1

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד אסי בן הרוש

הנאשם בעצמו וב"כ עו"ד יגאל בן בנימין

 

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירות של תקיפה על ידי שניים או יותר לפי סעיפים 382(א)+ 380 לחוק העונשין ,תשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

 

על פי המפורט בכתב האישום ביום 8.12.11 בשעה 14:15 בקלקיליה תקף הנאשם את איאד סלים (להלן: "המתלונן") באמצעות חפץ.

הנאשם חבר לביצוע העבירה עם שלושה אחרים שזהותם אינה ידועה למאשימה, ושהיו עמו ברכב (להלן: "האחרים").

הנאשם ירד מהרכב, ולאחר שאחד האחרים אמר למתלונן שהוא שיתף פעולה והעיד נגדו בתיק רצח, תקף אותו הנאשם באמצעות החפץ שהחזיק, וגרם לו לחתך מעל גבה שמאל וברח רגלית מהמקום.

2

בהמשך תקפו האחרים את המתלונן ואת אחיו בכך שהכו אותם באמצעות ידיהם.

 

2.         הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו הנאשם יודה ויורשע בכתב אישום מתוקן.

לעניין העונש- המאשימה תעתור לעונש מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים שירוצו בעבודות שירות, לצד רכיבי ענישה נלווים, וב"כ הנאשם יטען באופן חופשי.

 

3.         בשלב הראיות לעונש העידו חמישה עדי אופי מטעמו של הנאשם, כדלקמן:

(1) חוסיין סלים- אביו של המתלונן

(2) אחמד סאלמה- אביו של הנאשם

(3) מר יגאל עזרא- קצין מודיעין

(4) מר יאיר משה - רכז מודיעין - תחנת קדימה

(5) מר חמיס אבו סעלוק

 

 

מר סלים חוסיין- לאחר הליך הסולחה בין הנאשם למתלונן הם במצב טוב, כמו אחים.

אלמלא הייתה מוגשת תלונה במשטרה הסכסוך לא היה מסלים, והמשטרה צריכה לדאוג לשלום בין האנשים.

יחסיו של המתלונן עם אשתו כיום הם מצוינים, יש להם שני ילדים, והם חיים את חייהם כרגיל.

נערכה סולחה בין הצדדים במסמך שנערך על ידו וחתום על ידו ביחד עם אביו של הנאשם, האחים של המתלונן ושל הנאשם ושני שייחים ערבים המוכרים כבוררים במגזר הבדואי, שנחתם במשטרת קדמה בנוכחות רכז מודיעין יאיר משה וקצין מודיעין ויגאל עזרא (במ/1).

 

מר אחמד סלאמה-הבעיה התחילה ב- 1997 כשאביו נרצח, והוא עצמו נורה בשנת 2011 ב-12 כדורים בגופו, ואחרי שפיכת דמים ובעיות הגיע ביחד עם אביו של המתלונן למסקנה לפני שנה כי יש לפתור את הסכסוך ולעשות סולחה למען הילדים והנכדים.

הרבה אנשים נרתמו כדי לעזור בהליך הסולחה ביוזמת המשטרה, בין היתר בעזרתם של יגאל עזרא ויאיר משה, והגיעו להסכמה של סולחה מסודרת ומכובדת, במסגרתה הוא וויתר על נכס שווה ערך של 6-7 מיליון ₪. הסולחה ממרץ 2014.

כשחתמו על הסולחה התחייבו שמי שיפר את הסכם הסולחה בכל נושא יחויב לשלם 500,000 ₪, ומאז ועד עכשיו מתארחים אלה בבתי אלה.

לנאשם יש כיום 2 ילדים, ואם יכנס לכלא - אז יחזרו לנקודת ההתחלה.

3

בחקירתו הנגדית העיד כי חלף זמן רב עד לעריכת הסולחה בין הצדדים כיוון שהיה מדובר במלחמה מתמשכת, ואנשים לא הבינו שיש להם עוד ילדים ונכדים לשמור עליהם כמו שהוא הבין לבסוף, ולא היו אנשים שנתרמו לעזור להם לבצע זאת.

 

מר יגאל עזרא -משמש כיום בתפקיד ראש ענף מודיעין מחוז מרכז בדרגת סגן ניצב.

בעת הרלוונטית לסולחה במסגרתו הובאה משפחתו של הנאשם למעצר - נשא בשני תפקידים, גם יועץ לענייני ערבים של מפקד המחוז וגם ראש ענף מודיעין של המחוז.

בתאריך חתימת הסכם הסולחה נכח בתחנת קדמה טייבה, ביחד עם הנאשם ואביו ועוד נכבדים. הם נפגשו ביניהם ודיברו. הוא עצמו לא נטל חלק פעיל ביוזמה שמבוצעת על ידי המשטרה.

לא הכיר את מהות הסכסוך לעומק, אלא בצורה כללית בהיותו ראש ענף מודיעין.

מאז תאריך חתימת הסולחה לא נרשמו אירועים חריגים לשתי המשפחות.

 

 

 

 

נשא בתפקיד של יועץ לענייני ערבים של מפקד מחוז מרכז במשך 7 שנים, ונטל חלק בסולחות. ההליך מבורך אם הוא מצליח למנוע התדרדרות סכסוך במשפחות, אך מאפשר להמשיך את ההליך הפלילי. זו יוזמה מבורכת.

 

מר יאיר משה -משרת בתחנת קדמה בתפקיד מודיעין. מכיר את משפחת הנאשם מג'לג'וליה. היה מפגש בין המשפחות באמצעות מכובדים של העדה והסדירו סכסוך ביניהם כשברקע היה רצח של אחד מבני המשפחה. הנאשם נכח בסולחה, אביו ואחיו.

בד"כ שנחתמת סולחה במגזר הערבי במרבית המקרים היא מחזיקה זמן רב עד שקורה משהו, ואם אחד הצדדים מפר את הסולחה זה נגמר בצורה רעה.

 

מר חמיס אבו סעלוק- שימש כראש וועדת סולחה בכפר קאסם, איש סולחות בכל המגזר הערבי, משמש אף בוועד סולחה אזורית בכל ערי ישראל. בוועדה ישנם בדרך כלל 4 אנשים ואם יש צורך מוסיפים עוד 12 אנשים. מדובר באנשים בעלי מודעות שיודעים לפתור בעיות מסוג זה ועל כן נבחרים לפי ניסיונם.

4

במקרה זה, פנה אליו אביו של הנאשם בבקשה לערוך סולחה בינם לבין משפחת המתלונן, והוא ביקש מהמשטרה להביא אותם לטייבה כי היו עצורים. ישב איתם מספר פעמים, וכן עם הצד השני, כיוון שמדובר בתיק מסובך וקשה שכלל רצח ואלימות, אך לבסוף הצדדים התחייבו בסולחה בתחנת המשטרה בטייבה בנוכחות יגאל, נביל, יאיר קצין המודיעין, וכל הצדדים.

הם התחייבו מיום עריכת הסולחה שמה שהיה- נגמר, אף אחד לא יפגע בשני, סיימו את הסכסוך, ורוצים לחיות את החיים שלהם. גם לאחר החתימה- ההסכם נשמר והכל תקין.

הוא עצמו שימש כערב של אחד הצדדים, והיו ערבים לצד השני.

כל צד "קנה" את הילדים שלו.

לא הועברו כספים, אבל היה ויתור על נכסים מצד אבי הנאשם.

הודע להם בזמנו שמי שמפר את הסולחה חוזר לוועדת הסולחה לפני שהעניין חוזר לסורו והוועדה אמורה לטפל בזה, אחרת עלול הניצוץ להידלק מחדש.

זו הסולחה הראשונה שנחתמה בין הצדדים שמחזיקה מעמד.

 

4.         ב"כ המאשימה טען לעונש כי מדובר בנאשם יליד 89', שבעברו עבירות איומים ועבירות אלימות נוספות ואף נדון בגין אותם תיקים משנת 2011, 2012.

גזר הדין ניתן ב-2014 לתקופת מאסר ממושכת של 34 חודשים. שוחרר ממאסרו לפני שנה ו-3 חודשים, לאחר הסולחה.

 

 

הצדדים הגיעו להסדר דיוני בו המאשימה הגבילה עתירתה ל-6 חודשי מאסר.

 

לעניין חומרת המעשה - הנאשם חבר עם 3 מעורבים אחרים לאחר שנאמר לו על ידי אחד מהם כי המתלונן העיד נגדו בתיק רצח בו היה מעורב. בתגובה לכך ירד הנאשם מהרכב ותקף

 

את המתלונן באמצעות חפץ וגרם לו לחבלה בפניו. בנוסף המשיכו המעורבים לתקוף את המתלונן ואחיו.

מדובר בתקיפה שהתרחשה לאור יום, במקום ציבורי, ברחוב עם מעורבים נוספים, עם חפץ שגרם לפציעה.

 

מתחם העונש ההולם נע בין חודשי מאסר ספורים שיכולים וירוצו בעבודות שירות לבין 10 חודשי מאסר בפועל.

 

בת"פ 262/03 ות"פ 213/03 אמר בימ"ש דברו לעניין חשיבות שבשיקול סולחה בענישה.

 

5

במסגרת ההסדר נלקח בחשבון גם תיקון כתב האישום לקולא, חלוף הזמן משנת 2011, הסכם סולחה שנכרת בין הצדדים, ועל כן העונש ההולם בתוך המתחם הינו עונש של 6 חודשי מאסר שיכולים וירוצו בדרך של עבודות שירות - לצד ענישה נלווית של מע"ת, קנס ופיצוי למתלונן ע"ת/1.

 

לעומת זאת, טען ב"כ הנאשם לעונש כי מדובר באירוע משנת 2011, לפני 5 שנים, כשהיחסים בין משפחת הנאשם למשפחת המתלונן היו שונים בתכלית, והם היו בעיצומו של סכסוך דמים עקוב מדם שגבה את חייהם של לא מעט אנשים.

עם זאת, כבר בשלב החקירה במשטרה הכחיש הנאשם את המיוחס לו בכתב האישום וטען כי מדובר באשמת שווא, על רקע הסכסוך בין שתי המשפחות, ובשל העובדה שבעבר התנהל קשר מסוים בין אשת המתלונן לנאשם.

טרם שלב ההוכחות הוצגו למאשימה ראיות שיש בהן כדי לזכות את הנאשם, ובשלב ההוכחות העיד המתלונן וסיפר את גרסתו, ובחקירה הנגדית הוצגו לו ראיות שסותרות את מה שהוא טען. בעוד המתלונן טען שהאירוע דווח לרשות הפלסטינאית ותועד על ידה, שוטרי משטרת ישראל פנו לDCO שפנתה למשטרת קלקיליה בבקשה לקבל את התיעוד הנ"ל. בתגובת הרשות הפלסטינאית התברר שלא היו דברים מעולם, וכשעומת המתלונן עם הראיה האובייקטיבית, לא יכול היה להסביר את פשר העניין.

 

 

במהלך החקירה הנגדית אף עומת המתלונן עם העובדה שבידי ההגנה ראיה לפיה אשתו מודה בפני אחד מקרובי המשפחה של הנאשם בשיחת טלפון שהמתלונן התוודה בפניה וטען שהנאשם לא תקף אותו אלא פגע בעצמו באמצעות חגורה, הכל כדי לטפול אשמת שווא על הנאשם.

יש באלה להצביע על הקשיים הראייתיים אצל התביעה, את תיקון כתב האישום לקולא והסדר הטיעון דנן.

 

בשלב מסוים החליט הנאשם לעשות מעשה של אצילות נפש ולוותר על זכותו להוכיח את חפותו בכך שוויתר על זכותו להביא לעדות את אשת המתלונן כדי שתמסור את גרסתה.

במהלך התקופה שחלפה מהאירוע- בוצעה סולחה בין משפחת הנאשם למשפחת המתלונן ומשפחות נוספות שהיו כרוכות במעגל הדמים הזה, המחזיקה מזה כשנתיים.

חשיבות הסולחה, במיוחד במגזר הערבי, הינה גדולה, ומדובר במוסד מבורך ויש לו מחויבות.

 

6

מתחם הענישה בסוג זה של עבירה נע בין מע"ת - למספר מועט של מאסר בפועל שיכול וירוצה בעבודות שירות.

בעברו של הנאשם מאסר אחד בפועל שהוא גם תולדה של סכסוך הדמים שבגינו נחתם ההסכם לפני כשנתיים. בתקופת מאסרו סורב הנאשם לשחרור מוקדם ורק לאחר שבוצע אותו הסכם סולחה והוצג בפני ועדת השחרורים - הוא זכה לשחרור מוקדם.

לאור האמור, מתבקש בימ"ש לגזור על הנאשם מאסר על תנאי לתקופה קצרה ולתקופה קצרה.

 

המתלונן הוסיף כי לפני הריב נשוא התיק היו הוא והנאשם ביחסים כמו אחים. כתוצאה מהסכסוך הם התרחקו במשך כשנה.

כיום, לאחר שעשו סולחה חזרו להיות בקשר כמו שהיו לפני כן, ואף הקשר ביניהם התחזק.

הנאשם הוא כמו אחיו, וכך גם חש כלפי יתר בני משפחת הנאשם.

מבקש מבימ"ש להתחשב בכך ולעזור לחיזוק הקשר ביניהם.

 

הנאשם הוסיף כי היה בקשרי חברות עם המתלונן כמו אחים, והיה ביניהם סכסוך שגרר את משפחותיהם, והסתיים לאחר התערבותם של אנשים.

כיום הוא סוחר מכוניות במגרש מכוניות.

 

 

 

 

5.         דיון ומסקנות

על פי סעיף 40ג'(א) לחוק בקביעת מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון ההלימה המנחה על בימ"ש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, מידת הפגיעה בו, בנסיבות עשיית מעשה העבירה ובמדיניות הענישה הנהוגה במקרים דומים.

 

במעשיו פגע הנאשם בערכים מוגנים שעניינם שמירה על ביטחונו האישי של הפרט, כבודו , שלומו וחייו, לצד שמירה על שלום הציבור וביטחונו.

על תופעת האלימות הפושה כנגע בחברה עמד בימ"ש העליון בע"פ 7878/09 מדינת ישראל נ' פלוני (טרם פורסם, מיום 3.8.10)-

 

7

"תופעה נוראה זו של אלימות קשה וחסרת רחמים אשר פשתה בארצנו כאש בשדה קוצים מחייבת את כל הגורמים לתת ידם למלחמת חורמה. האלימות מכרסמת ביסודות חברתנו, ועלינו להשיב מלחמה כנגד אלו הנוטלים חרות לפעול באלימות כלפי הזולת. במסגרת מלחמה זו שומה על בתי המשפט להכביד את הענישה על עבריינים אלו. "חברתנו הפכה להיות חברה אלימה, ותרומתו של בית-המשפט למלחמה באלימות היא בהטלת עונשים ראויים" (ע"פ 5753/04 מדינת ישראל נ' רייכמן ([פורסם בנבו], 7.2.2005)), שישקפו ערכים של תגמול והרתעה, "והכל מתוך ידיעה שענישה בלבד, ואפילו ענישה חמורה, תהווה תרומה חלקית בלבד למאבק בנגע הסכינאות" (ע"פ 3251/05 מלול נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 11.1.2007)) על כן המגמה של בית משפט זה הינה ברורה ועקבית - במקרי אלימות בהם ישנו שימוש בסכין או בכל נשק קר אחר יש להטיל ענישה משמעותית מאחורי סורג ובריח"

 

 

מנסיבות הקשורות בביצוע העבירות עולה כי הנאשם פעל בצוותא חדא עם שלושה אחרים, אולם חלקו באירוע הינו מרכזי מקום בו הרקע לתפיסת המתלונן הייתה מלכתחילה הסברה כי האחרון שיתף פעולה עם המשטרה והעיד נגדו בתיק רצח בו היה מעורב, וכן היה זה הנאשם אשר הכה את המתלונן הלכה למעשה באמצעות חפץ, ובשל כך אף הוסיפו האחרים להכות את המתלונן ואחיו בהמשך (סעיף 40ט(א)(2) לחוק).

העובדה לפיה חבר הנאשם לשלושה אחרים, איתר את המתלונן בהיותם ברכב, והיה חמוש בחפץ ששימש לתקיפתו של האחרון מבעוד מועד- כל זאת על רקע המניע הנ"ל- מעידים כי הנאשם פעל תוך תכנון מוקדם (סעיף 40ט(א)(1) לחוק).

 

במעשיו גרם הנאשם לחתך מעל גבה שמאל, באמצעות החפץ, באופן שעל נקלה יכול היה לפגוע בעינו ולגרום לנזק חמור ובלתי הפיך (סעיפים 40ט(א)(3) ו-(4) לחוק).

 

 

בנסיבות אלה, מלמדים מעשי הנאשם על התנהגות אלימה ואכזרית כלפי המתלונן (סעיף 40ט(א)(1) לחוק).

מתחם העונש ההולם בנסיבות דנן נע בין 4 חודשי עבודות שירות ועד ל-14 חודשי מאסר בפועל.

מעשיו של הנאשם לאור האמור, מצויים ברף הנמוך- בינוני של המתחם, בהתחשב במספר המעורבים, בשימוש בנשק קר ובאופי החבלות על גופו של המתלונן.

 

מנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות עולה כי זמן רב חלף למן ביצוע העבירות בשנת 2011. בעת ביצוען היה הנאשם כבן 22, ובשל כך בבחינת "צעיר-בגיר" כהגדרת הפסיקה (סעיף40יא(10) לחוק).

 

 

8

עיון בגיליון רישומו הפלילי מעלה כי חרף גילו הצעיר, לנאשם שתי הרשעות קודמות בעבירות רכוש, אלימות כאשר בגין הרשעתו האחרונה משנת 2014- הושת עליו מאסר ממושך מאחורי סורג ובריח (סעיף 40יא(11) לחוק).

 

בנסיבות אלה, הודה הנאשם במסגרת הסדר טיעון, לאחר שמיעת עדות המתלונן, ובכך חסך זמן שיפוטי יקר (סעיפים 40יא(4) ו-(6) לחוק).

יש לציין כי מעמדת המתלונן, כמו גם מעדי האופי הרבים שהעידו מטעמו של הנאשם בשלב הראיות לעונש, עולה כי בזמן הרב שחלף מהאירוע, נרתמו גורמים רבים על מנת לסייע לסיום הסכסוך בין משפחת הנאשם לזו של המתלונן, וכי לפני כשנתיים גובש הסכם סולחה הנשמר עד לעת הזאת.

מהעדויות עולה כי יחסיהם של הצדדים חזרו למסלולם, וכי לאחר שנים רבות של סכסוך- המשפחות מצויות ביחסי ידידות קרובים, ועל כן ניתן דגש רב לצורך בשמירה על מצב עדין זה.

 

לאור האמור, מצאתי כי יש לכבד את הסדר הטיעון שהתוו הצדדים ולהקל בעונשו של הנאשם.

למותר לציין כי מדובר בנסיבות חריגות ויוצאות דופן בהם עלה בידיהם של המעורבים לגשר על משקעי העבר ומתחים קשים ביניהם ולחזור להתגורר בשלום זה לצד זה.

 

 

 

 

מכאן חשיבותה הרבה של "הסולחה", שהוכרה אף בפסיקה כמוסד חשוב במגזר הערבי, ובענייננו- יש בה אף משום אינטרס ציבורי ראשון במעלה על מנת לשמור על ביטחונו של הציבור לצד ביטחונו של הפרט.

 

מתוך העדפה ברורה של השקט בין הצדדים, כפי שעלה מעדויות הנאשם, המתלונן ועדי האופי, הריני מקלה בעונשו של הנאשם שאלמלא כן- היה עונשו חמור בהרבה.

 

6.         לפיכך, הריני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        מאסר על תנאי בן 7 חודשים למשך 3 שנים מהיום שלא יעבור כל עבירת אלימות.

ב.         פיצוי למתלונן בסך 5,000 ₪ שישולם עד ליום 1.9.2016.

 

7.         זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

 

 

ניתן היום, כ"א סיוון תשע"ו, 27 יוני 2016, במעמד הנוכחים.