1

2

1.         ביום 21.6.20 הרשעתי את הנאשמים על פי הודאתם בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום. הנאשמים הודו שהנאשמת עסקה בתקופה הרלבנטית בכתב האישום באספקת שירותי כח אדם לארבע מזמינות שירות במהלך שנת 2016.

הנאשם שימש כמנהל פעיל, מנכ"ל ובעלים של הנאשמת. במועדים הרלוונטיים לכתב האישום לא היה בידי הנאשמת רישיון לעסוק כקבלן כח אדם או כקבלן שירות כנדרש בהוראת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם. במהלך 2016 פעלה הנאשמת כקבלן כח אדם בכך שהעניקה שירותי כח אדם לארבע מזמינות השירות חברת יחד עמיר 1999 בע"מ באמצעות 47 עובדי הנאשמת.

2.         הרשעתי את הנאשמת בעבירה על הוראות סעיף 2(א) + 20(ב) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו - 1996 ואת הנאשם בעבירה על הוראות סעיף 2(א) ו - 20(ב) + 21 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו - 1996.

3.         במסגרת הטיעונים לעונש טען ב"כ המאשימה שיש לראות בנאשמת כמי שעברה 47 יחידות עבירה בכך שהעסיקה 47 עובדים מבלי שהיה לה רישיון. ויש לראות את הנאשם כמי שהפר חובת פיקוח ב- 47 יחידות עבירה לפי חוק קבלני כוח אדם.

הנאשמים ביקשו לראות בכל האירועים כאירוע אחד מאחר שכל העובדים סופקו על ידי הנאשמת באותה שנה. לטענתם הנאשמים נאלצו לפעול שלא כדין מכורח המצב. הנאשמת הפסיקה את פעילותה בינואר 2019 והנאשם נמצא בחובות מרובים ומחוסר עבודה בשל משבר הקורונה.

4.         הקנס המקסימלי בגין העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם הוא 14,400 ₪. בגין הפרת חובת הפיקוח הקנס המקסימלי הוא 29,200 ₪ לכל עבירה.

5.         על פי כתב האישום הנאשמת נתנה שירותי כוח אדם לארבע מזמינות.

            במהלך החודשים 10-12/2016 (כולל) נתנה הנאשמת 1 שירותי כוח אדם לחברת פנדי הפעלות בע"מ מס' ח.פ. 5151705112.

            במהלך החודשים 10-12/2016 (כולל) נתנה הנאשמת 1 שירותי כוח אדם לחברת אלפואד שירותי כוח אדם בע"מ ח.פ. 515405611.

            במהלך החודשים 01-09/2016 (כולל) נתנה הנאשמת 1 שירותי כוח אדם לחברת עומר נעמה מסחר ושיווק הודים ומוצרי בשר בע"מ ח.פ. 514809573.

            במהלך החודשים 03-09/2016 (כולל) נתנה הנאשמת 1 שירותי כוח אדם לעוסק המורשה סאלח נעמה מס' ת.ז. 203324488.

3

6.         לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ובהתאם לע"פ 4910/13 ג'אבר נגד מדינת ישראל, אני קובע שיש לראות בכל פרט אישום כאירוע אחד בלבד אף על פי שמדובר במספר רב של עובדים. על פי כתב האישום כל העובדים הם עובדים שעבדו באותה תקופה. מדובר בעבירות שיש ביניהן קשר הדוק והם מהווים מסכת עבריינית אחת. עם זאת מדובר באירוע אחד עם ארבעה מעשים מאחר שמדובר בארבע מזמינות.

7.         לעניין מדיניות הענישה בגין עבירות שנעברו על ידי קבלן כוח אדם שפעל ללא רישיון ותוך הפרת זכויות עובדיו, קבע המחוקק מנגנון שנועד למנוע את הפגיעה בעובדים הוא הרישיון המוענק מאת השר, יש מקום ליצור הרתעה כלכלית בהטלת קנסות גבוהים שתכליתם להפוך את העבריינות בתחום זה לבלתי משתלם.

8.         קביעת מתחם הענישה - בע"פ 57160-01-14 מדינת ישראל - חדוות הורים בע"מ (8.11.14) קבע בית הדין הארצי לעבודה, כי בקביעת מתחם הענישה יש להתחשב "בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה כאמור בסעיף 40 ט'". המחוקק הגדיר שלושה רכיבים רלוונטיים - "רכיב ראשון - קביעת החומרה המושגית של מעשה העבירה באמצעות בחינת הערך החברתי המוגן; רכיב שני - קביעת החומרה הקונקרטית של העבירה באמצעות בחינת הנסיבות הקשורות לביצועה; רכיב שלישי - שמירה על מידת מה של רצף עונשי על ידי התחשבות במצב שקדם לחקיקת תיקון מס' 113 באמצעות בחירת מדיניות הענישה הנהוגה" (המלומדים ואקי ורבין, בעמ' 430). בקביעת מתחם הענישה יש להתחשב לפיכך לא רק "בסוג העבירה שבוצעה, אלא גם בנסיבות שבהן בוצעה ובמידת אשמו של הנאשם בביצועה".

משקבעתי שמדובר בארבעה מעשים, יש לקבוע את העונש המקסימלי בהתאם לסיכום של כל מעשה. העונש המקסימלי הוא 57,600 ₪ לנאשמת ולנאשם 116,800 ₪. המאשימה ביקשה לגזור על הנאשמים קנס בשיעור של 50% מהקנס המקסימלי שלשיטתה עומד על 47 יחידות עבירה וביקשה לגזור על הנאשם קנס בשיעור של 686,200 ₪ ועל הנאשמת קנס בשיעור 33,840 ₪. הנאשמים ביקשו להסתפק בקנס בשיעור של 30% מעבירה אחת. רמת הענישה שנקבעה בפסיקה נעה בין 30% - 60% הן ביחס לחברה והן ביחס לנושא המשרה.

4

9.         קביעת מתחם העונש ההולם - לאור קביעתי שמדובר באירוע אחד הכולל מספר מעשים, מתחם הענישה הראוי הוא בין 25% ל - 55% מהקנס המרבי, החלטתי להפחית מרמת הענישה שנקבעה בפסיקה מאחר שמדובר כאמור באירוע אחד.

10.       הנסיבות המיוחדות של הנאשמים - הנאשמים ביצעו את העבירות בהם הורשעו במסגרת עיסוקה של הנאשמת שהנאשם נושא משרה בה. במסגרת הטיעונים לעונש טענו הנאשמים שיש לזקוף לזכותם שהודו וחסכו זמן שיפוטי בניהול הוכחות, הם נעדרי עבר פלילי , הנאשמת הפסיקה את פעילותה בינואר 2019 צירפה אסמכתה בעניין מרואה החשבון שלה.

הנאשמים דאגו לעובדים ולא קיפחו את זכויותיהם. בתקופה נשוא כתב האישום אביו של הנאשם היה חולה עד מאוד ופרנסת המשפחה הייתה תלויה בנאשם שהיווה המפרנס היחידי במשפחה. לאחרונה למרבה הצער נפטר אביו של הנאשם. הנאשם נמצא בחובות רבים.

11.       בבואי לגזור את העונש מצאתי לחרוג לקולה ממתחם הענישה המקובל לאור הודאת הנאשמים בהזדמנות הראשונה והעובדה שלא קיפחו את זכויות העובדים ומצבם הכלכלי הקשה ועברם הנקי. מדובר בתקופות העסקה קצרות - המעשים כולם התפרסו על פני שנה אחת בלבד וכבר חלפו למעלה מ - 4 שנים מאז ביצוע העבירה.

            על כן אני קובע שגובה הקנס יעמוד על 25% בלבד מהקנס המקסימלי בגין ארבעת המעשים על אף פי שמדובר בהעסקה של עובדים רבים.

            כמו כן כל אחד מהנאשמים יחתום על התחייבות להימנע מהעבירה בה הורשע למשך שלוש שנים מהיום אחרת יחויב בקנס המרבי הקבוע בחוק.

12.       אני גוזר על הנאשמת קנס בשיעור של 14,400 ₪ ועל הנאשם קנס בשיעור של 29,200 ₪. אני מאפשר לנאשמת לשלם את הקנס ב- 36 תשלומים שווים ולנאשם לשלם את הקנס ב - 40 תשלומים:

            הנאשמת רשאית לשלם את הקנס ב- 36 תשלומים שווים של 400 ₪ כ"א. כל תשלום החל ביום 1.3.21 ובכל 1 בחודש שלאחר מכן .

            הנאשם רשאי לשלם את הקנס ב- 40 תשלומים שווים של 730 ₪ כ"א. כל תשלום החל ביום 1.3.21 ובכל 1 בחודש שלאחר מכן.

אם אחד מהתשלומים לא ישולם במועד, תעמוד יתרת הקנס שלא שולמה לפירעון מידי.

5

13.       הנאשמים יחתמו עד ליום 1.2.21 על התחייבות להימנע מביצוע העבירה הקשורה לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם למשך שלוש שנים מהיום. אם הנאשמת תעבור עבירה במהלך שלוש השנים הקרובות היא תחויב בסך של 14,400 ₪ ואם הנאשם יעבור עבירה במהלך שלוש השנים הקרובות הוא יחויב בסך של 29,200 ₪.

            הנאשמים מופנים למזכירות בית הדין לקבלת שוברי תשלום ולחתימה על התחייבות.

14.       זכות ערעור כדין.

ניתן היום, י"ד טבת תשפ"א, 29 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.