1

1.         כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס לנאשמת מס' 1 (להלן: "הנאשמת") התקשרות עם קבלן שירותי ניקיון בשם "דוידוב רומן - ויש המבריק" בהנהלתו של מר דוידוב רומן (להלן: "הקבלן") לצורך קבלת שירותי הניקיון במשרד הנאשמת וזאת, כאשר לא היה ברשות הקבלן רישיון קבלן שירותי ניקיון מאת שר הכלכלה.

            בהתייחס לנאשם מס' 2 (להלן: "הנאשם"), אשר שימש בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום כבעלים ומנהל בנאשמת, נטען כי לא פיקח ולא עשה כל שניתן למניעת ביצוע העבירות על ידי הנאשמת.

2.         הוראות החיקוק לפיהם מואשמים הנאשמים הינן עבירות לפי סעיפים 10ב(א), 20(ד)לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם; תשנ"ו-1996 (להלן: "החוק") וכן בנוסף גם סעיף 21 לחוק בהתייחס לנאשם.

3.         תקופת ההתקשרות בין הקבלן לנאשמים היתה מיום 1.7.2016 ועד לחודש 4.2017.

2

4.         ביום 24.2.2019 הגיעו הצדדים להסכמה אודות הסדר טיעון פתוח לפיו הנאשמים יודו בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום ולאחר מכן, יוכלו לטעון טענותיהם באופן חופשי.

טענות הצדדים

5.         הנאשמים הודו בעבירות המיוחסות להם וטענו לענין הרשעתם. בנוסף לנימוקים שהעלו הנאשמים בבקשתם לביטול כתב האישום, ציינו את הדברים הבאים:

א. הנאשם הינו ללא עבר פלילי, הוא נקלע לסיטואציה בעייתית מאוד. לא התגבש אצל הנאשם היסוד הנפשי של ביצוע עבירה פלילית.

ב. מדובר בשירותי ניקיון שניתנו במשרד אחד של 27 מטר, שעה בשבוע, מטעם עובד ניקיון אחד כאשר בתחילת הדרך מי שניקה את המשרד היה נותן השירות בעצמו, רק לאחר כמה חודשים הוא החליף זאת עם מנקה אחרת מטעמו.

ג. מתוך ההסכם שהוגש והוצג למאשימה אין אזכור לגבי היותו של הקבלן "קבלן כוח אדם". לטענת הנאשמים יש בעייתיות קשה בהטלת האחריות כלפי הנאשם, כיוון שאין מדובר "בעבירה פלילית מן המפורסמות".

ד. אשר לתכלית החוק, בתיקון 8 ו 11 המתייחס לסעיף 10 לחוק, עולה מדברי הכנסת כי ניתן ללמוד שתכלית החוק היתה למנוע מצב שקבלן שזוכה במכרז, שיש לו רישיון, יגלגל ויעביר את הזכות לקבלן משנה שאין לו רישיון ואז בדרך עקיפה שכזו זכויותיהם של עובדים יכולות להיפגע. בעקבות ההוראות הללו תיקנו את סעיף 10ב' לחוק אשר החריג את נושא העסקת יחיד ולמעט לצרכי עסק או משלח יד.

ה. במקרה הספציפי, מדובר בכמה חודשים בודדים, לא התקיים היסוד הנפשי, לא ברמת הרשלנות ובטח שלא ברמת הכוונה. ביום שנודע לנאשם ע"י הפקחים כי הינו מבצע עבירה, הנאשם הפסיק מידית את ההתקשרות עם הקבלן. משכך, אין במקרה זה התקיימות של יסודות העבירה הפלילית, ובסופו של יום מדובר בכתב אישום שלא היה צריך לבוא לעולם.

3

ו. באשר להסדר הכספי שהוצע - טען ב"כ הנאשמים כי מדובר בעבירה זניחה והענשת הנאשם בקנס כספי גבוה אינו לתכלית ראויה ואינו מידתי. המדובר בזוטי דברים של ממש, אין זה המקרה שיש להרשיע אותו שבדין, ו"יכול להיות שיש מקום לענישה סמלית על מנת שיהיה סממן הרתעתי".

6.         המאשימה, טענה כי משהודו הנאשמים בעבירות המיוחסות להם הרי שהודו בכל יסודות העבירה הן הנפשי והן העובדתי. המושגים "רשלנות" ו"כוונה", אליהן התייחס ב"כ הנאשמים בטיעוניו לא שייכים להכרעה הזו. מדובר בעבירות תוצאתיות ולא עבירה התנהגותית כמו כאן.

דיון והכרעה

7.         הנאשמים הודו בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום. יחד עם זאת, ביקשו להעלות טיעונים שונים, אשר חלקם כבר הועלו בשלב מוקדם יותר והוכרעו, כמפורט בהחלטת בית הדין מיום 30.11.18.

8.         אשר לבקשה להמנע מהרשעה, ההלכה הפסוקה בנושא אי הרשעת נאשם קובעת כי "גםכאשרקיימותנסיבותכבדותמשקללטובתהנאשם,איןלוותרעלהרשעתואלאלכלהיותרישלתתביטוילכךבאמצעותהקלהבעונש.יוצאיםמכללזהאותםמקריםחריגיםשבהםהצטברותהנסיבותהקשורותבנאשםובעבירהשעברמצדיקהשלאלהטביעבנאשםאותקלוןשלפליליות..." (ע.פ. 2083/96 תמר כתב נ' מ"י מיום 21.8.1997).

9.         בע"פ 33112-09-15 מדינת ישראל נ' מרסי זלקינד ואח' , מיום 18.7.2017 (להלן:"עניין זלקינד" - ראו האזכורים שם), הניח בית הדין הארצי את התשתית הנורמטיבית בנוגע לביטול הרשעה. להלן עיקרי הדברים:

            "הכלל, כפי שעמד עליו בית המשפט העליון לא אחת הוא כי "מי שהובא לדין ונמצא אשם, יורשע בעבירות שיוחסו לו... עוד הובהר בפסיקה כי:

4

            "ההרשעה מהווהמרכיבחיוניבהליךהפליליכנגדנאשם משלימהאתשלביוהשוניםואףמגשימהאתערךהשוויוןביןנאשמים. ההרשעהמוסיפהלעבירההקבועהעליחוקאתהמשמעותהנורמטיביתהנדרשתכדילקעקעמעשהמסויםכפסולורעמוסריתבעיניהחברהכולה, ומייצרתהרתעהמפניביצועעבירותדומות.

....

עלמצביםחריגיםאלהבהםמוטלתענישהללאהרשעהמצביעההפסיקהומלמדתכי..." רקמתהחייםהאנושיים, בהשתקפותהבהליךהפלילי,מולידהמצביםקיצונייםשאינםמתאימיםלהחלתהעיקרוןהעונשיהרחבהמחייבהרשעהפליליתבעקבותהוכחתאשמה. במצביםחריגיםומיוחדים כאשרעלוללהיווצרפערבלתינסבלביןעוצמתהפגיעהשלהרשעהפליליתבנאשםהאינדיבידואלילביןהתועלתשתצמחלחברהולאינטרסהציבורימקיומהשלהרשעה, נתוןבידיביתהמשפטהכוחלהחליטכי, חרףאשמתושלהנאשם, הואלאיורשעבדין...

עםזאת, הסמכותלהימנעמהרשעהאולבטלה, לפנימתןגזרהדין" מופעלתעלידיבתיהמשפטבמשורה, תוךשמירתנקודתהמוצאכיאדםאשרהוכחהאשמתובהליךפלילי - ישלהרשיעובדין,ההרשעהמהווהפועליוצאמהפרתהנורמההפליליתומסייעתלמיצויההליךהפליליותכליותיו, יישוםנקודההמוצאמאפשרהליךאכיפתחוקתקיןושוויוני. בנוסף, הקפדהעלעצםההרשעהנדרשתלצורךהעברתהמסרההרתעתיהרצוי (ראובפרשתחדוותהוריםוההפניותשם).

...

הימנעותמהרשעהאפשריתאפואבהצטברשניגורמים: ראשית, עלההרשעהלפגועפגיעהחמורהבשיקוםהנאשם, ושנית, סוגהעבירהמאפשרלוותרבנסיבותהמקרההמסויםעלההרשעהבלילפגועבאופןמהותיבשיקוליהענישההאחריםהמפורטיםלעיל...

עודנקבעכי"הנטלהואעלהנאשםהמבקשלהימנעמהרשעתולשכנעכימןהראוילחרוגבעניינומדרךהכללוכישיקוליהשיקוםהאינדיבידואלייםגובריםבמידהרבהעלשיקוליהאינטרסהציבורי..."

5

10.       המנעות מהרשעה בנסיבות כגון אלו שלפניי, רק בהתבסס על הטענה כי הנאשם הינו "מלח הארץ", אדם נורמטיבי, וכי מדובר "בעבירה זניחה", יהיה בו משום מסר שלילי, שאינו עולה בקנה אחד עם תכליתו של חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, בוודאי כאשר הנאשמים מודים בביצוע העבירות המיוחסות להם.

11.       על אלה אוסיף ואציין כי הנאשמים בחרו שלא לקבל את הצעת המאשימה להסדר מותנה ללא הרשעה, כפי שציין בא כוחם (עמ' 7 לפרוטוקול, שורות 3-5), אלא העדיפו להודות בעבירות המיוחסות להם, על כל הכרוך בכך וטעמיהם עמם. במצב דברים זה ומהנימוקים שפורטו לעיל, לא נותר לי אלא להרשיע את הנאשמים על בסיס הודאתם בביצוע העבירות.

12.       הנאשמים מורשעים, איפוא, על פי הודאתם, בעבירות כדלקמן:

-           הנאשמת מורשעת בעבירת התקשרות וקבלת שירות מקבלן שירות אשר אינו בעל רשיון, עבירה על הוראות סעיפים 10ב(א) ו-20(ד) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996.

-           הנאשם מורשע בהפרת חובת הפיקוח של נושא משרה, עבירה על הוראות סעיפים 10ב(א), 20(ד) ו-21 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996.

טיעונים לעונש יישמעו בפניי ביום 28.4.19 שעה 10:00.

ניתן היום, ט"ו אדר ב' תשע"ט, (22 מרץ 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.