחר נאלץ לפנות את רכבו. נסע אחריה, התקשר אליה ללא הפסקה ובאחת הפעמים אמר לה "אם את לא עוצרת בצד אכנס לך באוטו". היא סירבה לעצור. הנאשם עקף את הרכב, נסע בניגוד לתנועה, חסם את רכבה עם רכבו, יצא מן הרכב, הכה בשתי ידיו על חלונות רכבה, ניסה לפתוח את הדלת, צעק לעברה שתעצור. בהמשך, נכנס אל רכבו, המשיך בנסיעה אחריה, בכל פעם שרכבה עצר ברמזור הוא יצא מרכבו ניגש אליה, ניסה לפתוח את דלתות הרכב והיכה בשמשות רכבה.

אני מקבל את המתחם שהוצג בידי המאשימה ביחס לשני האישומים, כלומר מספר חודשי מאסר בפועל עד שנת מאסר בפועל, לאור עקרון ההלימה, התכלית העומדת אחר העבירות ופסיקה הנוהגת בתחום.

הנאשם ביצע עבירות חמורות: הגם שמבלי להקל ראש, האישום הראשון אינו מציג עבריינות אלימה מן הרף העליון, וגם תוצאתה אינה מן הרף העליון, הרי שהאישום השני מלמד על התנהגות נמשכת, חריפה, שמעבר לפגיעה במתלוננת יש בה סיכון לשלום הציבור.

התסקיר מאפריל 2019 תיאר את תולדות חייו - זהו נאשם צעיר, סיים 12 שנות לימוד, שירת שירות צבאי מלא, בעל תפקוד תקין. הנאשם לא הצליח להכיר בחומרת מעשיו - תיאר את האישום הראשון כ"משחק". המתלוננת מסרה כי מאז לא שנתה התנהגות שכזו - אין ביניהם קשר. הוצגו הסיכויים והסיכונים - נמסר כי לא נוצר פתח טיפולי ונמסרה המלצה לענישה צופה פני עתיד.

לבקשת הנאשם (עמוד 7 שורה 5) נדחה הדיון, כדי לאפשר לנאשם להציג תסקיר חיובי יותר.

3

התסקיר מיוני 2020 חיובי יותר, הוא לימד כי הנאשם עובד כמלגזן בחברה לשירות אחסון ולוגיסטיקה, מגיע למפגשים עם שירות המבחן, שולב בהליך טיפולי, מצליח להפיק ממנו תועלת, הנאשם והמתלוננת שומרים על נתק, ההמלצה להעמידו במבחן ולבטל את הרשעתו.

הוצגו המלצות מפקדיו לשירותו הצבאי (במ/1) וכן המלצת מעסיק (במ/2).

הנאשם צעיר מאוד, יליד 1998, נעדר כל עבר פלילי, הודה , לא ניהל משפט, חסך עדויות וזמן ציבורי ניכר.

האירוע ישן יחסית - מאמצע שנת 2017.

עמדת המאשימה בטיעוניה היא להותיר את ההרשעה על כנה, להסתפק בענישה צופה פני עתיד יחד עם של"צ, צו מבחן פיצוי.

עמדת ב"כ הנאשם היא לענישה המשתלבת עם הימנעות מהרשעה.

בכל הקשור למחלוקת שנפלה בין הצדדים ביחס לשאלת ביטול ההרשעה דעתי היא כדעת המאשימה, שלפיה כלל הנסיבות המקלות שפורטו לעיל מובילות למסקנה, כי יש לאמץ ענישה מקלה, החורגת ממתחם הענישה, כפי עתירתה, אך נסיבות אלה אינן יורדות לקולה עד כדי ביטול ההרשעה.

במיוחד יפים הדברים, נוכח כתב-האישום, בעיקר האישום השני, שביחס למעשים שכאלו, הימנעות מהרשעה עלולה להעביר מסר סלחני מקל מדי.

עוד יש לציין, כי למרות גילו הצעיר, הרי שרצונו לעבוד בנתב"ג היא משאלת לב ולא הוצג אותו נזק קונקרטי מפורש ומידי כנדרש בדין להימנעות מהרשעה.

ד. תוצאה:

לאור כל האמור לעיל:

הרשעתו של הנאשם תיוותר על כנה.

4

אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 150 שעות לתועלת הציבור בהתאם לתכנית שתגובש בידי שירות המבחן ותובא לאישור בית-המשפט.

ב. צו מבחן למשך 12 חודשים.

הנאשם מוזהר בזאת, כי אם לא יבצע את השל"צ או יפר את צו המבחן ניתן להשיב אותו לבית-המשפט לדיון כבתחילה.

עותק יועבר לשירות המבחן.

ג. 3 חודשי מאסר שאותם לא ירצה הנאשם, אלא אם כן יעבור בתוך 3 שנים עבירה בה הורשע, למעט עבירה של נהיגה בחוסר זהירות לפי תקנה 21ג לתקנות התעבורה.

ד. הנאשם ישלם פיצוי למתלוננת עת/ 3 בסך 1,500 ₪ וזאת עד ליום 6.9.20.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי מרכז/לוד בתוך 45 ימים.

צו כללי למוצגים.

התיק סגור.

ניתן היום, י"ב אב תש"פ, 02 אוגוסט 2020, במעמד הצדדים.