1

 

ב"כ המאשימה: עו"ד נטלי חגי

ב"כ הנאשמת 1: עו"ד אנדרה רוזנטל

ב"כ הנאשם 2: עו"ד זכריה שנקולבסקי

 

 

 

 

רקע

1.                 הנאשמים הורשעו בהתאם להודאתם בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירה של יבוא סם מסוכן, עבירה לפי סעיף 13 יחד עם סעיף 19א בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973.

2

2.                 על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, הנאשמים, אזרחי ברזיל, הגיעו לישראל בטיסה שיצאה מברזיל ונחתה בנמל התעופה בן גוריון, כשהם נושאים בגופם סם מסוכן מסוג קוקאין (להלן: "קוקאין") ארוז בתוך 50 קפסולות עשויות עטיפות פלסטיק שאותם החדירו הנאשמים לגופם, בהתאם לחלוקה הבאה: הנאשמת 1 נשאה בגופה קוקאין במשקל 317.87 גר' נטו בתוך 32 קפסולות והנאשם 2 נשא בגופו קוקאין במשקל 183.78 גר' בתוך 18 קפסולות.

שני הנאשמים נשאו ביחד 501.65 גר' ששוויו 250,500 ₪.

במעשיהם, ייבא כל אחד מהנאשמים סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 250.825 גרם.

הסם נתפס בעקבות חיפוש שנערך לנאשמים בנמל התעופה.

3.                 הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשמים הודו בכתב האישום המתוקן כשהצדדים מסכימים לכך שכל אחד מהנאשמים ייבא ארצה כ- 250 גרם קוקאין (כמחצית הכמות) (עמ' 4, ש' 9 לפרו'). במסגרת ההסדר הוסכם כי המאשימה תעתור לעונש של 30 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס ואילו ההגנה תהא חופשיה בטיעוניה.

תסקירי שירות המבחן

4.                 על פי תסקיר שירות המבחן בעניינה של הנאשמת 1 (להלן: "הנאשמת"), הנאשמת כבת 43, גרושה ללא ילדים, טרם מעצרה עבדה כאחות בבית חולים וטיפלה בקשישים בעסק עצמאי שניהלה עם בן זוגה בארץ מוצאם. לא תארה קשיים משמעותיים הקשורים בעברה ובמשפחת מוצאה.

הנאשמת הסבירה את הרקע לביצוע העבירה, שאותה ביצעה עם הנאשם 2, בן זוגה, בקשיים כלכליים עמם התמודדו והקשורים בין היתר לעסק שניהלו במשותף. לדבריה ביצעה את העבירה לשם השגת רווח כספי מהיר. הנאשמת מסרה כי לא הייתה מודעת לכך שהקפסולות מכילות סמים וסברה כי מדובר ביהלומים. כמו כן מסרה כי מדובר בהסתבכותה הראשונה עם החוק. להתרשמות שירות המבחן, הנאשמת הצליחה לבחון באופן מצומצם את הבעייתיות שבבחירותיה ובדרכי קבלת החלטות וכן התקשתה להתייחס לדפוסי התנהגות עברייניים ולקשריה השוליים.

3

להתרשמות שירות המבחן, הנאשמת בעלת יכולות וכוחות, כשניכר כי עסוקה בריצוי סביבתה החברתית ומחפשת מענה לצרכיי שייכות וקבלה. לנוכח עמדותיה הנוקשות והתייחסות מצומצמת לנסיבות העבירה, לקשריה השוליים ולמעורבות בעולם הסמים, כמתואר, עלה קושי לבחון דפוסי התנהגותה העבריינית. כגורמי סיכון התייחס שירות המבחן לאופי העבירה המאופיינת בתכנון, קשרים שוליים והתנהלות עבריינית, עמדתה המפחיתה ממידת מעורבותה השולית בתיאורה את העבירה וקושי בבחינת התנהלותה העבריינית. כמו כן התייחסו לאלמנטים תועלתניים בהתנהגותה וחיפוש אחר מענים מידיים לצרכיה מבלי שנותנת דעתה להשלכות האפשריות של בחירותיה.

כגורמי סיכוי לשיקום התייחס שירות המבחן להיעדר עבר פלילי, דבריה באשר לניהול אורח חיים יציב ויצרני לאורך השנים, והבנה שמגלה באשר למחירים הכרוכים בהסתבכותה, בפרט לנוכח מחלה קשה ממנה סובל אביה וחשש מפטירתו של האב בטרם תשוב הנאשמת לארץ מוצאה.

נוכח הקשיים המתוארים של הנאשמת לבחון את דפוסיה הבעייתיים ובחירותיה כמו גם את מוקדי הסיכון במצבה, מתרשם שירות המבחן כי הנאשמת תתקשה להיתרם מקשר טיפולי ושיקומי בשירות המבחן. הומלץ על הטלת ענישה קונקרטית ומרתיעה אשר תציב בפני הנאשמת גבול ברור ביחס להתנהגותה העבריינית.

5.                 על פי תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם 2 (להלן: "הנאשם") עולה כי הוא כבן 42, גרוש ואב לילדה כבת 16, מנהל מערכת יחסים זוגית עם הנאשמת מזה כשנתיים. טרם מעצרו, התגורר בבית אמו בברזיל ועבד כמטפל בקשישים בעסק שאותו ניהל עם בת זוגו. תאר מצוקה כלכלית של משפחת מוצאו בגינה נאלץ לעבוד מגיל צעיר.

הנאשם נטל אחריות על מעשיו, עם זאת התקשה להעמיק בנסיבות ביצוע העבירה וטען כי לא היה מודע לכך שהקפסולות מכילות סם וסבר כי מדובר בהברחת אבנים יקרות. הסביר את הרקע לביצוע העבירה ברצון לרווח כספי. הנאשם הביע חרטה על מעשיו, הדגיש את חריגותה להתנהלותו בדרך כלל והביע עמדות המתנגדות לשימוש ולסחר בסמים.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם ניהל אורח חיים נורמטיבי ושמר על יציבות תעסוקתית, וביצע את העבירה ממניעים כלכליים. ניכר כי מבין את חומרת העבירה ומודה בביצועה. אולם הנאשם מציג עצמו כמי שנהג באופן תמים ולא שקול, כשאינו רואה את החלקים העברייניים הכרוכים בביצוע העבירה.

כגורמי סיכון התייחס שירות המבחן למידת הטשטוש בהתייחסותו של הנאשם לנסיבות העבירה, עמדותיו המקלות ביחס לעבירות מסוג זה וקשייו להעמיק בסיבות שעמדו בבסיס החלטתו לבצע עבירה מתוכננת זו.

מבחינת גורמי הסיכוי לשיקום, התייחס שירות המבחן ליציבות שגילה הנאשם במסגרות תעסוקה, היעדר עבר פלילי בארץ מוצאו, היעדר התמכרות לחומרים וניהול אורח חיים תקין עד למעורבותו בעבירה הנוכחית. להתרשמות שירות המבחן הנאשם חווה רתיעה חמורה סביב מעצרו והוא מבטא חשש מפני ההליכים המשפטיים.

4

שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם, כיוון שהנאשם לא ביטא כל נזקקות טיפולית והביע רצונו לשוב לארץ מוצאו מיד עם סיום ההליכים הפליליים. להערכת שירות המבחן, ענישה בעלת גבולות ברורים תדגיש בפני הנאשם את חומרת מעשיו ותהווה עבורו גורם מרתיע מפני ביצוע עבירות דומות בעתיד.

ראיות לעונש

6.                 הוגש מסמך בשפה האנגלית מטעם שגרירות ברזיל בישראל (סומן נ/3). מהמסמך עולה כי לנאשמים אין עבר פלילי בברזיל.

7.                 מכתב מבתו של הנאשם (סומן נ/2) ממנו עולה בקשת הבת לרחמי בית המשפט וגעגועיה של הבת לאביה.

8.                 מכתב מאמו של הנאשם (סומן נ/1) ממנו עולה כי האם כבת 78, מתגוררת בגפה וסובלת מבעיות רפואיות. מתארת את בנה כאדם ישר והגון ומבקשת את רחמי בית המשפט.

טיעוני הצדדים

9.                 לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד נטלי חגי, הנאשמים בני זוג, אזרחי ברזיל. כתב האישום תוקן באופן שכל אחד מהנאשמים הורשע בייבוא של 250 גר' סם מסוג קוקאין. הייתה תכנית משותפת שלהם לייבא 500 גרם, ובפועל כל אחד מהם אחראי על מחצית הכמות. מדובר בפגיעה בערך המוגן של הגנה על הציבור. מדובר בנאשמים שהם בלדרים, כשבית המשפט העליון קבע כי ענישה של בלדרים חייבת להיות קונקרטית, עם אלמנט של הרתעה. הנאשמים הם חלק חיוני משרשרת הסם. מתסקירי שירות המבחן עולה המלצה על ענישה קונקרטית ומרתיעה בעניינם של שני הנאשמים שתציב גבול ברור ביחס להתנהגות עבריינית.

בעניינה של הנאשמת, שירות המבחן מציין את התרשמותו מהתייחסות בעייתית מאוד של הנאשמת גם לנוכח חומרת העבירה וגם לנוכח עמדות נוקשות באופן שלא אפשר לבדוק עמה את הדפוסים ואת התנהגותה העבריינית. כגורמי סיכון שירות המבחן לקח בחשבון את חומרת העבירה המאופיינת בתכנון והתנהגות עבריינית בולטת. הנאשמת מפחיתה ממידת המעורבות השולית שלה, עסוקה במחירים אותם משלמת.

בעניינו של הנאשם, עלה בתסקיר שירות המבחן כי הוא מביע חרטה על מעשיו ומדגיש את חריגות העבירה להתנהגותו הכללית. עם זאת, שירות המבחן מעמת אותו עם הפער הקיים בין תאורו את עצמו לבין העבירה, והנאשם התקשה להסביר את הפער. המאשימה לקחה בחשבון את המצוקה הכלכלית כמניע לביצוע העבירה, בעתירתה להשית על הנאשמים עונש של 30 חודשי מאסר בפועל.

5

10.            לטענת ב"כ הנאשמת 1, עו"ד אנדרה רוזנטל, הנאשמת אישה כבת 40 שזו הסתבכותה הראשונה בפלילים. הנאשמים בני זוג ומנהלים במשותף עסק לטיפול בקשישים. העסק נקלע לקשיים כלכליים. אביה של הנאשמת בשנות השבעים לחייו וסובל ממחלה קשה. הנאשמת "הסתנוורה" מהאפשרות להגיע לארץ הקודש, שזה דבר משמעותי בעיני המאמינים הקתוליים. אמרו לה שמדובר באבנים והיא למעשה עצמה עיניים, ועל כך היא נותנת כיום את הדין. בניגוד לעולה בתסקיר שירות המבחן, לא כל אדם שמסכים לשמש כבלדר סמים, הוא מעורב באופן עמוק בעסקי הסמים. במקרה זה היה איש קשר שהעביר להם את הסמים, ולא ניתן להסיק מכך שהיא מעורבת עמוק בתוך עסקי הסמים בברזיל ומקיימת קשרים שוליים. ההנחות של שירות המבחן מנסות להכניס אותה למשבצת של סוחרת סמים, ולא כך הוא. הנאשמת אינה מכחישה את ביצוע העבירה, כאשר היא ידעה או עצמה עיניים מכך שאין מדובר באבנים אלא בסמים. אף בעיני הנאשמת מדובר בעבירה חמורה. על בית המשפט לקחת בחשבון שמדובר בעבירה ראשונה של הנאשמת, ושהיא הודתה בביצועה לאחר שכתב האישום תוקן. בנוסף יש לתת את הדעת לכך שמדובר באזרחים זרים, אין להם ביקורי משפחות, לא יהיו להם חופשות, הכנסת ציוד וכד'.

11.            לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד זכריה שנקולבסקי, הנאשם נעדר עבר פלילי, הוא התפתה בנסיבות שתיאר ב"כ נאשמת, קיבל אחריות ומבין את חומרת העבירה. הנאשם ביצע את העבירה על רקע מצוקה כלכלית. ב"כ הנאשם הפנה למכתבים שהוגשו לבית המשפט מבתו של הנאשם ומאמו אשר הנתק קשה להן. הסתגלותו של הנאשם למעצר, קשה. ב"כ הנאשם עתר לענישה מקלה באופן משמעותי ביחס לעתירת המאשימה. יש לעשות אבחנה בין נאשמים תושבי הארץ לבין נאשמים שאינם אזרחי המדינה. מאזרחי המדינה יש ציפייה גבוה יותר והם חבים בנאמנות למדינה.

12.            הנאשמת הביעה חרטה על מעשיה. טענה שאינה מבינה כיצד לא ראתה את הסיטואציה בשלמותה. היא יודעת שטעתה, בין אם מדובר ביהלומים ובין אם בסמים. מצפה לשוב לברזיל בהקדם האפשרי.

13.            הנאשם ביקש סליחה על מעשיו, והביע חרטה. מעולם לא היו לו בעיות עם החוק או בתחום הסמים ואלכוהול. מצפה לשוב במהרה לברזיל ולמשפחתו.

דיון - קביעת מתחם העונש ההולם

14.            כתב האישום מתאר אירוע אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

15.            במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע הוא הגנה על הציבור מפני הנזקים הנלווים לשימוש בסמים מסוכנים. נזקי הסמים כוללים נזקים ישירים למכורים לסמים, אשר פעמים רבות נופלים כנטל על החברה, ונזקים עקיפים שנגרמים כתוצאה מביצוע עבירות על ידי המכורים לסמים כדי לממן את רכישתם.

6

רבות נכתב אודות נזקי הסחר בסמים והעבירות הנלוות לסחר בסמים. בית המשפט העליון חזר והדגיש את החומרה שיש לנקוט כלפי המעורבים בשרשרת הפצת הסם, לרבות כלפי בלדרי סמים אשר אינם ניצבים בראש ההיררכיה, ואשר מתפתים להצעות מפתות לרווחים קלים (ראו ע"פ 226/89 זפה נ' מדינת ישראל [15.3.90]).

16.            בכל הנוגע לשיקולים המרכזיים שיש לשקול בעבירות של ייבוא סמים לישראל, יפים דברי כב' השופט נ' הנדל בע"פ 6548/17 לבדב נ' מדינת ישראל (30.1.18):

"כמובן, יש מקום לקחת בחשבון את נסיבותיו האישיות של המערער לקולא, אך הדגש בגזירת העונש בנסיבות העניין יושם על המעשה. עבירות הסמים הפכו לפגע ופשו בכל פינה בחברה, תוך חציית קבוצות באוכלוסייה. המחיר כבד לכולם. בית המשפט חייב לתרום את חלקו למיגור תופעה זו. בבואו של בית המשפט לגזור את עונשו של עבריין סמים, עליו לתת את הדעת לפרטי העבירה, לרבות סוג הסם, כמות הסם ותפקיד הנאשם המסוים כחוליה בשרשרת הפצת הסם".

17.            בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה היא ברף בינוני, נוכח סוג הסם (קוקאין) שהוא מהקשים שבסמים ולנוכח כמותו שאמנם אינה נמוכה, אך גם אינה מן הגבוהות ביחס לתיקים דומים אחרים אשר נדונים בבית משפט זה.

18.            בכל הנוגע להשפעותיו הקשות של הסם מסוג קוקאין, קבע כב' השופט נ' הנדל בע"פ 972/11 מדינת ישראל נ' יונה (4.7.12) (פסקה 4) את הדברים הבאים:

"הקוקאין נחשב, ולא בכדי, לסם קשה. זאת הן בשל השפעותיו על גוף האדם, והן בשל פוטנציאל ההתמכרות הגבוה שטמון בו. על פי רוב, לאחר נטילת הסם חווה המשתמש תחושה חזקה של אופוריה. לאחר האופוריה מגיעה ההתרסקות, שמתאפיינת בתשישות, שינה, דיכאון ממושך - וצורך עז להשיג מנת סם נוספת. נמצא גם שהמוח מסתגל במהירות לאפקט האופוריה, וכתוצאה מכך המשתמש צורך כמויות הולכות וגדלות מהסם. הגדלת מנת הסם מעצימה את הפגיעה שנגרמת למשתמש ובכלל זאת פרנויה, פאניקה ושיבוש בפעילות החשמלית של הלב עד כדי פוטנציאל להתקף או לדום לב... הפגיעה ביחיד חוזרת חלילה לפגיעה בחברה. השימוש בסם מסוג קוקאין יוצר צורך להמשיך ולהשתמש. כתוצאה מכך עליו לחפש מקורות כספיים למימון רכישת הסם, לאו דווקא בדרכים חוקיות, תוך שהוא חווה הידרדרות מתמדת בתפקוד הפיזי והקוגניטיבי שלו".

7

19.            במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש לתת את הדעת לכך שמדובר בעבירה שקדם לה תכנון. הנאשמים קבלו את הסם בברזיל, כשהוא מחולק וארוז בקפסולות והסליקו אותו בגופם. בהתאם להסכמת הצדדים יש לראות כל אחד מהנאשמים כאחראי למחצית כמות הסם שנתפסה (קרי: 250 גרם), וזאת על אף התכנון המשותף להביא ביחד את מלוא הכמות. הנאשמים אמנם מילאו תפקיד של בלדרים בלבד - הם אינם המשלחים ואינם סוחרי הסמים שעתידים היו לקבל את הסמים ולהפיצם בישראל - אולם בתיקים מסוג זה, חלקם של הבלדרים הוא משמעותי וחיוני לביצוע העבירה. הנזק שצפוי היה להיגרם מהעבירה הוא רב. לנוכח סוג הסם (קוקאין) וכמותו, לו היה נכנס לישראל ומופץ ברחובותיה, היה נגרם נזק רב. סמים ובפרט מסוג זה, הם מחוללי פשיעה. הסיבה שהביאה את הנאשמים לביצוע העבירה היא בצע כסף וניסיון להשגת רווח כספי מהיר.

20.            בית המשפט העליון קבע את הדברים הבאים בעניין מדיניות הענישה בעבירות ייבוא סמים באמצעות בלדרים בע"פ 7044/11 עבד נ' מדינת ישראל (17.6.12):

"על בתי המשפט לנקוט במדיניות ענישה משמעותית כלפי כל המעורבים בשרשרת הפצת הסמים, שכן רק בדרך זו ניתן יהיה לפעול למיגור התופעה. על אף העובדה כי המערערים שימשו בבלדרים, ולא עמדו בראש שרשרת הפצת הסם - הרי שהשיטה העומדת במרכז התופעה נשענת, במידה רבה, על נכונותם של המערערים ושכמותם לבצע את העבירות האמורות... מכאן עולה שמאבק בתופעת ההסתננות וייבוא הסמים לתחומי המדינה מחייב הרתעה אפקטיבית של כלל השותפים למבצעי ההברחה, המודעים לחומרת העבירות הכרוכות במכלול, וזאת באמצעות ענישה משמעותית שתאיין את כדאיות ביצוע המעשים האסורים".

21.            בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב כמפורט להלן:

א.           בע"פ 10192/09 משייב נ' מדינת ישראל (8.3.11), נדחה ערעורו של הנאשם אשר הורשע בייבוא סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 527 גרם. על הנאשם הוטל במסגרת הסדר טיעון עונש של 5 שנות מאסר בפועל.

8

ב.           בע"פ 3022/15 גרינשפן נ' מדינת ישראל (7.11.16), התקבל ערעורו של נאשם אשר הורשע בעבירות של יבוא סם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, וקשירת קשר לביצוע פשע. אל שותפו של הנאשם נשלחה מפנמה מעטפה המכילה 200.8 גרם ברוטו של סם מסוג קוקאין, כשהתקבלה החבילה בביתו של השותף, הגיע הנאשם כדי לאסוף אותה. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש שבין 3 שנות מאסר ל-5 שנות מאסר. בית המשפט העליון העמיד את עונשו של הנאשם על 4 שנות מאסר חלף 4.5 שנים וזאת כדי לעודד את המערער להמשיך בתהליכי שיקום וטיפול.

ג.             בע"פ 3249/12 משה נ' מדינת ישראל (13.5.13), נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע בייבוא סם מסוכן מסוג קוקאין. הנאשם שב ארצה מחו"ל כשעל גופו ובתוך גופו נמצאו כ- 879 גרם קוקאין. לנאשם נסיבות משפחתיות וכן קושי נפשי. לחובתו הרשעות קודמות ואולם הוא הצליח להשתקם טרם ביצוע העבירות. נדון ל- 4 שנות מאסר בפועל.

ד.            בע"פ 3625/11 פלונית נ' מדינת ישראל (6.11.12), נדחה ערעורם של נאשמים, גבר ואשה, אשר הורשעו בייבוא סם מסוכן. הנאשמת אזרחית ארגנטינה טסה ממדריד לישראל בדרכה מבוליביה כשהיא נושאת בגופה 97 קפסולות של סם מסוג קוקאין במשקל של 975.12 גרם. הנאשמת יתומה, עברה טיפולי הפריה קשים שלא צלחו, מטה לחמה נשבר והיא הגיעה לכדי מצוקה קשה וסובלת מבעיות רפואיות. נידונה ל- 45 חודשי מאסר בפועל.

ה.           בע"פ 5813/14 Pedraza נ' מדינת ישראל (13.7.15), נדחה ערעורה של נאשמת אשר הורשעה בייבוא סם. הנאשמת הגיעה ארצה כשעל גופה מוטמן סם מסוג קוקאין במשקל של 660 גרם. נקבע מתחם של 24 עד- 55 חודשי מאסר בפועל. לנאשמת נסיבות חיים קשות. נידונה ל- 45 חודשי מאסר.

ו.             בע"פ 3931/13 באום נ' מדינת ישראל(10.6.14), נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע בביצוע עבירה של ייבוא סם מסוכן ללא היתר. הנאשם הגיע לישראל כשבגופו 71 קפסולות שהכילו סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל כולל של כ-556 גרם נטו. בית המשפט קבע מתחם עונש בין 30 ל-45 חודשי מאסר בפועל. נידון לעונש של 40 חודשי מאסר בפועל.

ז.             בע"פ 6548/17 לבדב נ' מדינת ישראל (30.1.18), נדחה ערעורו של הנאשם שהורשע בעבירה של ייבוא סם מסוכן. הנאשם טס לחו"ל ושם קיבל לחזקתו 18 מארזים של סמים מסוג קוקאין במשקל כולל של כ- 105 גרם נטו, וכן 1337 ריבועי LSD. הנאשם ייבא אותם בגופו ועל גופו. הנאשם נעדר עבר פלילי, הורשע על פי הודאתו ונדון ל- 36 חודשי מאסר בפועל, ועונשים נלווים.

9

ח.           בת"פ (מח' מרכז-לוד) 54648-02-17 מדינת ישראל נ' גוברה (27.5.18), הורשעה נאשמת, אזרחית קוסטה ריקה, לאחר ניהול הוכחות, בייבוא סם מסוג קוקאין במשקל של 991 גרם, במזוודה שעמה הגיעה לישראל. נקבע מתחם עונש שבין שנתיים וחצי ועד לחמש שנות מאסר בפועל, והנאשמת נדונה ל- 42 חודשי מאסר בפועל.

ט.           בת"פ (מח' ת"א) 2035-12-09 מדינת ישראל נ' בוטבול (9.3.10), הורשע נאשם ביבוא סם מסוכן מסוג קוקאין ובהחזקתו שלא לצריכה עצמית. הנאשם טס ללימה שבפרו, שם רכש 62 גרם נטו קוקאין, ארז אותו ב- 5 כובעונים, בלע אותו, ובהמשך לכך טס עמו חזרה ארצה. נידון לשנתיים וחצי מאסר בפועל.

י.             בת"פ (מח' ת"א) 25903-05-16 מדינת ישראל נ' לינרס (14.12.16), הורשעו הנאשמים בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע וייבוא סם מסוכן. הנאשמים העבירו מספרד 593 גרם סם מסוכן מסוג קוקאין אשר נארז ב-60 זרגים, הנאשם בלע 50 זרגים במשקל כולל של 496 גרם והנאשמת החדירה לגופה 10 זרגים במשקל כולל של 97 גרם. הנאשמת נדונה על פי הסדר טיעון ל- 16.5 חודשי מאסר בפועל. באשר לנאשם נקבע מתחם שבין 22 ל- 48 חודשי מאסר והוא נידון ל- 23 חודשי מאסר בפועל.

22.            בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם הוא החל מ-24 חודשי מאסר בפועל ועד ל- 48 חודשי מאסר בפועל.

23.            במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים חריגה מהמתחם, לחומרה או לקולא.

גזירת העונש המתאים לנאשם

24.            בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לנסיבות הבאות:

א.           בעניינה של הנאשמת יש לתת את הדעת לכך שמדובר באזרחית זרה שיש להניח כי ללא ידיעת השפה העברית ובהעדר מקורות תמיכה בישראל, ריצוי עונש מאסר ממושך יהווה קושי משמעותי עבורה. הנאשמת נטלה אחריות לביצוע העבירה, אף אם מסויגת נוכח טענתה לשירות המבחן כי לא הייתה מודעת בפועל לכך שמבריחה סמים וסברה כי מדובר באבנים יקרות. כמו כן התקשתה לשתף בתכנים הקשורים לעמדות ודפוסי התנהגות שהובילו לבחירתה לביצוע העבירה. הנאשמת ללא עבר פלילי בארץ מוצאה, וניהלה בעברה אורח חיים נורמטיבי.

10

ב.           בעניינו של הנאשם - יש לתת את הדעת לכך שהנאשם אב לילדה כבת 16 המתגוררת בברזיל, שם נמצאת גם אמו החולה. הטלת עונש מאסר ממושך יפגע בנאשם ובבנות משפחתו מעצם הריחוק ביניהם ואובדן תמיכתו. הנאשם תאר את קשייו להסתגל לתנאי מעצרו בשל היעדר ידיעת השפה העברית והיעדר מקורות תמיכה. יש להניח כי ריצוי עונש מאסר ממושך יהווה קושי כמתואר. הנאשם נטל אחריות לביצוע העבירה, אם כי טענתו בפני שירות המבחן כי לא היה מודע לכך שמבריח לישראל סמים וסבר כי מדובר באבנים יקרות מפחית מהאחריות שנוטל.הנאשם נעדר עבר פלילי וניהל אורח חיים תקין בארץ מוצאו.

25.            באיזון בין השיקולים השונים, ובהתחשב בהסדר הטיעון כמפורט לעיל, סבורני כי יש לגזור על הנאשמים עונש ברף נמוך יחסית של המתחם.

26.            לאור מצבם הכלכלי של הנאשמים כפי שתואר בתסקירי שירות המבחן ובהיותם אזרחי ברזיל ללא גורמי תמיכה או מקורות מימון בישראל, החלטתי להימנע מהטלת קנס כספי.

סוף דבר

27.            אשר על-כן, הנני גוזר על כל אחד מהנאשמים את העונשים הבאים:

א.           27 חודשי מאסר בפועל, אשר מניינם מיום המעצר, 17.6.18.

ב.           12 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור/תעבור במשך 3 שנים מיום השחרור מהמאסר, כל עבירת סמים מסוג פשע.

 

מזכירות בית המשפט תמציא העתק גזר דין לשירות המבחן.

      זכות ערעור לבית-המשפט העליון תוך 45 ימים.

 

 

 

 

 

 

 

ניתן היום, ה' אדר ב' תשע"ט, 12 מרץ 2019, בנוכחות הצדדים.