1

 

 

החלטה

 

רקע

1.                   לנאשם יוחסה עבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית בניגוד לסעיף 7(א)+7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג 1973.

 

על פי עובדות כתב האישום ביום 3.6.15 החזיק הנאשם במגירה בסלון ביתו בסם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 0.3306 גרם וזאת לצריכתו העצמית וללא היתר או רישיון כדין.

 

2.                   ביום 19.5.16 הודה הנאשם ולא הורשע, הופנה לקבת תסקיר מאת שירות המבחן.

 

תסקיר שירות המבחן

2

3.                   שירות המבחן סקר באריכות את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם. הנאשם בן 39, עצמאי, בעל עסק למזון מהיר בשדרות. סיים 10 שנות לימוד, שירת שירות צבאי מלא ואף שירות שירות נוסף בקבע משך שנתיים. לנאשם רישום קודם ללא הרשעה בגין עבירה דומה. לדבריו מאז התיק הקודם הפסיק כליל לצרוך סמים והסם שנמצא הוא שאריות מהתקופה הקודמת. הנאשם הביע חשש כי במידה ויורשע יהיה בכך כדי לפגוע בפרנסתו, מאחר ולא יוכל לספק שירותי הסעדה לחברות ממשלתיות ובטחוניות. שירות המבחן התרשם כי כיום הנאשם נמנע מצריכת סמים, כפי שמתבטא בתוצאות הדגימות שמסר. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מתקשה לבחון באופן מעמיק את האלמנטים המכשילים בהתנהגותו והתקשה להפיק לקחים מההליך הפלילי הקודם. שירות המבחן סבר כי הנאשם זקוק להליך טיפולי אשר יסייע לו בבחינת עמדותיו, אך הנאשם הביע עמדתו כי אינו זקוק להליך שכזה, לפיכך אין המלצה טיפולית בעניינו.

שירות המבחן לא המליץ על הימנעות מהרשעת הנאשם, זאת בשל העדר נזק קונקרטי ובשל היות העבירה - עבירה חוזרת.

 

 

טיעוני הצדדים לעונש:

4.                   ב"כ המאשימה הפנתה לערך המוגן בעבירות הסמים ולאמור בתסקיר שירות המבחן. לשיטתה אין הצדקה לסיים ההליך באי הרשעה, בפרט על רקע רישום קודם ללא הרשעה בעבירה זו, לפיכך עתרה להרשיע הנאשם ולהטיל עליו מאסר מותנה, פסילה התחייבות וקנס וכן להורות על הפעלת ההתחייבות מרישומו הקודם.

 

5.                   ב"כ הנאשם הפנה למגמה הציבורית והקריאה לאי הפללה בעבירות של החזקת סמים לצריכה עצמית, הפנה לכמות המועטה של הסם שהחזיק הנאשם, לכך שהנאשם לא צריך טיפול שכן אינו נרקומן, וכי בדיקות שמסר מצביעות על נקיון מסמים. הפנה לחלוף הזמן ממועד ביצוע העבירה. לדבריו יכול והרשעה תפגע ביכולתו לספק הסעדה למפעלים שידרשו תעודת יושר, על כן עתר להימנע מהרשעת הנאשם.

 

6.                   הנאשם ביקש לומר דברים. הנאשם ציין כי זקוק לרישיונו שכן במסגרת עבודתו מפעיל קייטרינג מחוץ לעסק. לדבריו הוא נורמטיבי והרשעה עלולה להרוס אותו.

 

דיון

מתחם העונש ההולם

7.                   הערך החברתי אשר נפגע בעבירה של שימוש בסמים לצריכה עצמית הוא הגנה מפני הנזקים הישירים והעקיפים אשר נגרמים עקב שימוש בסמים.

 

ראו דברי כב' הש' ברלינר בע"פ 170/07 מטיס נ' מדינת ישראל ביחס לשימוש עצמי בסמים מסוג קנאביס וחשיש:

 

3

"אכן הסם שמדובר בו בתיק הנוכחי הוא קנבוס שמוגדר כ"סם קל". לרוע המזל סמים קלים מהווים לעיתים קרובות את יריית הפתיחה להתמכרות לסמים קשים יותר שלא לדבר על כך שגם בשימוש בהם עצמם טמונה סכנה".

 

8.                   מידת הפגיעה בערך המוגן היא ברף הנמוך, בשים לב לסוג הסם (קנבוס) ולכמותו (0.33 ג') ולכך שנועד לצריכה עצמית.

 

9.                   באשר לנסיבות ביצוע העבירה, נתתי דעתי לכך שהנאשם, לדבריו, אינו משתמש בסמים וכי מדובר בשאריות מתקופה קודמת, לכך שעסקינן בסם קל והכמות שנתפסה מזערית.

 

10.               בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים (מבחינת כמות וסוג הסם) הוטלו על נאשמים עונשים הנעים ממאסר מותנה ועד לתקופות מאסר קצרות שיכול וירוצו בעבודות שירות. במקרים רבים אף נמנעו מהרשעה.ראו למשל:        

·        רע"פ 6138/09 איליה פרדזב נ' מדינת ישראל. הנאשם הורשע בביצוע מספר עבירות של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית ונדון ל-8 חודשי מאסר וענישה נלווית. ערעורו נדחה.

·        ת"פ (מחוזי-פ"ת) 32746-11-09 מדינת ישראל נ' ביטון ואח'. נאשם, נעדר עבר פלילי, הורשע בהחזקת קנבוס במשקל כ-18 גרם, נדון למאסר החופף את תקופת מעצרו למשך חודשיים ושבוע, וענישה נלווית. עונש דומה הוטל במסגרת אותו תיק על נאשם אחר, בעל עבר פלילי ישן.

·        ת"פ (י-ם) 16926-04-16 מדינת ישראל נ' יואל כף הנאשם הורשע בעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית במשקל של 20.109 גר'. נגזרו עליו 3 חוד' מע"ת וקנס.

·        ת"פ (באר שבע) 32753-12-13 מדינת ישראל נ' בן אבו. הנאשם הורשע בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית מסוג הרואין במשקל 0.1984 גר'. נגזרו עליו במסגרת הסדר התחייבות, והארכת מאסר מותנה שהיה תלוי ועומד כנגדו.

·        ת"פ (באר שבע) 6920-11-13 מדינת ישראל נ' חזיזה. הנאשם הורשע בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית מסוג חשיש במשקל של 20.1931 גר'. נידון במסגרת הסדר למבחן והארכת 2 מאסרים מותנים, התחייבות וקנס.

·        ת"פ (רחובות) 30653-04-12 מדינת ישראל נ' הרמס. הנאשם הורשע בהחזקת סם לצריכה עצמית מסוג חשיש במשקל 8.4 גר'. הוטל עליו של"צ, צו מבחן, הארכת מאסר על תנאי ופסילה בפועל.

·        תפ (עכו) 4864-05-11 מדינת ישראל נ' נסר גבריס. הנאשם הורשע בהחזקת 3.99 גרם חשיש לצריכה עצמית. נדון למע"ת. וענישה נלווית.

·        ת"פ (עכו) 53325-11-10 מדינת ישראל נ' יאסין. הנאשם הורשע בעבירה של החזקת סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 27.29 גר' לצריכתו העצמית. הוטל עליו של"צ.

 

4

 

11.               לאור כל המפורט לעיל אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לעבירה בנסיבותיה נע מהימנעות ממאסר ועד למאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות.

 

 

 

 

הימנעות מהרשעה

12.               הכלל הוא כי מי שהוכחה אשמתו, יש להרשיעו בדין. עם זאת קיימים מקרים חריגים מיוחדים ויוצאי דופן בהם קיימת הצדקה להימנע מהרשעה (ע"פ 9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל) וזאת כאשר עלול להיווצר פער בלתי נסבל בין עוצמת פגיעתה של ההרשעה הפלילית בנאשם האינדיבידואלי לבין תועלתה של ההרשעה לאינטרס הציבורי-חברתי הכללי.

 

בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337 נקבע כי הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים מרכזיים: ראשית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים, ושנית ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם.

13.               יישום המבחנים האמורים במקרה דנן, מעלה כי לא ניתן להימנע מהרשעת הנאשם בדין.

הגם שעסקינן במדרג הנמוך ביותר שבעבירות הסמים, הן בשל סוג הסם, כמותו המועטה והעובדה ששימש לצריכה עצמית, עדיין לא מתקיים התנאי כי הרשעה תביא לפגיעה חמורה בשיקומו של הנאשם.

אין מדובר בנאשם צעיר בגילו, אלא בנאשם בן 40. הנאשם לא הצביע על קיומו של נזק קונקרטי כתוצאה מהרשעה, וחששו כי הרשעה בעבירה זו עלולה לפגוע ביכולתו לספק שירותי הסעדה נטענה בעלמא וללא כל ביסוס ראייתי.

אף שירות המבחן לא מצא הצדקה להורות על הימנעות מהרשעה.

ויודגש כי הימנעות מהרשעה היא החריג שבחריגים, ובעניינו של הנאשם הנטל הרובץ לפתחו להוכיח כי מתקיים בעניינו החריג הוא כפול ומכופל בשים לב שבעברו כבר רישום קודם ללא הרשעה באותה עבירה ממש ולא מהעבר הרחוק. העבירה הנוכחית בוצעה עוד בתקופה בה ההתחייבות עליה חתם הייתה בתוקף.

5

לאור האמור, לאור רישומו הקודם, ובהעדר נזק קונקרטי כתוצאה מהרשעה, לא מצאתי כי ניתן להימנע בזו הפעם מהרשעת הנאשם. לאור האמור הנאשם יורשע.

ניתנה והודעה היום כ"ח סיוון תשע"ז, 22/06/2017 במעמד הנוכחים.

 

 

הכרעת דין

לאור הודאת הנאשם אני מרשיעה אותו בעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית בניגוד לסעיף 7(א)+7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים התשל"ג 1973.

 

ניתנה והודעה היום כ"ח סיוון תשע"ז, 22/06/2017 במעמד הנוכחים.

 

 

 

גזר דין

 

גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם.

 

בבואי לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם, לקחתי בחשבון את השיקולים הבאים:

·        את העובדה כי הנאשם בחר לקחת אחריות ולהודות בהזדמנות ראשונה.

·        את עברו של הנאשם: הנאשם יליד 1977 לחובתו רישום קודם ללא הרשעה בגין עבירה דומה. בגין רישומו הקודם תלויה ועומדת התחייבות בת הפעלה בסך 2500 ₪.

·        את העובדה כי חלפו כשנתיים ממועד ביצוע העבירה ולא נפתחו תיקים נוספים.

·        את המלצת שירות המבחן ואת העובדה כי בדיקות שנערכו לנאשם מלמדות על הימנעות משימוש בסמים.

·        את נסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שעולות מתסקיר שירות המבחן ומטיעוני הצדדים.

6

·        את חששו של הנאשם כי כתוצאה מתיק זה תיפגע הכנסתו ואת נחיצותו של רישיון הנהיגה לצרכי פרנסתו.

 

לאחר ששקלתי כל אלה, מצאתי לגזור את עונשו של הנאשם ברף התחתון של מתחם העונש ההולם.

 

סוף דבר

אשר על-כן, מצאתי לנכון ולמידתי לגזור על הנאשמת את העונשים הבאים:

א.           אני מטילה על הנאשם חודש מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים לבל יעבור עבירה בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים.

ב.           פסילה מלהחזיק ומלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים שהנאשם לא יעבור עבירה בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים.

 

ג.            הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 3000 ₪ להימנע מביצוע עבירה על פקודת הסמים המסוכנים.

ההתחייבות תיחתם במזכירות בית משפט עוד היום. לא יחתום הנאשם כאמור, יאסר למשך 15 יום.

 

ד.         מורה על הפעלת ההתחייבות בסך 2500 ₪ עליה חתם הנאשם בתיק 56567-01-14 בבית משפט השלום בקרית גת. ההתחייבות תשולם ב- 10 תשלומים חודשיים רצופים ושווים תשלום ראשון לא יאוחר מיום 1.8.17 . לא ישלם את ההתחייבות יאסר למשך 20 יום.

 

המוצגים - סמים ואחרים יושמדו, בכפוף לחלוף תקופת הערעור.

 

זכות ערעור תוך 45 יום לביהמ"ש המחוזי.

 

ניתנה והודעה היום כ"ח סיוון תשע"ז, 22/06/2017 במעמד הנוכחים.