ת"פ 17541/10/19 – מדינת ישראל ע"י נגד מוצטפא אלטויל ע"י
בית משפט השלום בירושלים |
|
ת"פ 17541-10-19 מדינת ישראל נ' אלטויל
|
|
1
בפני |
כבוד השופט דוד שאול גבאי ריכטר
|
|
בעניין: |
מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד שירלי אוחיון תביעות ירושלים |
|
|
|
המאשימה |
|
נגד
|
|
|
מוצטפא אלטויל ע"י ב"כ עוה"ד מוחמד מחמוד |
|
|
|
הנאשם |
גזר דין |
כתב האישום
הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (חוק העונשין). על פי עובדות כתב האישום, הנאשם הוא תושב איו"ש ובעת ביצוע העבירה החזיק באישור כניסה לישראל. ביום 9.6.2017 הוא נכנס לחנות של המתלונן וביקש להטעין את הטלפון הנייד שלו. המתלונן הסכים, והנאשם הטעין את הנייד שלו. לאחר מספר דקות ביקש הנאשם את הנייד מהמתלונן וזה החזיר לו אותו. בשלב זה הבחין הנאשם בטלפון הנייד של המתלונן, נטל אותו ויצא מהחנות והחל לברוח מהמקום. המתלונן הבחין במעשה הנאשם והחל לרדוף אחריו, עד ששוטרים ששהו בסמוך, הבחינו בנאשם ועצרו אותו.
מהלך הדיון
הנאשם הודה בכתב האישום ובהסכמת הצדדים נשלח לשירות המבחן להכנת תסקיר בעניינו, כשהסניגור ביקש לבחון את שאלת ביטול ההרשעה. אציין כי במהלך הטיעונים לעונש ונוכח המלצות התסקיר, חזר בו ב"כ הנאשם מעתירתו לביטול ההרשעה.
תסקיר שירות המבחן
2
מהתסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם עולה, כי הנאשם כבן 39, נשוי ואב לתאומים כבני שבע. הנאשם תושב הרשות, מתגורר בחברון עם אשתו וילדיו. הוא גדל במצוקה כלכלית קשה ותיאר משפחה תומכת. יש לו 11 אחים ואחיות, ושני הוריו נפטרו זה מכבר. הנאשם סיים 6 שנות לימוד בשל קשיים לימודיים ניכרים, ומאז יצא לעבוד כדי לסייע בפרנסת משפחתו. ככל הידוע ,לנאשם אין רישום פלילי. ביחס לעבירה אמר הנאשם לשירות המבחן, כי נטל בטעות את הטלפון של בעל החנות במקום את הטלפון שלו, וכשהבין שרודפים אחריו נבהל ולכן נמלט. יחד עם זאת ציין, כי הוא מוכן לשלם את המחיר על מעשיו. הוא סיפר כי הוא עובד בעבודות מזדמנות ומקבל שכר מתחת לשכר המינימום כך שהמצוקה הכלכלית קשה ביותר. הוא ומשפחתו נעזרים בהלוואות על-מנת לשרוד את היומיום. הנאשם סובל מסוכרת ומטופל תרופתית. במכלול הנסיבות, המליץ שירות המבחן על הטלת מאסר מותנה ללא רכיב כספי, בשל מצבו הכלכלי של הנאשם. שירות המבחן ציין, כי אינו ממליץ על ביטול הרשעתו של הנאשם בדין.
טיעונים לעונש
הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית.
מחד, ב"כ המאשימה סברה, כי יש חומרה בכך שמדובר במי שניצל את היתר השהיה לצורך ביצוע העבירה. היא עתרה להטיל על הנאשם 5 חודשי מאסר וענישה נלווית.
מאידך, הסניגור עתר למתחם שבין מאסר מותנה ואי הרשעה עד מאסר בעבודות שירות וביקש להטיל על הנאשם עונש צופה פני עתיד.
אשר לערך המוגן - גניבת טלפון נייד פוגעת בערכים המוגנים של קניין האדם וכן בפרטיותו, לנוכח המידע המאוחסן בטלפון החכם. בית המשפט העליון הכיר בכך ש" הסמארטפון הפך זה מכבר לידידו הטוב של האדם. דומה כי לא תהא זו הפרזה לומר כי בטלפון הסלולרי טמון סיפור חייו של האדם..."[ע"פ 8627/14 דביר נ' מ"י (מיום 14.7.15)]. במקרנו, מידת הפגיעה נמוכה,
3
נסיבות הקשורות בביצוע העבירה - בין הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש לשקול את אלה, לעניין קביעת המתחם: אין המדובר בעבירה מתוכננת בנסיבותיה, אלא מדובר בניצול הזדמנות שנקרתה בדרכו של הנאשם; הנאשם הוא אדם בוגר שצריך היה לדעת את הפסול שבמעשיו; נגרם נזק מעצם הגניבה, לרבות הפגיעה בקניין והפגיעה בפרטיות המתלונן כתוצאה מכך, הגם שהנאשם נתפס בכף והטלפון הוחזר.
מדיניות הענישה הנוהגת - בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה מנעד רחב התלוי בנסיבות המעשה והעושה. בחינת הפסיקה מלמדת, כי העונש הנהוג בגין מקרה בודד של עבירת רכוש קלה כגון גניבה, נע בין עונש שאינו כולל רכיב מאסר בפועל, לבין מאסר קצר של חודשים בודדים. בהקשר זה ראו לדוגמה רע"פ 6365/13 קליינר נ' מ"י (מיום 23.9.2013) שם נגזרו 4 חודשי מאסר בפועל על נאשם בעל עבר פלילי מכביר שגנב פלאפון, שם הוחלט על מתחם שבין חודשיים ל-8 חודשי מאסר. על-פניו מדובר בנסיבות כוללות החמורות ממקרנו.
מתחם הענישה - לפיכך, מתחם הענישה צריך לעמוד על מאסר על-תנאי ושל"ץ נרחב עד 6 חודשי מאסר.
נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה לפי סעיף 40י"א לחוק העונשין - ניתן לתת משקל לנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה, במסגרת גזירת העונש בתוך המתחם: הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה וקיבל אחריות על מעשיו, אם כי מהתסקיר עולה כי מדובר בקבלת אחריות חלקית בלבד; הנאשם נשוי ואב לילדים קטנים, ומגיע מתנאי מצוקה כלכלית קשה. הנאשם נעדר עבר פלילי. הנאשם חשש שההרשעה תפגע ביכולתו לקבל היתר בישראל, ואולם הוא לא עמד בתנאי הוכחת הנזק הקונקרטי הנדרש לשם ביטול הרשעה, ולכן הסניגור חזר בו מהעתירה לביטול ההרשעה. ידיעה שיפוטית היא, שהרשעה לתושב האזור, גוררת עמה נזק משמעותי שכן לא יהיה צפוי לקבל היתר כניסה לצרכי עבודה בזמן הקרוב.
המיקום במתחם - בנסיבות העניין יש למקם את הנאשם בחלקו התחתון של מתחם הענישה שקבעתי.
4
גזירת הדין
לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 6 חודשי מאסר, שלא ירוצו אלא אם יעבור הנאשם כל עבירת גניבה וזאת בתוך 18 חודשים מהיום;
ב. קנס בסך 1,500 ₪, או 6 ימי מאסר תמורתו אם לא ישולם. הקנס ישולם ב-6 תשלומים שווים ורצופים ב-1 בכל חודש החל מיום 1.6.2021. לא ישולם תשלום במועד או לא ישולם כלל, יעמוד הקנס לפירעון מיידי - בשל היותו של הנאשם תושב האזור, המזכירות תנפיק לו כעת שוברים כדי שיתאפשר לו לשלם את הקנס;
ג. התחייבות בסך 5,000 ₪ שלא לעבור כל עבירת גניבה במשך 18 חודשים מהיום. הובהר לנאשם שמשמעות ההתחייבות היא, כי אם יעבור את העבירה בתוך התקופה שצוינה, בית המשפט שיגזור את הדין יהא חייב לחלט את ההתחייבות כקנס.
יש לשלוח לשירות המבחן.
זכות ערעור כחוק.
ניתן היום, ט"ז באייר ט"ז אייר תשפ"א, 28 אפריל 2021, במעמד הצדדים.
