1

 

 

כתב האישום

1.     הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בכתב אישום מתוקן המייחס לה עבירות של גניבת כרטיס חיוב והונאה בכרטיס חיוב, בניגוד לסעיפים 16 ו- 17 לחוק כרטיסי חיוב התשמ"ו-1986.

 

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, הנאשמת עבדה במשק בית בבית אימה של המתלוננת. במועד שאינו ידוע עובר לתאריך 28.2.14 נטלה הנאשמת את כרטיס החיוב של המתלוננת, שלא בהסכמתה ותוך כוונה להונות, העתיקה את מספרו ובין התאריכים 28.2.14- 9.6.14 ביצעה חיובים שונים ושילמה תשלומים שונים באמצעות הכרטיס בבתי עסק בארץ ובחו"ל בסכום כולל של 17,000 ₪.

 

הסדר הטיעון

2.     ביום 17.12.17 הצדדים הציגו הסדר טיעון לפיו הנאשמת תודה בכתב אישום מתוקן, תורשע, תופנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר. הצדדים לא הציגו הסכמה עונשית.

 

תסקיר שרות המבחן

2

3.     בתסקיר מיום 20.6.18 סקר שירות המבחן באריכות את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשמת.. בוגרת 10 שנות לימוד. עלתה ארצה בשנת 2000, קיבלה פטור משירות צבאי עקב נישואיה. הנאשמת בת 34 נשואה ואם לארבעה ילדים. מזה מספר שנים אינה עובדת ומתקיימת מקצבת הכנסה. לדברי הנאשמת ביצעה את העבירה מתוך מצוקה כלכלית עקב חובות אליהם נקלעה ובהעדר תמיכה מבני משפחתה. הנאשמת נעדרת עבר פלילי. לאחר ביצוע העבירה הבינה את חומרת מעשיה. לקחה אחריות על ביצוע העבירה, חשה חרטה צער ובושה על הדרך בה בחרה ועל הפגיעה באמון הנפגעת. שירות המבחן התרשם כי הנאשמת מביעה נכונות להשתלב בטיפול קבוצתי. שרות המבחן העריך כי קיימת רמת סיכון נמוכה- בינונית לביצוע עבירות דומות בעתיד. ביחס להרשעתה שירות המבחן ציין כי הנאשמת הביעה עניין ללמוד ולעבוד בהמשך כעוזרת גננת, והביעה חשש כי הרשעה תמנע זאת ממנה, אך עד כה לא ניסתה להתקבל למקום עבודה הדורש תעודת יושר, ובהעדר דבר ממשי העלול להיפגע כתוצאה מהרשעה, שירות המבחן לא מצא הצדקה להמליץ על ביטול הרשעתה. שירות המבחן ממליץ על צו מבחן למשך שנה, של"צ בהיקף של 180 שעות, מאסר על תנאי והתחייבות.

 

טיעוני הצדדים

4.     ב"כ המאשימה הפנה לחומרת העבירות המיוחסות לנאשמת, לערכים המוגנים שנפגעו ממעשיה לכך שמידת הפגיעה היא משמעותית, לשיטתו מתחם העונש ההולם נע ממאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד ל 24 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס. בשל עברה הנקי ונסיבותיה, עתר להשית על הנאשמת 6 חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי ארוך וממושך, קנס בגובה הנזק פיצויים למתלוננת והתחייבות.

 

5.     ב"כ הנאשמת ביקש לבטל הרשעתה. לשיטתו הוכח נזק קונקרטי שכן הרשעה תפגע בתוכניותיה ללמוד ולעבוד כסייעת בגן. לדבריו בית המשפט אינו כפוף להמלצות שירות המבחן ואף הפנה לפסיקה לפיה בתי המשפט נמנעו מהרשעה אף בניגוד להמלצת שירות המבחן, הפנה לחלוף הזמן מביצוע העבירות, לעברה הנקי של הנאשמת, לטענתו היום מקרים דומים ואף חמורים יותר מסתיימים בהליך של הסדר מותנה. ב"כ הנאשמת הציע לדחות את מועד גזר הדין על מנת לעקוב אחר שילובה של הנאשמת בהליך טיפולי.

 

6.     הנאשמת ביקשה לומר דברים. הביעה צער על מעשיה, לדבריה זו הייתה פעם ראשונה ואחרונה. הביעה רצונה ללמוד ולעבוד כגננת, מתכננת להתחיל בלימודים עוד שנה. חוששת שהרשעה תפריע לה בלימודים ובחיים.

 

דיון

מתחם העונש ההולם

3

7.     הגם שהעבירות בוצעו על פני למעלה מ- 3 חודשים, עסקינן בשימוש בכרטיס אשראי יחיד, של אותה מתלוננת, מדובר באותה מסכת עבריינית ולפיכך יקבע בגין כל האירוע מתחם עונש הולם אחד.

 

8.     הערכים המוגנים אשר נפגעו כתוצאה ממעשי הנאשמת הם שמירה על רכושו של אדם ועל הליכי מסחר תקינים.

 

9.     מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ברף הבינוני זאת בשים לב לריבוי השימושים שבוצעו בכרטיס החיוב, שימושים אשר נפרסו על פני למעלה מ- 3 חודשים, בסך כולל של 17,000 ₪.

 

10.            באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, עסקינן בנסיבות מחמירות בשים לב שהנאשמת עבדה בבית אימה של המתלוננת, ותוך ניצול תפקידה והאמון שניתן בה נטלה את כרטיס החיוב העתיקה את מספרו והשתמשה בו מספר פעמים על פני תקופה של למעלה מ- 3חודשים. נתתי דעתי לכך שהעבירות בוצעו על רקע מצוקה כלכלית אליה נקלעה הנאשמת ובהעדר מקורות תמיכה משפחתיים, נתתי דעתי, כי הסכום הכולל של השימושים בכרטיס החיוב הינו 17,000 ₪. הגם שאין אינדיקציה לכך שהעבירות בוצעו בתחכום, הרי שהשימוש פעם אחר פעם בכרטיס האשראי מלמד על תכנון מוקדם.

 

11.            בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים הנעים ממאסר מותנה ועד למאסר ממושך. ראו למשל:

 

רע"פ 1579/16 ספיאן נ' מדינת ישראל (28.02.16), המבקש הורשע בעבירות של גניבת כרטיס חיוב, התחזות לאחר, זיוף, הונאה בכרטיס חיוב, ניסיון לקבלת דבר במרמה וקבלת דבר במרמה. המבקש ביצע רכישות שונות ממספר בתי עסק בערים שונות תוך שימוש ב-7 כרטיסי חיוב של אחרים. המבקש נדון ל-24 חוד' מאסר בפועל, מע"ת. ערעורים במחוזי ובעליון נדחו.

ע"פ (מחוזי חי') 19483-11-15 קיזדרמן נ' מדינת ישראל (18.01.16), המערערים הודו והורשעו בעבירות של הונאה בכרטיס חיוב, קבלת דבר במרמה וזיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר. המערערים עשו שימוש (בצוותא) בכרטיס אשראי ב-3 הזדמנויות שונות בסכום כולל של כ-800 ₪ וכן זייפו חתימת בעלת הכרטיס. המערערים נדונו למע"ת, של"צ וענישה נלווית. בית המשפט קמא דחה בקשתם להימנע מהרשעה. ערעור שהגישו לבית המשפט המחוזי על ההחלטה להותיר ההרשעה על כנה נדחה.

4

עפ"ג (מחוזי מרכז) 34485-06-14פבלוביץ נ' מדינת ישראל (21.09.14), הנאשם הורשע בעבירות הונאה בכרטיס חיוב, שימוש בכרטיס חיוב מזויף, קבלת דבר במרמה וניסיון לקבלת דבר במרמה. המדובר היה במספר מקרים בהם נכנס הנאשם לחנויות ורכש טובין באמצעות כרטיסי אשראי מזויפים בהיקף כולל של 11,445 ₪. נדון ל- 6 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 9,000 ₪. הערעור נדחה.

עפ"ג (מחוזי י-ם) 56116-06-14קשקוש נ' מדינת ישראל (13.11.14), הנאשם גנב במציאה נרתיק עם אישור כניסה לאוניברסיטה , כרטיס אשראי ומסמכים נוספים, השתמש בכרטיס האשראי בסך של 217 ₪, זייף אישור כניסה לאוניברסיטה בכך שהדביק את תמונתו שלו על הכרטיס. נדון למע"ת ושל"צ.

עפ"ג (מחוזי מרכז) 12105-01-13מסיקה נ' מדינת ישראל (10.03.13), המערער הורשע על פי הודאתו בשמונה אישומים שעניינם גניבת כרטיסי חיוב, ביצוע עסקאות באמצעות הכרטיסים הגנובים ועבירות נוספות. נידון ל- 20 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעורו נדחה.

עפ"ג (מחוזי מרכז) 48029-06-12דהן נ' מדינת ישראל (4.09.12), המערער הורשע בשבעה אישומים בגין ביצוע 71 עבירות של הונאה בכרטיס חיוב, 71 עבירות של קבלת דבר במרמה, וכן עבירות של גניבת כרטיס אשראי. נדון ל- 24 חודשי מאסר וענישה נלווית. ערעור במחוזי נדחה בהסכמה לאחר שקוזז מהמאסר תקופת המעצר.

עפ"ג (מחוזי י-ם) 7360-04-13 לוגסי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם), הנאשם הורשע בעבירות של גניבת כרטיס חיוב, הונאה בכרטיס חיוב, גניבה ועוד. הנאשם ביצע רכישות בכרטיס החיוב הגנוב בסך של 1,760 ₪. נידון ל- 6 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. ערעורו נדחה.

ע"פ (מחוזי ב"ש) 24419-07-14 ערגי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם), הנאשם הורשע בעבירות של קבלת דבר במרמה, שימוש במסמך מזויף והונאה בכרטיס חיוב. נגזרו על הנאשם 8 חודשי מאסר על תנאי, קנס משמעותי והתחייבות. ערעור נמחק לאחר שמיעת דברי בית המשפט.

ראו גם ע"פ (חיפה) 6240-11-08 מדינת ישראל נ' אברהמי (5.02.09); ע"פ (מחוזי נצ') 1132/07אבו חמיס נ' מדינת ישראל (11.09.07); ת"פ (עכו) 45189-04-12 מדינת ישראל נ' טונס (12.6.13); ת"פ (י-ם) 17880-11-10 מדינת ישראל נ' ישראלי (16.09.13); ת"פ (נת') 28709-08-11 מדינת ישראל נ' דבש (13.05.13); ת"פ (י-ם) 31492-11-14מדינת ישראל נ' לוי (20.07.16); ת"פ (ת"א) 13863-12-12 מדינת ישראל נ' דניאל (15.09.13); ת"פ (ראשל"צ) 50564-12-12 מדינת ישראל נ' ברוק (09.10.13); תפ (כ"ס) 20098-05-12 מדינת ישראל נ' רותם ציאני (24.3.13).

 

12.            לאור כל האמור אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לעבירות בנסיבות שבפני נע ממאסר מותנה ועד 10 חודשי מאסר.

 

ביטול הרשעה

13.            הכלל הוא כי מי שהוכחה אשמתו, יש להרשיעו בדין.

5

 

עם זאת קיימים מקרים חריגים מיוחדים ויוצאי דופן בהם קיימת הצדקה להימנע מהרשעה (ע"פ 9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל) וזאת כאשר עלול להיווצר פער בלתי נסבל בין עוצמת פגיעתה של ההרשעה הפלילית בנאשם האינדיבידואלי לבין תועלתה של ההרשעה לאינטרס הציבורי-חברתי הכללי.

 

בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337 נקבע כי הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים מרכזיים: ראשית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים, ושנית ההרשעה תפגע  פגיעה חמורה בשיקום הנאשם.

 

בע"פ (מרכז) 24457-03-15 פבל גוטרמן נ' מדינת ישראל, קבע בית המשפט  כי  מדובר במעין "מקבילית כוחות":

 

"ככל שמעשי העבירה חמורים יותר, כך אין להסתפק בפגיעה כללית ועתידית, אלא נדרשת פגיעה קונקרטית, ברורה ומוחשית יותר. ולהיפך - ככל שמעשי העבירה קלים יותר, כך ניתן להסתפק בפגיעה כללית יותר, לרבות תוך התחשבות בעובדה שמדובר בצעירים המצויים בראשית דרכם ושעתידם עוד לפניהם. כמובן שכל זאת בתנאי שמלכתחילה אכן מדובר בעבירה מהסוג ומהנסיבות שמצדיקות בחינת האפשרות לוותר על ההרשעה מבלי שהדבר יפגע באופן חמור באינטרס הציבורי".

 

14.            יישום המבחנים האמורים במקרה דנן, מעלה כי לא מתקיימים התנאים המצדיקים ביטול ההרשעה.

 

15.            הגם שהנאשמת נעדרת עבר פלילי, לא הוכח קיומו של נזק קונקרטי כתוצאה מהרשעה.

 

16.            הנאשמת אינה בגירה צעירה, אלא בת 35. רצונה בגיל 36 להתחיל ללמוד לימודים למקצוע אשר יכול ולא תוכל לעסוק בו באם תורשע, אינו מהווה נזק קונקרטי אשר די בו כדי להצדיק ביטול הרשעה.

 

כל הרשעה עלולה לגרום נזק כזה או אחר למורשע ולהגביל באופן כזו או אחר אפשרות לעסוק בעיסוקים מסויימים. אין די בכך כדי להימנע בכל מקרה ומקרה מהרשעה. יש להוכיח כי עלול להיווצר פער בלתי נסבל בין עוצמת פגיעתה של ההרשעה הפלילית בנאשמת לבין תועלתה של ההרשעה לאינטרס הציבורי-חברתי הכללי. פער בלתי נסבל שכזה לא הוכח בנתונים שבפניי.

 

6

17.            אין מדובר במעידה חד פעמית, אלא בריבוי שימושים על פני למעלה מ- 3חודשים, הונאה שהסתכמה בסך של 17,000 ₪, כל זאת תוך ניצול האמון שניתן בה במקום עבודתה. בנסיבות אלו, על רקע חומרת הנסיבות אין הצדקה להסתפק בנזק ערטילאי שיכול ויגרם כדי לבטל הרשעה, וכאמור, אין מדובר במי שכבר השלימה את לימודיה ורכשה מקצוע, שכתוצאה מהרשעה לא תוכל לעסוק בו, אלא במי אשר היתה כוונה בליבה, כוונה שטרם בשלה לכדי מימוש, ללמוד מקצוע מסויים.

18.            כאמור, גם שירות המבחן לא מצא הצדקה להמליץ על ביטול ההרשעה.

 

19.            עיינתי בפסיקה אליה הפנה ב"כ הנאשמת. בעפ"ג (מרכז) 21037-11-13 אוהב ציון נ' מדינת ישראל (4.2.14) ביטל בית המשפט את הרשעתו של נאשם שהינו בגיר צעיר, לאחר ששוכנע מקיומו של נזק קונקרטי ולאחר ששלל את הנימוקים עליהם התבסס שירות המבחן כשהמליץ על הותרת הרשעתו על כנה. בת"פ (ב"ש) 656-10-12 מדינת ישראל נ' שריף (15.3.16) ביטל בית המשפט את הרשעת הנאשם לאחר ששוכנע כי הרשעה תגרום לנזק קונקרטי המצדיק ביטולה, בפרט על רקע נסיבותיו האישיות של הנאשם והליך השיקום שעבר.

 

בעניינה של הנאשמת שבפניי, לא הוכח נזק קונקרטי, אין מדובר בבגירה צעירה, אין מדובר בנסיבות אישיות חריגות והליך שיקומי שעלול להיפגע באם תורשע. לפיכך, עניינה של הנאשמת שונה מעניינם של אלו שהפסיקה עסקה בהם.

 

20.            לאור כל האמור, הרשעת הנאשמת תישאר על כנה.

 

גזירת עונשה של הנאשמת בתוך מתחם העונש ההולם

21.            בנסיבות שבפני אין הצדקה לסטייה לקולה או לחומרה ממתחם העונש ההולם.

22.            בבואי לגזור את עונשה של הנאשמת בתוך מתחם העונש ההולם, לקחתי בחשבון את השיקולים הבאים:

·        את היותה נעדרת עבר פלילי.

·        את נטילת האחריות על מעשיה. הנאשמת הודתה ולקחה אחריות בהזדמנות הראשונה.

·        את העובדה שחלפו למעלה מ- 4 שנים ממועד ביצוע העבירות.

·        את העובדה שהנאשמת השיבה חלק מהסכום שגנבה.

·        את נסיבותיה האישיות של הנאשמת כפי שעולות מתסקיר שירות המבחן ומטיעוני ההגנה, את מצבה המשפחתי והכלכלי.

7

·        את המלצתו העונשית של שירות המבחן.

·        את פגיעת העונש בנאשמת, ואת האפשרות שתיפגע יכולת התעסוקה העתידית שלה.

·        את שיקול הרתעת היחיד והרביםבגדרו של המתחם.

 

23.            לאחר ששקלתי את כל השיקולים שלעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לגזור את עונשה של הנאשמת ברף התחתון של מתחם העונש ההולם בכל הנוגע לרכיב המאסר. לא יוטל על הנאשמת עונש מאסר בפועל, גם לא לריצוי בעבודות שירות, אך כן יוטל מאסר מותנה מרתיע על מנת שיהווה תמרור אזהרה מפני מעידה נוספת בעתיד, תוטל ענישה בעלת אפיק שיקומי, ובנוסף תוטל ענישה כלכלית מרתיעה.

 

עונשה של הנאשמת

24.            אשר על-כן, מצאתי לנכון ולמידתי לגזור על הנאשמת את העונשים הבאים:

 

א.                    4 חודשי מאסר על תנאי, לבל תעבור הנאשמת במשך שלוש שנים מהיום את העבירה בה הורשעה או כל עבירת רכוש.

 

ב.                    הנאשמת תחתום על התחייבות כספית בסך 3,000 ₪ להימנע מביצוע העבירות בהן הורשעה או כל עבירת רכוש. ההתחייבות תחתם במזכירות בית משפט עוד היום. לא תחתום הנאשמת כאמור, תיאסר למשך 15 יום.

 

ג.                      קנס בסך 1000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 4 תשלומים חודשיים רצופים ושווים. תשלום ראשון לא יאוחר מיום 10.8.2020. כל תשלום יזקף ראשית לכל על חשבון הפיצוי.

 

ד.                     הנני מטילה על הנאשמת צו מבחן וזאת למשך שנה. הנאשמת תימצא בפיקוח שירות המבחן למשך שנה מהיום. במסגרת המבחן תשולב הנאשמת בכל הליך טיפולי ששירות המבחן ימצא לנכון מעת לעת.הנאשמת מוזהרת כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו ולהטיל עליה עונש נוסף, בגין העבירות בהן הורשעה, במקום צו המבחן.

 

8

ה.                    פיצוי בסך 7000 ₪ ישולם למתלוננת, הגב' גואנה אסרת קלי, ע"ת 1 ולחברת האשראי. הפיצוי ישולם ב- 20 תשלומים חודשיים רצופים ושווים החל מיום 10.11.18 . המאשימה תודיע לבית המשפט תוך 30 יום, באיזה סכום ניזוקה המתלוננת, ובאיזה סכום ניזוקה חברת האשראי, ולאחר מכן אורה על אופן חלוקת הפיצוי.

 

ו.                      הנני מטילה על הנאשמת צו לביצוע 180 שעות שירות לתועלת הציבור וזאת במשך שנה.

 

השל"צ יבוצע בבית אבות נווה שבא באשדוד בתחום של אחזקה בהתאם לתכנית שגובשה על ידי שירות המבחן ובפיקוח שרות המבחן.

אם יתעורר צורך בשינוי מקום ההשמה, שרות המבחן יעשה כן וידווח לבית המשפט.

הנאשמת מוזהרת כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו ולהטיל עליה עונש נוסף, בגין העבירות בהן הורשעה, במקום צו השל"צ.

 

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי.

            ככל שיש מוצגים - יושמדו בחלוף תקופת הערעור.

 

 

ניתן היום, 6.9.18 כ"ו אלול תשע"ח במעמד הצדדים.