|
גזר דין
כתב האישום
1.
הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב
אישום המייחס לו עבירות של גניבת כרטיס חיוב, הונאה בכרטיסי חיוב ונסיון להונאה
בכרטיסי חיוב, עבירות בניגוד לסעיפים 16 ו- 17 לחוק כרטיסי חיוב תשמ"ו 1987
(וסעיף 25 לחוק העונשין התשל"ז 1977).
על פי
עובדות כתב האישום במהלך חודש יוני 2015 נשלח כרטיס החיוב בדואר לדירתה הקודמת
של המתלוננת. הנאשם הגיע לבית דודתו אשר מתגוררת בשכירות באותו מקום בו גרה
המתלוננת בעבר וגנב מהבית את כרטיס החיוב שנשלח למתלוננת.
בין
התאריכים 17.6.15-6.7.15 השתמש הנאשם בכרטיס וביצע באמצעותו 19 רכישות שונות
בסכום כולל של 1456.73 ₪, בהמשך ניסה לבצע עסקאות נוספות בכרטיס החיוב, עסקאות
אשר לא כובדו, הכל שלא בהסכמת המתלוננת, תוך כוונה להונות ושלא כדין.
הסדר הטיעון
2. ביום
19.5.16 הציגו הצדדים הסדר טיעון על פיו הנאשם יודה בכתב האישום ויורשע בו, ישלח
לשירות המבחן לקבלת תסקיר שיבחן את שאלת ביטול ההרשעה. ככל שהתסקיר חיובי
המאשימה תגביל עצמה ל- 5 חודשי עבודות שירות, קנס ופיצוי ואילו ההגנה תעתור
להימנע מהרשעה. ככל שהתסקיר יהיה שלילי הצדדים יטענו באורח חופשי לעניין העונש.
עוד הוסכם כי הצדדים ישובו להידבר לאחר קבלת התסקיר.
תסקירי שירות המבחן
3. שירות
המבחן הגיש שני תסקירים בעניינו של הנאשם.
בתסקיר מיום 28.11.16
סקר שירות המבחן את הרקע האישי המשפחתי של הנאשם. שירות המבחן התרשם כי הנאשם
מתמודד עם נסיבות חיים מורכבות אשר הובילו לקשיי הסתגלות וחוסר יציבות. ביחס
לעבירה שירות המבחן ציין כי לדברי הנאשם מצא את הכרטיס בבית דודתו והתפתה להשתמש
בו בשל מצוקה כלכלית. שירות המבחן ציין כי בעבר ניסו לשלב את הנאשם לטיפול
במסגרת היחידה לטיפול בהתמכרויות, אך הוא ניתק קשר, גם הפעם שירות המבחן מציין
כי הנאשם מתקשה לשתף פעולה ולפיכך לא ניתן לבסס קשר טיפולי רציף. בשל כך נמנע
שירות המבחן מהמלצה טיפולית והמליץ על ענישה מוחשית שתחדד גבולות אסור ומותר.
בתסקיר מיום 1.5.17
חזר שירות המבחן וציין כי הנאשם לא הגיע לפגישות שנקבעו לו, ולא יצר קשר לפיכך
חזר שירות המבחן והמליץ על ענישה מוחשית, צופת פני עתיד שתחדד גבולות אסור
ומותר.
טיעוני הצדדים
4.
ב"כ המאשימה הפנתה לערכים
המוגנים שנפגעו ממעשיו של הנאשם, לדבריה מתחם הענישה נע ממאסר קצר ועד 24 חודשי
מאסר, טענה כי אינו עומד בקריטריונים לאי הרשעה, הציגה פסיקה שתומכת בטיעוניה
ועתרה להטיל מאסר בפועל, וענישה נלווית.
5.
ב"כ הנאשם טען כי הנאשם צעיר,
נעדר עבר פלילי, מדובר בכשל נקודתי, לקח אחריות מלאה, הביע צער וחרטה, מבקש
לפצות את המתלוננת, לדבריו אין מדובר בעבירה שבוצעה בתחכום, אלא ניצול הזדמנות
על רקע מצוקה כלכלית. הנאשם נשוי, מצפה לילד, עובד אבטחה בצוות 3 בחברת אינטל. לדבריו,
אם הנאשם יורשע הוא יפוטר ולא ימצא עבודה בתחום הזה. הוא נמצא בקורס אבטחה ואמור
לקבל נשק.
6.
הנאשם טען כי פתח דף חדש.
דיון
7.
כתב האישום מתאר 19 מקרים בהם עשה
הנאשם שימוש בכרטיס החיוב של המתלוננת, ובנוסף ניסיונות נוספים להשתמש בכרטיס של
צלחו בשל אי כיבוד הכרטיס.
8.
גניבת הכרטיס והשימוש בו נעשו
באופן יחסי בסמיכות זמנים זה לזה, מהווים חלק ממסכת עבריינית אחת, על כן אתייחס
אליהם כארוע אחד, הגם שאירוע מתמשך, ויקבע בגינם מתחם עונש הולם אחד.
קביעת מתחם העונש ההולם
9.
הערכים החברתיים
אשר נפגעו הם שמירה על רכושו של אדם ועל הליכי המסחר התקינים.
10.מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ברף
הנמוך- בינוני. זאת בשים לב מחד גיסא לריבוי השימושים שבוצעו בכרטיסי החיוב, אשר
נפרסו על פני כ- 3 שבועות, ומאידך גיסא לכך שסכום כל השימושים הסתכם בסך של 1456.73
₪.
11.באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, לקחתי בחשבון כי הרקע
לביצוע העבירות הוא פיתוי על רקע קושי כלכלי, כי הגניבה היתה במציאה לאחר שכרטיס
האשראי הגיע לבית דודתו והנאשם מצא אותו שם, כי בוצעו שימושים רבים בכרטיסי
האשראי וכי סכומם הכולל 1456.73 ₪. לקחתי בחשבון כי אין מדובר בעבירות שבוצעו
בתחכום רב, עם זאת קדם תכנון לביצוע העבירות של השימוש בכרטיס פעם אחר פעם.
12.בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על
נאשמים עונשים הנעים ממאסר מותנה ועד למאסר ממושך.
ראו למשל:
·
רע"פ 1579/16איהאב ספיאן נ' מדינת ישראל המבקש הורשע בעבירות
של גניבת כרטיס חיוב, התחזות לאחר, זיוף, הונאה בכרטיס חיוב, ניסיון לקבלת דבר
במרמה וקבלת דבר במרמה. המבקש ביצע רכישות שונות ממספר בתי עסק בערים שונות תוך
שימוש ב-7 כרטיסי חיוב של אחרים. המבקש נדון ל-24 חוד' מאסר בפועל, מע"ת.
ערעורים במחוזי ובעליון נדחו.
·
ע"פ (מחוזי חי') 19483-11-15לירז קיזדרמן נ' מדינת ישראל, המערערים הודו
והורשעו בעבירות של הונאה בכרטיס חיוב, קבלת דבר במרמה וזיוף בכוונה לקבל
באמצעותו דבר. המערערים עשו שימוש (בצוותא) בכרטיס אשראי ב-3 הזדמנויות שונות
בסכום כולל של כ-800 ₪ וכן זייפו חתימת בעלת הכרטיס. המערערים נדונו למע"ת,
של"צ וענישה נלווית. בית המשפט קמא דחה בקשתם להימנע מהרשעה. ערעור שהגישו
לבית המשפט המחוזי על ההחלטה להותיר ההרשעה על כנה נדחה.
·
עפ"ג (מרכז) 34485-06-14 פבלוביץ נ'
מדינת ישראל הנאשם הורשע בעבירות הונאה בכרטיס חיוב, שימוש בכרטיס חיוב
מזויף, קבלת דבר במרמה וניסיון לקבלת דבר במרמה. המדובר היה במספר מקרים בהם
נכנס הנאשם לחנויות ורכש טובין באמצעות כרטיסי אשראי מזויפים בהיקף כולל של
11,445 ₪. נדון ל- 6 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 9,000 ₪. הערעור נדחה
·
עפ"ג (ירושלים) 56116-06-14 מוחמד
קשקוש נ' מדינת ישראל .הנאשם גנב במציאה נרתיק עם אישור כניסה
לאוניברסיטה , כרטיס אשראי ומסמכים נוספים, השתמש בכרטיס האשראי בסך של 217 ₪,
זייף אישור כניסה לאוניברסיטה בכך שהדביק את תמונתו שלו על הכרטיס. נדון
למע"ת ושל"צ.
·
עפ"ג (מרכז) 12105-01-13
מסיקה נ' מדינת ישראל. המערער הורשע על פי הודאתו בשמונה אישומים שעניינם
גניבת כרטיסי חיוב, ביצוע עסקאות באמצעות הכרטיסים הגנובים ועבירות נוספות.
נידון ל- 20 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעורו נדחה.
·
עפ"ג (מרכז) 48029-06-12 דהן נ' מדינת
ישראל (המערער הורשע בשבעה אישומים בגין ביצוע 71 עבירות של הונאה בכרטיס
חיוב, 71 עבירות של קבלת דבר במרמה, וכן עבירות של גניבת כרטיס אשראי. נדון ל-
24 חודשי מאסר וענישה נלווית. ערעור במחוזי נדחה בהסכמה לאחר שקוזז מהמאסר תקופת
המעצר.
·
ע"פ (י-ם) 12361-02-11 לוגסי נ' מדינת
ישראל. הנאשם בעבירות של גניבת כרטיס חיוב, הונאה בכרטיס חיוב, גניבה ועוד.
הנאשם ביצע רכישות בכרטיס החיוב הגנוב בסך של 1,760 ₪. נידון ל- 6 חודשי מאסר
בפועל, לצד עונשים נלווים. ערעורו נדחה.
ראו גם ע"פ (חיפה) 6240-11-08 מדינת
ישראל נ' מורדכי אברהמי; ע"פ (מחוזי נצ')
1132/07אבו חמיס מוחמד נ'
מדינת ישראל;ת"פ
(עכו) 45189-04-12 מדינת ישראל נ' טונס; ת"פ (י-ם) 17880-11-10 מדינת
ישראל נ' ישראלי, ת"פ (נת') 28709-08-11 מדינת ישראל נ' דבש; ת"פ
(אשק') 20439-11-11 מדינת ישראל נ' ערגי. ת"פ
(י-ם) 31492-11-14מדינת ישראל
נ' משה לוי;
ת"פ (ת"א) 13863-12-12 מדינת ישראל נ' יצחק דניאל; ת"פ
(ראשל"צ) 50564-12-12 מדינת ישראל נ' ליאוניד ברוק, תפ (רמלה)
48359-10-12 מדינתישראלנ' עמרואח' ; תפ
(כ"ס) 20098-05-12 מדינת ישראל נ' רותם ציאני; ת.פ. 30765-08-11
(רמלה) מדינת ישראל נ' מיכאל אמרה; ת.פ. 17880-11-10 (ירושלים) מדינת
ישראל נ' אושרת ישראלי.
13.לאור כל האמור אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע ממאסר
מותנה ועד 10 חודשי מאסר.
ביטול ההרשעה
14.הכלל הוא כי מי שהוכחה אשמתו, יש להרשיעו בדין.
בע"פ
2513/96 מדינת ישראל נ' שמש, פסק בית המשפט העליון כי:
"שורת הדין מחייבת כי מי שהובא לדין
ונמצא אשם, יורשע בעבירות שיוחסו לו. זהו הכלל. הסמכות הנתונה לבית המשפט להסתפק
במבחן מבלי להרשיעו בדין, יפה למקרים מיוחדים ויוצאי דופן. שימוש בסמכות הזאת
כאשר אין צידוק ממשי להימנע מהרשעה מפר את הכלל. בכך נפגעת גם שורת השוויון לפני
החוק".
ככל שהעבירה חמורה יותר
האפשרות להימנע מהרשעה פוחתת, בשל הצורך "להטביע חותם פליליות" שאם לא
כן עלול לעבור מסר הפוך מן המתחייב, כאילו מדובר בעבירה שהיא "נסלחת"
(ראו ע"פ 419/92 מדינת ישראל נ' כהן).
עם
זאת קיימים מקרים חריגים מיוחדים ויוצאי דופן בהם קיימת הצדקה להימנע מהרשעה
(ע"פ 9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל) וזאת כאשר עלול להיווצר פער
בלתי נסבל בין עוצמת פגיעתה של ההרשעה הפלילית בנאשם האינדיבידואלי לבין תועלתה
של ההרשעה לאינטרס הציבורי-חברתי הכללי.
בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת
ישראל, נקבע כי הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים מרכזיים: ראשית,
סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי
בשיקולי הענישה האחרים, ושנית ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם.
הנטל לשכנע את
בית המשפט ששיקולי השיקום גוברים, מוטל על הנאשם.
15.יישום המבחנים האמורים במקרה דנן, מעלה כי לא ניתן להורות על ביטול
הרשעת הנאשם בדין.
הגם שנסיבות ביצוע העבירות אינן
ברף חומרה גבוה באופן יחסי לעבירות הרכוש וההונאה בכרטיסי חיוב, והגם שהנאשם
נעדר הרשעות קודמות, עדיין לא עמד הנאשם בנטל המוטל עליו לשכנע כי הרשעה תפגע
פגיעה קשה בשיקומו.
שירות המבחן התרשם כי הנאשם התקשה
לבחון את התנהלותו ולשתף פעולה בהליך טיפולי. שירות המבחן התרשם כי נדרשת ענישה
מרתיעה צופת פני עתיד אשר תחדד גבולות.
לא הוכחה טענתו כי קיים חשש שיפוטר
בשל הרשעתו וכי לא יוכל לעבוד במקצוע - אבטחה. טענות אלו נטענו מבלי שהוצג כל
מסמך המגבה זאת.
אף אם יגרם נזק כתוצאה מהרשעה בתיק
זה, אין מדובר בפגיעה שעוצמתה בלתי נסבלת עד כדי הצדקה להימנע מהרשעה.
לאור
האמור אני קובעת כי הרשעתו של הנאשם תישאר בעינה.
שיקולים לגזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש
ההולם
16.בנסיבות שבפני אין הצדקה לסטיה לקולה או לחומרה ממתחם העונש ההולם.
17.בבואי
לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם, לקחתי בחשבון את השיקולים
הבאים:
·
את היותו נעדר עבר פלילי.
·
את נטילת האחריות על מעשיו. הנאשם
הודה ולקח אחריות בהזדמנות הראשונה.
·
את העובדה שחלפו שנתיים ממועד ביצוע העבירות.
·
את נסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שפורטו
בהרחבה בתסקיר שירות המבחן.
·
את פגיעת העונש בנאשם ובמשפחתו. הנאשם
בן 27 , נשוי ועתיד להיות אב. מתפרנס מאבטחה, מצוי בקורס לצורך קבלת נשק ויכול
וכתוצאה מתיק זה תיפגע פרנסתו.
·
את המלצת שירות המבחן, אשר נמנע מהמלצה טיפולית
והמליץ על ענישה מרתיעה צופת פני עתיד.
·
את שיקול הרתעת היחיד והרביםבגדרו
של המתחם.
18.לאחר
ששקלתי את כל השיקולים שלעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לגזור את עונשו של הנאשם
ברף התחתון של מתחם העונש ההולם.
עונשו של הנאשם
16. אשר
על-כן, מצאתי לנכון ולמידתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 4 חודשי
מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מהיום את העבירות בהן הורשע או כל
עבירת רכוש.
ב. הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך
3,000 ₪ להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע או כל עבירת רכוש וזאת תוך שנתיים
מהיום.
ההתחייבות
תחתם במזכירות בית משפט עוד היום. לא יחתום הנאשם כאמור, יאסר למשך 15 יום.
ג. קנס בסך 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר
תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשיים רצופים ושווים. תשלום ראשון לא יאוחר
מיום 1.1.18.
ד. פיצוי למתלוננת, אסתר ואזנה, בסך
1500 ₪. הפיצוי ישולם ב-5 תשלומים חודשיים רצופים ושווים החל מיום 1.7.17.
כל תשלום ייזקף ראשית לכל על חשבון
הפיצוי.
ככל שיש מוצגים יושמדו.
זכות
ערעור לבית המשפט המחוזי.
ניתנה והודעה היום י"ד אייר תשע"ז, 10/05/2017 במעמד הנוכחים.
|
