1

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, מצאתי, בטרם הכרעה, לאפשר לתביעה להשלים טיעונה בנושא קביעת מועד תחולת הנחיית היועץ המשפטי לממשלה. על פי ההנחיה, "התאריך הקובע" שנבחר הוא 1.1.17.

התביעה טענה בתגובתה כי "היועמ"ש לא בכדי בחר בתאריך המסויים..." וכי "מחשבה רבה הושקעה ביחס לתאריך הקובע".

ידוע כי כל מועד קובע יש בו מידה מסויימת מן השרירותיות, ואולם קביעה לגבי תחולה רטרואקטיבית ממועד מסויים שנבחר לאחר מחשבה רבה והשקעה מצדיק, למעצר, הנמקה מפורטת.

בעניין סמכותו של בית המשפט זה להידרש להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, ובאופן ממוקד, בעניין מועד תחולתה של נורמה מקלה, התקיים דיון בבית המשפט העליון ברע"פ 4562/11 איבראהים מוחתסב נגד מדינת ישראל (2013) (להלן: "מוחתסב"). פסיקת בית המשפט העליון ברורה. הגם שהערעור שם נדחה, נאמרו על ידי כבוד בית המשפט העליון דברים ברורים ביחס לביקורת השיפוטית, בין אם בגדרי הדוקטרינה של 'הגנה מן הצדק' ובין בגדר הדוקטרינה של הביקורת המנהלית. כך או כך, בית המשפט המוסמך לברר סוגיות אלה, הוא בית המשפט הדן בתיק הפלילי שבפניו.

2

האמור בעניין מוחתסב מחייב אותי לקיים דיון מעמיק, לגופו של עניין, תוך התייחסות להנמקה ולדיון שקדם לקביעת התאריך הקובע.

על כן, התביעה, אם היא עומדת על טענתה, תשלים טיעונה בהקשר זה.

ניתנה היום, כ"ה תמוז תשע"ח, 08 יולי 2018, בהעדר הצדדים.