1

 

 

 

כתב האישום:

הנאשם הורשע בהכרעת הדין בעבירות של תמיכה בארגון טרוריסטי,לפי סעיף 4 לפקודה למניעת טרור, תש"ח-1948 (להלן: הפקודה למניעת טרור) + סעיף 5 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: חוק העונשין) + סעיף 24(א)(1) בחוק המאבק בטרור, תשע"ו-2016 (2 עבירות) (להלן: חוק המאבק בטרור); תמיכה בהתאחדות בלתי מותרת, לפי סעיפים 85(1)(ז) + 85(1)(ו) לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 (להלן: תקנות ההגנה) + סעיף 5 לחוק העונשין + סעיף 24(א)(1) לחוק המאבק בטרור; הסתה לטרור, לפי סעיף 24(ב)(2) בחוק המאסר בטרור (3 עבירות); וגילוי הזדהות עם ארגון טרור, לפי סעיף 24(א)(1) לחוק המאבק בטרור.

 

לפי העובדות שנקבעו בהכרעת הדין, הנאשם העלה לרשתות החברתיות שבעה "פוסטים" שונים, בתפוצה רחבה, התומכים ומזדהים עם ארגוני הטרור חמאס, אלכותלה אסלאמיה ומראבטאת. עוד פרסם הנאשם תכנים אשר יש בהם הסתה לטרור, עת פרסם תמונה מאירוע תפילה לזכרו של פעיל טרור וכן תכנים נוספים בנוגע למסגד אל-אקצא, על רקע המתיחות הביטחונית ששררה באותה עת ברחבי ישראל ובירושלים, והכל כמפורט בהרחבה בהכרעת הדין.

 

טענות הצדדים:

2

 

ב"כ המאשימה:

ב"כ המאשימה הגיש את טיעוניו בכתב. המאשימה עתרה לקביעת מתחם ענישה הנע בין 10 חודשי מאסר בפועל ועד 24 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה וקנס משמעותי מרתיע. המאשימה ביקשה לקבוע את עונשו של הנאשם ברף התחתון של מתחם זה, זאת לאור נסיבותיו האישיות ועברו הנקי.

 

ב"כ המאשימה הדגיש את הערך החברתי המוגן שהינו ערך השמירה על שלום הציבור וביטחונו, כאשר בעבירות נשוא כתב האישום ישנו פוטנציאל ממשי לסיכון כלל אזרחי החברה. עוד הדגיש את הפגיעה בערך החברתי של שמירה על שלטון החוק, באופן בו הסתה, בעלת אופי לאומני שכזה, חותרת תחת שלטון החוק והיסודות הדמוקרטיים של מדינת ישראל. אשר לנסיבות ביצוע העבירה, נטען, כי מדובר במעשים הנמצאים ברף הגבוה של העבירות; כאשר הנאשם היה האחראי הבלעדי והיה במעשיו כדי להשפיע על האחרים.

 

כמו כן, נטען כי יש להביא בחשבון את העובדה כי אין מדובר במעשה חד פעמי ורגעי, אלא במעשים רבים שנעשו לאחר תכנון ולאורך תקופה ארוכה.

 

ב"כ המאשימה הפנה לחומרתן של העבירות, כך למשל, פרסם הנאשם התבטאויות המאדירות גבורת שאהיד שביצע פיגוע כלפי חפים מפשע, כאשר הכל נעשה מתוך מניע אידיאולוגי גרידא. בנוסף, הפנתה המאשימה לנזק הפוטנציאלי שהיה עלול להיגרם מפרסומים מסיתים כאלו ובעיקר נוכח התקופה בהם פורסמו. המאשימה הציגה פסיקה התומכת, לשיטתה, בעמדתה.

 

ב"כ הנאשם:

ב"כ הנאשם טען, ביחס לתוכנם של הפרסומים הכתובים, ולהיותם ברף המינימלי של העבירה, וביקש להציג, לשם השוואה, מקרים נוספים ואמירות חמורות יותר של נאשמים אחרים, כאשר לשיטתו, זוהי הפעם הראשונה בה ישנה הרחבה של היקף האיסור הפלילי. אשר לנסיבות ביצוע העבירה, הפנה הסניגור לכך שברשתות החברתיות תחלופת המידע והשיתופים היא מהירה ורבה, וכן טען כי עובדת מספר חבריו של הנאשם ברשתות החברתיות, מהווה קונספציה שגויה לכמות האנשים שנחשפו בפועל לאותם תכנים. לטענת ההגנה, הפוסטים שפרסם הנאשם "נבלעים" בים המלל הקיים ברשת וכי אין מדובר בנאשם שפרסם במשך שנה באופן רצוף, אלא ב-7 הזדמנויות בלבד במשך תקופה של שנה.

 

3

עוד ציין הסניגור, כי הנאשם אינו בעל מעמד בכיר אשר יש באמרותיו כדי להשפיע על אחרים לקום לעשות מעשה. ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה אשר תומכת לשיטתו בטענותיו למתחם העונש ההולם, כאשר נטען כי יש להסתפק בתקופה בה נתון הנאשם במעצר. לטענת ההגנה, מתחם העונש ההולם במקרנו עומד על מאסר קצר בפועל, כ-3 חודשי מאסר ועד 8 חודשי מאסר לכל היותר. ב"כ הנאשם הפנה לכך שמדובר בסטודנט, כאשר בחודש הבא תהיה לו הזדמנות לחזור לסמסטר על מנת להשלים את לימודיו, אחרת יפסיד שנה נוספת. אשר לרכיב ההרתעה האישית, סבור הסניגור כי די בתקופת מעצר כעציר ביטחוני, ותנאי החזקתו, על כל המשתמע מכך כדי להוות הרתעה אישית מספקת.

 

הנאשם בדבריו בטרם מתן גזר הדין:

הנאשם מסר כי לא הייתה לו כוונה להסית. כל מה שעשה, נעשה ללא שום עוינות, אלא כל שרצה היה למחות באופן חוקי על מה שהתרחש באל-אקצא,. באשר למראבטאת, מדובר באמירות דתיות ללא קשר לאף ארגון. הנאשם הצטער על מעשיו, מתחרט עליהם. עוד מסר הנאשם כי הוא יתום מאב, בן 25, לומד ספרות ואסלאם, ומתעתד לשוב ללימודים כשישתחרר. הנאשם מסר כי לא יחזור לבצע כאלה עבירות לאחר שישתחרר.

 

 

דיון והכרעה עונשית:

 

הערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה בו:

הערך החברתי אשר נפגע כתוצאה ממעשיו של הנאשם הינו השמירה על שלום הציבור וביטחונו, שמירה על הסדר הציבורי ובכלל זאת, הסיכון הממשי לביטחון המדינה ואזרחיה והנאמנות למדינה. יפים בעניין זה דברי ההסבר של הצעת החוק למאבק בטרור, הממחישים היטב את תכליתו של החוק והערכים עליהם מבקש החוק להגן:

 

"מטרת החוק היא לתת בידי רשויות המדינה כלים מתאימים בתחום המשפט הפלילי והציבורי, לשם התמודדות עם איומי הטרור שבפניהם ניצבת מדינת ישראל...עוצמת הפגיעה של הטרור באה לידי ביטוי בכך שמלבד הפגיעה הישירה שהוא מסב לחיי אדם ולשלמות הגוף, יוצר הטרור אפקט פסיכולוגי של פחד ותחושת איום בקרב הציבור כולו ומערער את שגרת חייו של הציבור לאורך זמן."

4

 

הנאשם, כמפורט בהרחבה בהכרעת הדין, פרסם, משך תקופה ממושכת של כשנה, שבעה פרסומים שונים, אשר חלקם מהווים הסתה לטרור, וחלקם יש בהם גילויי הזדהות, תמיכה ואהדה מובהקים בארגוני טרור ובמעשי טרור, וזאת על רקע המתיחות הרבה ששררה אותה עת במדינה בכלל ובירושלים בפרט. אין חולק כי הדרך מקריאות אהדה ותמיכה במעשי טרור ובארגוני טרור ועד ביצוע מעשי טרור ואלימות, בייחוד בעת שמדובר בתקופת מתיחות ורגישות ביטחונית, הדרך קצרה.

 

מדיניות הענישה:

מדיניות הענישה בעבירות, נעה על מנעד רחב של ענישה, כל תיק בנסיבותיו השונות, תוך מתן דגש על אופי דברי ההסתה, כמות הפרסומים, התקופה בה פורסמו, וכן היקף תפוצתם:

 

עפ"ג (מחוזי ירושלים) 5007-06-17 מדינת ישראל נ' עאמר זידאני - בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של נאשם שהורשע בשלוש עבירות של תמיכה בארגון טרור, תשע עבירות של הסתה לאלימות או טרור וחמש עבירות של תמיכה בתאחדות בלתי מותרת. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה של 7-18 חודשי מאסר בפועל והטיל על הנאשם , בעל עבר פלילי, 9 חודשי מאסר בפועל.

עפ"ג (מחוזי ירושלים) 35557-03-17 מדינת ישראל נגד זגארי (עציר) - בית המשפט המחוזי דחה ערעור על קולת העונש. נאשם שהורשע על פי הודאתו ב-4 עבירות של גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור, 4 עבירות של תמיכה בארגון טרור, 8 עבירות של הסתה לאלימות או לטרור ו-3 עבירות של תמיכה בהתאחדות בלתי מותרת. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה של 6-18 חודשי מאסר בפועל, והטיל על הנאשם 8 חודשי מאסר.

 

ת"פ (שלום חיפה) 40084-09-16 מדינת ישראל נ' מואסי (עציר) - הנאשם הורשע ב- 14 עבירות של תמיכה בארגון טרוריסטי ו- 8 עבירות של הסתה לגזענות וזאת בעקבות פרסומים שונים שהעלה לרשת החברתית פייסבוק. בית המשפט קבע מתחם ענישה שעמד על 10-24 חודשי מאסר בפועל והטיל על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל.

 

ת"פ (שלום ירושלים) 56348-01-16 מדינת ישראל נגד מחמוד - הנאשם הורשע על פי הודאתו בהסדר טיעון מתוקן ב- 9 עבירות של הסתה לאלימות או טרור ו-2 עבירות של תמיכה בארגון טרוריסטי. בית המשפט השלום לא קבע מתחם ומצא את העונש המוסכם , שעמד על 11 חודשי מאסר בפועל ו - 6 חודשי מאסר מותנה, כעונש המצוי בתוך מתחם הענישה הנוהגת.

 

5

ת"פ (עכו) 12843-11-15 מדינת ישראל נגד חטיב (עציר) - הנאשם הורשע בשלוש עבירות של תמיכה בארגון טרור וב-6 עבירות של הסתה לאלימות או לטרור, כאשר כתב האישום מפרט 7 פרסומים שונים, ולנאשם למעלה מ-1000 חברים. בית המשפט קבע מתחם ענישה של 8-18 חודשי מאסר בפועל והטיל על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל, 8 חודשי מאסר מותנה והתחייבות בסך 20,000 ₪.

 

ת"פ (ירושלים) 54733-05-17 מדינת ישראל נ' דאוד (עציר) - מדובר על נאשם שהורשע על פי הודאתו ב-3 עבירות של הסתה לטרור וב-8 עבירות של תמיכה בארגון טרור, בנסיבות בהן הנאשם קרא לאלימות ולטרור תוך פרסום דברי שבח ואהדה למעשי טרור ולמחבלים אשר ביצעו רצח של אזרחים ישראלים. בית המשפט קבע מתחם ענישה של 5-25 חודשי מאסר בפועל והטיל על הנאשם, בן 20 נעדר עבר פלילי, 8 חודשי מאסר בפועל.

 

ת"פ (שלום ירושלים) 24721-12-15 מדינת ישראל נ' אבו כף (עציר) - הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן הכולל 6 עבירות של הסתה לאלימות או לטרור. מדובר בנאשם צעיר, אשר לקח אחריות מילולית בלבד והתקשה להבינם. מתחם העונש שנקבע נע בין 5 עד 15 חודשי מאסר בפועל והנאשם נידון ל-7 חודשי מאסר בפועל ו-6 חודשי מאסר מותנה.

 

ת"פ (ירושלים) 34356-04-16 מדינת ישראל נגד דוויק (עציר) - הנאשמת הורשעה בתשע עבירות של הסתה לאלימות או טרור, בנסיבות בהן פרסמה הנאשמת תשעה פרסומים הקוראים לאלימות ולטרור תוך דברי שבח ואהדה למעשי טרור ולמחבלים אשר ביצעו רצח של אזרחים ישראלים, כאשר הפרסומים בוצעו בסמוך למעשי טרור ורצח בתחומי ירושלים שאירעו באותה עת. הנאשמת פרסמה את תמונות המפגעים או את תמונות הלוויותיהם או תמונה בה נראים אנשים חוגגים והוסיפה דברים בעלי אופי מהלל ומשבח למבצעי הפיגוע ולעצם המעשה. בית המשפט קבע מתחם ענישה של 5-15 חודשי מאסר בפועל והטיל על הנאשם 6 חודשי מאסר ויום וכן 6 חודשי מאסר מותנה.

 

נסיבות ביצוע העבירה ומידת אשמת הנאשם לצורך קביעת מתחם העונש:

בקביעת מתחם העונש ההולם למקרה הקונקרטי שבפני בית המשפט, עיקר הדגש הוא בטיב 'המעשה' בנסיבותיו ומידת האשם שהפגינו הנאשמים באירוע. בקביעת מתחם העונש ההולם מתחשב בית המשפט בהתקיימותן של נסיבות הקשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40ט (א) לחוק העונשין, ובוחן את מידת התקיימותן ואת השפעתן על חומרת המעשה ועל אשמם של הנאשמים. לכך נפנה עתה.

 

6

נסיבות ביצוע העבירה משתקפות היטב בהכרעת הדין שניתנה. הנאשם פרסם ב-7 הזדמנויות שונות פרסומים שונים אשר יש בהם הסתה לטרור או עידוד, תמיכה, אהדה או הזדהות עם ארגוני טרור. אין מדובר במעידה חד פעמית כי אם בפעולות אקטיביות שביצע הנאשם, תוך שימת דגש, מחשבה ותכנון על מעשיו ועל התוכן שפורסם. הנאשם ביצע את העבירות לבדו, אחריותו לפרסומים היא בלעדית לו ובמעשיו ניסה להשפיע על אחרים לתמוך בארגוני ומעשי טרור. פוטנציאל הנזק במעשיו של הנאשם הוא עצום. פרסומיו של הנאשם הגיעו למאות ואלפי אנשים, כאשר מעצם טבען של הרשתות החברתיות, לא ניתן לאמוד על היקפה המדויק של החשיפה, ועל כן, אין לדעת כיצד השפיעו או עלולים להשפיע בעתיד אותם פרסומים של הנאשם על אנשים אחרים ועל ביצוע מעשי טרור בעתיד.

 

בענייננו, ידו של הנאשם הייתה "קלה" על המקלדת, וכבר קרו מקרים בהם אנשים הביעו תמיכה בארגונים ופעולות טרור, ואף הסיתו לביצוע מעשי טרור והדבר הוביל לביצוע פיגועים ומעשי אלימות. פעמים רבות במקרים כגון דא, מדובר במעגל קסמים, בהם מעשי טרור ופיגועים, מובילים ליצירת מתיחות, אשר מובילה לאמירות כאלה או אחרות ברשתות החברתיות, התומכות באותם מעשים וקוראות לביצוע מעשים נוספים, ואותן קריאות משפיעות על ביצוע מעשי טרור נוספים וכן הלאה וכן הלאה.

 

תוכן הפרסומים שהעלה הנאשם חמור במיוחד, שעה שבמילותיו של הנאשם הוא מביע תמיכה מובהקת והאדרה למי שמכנה הנאשם "גיבור" והוא פעיל טרור שהשתייך לחמאס ואשר היה שפוט ל-9 מאסרי עולם בעקבות מעורבותו בפיגוע טרור ואשר שוחרר במסגרת "עסקת שליט", וכן בשל העובדה שמעשיו של הנאשם בוצעו על רקע גל פיגועים שהיה שרוי במדינה באותה העת.

 

מתחם העונש ההולם:

לאחר שקלול מכלול השיקולים הצריכים לעניין, נוכח חומרת נסיבות ביצוע העבירה כפי שפורטו לעיל ומידת האשם שהפגין הנאשם באירוע, סבורני כי הרף התחתון של מתחם הענישה צריך לעמוד על מאסר בפועל. יפים לענייו זה הדברים שנאמרו בעפ"ג (מחוזי ירושלים) 5007-06-17 מדינת ישראל נ' עאמר זידאני:

 

" צעירים לא מעטים מוכנים ליטול את חייהם של אחרים ואף להקריב את חייהם שלהם, בין היתר בהשפעתה של היוקרה שלה זוכים מפגעים לאחר מותם. ענישה מכבידה הכוללת מרכיב של מאסר לריצוי בפועל, הולמת את חומרתם של פרסומים שכאלה ובנוסף יש בה כדי להרתיע אחרים מלהפיץ".

 

לפיכך, אני קובע את מתחם העונש ההולם כנע בין 7 חודשי מאסר בפועל ועד 18 חודשי מאסר בפועל.

7

 

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה:    

בגזירת העונש המתאים לנאשם, רשאי בית המשפט להתחשב בהתקיימות נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, ככל שהן מתקיימות וזאת במידה שבית המשפט סבור, שיש ליתן להן משקל בנסיבות המקרה, ובלבד שהעונש שיוטל בסופו של יום על הנאשם, לא יחרוג ממתחם העונש ההולם שנקבע.

 

בעניינו של הנאשם, לקחתי בחשבון את העובדה שהנאשם הודה בעשיית המעשים שיוחסו לו בכתב האישום, הביע חרטה וצער על המעשים וכן, בכך שמדובר בנאשם נעדר עבר פלילי. כמו כן, לקחתי בחשבון את גילו הצעיר של הנאשם, את העובדה שהינו סטודנט, וכי נראה שמעצרו כעציר ביטחוני, על כל המשתמע מכך, היווה לו הרתעה מסוימת שלא לשוב ולבצע מעשים דומים בעתיד.

 

העונש המתאים:

העונש המתאים בנסיבות העניין, חייב לשקף את חומרת הנסיבות ומידת האשם שהפגין הנאשם באירוע, כמו כן את מכלול הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה. לצורך כך, נלקחו בחשבון כל השיקולים המפורטים לעיל וביניהם, נלקחו בחשבון לחומרה, תוכן הפרסומים החמור, העובדה כי מדובר בשבעה פרסומים לאורך תקופה של שנה, המעידים על שיטתיות וקו מחשבה אידאולוגי, המניעים הלאומניים שהביאו את הנאשם לכתיבת אותם הפרסומים, היקף החשיפה הרחב לתכנים שהופצו ברשתות החברתיות הטומן בחובו סיכון פוטנציאלי לשלום הציבור. כמו כן, נלקחו בחשבון לקולא, נסיבותיו האישיות של הנאשם ובכלל זה, לקיחת האחריות מצדו, חרטתו הכנה, גילו הצעיר, היותו במעצר מזה מספר חודשים והיעדר הרשעות קודמות.

 

לאור כל האמור, סבורני כי על העונש להיות במדרג הבינוני - תחתון של מתחם העונש ההולם.

 

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

 

8 חודשי מאסר בפועל מיום 15.9.17.

 

7 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא, שלא יעבור את העבירות בהן הורשע בתיק זה.

 

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

 

ניתן היום, כ"ט שבט תשע"ח, 14 פברואר 2018, במעמד הצדדים.