כתב האישום המתוקן:

הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן בעבירה של הצבעה שלא כחוק - עבירה לפי סעיף 124 (א) (3) + (ב) לחוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב), תשכ"ט - 1969.

להלן עובדות כתב האישום המתוקן בהן הודה הנאשם:

שטח מדינת ישראל מחולק לאזוריי קלפי, כל בעל זכות זכאי לבחור לכנסת ישראל, בקלפי אזורית, אשר בה נכללה שמו ברשימת הבוחרים של אזור הקלפי. את הקלפי והבחירות בה, מנהלת ועדת הקלפי. היא אחראית על ניהולו התקין של יום הבחירות, על שמירת טוהר הליך הבחירות, ועל קיום הליך ההצבעה כחוק וכסדרו.

ועדת קלפי מורכבת מלפחות שלושה בעלי תפקיד: יושב ראש, סגן יושב ראש, וחבר וועדה, כשכל אחד מהם מייצג סיעה אחת שונה מסיעות הכנסת היוצאת. כל רשימת מועמדים שאינה מיוצגת בוועדת הקלפי, רשאית לשלוח מטעמה משקיף לפקח על התנהלות הבחירות.

אופן ההצבעה בקלפי מתבצע באופן הבא:

כל בוחר מקבל מידי ועדת הקלפי מעטפה החתומה על ידי שניים מחברי ועדת הקלפי, בתא המסתיר את הבוחר מעיני זולתו, מכניס הבוחר פתק הצבעה לתוך מעטפת הצבעה האטומה, ומשלשל את המעטפה לתוך תיבת הקלפי.

ביום 9 לאפריל 2019 נערכו הבחירות לכנסת ה-21 - (להלן: "יום הבחירות").

ביום הבחירות, הנאשם שימש בשכר, בתפקיד יושב ראש וועדת הקלפי, בקלפי מספר 19.0 שהוצבה בחדר בבית הספר היסודי "אבן סינא" בעיר טמרה.

במהלך יום הבחירות, בשעה שאינה ידועה במדויק למאשימה, יצא הנאשם מהקלפי והצביע בקלפי אחרת. לאחר מכן, שב הנאשם לקלפי והמשיך בתפקידו.

בסמוך לאחר השעה 22:00, בתום ההצבעה, ולאחר סגירת מקום הקלפי לציבור, עוד בטרם החל הליך ספירת פתקי ההצבעה, הנאשם נטל לידיו לא פחות משתי מעטפות חתומות, ניגש אל מאחורי הפרגוד, הכניס למעטפות פתקי הצבעה של רשימות שזהותן לא ידועה למאשימה, ושלשל את המעטפות לתיבת הקלפי.

מזכיר וועדת הקלפי מר עידן טורק, אשר הבחין במעשיו של הנאשם, צעק עליו, וביקש לברר את פשר מעשיו. טורק יצא מהחדר ודיווח על מעשיו של הנאשם, באמצעות הטלפון, לוועדה האזורית בעכו. בה בעת, הנאשם ניגש למזכיר חיבק אותו ואמר לו: "תעזוב את זה, לא קרה כלום, אלה מעטפות ריקות, כולה שתי מעטפות".

בהמשך לכך, ובתום ספירת הקולות, הנאשם סירב לחתום על פרוטוקול מהלך ההצבעה, וכן סירב להתלוות למזכיר וועדת הקלפי הנוסף - מר רפעאת קאדרי, לשם העברת הקלפי והחומרים הנלווים לה, כדין, לוועדת הבחירות האיזורית בעכו.

במעשיו האמורים לעיל, בהיותו יושב ראש וועדת קלפי, הנאשם הטיל בכוונה לתוך הקלפי, יותר ממעטפה אחת, בין שיש בה פתק הצבעה ובין שהיא ריקה.

 

ראיות לעונש:

ב"כ המאשימה לא הגיש ראיות לעונש.

ב"כ הנאשם הגיש מסמכים אישיים שונים של הנאשם (נ/1 - נ/3).

 

תסקיר שירות המבחן:

שירות המבחן התרשם מהנאשם כבעל יכולות, אשר חי רוב חייו הבוגרים חיים נורמטיביים. אך עם זאת, הדגישה קצינת המבחן, את התרשמותה מהפער בין האופן בו הנאשם מציג את התנהלותו בפני שירות המבחן, לבין מעשיו הקונקרטיים בביצוע העבירה הנדונה. קצינת המבחן תהתה על כנות דבריו של הנאשם, וציינה, כי הנאשם התקשה להביא את עצמו באופן כנה ופתוח ולבחון את התנהלותו. עוד ציינה כי הוא שלל נזקקות טיפולית.

שירות המבחן המליץ על הטלת עונש מאסר לתקופה שניתן לבחון את ריצוייה בעבודות שירות.

 

טענות הצדדים:

ב"כ המאשימה עמד על החומרה שיש בביצוע העבירות הפוגעות בטוהר הבחירות, ועל הצורך להחמיר בענישה בעבירות אלה, במיוחד כאשר מדובר במי שהוא אדם כמו הנאשם, אשר היה חבר בוועדת הקלפי, אשר אמון על ניהול ההליך התקין של ההצבעה בקלפיות.

נטען, כי בהינתן תפקידו של הנאשם כיושב ראש וועדת הקלפי, הוא פעל למעשה כעובד ציבור לכל דבר ועניין, ולכן, לעניין העונש, יש לגזור גזירה שווה, מאמות המידה, ומהעונשים הנגזרים על עובדי ציבור, אשר מעדו בתפקידם, תוך הטלת עונשי מאסר ממושכים בכליאה ממשית.

נטען, כי יש לקבוע מתחם ענישה של 12 חודשי מאסר ועד ל-24 חודשי מאסר בפועל, ולקבוע את עונשו של הנאשם ברף האמצעי התחתון של המתחם, לצד עונש מאסר על תנאי וקנס משמעותיים.

מנגד, טען ב"כ הנאשם, כי אין יסוד לענישה שמבקשת המאשימה. הסניגור ציין, כי אם סברה הפרקליטות שמדובר בתיק חמור, היו צריכים להגיש גם בקשת מעצר לצד כתב האישום. עוד ציין, כי כתב האישום תוקן באופן משמעותי, לאחר שהחלה שמיעת ראיות, ואף זאת יש לזקוף לזכותו של הנאשם.

אשר למעשיי הנאשם, נטען כי מדובר בשלשול של שלוש מעטפות ריקות, שלא השפיעו כלל על הקלפי, ועל תוצאות הבחירות, וזאת מבלי לגרוע מחומרת הדברים.

כמו כן, עמד הסניגור על נסיבותיו האישיות של הנאשם, ציין כי מדובר במעידה חד פעמית של אדם נורמטיבי, נעדר עבר פלילי, הפנה לתסקיר שירות המבחן, אותו כינה כתסקיר חיובי, ועל כן, ביקש להקל בעונשו של הנאשם, להטיל עליו ענישה צופה פני עתיד, או לחילופין מאסר בעבודות שירות, שלא יעלה על 3 חודשים.

 

דבר הנאשם בטרם מתן גזר הדין:

הנאשם בדברו האחרון, אמר שהוא מצטער ומתבייש במה שעשה, הוא לא יודע למה הוא עשה זאת, וביקש שבית המשפט יקל בעונשו.

 

דיון והכרעה עונשית:

הערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה בו (סעיף 40ג (א) לחוק העונשין):

מעשיו של הנאשם פגעו בטוהר הליך הבחירות בקלפי הספציפית, בעיר טמרה, בתקינותו של ההליך, ובנאותותו.

כל מנגנון ההצבעה, לרבות הרכב וועדת הקלפי, נועד לשמור על הליך בחירות תקין והוגן, שאינו מאפשר הטיית הבחירות בדרך כזו או אחרת, ואגב כך, לפגוע בזכות היסוד של האזרח לבחור ולהיבחר, במסגרת אחת הזכויות הבסיסיות ביותר בשיטת השלטון הדמוקרטי הנוהגת בישראל.

 

 

 

יפים לכאן דברים שנפסקו בע"פ (י-ם) 2245/01 מדינת ישראל נ' אלפנביין (2001):

 

"הליך בחירות תקין ונאות, ללא שבב של כתם ורבב, הנו נשמת אפו של המשטר הדמוקרטי, המבטא באופן חופשי, הוגן ונכון את רצון הרוב. ניסיון פגיעה בהליך זה, תוך מגמה להשפיע בדרכי רמייה ותחבולה על תוצאות הבחירות, בין אם במטרה להטותן, ובין אם במטרה להשפיע עליהן, בכל דרך אחרת, פוגע באושיות המשטר, ומחטיא את הרצון האמיתי של הרוב. לפיכך, התנהגות מעין זו, מחייבת תגובה עונשית הולמת וחמורה, על-מנת לבער מן השורש את הנגע הקלוקל. תנאי בל יעבור לכל חברה חופשית הוא אמון מלא ומוחלט של הציבור, ללא כל תג וסייג, בתהליך הבחירה הדמוקרטי... בהתאם לכך יש לבטא את שאט הנפש וסלידת החברה מכל אלה המרשים לעצמם לסטות מנורמה יסודית זו, והחפצים לרכוש לעצמם או למקורביהם קולות ברמייה. בנפשנו הדבר, ללא כחל וסרק".

 

מידת פגיעת מעשיו של הנאשם בערכים המוגנים, היא בינונית עד גבוהה.

 

מדיניות הענישה (סעיף 40ג (א) לחוק העונשין):

בחינת הפסיקה העונשית בעבירה זו, מלמדת, כי היא איננה ספציפית לעבירה של הצבעה שלא כחוק לפי חוק הבחירות.

עיון בפסיקה, לרבות זו שהוגשה על ידי הצדדים מלמדת, כי נאשמים שהורשעו בעבירות הנוגעות לפגיעה בטוהר הבחירות, הורשעו בעבירות נלוות נוספות, או בעבירות שמשלבות את גרעינה הפלילי המירמתי של העבירה הנדונה, תחת עבירה אחרת, כמו התחזות וניסיון לקבלת דבר במרמה.

·        רע"פ 10584/04 כהן נ' מדינת ישראל (2004) - שם הורשע המערער בעבירות של שידול להתחזות כאדם אחר, שידול לניסיון לקבלת דבר במרמה, ושידול וניסיון להצביע שלא כחוק. שם נעשה ניסיון להצביע בשמו של אחר, תוך התחזות ומצג שווא. בית משפט השלום הטיל על הנאשם 5 חודשי מאסר בעבודות שירות. בית המשפט המחוזי קיבל בחלקו את ערעורו של הנאשם והקל את עונשו של הנאשם ל-3 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, בשל הסכמת המדינה לכך שהתקיימו יסודות שידול ולא העבירות המושלמות. בית המשפט העליון, דחה את ערעורו של הנאשם.

 

·        ת"פ (מחוזי י-ם) 239/98 מדינת ישראל נ' רבינוביץ ואח' (2000) - שם הורשעו הנאשמים בעבירות של ניסיון לקבלת דבר במרמה. אין מקום לפרט את כל העובדות. אציין שמדובר בעבירות של ניסיון להונות את וועדת הקלפי ולהצביע בשם אחר. האירוע הסלים לאחר שאחד הנאשמים חטף מוועדת הקלפי את תעודת הזהות שלו, התנהל אחריו מרדף, הוא נתפס. (המאשימה מסתמכת על פסק דין זה, כשהיא מצטטת חלק מהאמור בפסק הדין, בו בית בית משפט המחוזי, השית על הנאשמים שלושה חודשי מאסר בפועל בעבודות שירות ו-6 חודשים על תנאי המשפט קובע שבעבירות אלה, יסוד ההרתעה גובל על השיקול של נסיבותיו האישיות של העבריין).

 

·        ע"פ (מחוזי י-ם) 1820/98 מדינת ישראל נ' נוימן (1998) - במסגרת ערעור המדינה, החמיר בית המשפט המחוזי את עונשו של הנאשם שהורשע בכך שמסר את תעודת הזהות שלו לאדם אחר לפני הבחירות לכנסת, על מנת שאותו אחר יעשה שימוש בתעודת הזהות, ויצביע בבחירות בשמו. בית משפט השלום גזר על הנאשם 4 חודשי מאסר בעבודות שירות ו-12 חודשי מאסר על תנאי וקנס. כאמור, בית המשפט המחוזי החמיר בעונשו של הנאשם, והעמיד את עונש המאסר בעבודות שירות ל-6 חודשים.

 

·        ת"פ (שלום י-ם) 3232/99 מדינת ישראל נ' הרשלר (2001) - הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון, בכך שהצביע באמצעות תעודת זהות של אחר לבחירות לכנסת, הייתה הסכמה לטווח ענישה בין 4 ל-6 חודשי מאסר בעבודות שירות. בית משפט השלום השית על הנאשם 6 חודשי מאסר בעבודות שירות ו-7 חודשים על תנאי.

 

·        ת"פ (שלום ב"ש) 14043-07-11 מדינת ישראל נ' אלאוין (2012) - הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של זיוף, הפרעה לבחירות על ידי ממלא תפקיד והצבעה שלא כחוק על ידי ממונה. מדובר היה בבחירות לפריימריז של מפלגת העבודה והנאשם שימש כיו"ר וועדת הקלפי, הנאשם יחד עם חברי הקלפי קשר קשר לזייף את תוצאות הבחירות, הם סימנו בכזב בוחרים ברשימת המצביעים, באופן שייראה כאילו אלה הגיעו להצביע, למרות שלא הצביעו, כמו כן זייף יחד עם אחרים חתימות של המצביעים כאילו התייצבו להצביע ושלשלו מעטפות בשמם של אותם מצביעים. בנוסף אף דיווח דיווחים כוזבים לוועדת הבחירות, בית משפט השלום גזר עליו עונש של 3 חודשי מאסר בעבודות שירות ו-6 חודשים על תנאי וכן קנס.

 

·        ת"פ (שלום - י-ם) 60675-09-14 מדינת ישראל נ' כהן ואח' (2016) - הנאשמים הורשעו על פי הודאותיהם, בעבירות על פי חוק הבחירות לגופים ציבוריים, בהם שימוש לרעה בתעודת בוחר, התחזות כאחר והצבעה שלא כחוק. מדובר היה בבחירות המקדימות של מפלגת הליכוד בנובמבר 2012. בית המשפט עמד על החומרה היתרה שיש בהשחתה ופגיעה בהליך הבחירות המקדימות, שבתורה עלולה להביא להשחתת הבחירות הכלליות ופגיעה ברצון הבוחר. בסופו של יום, הטיל בית המשפט עונש של חודש וחצי מאסר בעבודות שירות וחודשיים מאסר על תנאי.

 

·        ת"פ (שלום ב"ש) 14151-07-11 מדינת ישראל נ' אבו רקייק (2013) - הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של זיוף, הפרעה לבחירות - עבירה לפי סעיף 9 (א) (1) בנסיבות 9 (ב) לחוק הבחירות לגופים ציבוריים ועבירה של הצבעה שלא כחוק על ידי ממונה. גם שם שימש הנאשם כיושב ראש וועדת הקלפי במסגרת הבחירות המקדימות של מפלגת העבודה ביישוב כסייפה. הנאשם היה שותף לסימון אנשים רבים ברשימת המצביעים, כאילו הצביעו, למרות שלא התייצבו לבחור ביום הבחירות. הוא גם היה שותף לזיוף חתימותיהן של המצביעים הנ"ל בספר הבוחרים, ולהכנסת מעטפות בשמם לתיבת הקלפי ולהצגת מצג כאילו הם הצביעו בפועל. כמו כן, הוא דיווח לוועדת הבחירות הארצית, על מספר מצביעים שהגיעו לקלפי, כשהדיווח כוזב. בית המשפט גזר עליו 7 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים וקנס בסך 7,000 ₪ וכמו כן חייב אותו לבצע 180 שעות של"צ.

 

·        ת"פ (שלום י-ם) 36358-01-20 מדינת ישראל נ' קאופמן (2021) - הנאשם הורשע בעבירות של התחזות לאחר במטרה להונות ובעבירה של הצבעה שלא כחוק לפי סעיף 90 (1) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות 1965). מדובר היה בבחירות לרשויות המקומיות, הנאשם הצטייד ברישיון נהיגה השייך לאחר, הוא הציג את עצמו כאותו אדם המופיע ברישיון הנהיגה, בכוונה לבחור במקומו. גם כאשר עלה עליו אחד מהמשקיפים של חברי וועדת הקלפי וביקש ממנו לעצור, הוא לא שעה לקריאתו, ומיהר לשלשל את המעטפה לתוך הקלפי. בית המשפט הטיל עליו 3 חודשי מאסר על תנאי ל-3 שנים, שלא יעבור עבירת זיוף, מרמה או שימוש במסמך מזויף, 6 חודשי מאסר על תנאי ל-5 שנים שלא יעבור עבירה לפי חוקי הבחירות לכנסת או לרשויות המקומיות, קנס 3000 ₪, 250 שעות של"צ, צו מבחן לשנה והתחייבות 10,000 ₪.

 

·        ת"פ (שלום י-ם) 3877-01-20 - מדינת ישראל נ' שולמית נעמי פורמן (2021) - הנאשמת הורשעה על פי הודאתה, בביצוע עבירה של הצבעה שלא כחוק לפי סעיף 90 (1) לחוק הרשויות המקומיות. ביום הבחירות המקומיות, היא התייצבה בקלפי, הציגה תעודת זהות של אחרת, הזדהתה בשמה של אותה אחרת ונתפסה בטרם הצבעה על ידי מזכירת הקלפי. בית המשפט גזר עליה 120 שעות של"צ, 3 חודשי מאסר על תנאי ל-3 שנים, קנס 1,000 ₪ והתחייבות 5,000 ₪.

 

·        ת"פ (שלום י-ם) 67923-09-16 - מדינת ישראל נ' בילר ואח' (2019) - הנאשם 5 הורשע על פי הודאתו, בעבירות של ניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות, במספר עבירות של ניסיון הצבעה שלא כחוק לפי סעיף 90 (1) לחוק הרשויות המקומיות. מדובר בבחירות בעיריית בית שמש בשנת 2013. בית המשפט גזר עליו חודשיים וחצי מאסר בעבודות שירות, 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, קנס בסך 4,500 ₪.

 

נסיבות שקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ט לחוק העונשין):

כעולה מעובדות כתב האישום המתוקן, הנאשם שימש כיו"ר וועדת הקלפי בשכר. בתום ההצבעה לאחר סגירת מקום הקלפי לציבור, אך בטרם החלה ספירת פתקי ההצבעה, נטל הנאשם לידיו, לא פחות מ-2 מעטפות חתומות, ניגש מאחורי הפרגוד, ושלשל את מעטפות ההצבעה לתיבת הקלפי.

כאשר ניגש אליו מזכיר הקלפי, טען בפניו הנאשם, "תעזוב את זה, לא קרה כלום, אלה מעטפות ריקות, כולה שתי מעטפות". ובהמשך לדברים אלו, בתום ספירת הקולות, סירב לחתום על פרוטוקול ההצבעה, וסירב להתלוות למזכיר וועדת הקלפי לשם העברת הקלפי והחומרים הנלווים לה לוועדת הבחירות האיזורית בעכו.

ברור לחלוטין כי מעשים אלה, הם מעשים יזומים, מתוכננים, שנעשו בזדון, תוך שהנאשם מנצל את תפקידו ומעמדו בקלפי, לוקח מעטפות הצבעה שהיו באחריותו, ניגש ומשלשל מעטפות הצבעה חתומות, הנחזות להיות תקינות, כדי להשפיע וליצור מציאות בה ישנה לפחות עוד מספר קולות לרשימה כזו או אחרת.

הוא נתפס בכף, רק בזכות עירנותו של מזכיר וועדה מר טורק, שהבחין במעשיו. וכשנתפס ניסה לגמד את המעשה "זה כולה שתי מעטפות", אמר לטורק.

אמנם מעשיו של הנאשם, לא פסלו את ההצבעה (ראו אישור לכך בדברי התובע, לשאלת ביהמ"ש, בעמ' 60 לפרוטוקול שורה 19), אך אין בכך כדי להקהות מחומרתם, הואיל ומבחינת החוק, אין זה משנה, אם היו במעטפות פתקי בחירה, אם לאו. המחוקק קבע בהוראת סעיף 124(א) (3) לחוק הבחירות, כך:

"המטיל בכוונה בתוך הקלפי יותר ממעטפה אחת בין שיש בה פתק הצבעה ובין שהיא ריקה".

צא ולמד, כי כל מעשה בחירה שלא כחוק - עם פתקי הצבעה או בלי - הוא חמור ביותר, בבחינת "דין פרוטה כדין מאה" (בבלי, סנהדרין ח, א), בהיותו חותר כנגד הערך המוגן, של טוהר הבחירות, עליו מבקשת הוראת החוק לסוכך.

 

בנוסף, הנאשם שימש כיו"ר הקלפי בשכר. המחוקק ראה חומרה יתרה בכך, שהעבירה נעברת בידי חבר וועדת קלפי, וכך קבע בסעיף 124 (ב) לחוק הבחירות:

"נעברה העבירה כאמור בסעיף קטן (א), בידי חבר וועדת קלפי, או מזכיר וועדת קלפי, או שאפשר אחד מהם את ביצוע העבירה, בידי אחר, דינו 5 שנות מאסר, או הקנס הקבוע בסעיף 61 (א) (4) לחוק העונשין התשל"ז - 1977".

הנאשם ניסה לגמד ולמזער את מעשיו, כשהוא מחבק את טורק, מזכיר הוועדה, ואומר לו: "תעזוב את זה, לא קרה כלום, אלה מעטפות ריקות, כולה 2 מעטפות", כדי שמזכיר הוועדה, אולי, יתרצה ולא יעשה מזה עניין. דברים אלה נלווים לזדון שאיפיין את מעשי הנאשם.

ביטוי נוסף לרצונו של הנאשם להמשיך ולחבל בהליך הבחירות, נמצא בהמשך האירוע. כאשר הסתיימה ספירת הקולות, הנאשם סירב לחתום על פרוטוקול ההצבעה, הוא סירב להתלוות למזכיר הוועדה לשם העברת הקלפי לוועדת הבחירות בעכו.

לסיכום, מידת האשם שהפגין הנאשם במעשיו גבוהה למדי. הוא גמר אומר בליבו, לחבל בתהליך הבחירות. הוא שילשל לפחות 2 מעטפות חתומות לקלפי, אחר כך לא שיתף פעולה עם וועדת הקלפי. חומרה יתרה יש למעשיו, שעה שהמדינה הפקידה בידיו, תפקיד ציבורי של יושב ראש הקלפי, מתוך אמונה ביושרו ובטוהר מידותיו, אמונה שהסתברה כמשענת קנה רצוץ.

 

מתחם העונש ההולם (סעיף 40ג (ב) לחוק העונשין):

מתחם העונש ההולם, נגזר כאמור מהערכים המוגנים, מידת הפגיעה בהם, מדיניות הענישה, בדגש על נסיבות ביצוע העבירה ומידת האשם שהפגין הנאשם במעשה העבירה. מתחם זה הוא פרי שקלול של מכלול השיקולים הללו, והוא מבטא עמדה נורמטיבית של בית המשפט ביחס למעשה העבירה בנסיבותיו.

לפיכך, בהינתן מכלול השיקולים העונשיים הרלבנטיים, נקבע בזאת מתחם עונש הולם שנע בין 3 חודשי מאסר בעבודות שירות ועד 9 חודשי מאסר בעבודות שירות, לצד מאסר מותנה מרתיע וקנס הנע בין 5,000 - 20,000 ש"ח.

בהקשר זה, ולנוכח טענות המדינה, העותרת לקביעת מתחם גבוה, ולהשתת עונש מאסר ארוך וחמור על הנאשם, ראוי להעיר, כי אין לעמדה זו, אחיזה בפסיקת בתי המשפט - לא למתחם לו טענה המדינה, ואף לא לעונש שביקשה להטיל על הנאשם. רוב פסקי הדין עליהם הסתמכה המדינה, ישנים מאוד, חלקם בעבירות שונות מחוק העונשין, ובמס' עבירות בעלי חומרה יתרה, ואף בהם הענישה היא של עבודות שירות מצומצמות. בפסיקה עדכנית יותר, שמותב זה הביא בגזר הדין, נראית המגמה הכללית של מדיניות הענישה, בהשתת עבודות שירות.

 

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40יא לחוק העונשין):

הנאשם נטל אחריות על מעשיו. יצוין, כי תחילה כפר בעובדות כתב האישום, בהמשך חזר בו, הודה, אח"כ ביקש לחזור מהודייתו, המשיך בניהול המשפט, ורק לקראת סיום המשפט, חזר בו שוב מכפירתו, נערך הסדר טיעון, ותוקן כתב האישום בו הודה הנאשם.

הנאשם, בדבריו טרם מתן גזר הדין, טען בפני בית המשפט, כי הוא מקבל אחריות על המעשה, מודה בעובדות בלב שלם, מכה על חטא על התנהגותו, מתבייש בה. בפני שירות המבחן טען הנאשם, כי הוא מקבל אחריות על מעשיו, אמר שהתנהלות זו אינה אופיינית לו, אם כי בשיחה עם קצינת המבחן התקשה לשתף במניעיו בביצוע העבירה.

שירות המבחן תיאר אדם בעל יכולות גבוהות, אך התרשם, כי הנאשם לא משתף באופן כנה, פתוח וגלוי, והדגיש כי הוא מתרשם מפער בין האופן בו הנאשם מציג את הדברים בפני קצינת המבחן, לבין מעשיו הקונקרטיים ומעורבותו בביצוע העבירה. הנאשם גם שלל נזקקות טיפולית מצדו, ועל כן, לא היה באפשרות השירות לבוא בהמלצה שיקומית.

על אף המאפיינים הנורמטיביים, שעלו מהאבחנה של הנאשם, על ידי שירות המבחן, התרשם שירות המבחן, כי יש להטיל על הנאשם עונש מאסר בעבודות שירות, כענישה שיש בה לחדד עבורו את הגבולות.

עוד אציין כי הנאשם, נעדר עבר פלילי, דבר שיש לו השלכה של ממש על מיקום העונש בתוך המתחם.

 

העונש המתאים (סעיף 40יד (2) לחוק העונשין):

בגזירת העונש המתאים לנאשם, נתתי דעתי למידת הפגיעה בערכים המוגנים בהם פגע הנאשם במעשיו, לאמור, פגיעה בטוהר הבחירות.

עוד נתתי דעתי, למכלול השיקולים העונשיים עליהם עמדתי לעיל, ובהם עמדת המחוקק בעונשים שקבע לצד העבירה בה הורשע הנאשם, וכן הבאתי בחשבון, את מדיניות הענישה הנוהגת, ואת עיקרון ההלימה הוא העיקרון המנחה בענישה, כך שהענישה תשקף הלימה ראויה למעשיו של הנאשם.

כמו כן, סבורני כי יש צורך לקחת בחשבון בגזירת הדין, את שיקולי הרתעת היחיד והרתעת הרבים, מפני ביצוע עבירות דומות (סעיפים 40ו ו-40ז לחוק העונשין).

לצד כל אלה, זקפתי לזכות הנאשם את כל השיקולים המקלים, בין היתר, הודאתו, חרטתו, את האמור בתסקיר על המלצותיו, את העדרו של נזק קונקרטי (אי פסילת הקלפי), העדר עבר פלילי, היות הנאשם אדם נורמטיבי, ומתפקד באופן תקין, בכל מישורי חייו השונים.

בהינתן כל אלה, הנני סבור, כי יש למקם את עונשו של הנאשם, באמצע מתחם העונש ההולם, לצד עונש צופה פני עתיד מרתיע על פני תקופה ארוכה לפי ההוראה הספציפית שבחוק, כדי שיחלוש על הבחירות העתידיות, וכמו כן, בהתחשב בהוראות הדין הנוגעות להטלת קנס, להשית על הנאשם, קנס הולם ברף הגבוה, שיהיה גם בו כדי לשמש רכיב ענישה מוחשי ומרתיע.

 

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

6 חודשי מאסר בפועל, לריצוי בעבודות שירות.

הנאשם ירצה את עבודות השירות בעיריית טמרה.

הממונה יעדכן את בית המשפט והנאשם במועד תחילת ריצוי עבודות השירות.

הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עבודות השירות במועד שייקבע על ידי הממונה ביחידת עבודות השירות, שלוחת צפון, סמוך לבית סוהר מגידו.

מובהר לנאשם כי מדובר בתנאי העסקה קפדניים, המחייבים את התייצבותו הרציפה והישמעות להוראות הממונה, כל חריגה מכללים אלו עלולה להביא, להפסקת ריצוי עונשו בעבודות שירות, ולנשיאת יתרת העונש במאסר בכליאה ממשית.

4 חודשי מאסר על תנאי למשך 5 שנים שלא יעבור את העבירה בה הורשע בתיק זה לרבות ניסיון לעבור אותה.

קנס בסך - 10,000 ₪ או 100 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-10 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל מיום 1/1/23 ובכל 1 לחודש שלאחר מכן. פיגור יעמיד את מלוא הקנס לפירעון מידי ויפעיל את צו המאסר שלצדו.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לממונה על עבודות השירות.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, כ"ח כסלו תשפ"ג, 22 דצמבר 2022, במעמד הצדדים.