1

1.      בפני בקשת ההגנה להורות על ביטול כתב האישום. זאת משום שלטענתה לא קוימו הוראותיו של סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982 (להלן: "חסד"פ").

2.      אין בידי לקבל את הבקשה.

ראשית, במישור העובדתי לא בוסס כי המאשימה לא עמדה בחובתה. המאשימה טענה בתגובה מיום 8.5.16 כי טרם הגשת כתב האישום שוחח מתמחה מן המחלקה לחקירות שוטרים בטלפון עם הנאשם, וידא עמו את כתובתו ובהמשך "נשלחה לנאשם הודעת יידוע ביום 23.7.15". העתק המכתב החתום בידי המתמחה הראל ברק צורף לתגובה. היות שלתגובה זו לא צורף אישור הדואר הוריתי למאשימה להגישו, ובתגובה מיום 15.5.16 מסרה כי טרם עלה בידה לאתרו, אך ברשותה תיעוד כתוב של שיחת הטלפון הנזכרת לעיל.

2

חזקה על המאשימה כי היא מקפידה להציג נתונים מדויקים ובדוקים בפני בית המשפט, לרבות האמירה לפיה המכתב נשלח בפועל, ואין בפני סיבה לפקפק בכך בהקשר הנדון. זאת בפרט כאשר האמירה מגובה בהצהרה אודות רישום המגבה אותה, ובמכתב עצמו שצורף לתגובת המאשימה. במצב דברים זה, והגם שהיה ראוי לשמור ולצרף את אישור הדואר, איני סבור כי בוסס שהמאשימה לא שלחה מכתב יידוע לנאשם. אשר לטענת ההגנה כי היה מקום לתמוך את התגובה בתצהירו של המתמחה ששוחח עם הנאשם, הרי שאין לדרישה כזו בסיס בדין הפלילי.

3.      זאת ועוד, גם במצבים בהם נפלו פגמים בהתנהלות התביעה בהקשר לחובת היידוע אין מדובר בתוצאה "אוטומטית" של בטלות האישום. על בית המשפט לבחון, בהתאם לתורת הבטלות היחסית, האם ניתן לתקן את הפגם בדרכים אחרות, פוגעניות פחות ובדגש על אפשרות עריכתו של שימוע בדיעבד. במסגרת בחינה זו יישקלו מספר שיקולים, ובהם הפגיעה בזכויות הנאשם המעוגנות בחובה הנדונה ובזכות הרחבה להליך הוגן, והצורך בקיומו של שימוע בפתיחות מלאה, שעלול להיפגע אם השימוע נערך לאחר הגשת כתב האישום. הצד השני של המטבע עוסק באינטרס הציבורי שבהעמדת עבריינים לדין אשר ייפגע מביטול האישום, ובשיקולים מערכתיים הנוגעים למשאבים הנדרשים לניהול הליך פלילי ולקושי שבניהולו-מחדש. עוד נשקל היבט "חינוכי-מוסדי" העוסק בצורך להמחיש לתביעה את חשיבות העמידה בהוראות סעיף 60א הנזכר לעיל. פירוט נוסף מצוי, בין היתר, בהחלטתי בסוגיה זו בת"פ 50906-08-15 מדינת ישראל נ' בן יצחק (פורסם ב"נבו", 21.9.15).

4.      יישום עקרונות אלה במקרה דנן מביאני למסקנה, לפיה אין מקום להורות על ביטול כתב האישום. עם העלאת הטענה ציינה התביעה כי היא ערוכה לקיים שימוע וכי פנתה בנושא לב"כ הנאשם טרם העלה את טענתו וסמוך לאחר הסדרת הייצוג. כפי שציינתי בעניין בן יצחק הנ"ל, דעתי היא כי יש לסמוךעלגורמיהתביעהכיישקלובכובדראשאתטענותהנאשםגםבעיתוישלאחרהגשתכתבהאישוםובמקריםהמתאימיםיחזרובהםמןהאישום. עוד צוין שם שגם לפי דעה אחרת לפיה יש חשש כי דעתושלעורךהשימוע "תינעל", הרישבעיתוי הנוכחי בו כבר התקבלה החלטה על הגשת כתב האישום וזה הוגש, וגם אם יבוטל, איןבהחלטה לבטלו כדי לתרוםבצורהמהותיתוניכרתלאיונושלחששזה.

מנגד, ביטול האישום יפגע באינטרס הציבורי: כתב האישום עוסק בטענות לעבירות אלימות והדחה שבוצעו לכאורה בידי הנאשם בהיותו שוטר. העובדות המתוארות בכתב האישום מציגות התנהלות הכוללת את אזיקתו של אדם והובלתו לתחנת המשטרה ללא עילה, ותקיפתו באלימות תוך כדי הובלתו וכן בעודו עצור וכבול בחדר החקירות. זאת, לצד מעשים נוספים כמתואר שם. קיים ערך ממשי לברר טענות אלה ללא דחיות נוספות, וזאת בשים לב לכך שהמעשים הנטענים בוצעו לכאורה בנובמבר 2014.

3

5.      במכלול השיקולים אני דוחה את הטענה המקדמית. אם רצונה בשימוע, תפנה ההגנה לאלתר בבקשה מתאימה למשיבה ותגיש הודעה מעדכנת לבית המשפט עד ליום 24.5.16. אני מוסיף וקובע דיון ליום 2.6.16 בשעה 10:15. במועד זה יהא על ההגנה להציג תשובה מפורטת לאישום, ויערך בירור לפי סעיף 144 לחוק סדר הדין הפלילי.

6.      המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים. ב"כ הנאשם יזמן את מרשו לדיון האמור.

ניתנה היום, י' אייר תשע"ו, 18 מאי 2016, בהעדר הצדדים.