1

1.      בפני בקשה לפסול את הודעת של המבקשת מיום 15.3.15(להלן:"ההודעה") מכח דוקטרינת הפסילה הפסיקתית.

2.      בתמצית אציין, כי כנגד המבקשת הוגש כתב אישום המייחס למבקשת, ביצוע עבירה לפי סעיף 228 סייפא לחוק העונשין התשל"ז,1977 .בכתב האישום נטען ביחס למבקשת כי ביום 14.3.15 בשעה 21:30 לערך, בדירתה של המבקשת ברחוב קדושי קהיר 32 חולון, התנהל מקום המשמש למשחקים אסורים,(להלן :"המקום") וכי המבקשת השכירה את המקום לאחר לשם עריכת משחקים אסורים.

3.      בתמצית אציין כי ב"כ המבקשת טענה בבקשתה, כי יש לפסול את ההודעה , שכן השוטר רז אלבוזלינו (להלן:"השוטר")שגבה את ההודעה ביצע את עבודתו בצורה בלתי חוקית ומתמשכת, תוך פגיעה הן בזכויות פורמאליות והן בזכויות מהותיות של המבקשת. השוטר לא ציין בפני המבקשת את זכותה להיוועץ בסניגור ציבורי, ובכך פגע בזכותה להליך הוגן. יתרה מכך, השוטר הזהיר את המבקשת אזהרה כללית בדבר זכויותיה ומסגרת החשדות נגדה, ולא פירט בפניה את פרטי העבירה והוראות החוק הרלוונטיות. בנוסף חקירתה של המבקשת נערכה שלא בהתאם לנוהלי המשטרה שכן בוצעה בביתה בשעות הלילה, ללא קבלת אישור מראש בכתב.

2

4.      ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה .בתמצית אציין כי טען בתגובתו לבקשה כי מדובר בשלב מוקדם לדון בבקשה, שכן מדובר בשלב של תחילת פרשת תביעה .בנוסף טען כי על מנת לעמוד על נסיבות גביית ההודעה יש להעמיד את המבקשת בחקירה נגדית, ולא ניתן להגיע למסקנה משפטית בלעדי חקירתה הנגדית.

5.      א .מעיון בהודעה עולה, כי השוטר הזהיר את המבקשת בדבר זכותה להיוועץ בעורך דין, אולם לא ציין בפניה את זכותה לסניגור ציבורי. כן עולה, כי החקירה בוצעה בביתה של הנאשמת ביום 15.3.15 בשעה 00:30, והוזהרה בפתח ההודעה כי היא חשודה "בניהול וארגון משחקי מזל אסורים-קדושי קהיר 22 חולון".

ב.בע"פ 4109/15 ליאור מירז נ' מדינת ישראל (9.7.17) נסקרה ההלכה לפסילת ביחס לקבילות ולפסילת הודאת חוץ של נאשם:

"... ביסודו של דבר, לאחר הלכת יששכרוב, הותוו שני אפיקים לבחינת קבילותה של הודאת נאשם: האחד - מבחן סטטוטורי המעוגן בהוראת סעיף 12 לפקודת הקובעת כי הודאת חוץ של נאשם תהא קבילה רק מקום בו הוכח שההודאה הייתה "חופשית ומרצון"... השני - דוקטרינת הפסילה הפסיקתית שהתגבשה ועוגנה בהלכת יששכרוב, במסגרתה נתון לבית המשפט שיקול דעת לקבוע כי הודאה אינה קבילה מקום בו הגיע למסקנה כי זו הושגה שלא כדין וכי קבלתה כראיה במשפט תגרום לפגיעה מהותית בזכותו של הנאשם להליך הוגן (שם, עמ' 570-569; עניין מובארק, פסקה 39). יובהר, כי "מדובר בנוסחת איזון עקרונית השואפת להשגת פשרה ראויה בין מכלול הזכויות והאינטרסים הרלוונטיים לשאלת קבילותן של ראיות שהושגו שלא כדין, ובהם: חשיפת האמת העובדתית, הלחימה בעבריינות וכן ההגנה על שלום הציבור ועל זכויות נפגעי העבירה מחד גיסא; אל מול ההגנה על זכויות הנאשם ועל הגינות ההליך הפלילי וטוהרו מאידך גיסא" (הלכת יששכרוב, עמ' 569). בהקשר לכך יביא בית המשפט, בין שיקוליו, את אופייה וחומרתה של אי-החוקיות שהייתה כרוכה בהשגת ההודאה; את מידת ההשפעה שהייתה לאמצעי החקירה שאינו חוקי על אמינות ההודאה שהושגה; ואת הנזק והתועלת החברתיים הכרוכים בפסילת ההודאה (שם, עמ' 567-562). יודגש, כי עסקינן בדוקטרינת פסילה "יחסית", כך ש"לא כל סטייה מכללי החקירה ולא כל אמצעי שהופעל בחקירה, גם אם אינם מקובלים על בית המשפט, יביא לפסילת הראיה" (שם, עמ' 563)."

ג.       לאחר ששקלתי את הבקשה ,את התנגדות המשיבה ועיינתי בהודעה ,אני סבורה כי לא ניתן בשלב זה ,שלב בו נשמע עד תביעה ,עד תביעה נוסף מצוי באמצע חקירה נגדית וטרם הובאו בפני ,כלל ראיות התביעה וראיות ההגנה להכריע בבקשה לפסילת ההודעה.

3

ד.מובהר כי אאפשר לב"כ הצדדים במסגרת סיכומיהם לאחר שמיעת ראיות להרחיב טענותיהם לענין בהקשה פסילת ההודעה מכח כלל הפסילה הפסיקתית ואכריע בבקשה ,במסגרת הכרעת הדין.

מזכירות תשלח החלטה לב"כ הצדדים .

ניתנה היום, כ"ב חשוון תש"פ, 20 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.