1

נוכחים:

ב"כ המאשימה - מר דרור פסקוביץ, מתמחה

הנאשם - נוכח

הסנגור - עו"ד פיראס עבד, ס. ציבורי

[פרוטוקול הושמט]

הכרעת דין

על סמך הודאת הנאשם, אני מרשיעה אותו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום כ"ז חשוון תשע"ו, 09/11/2015 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

2

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה על חוק הכניסה לישראל.

2.         הערך המוגן שנפגע הינו זכותה של המדינה לקבוע מיהו הבא בשעריה. ערך מוגן זה מקבל משנה תוקף כאשר המצב הביטחוני הורע ומבוצעות עבירות כלפי תושבי המדינה על ידי תושבים זרים אשר אינם מורשים להיכנס.

3.         הפסיקה כבר קבעה כי מתחם הענישה בעבירה מסוג זה הינה בין מאסר על תנאי למאסר בן 5 חודשים.

4.         השאלה המרכזית העומדת היום לדיון, האם במצב הביטחוני השורר במדינה בתקופה האחרונה יש בו כדי להצדיק החמרה בענישה. אפנה לעניין זה להוראות סעיף 40ו הקובע כי הרתעת הרבים הוכרה כשיקול כאשר יש סיכוי של ממש שהחמרה בעונשו של הנאשם תביא להרתעת הרבים. אז, רשאי ביהמ"ש להתחשב בשיקול זה בבואו לקבוע את עונשו של הנאשם, בתוך המתחם.

5.         עבירת כניסה לישראל מחייבת תכנון. במקרה זה טוען הנאשם כי נכנס לתחומי המדינה על מנת להביא פרנסה לביתו. מדובר באדם צעיר אשר טענתו למצוקה כלכלית ולצורך להתפרנס לא נסתרה. המדינה לא הצביעה על נזק ספציפי למעט אובדן השליטה על הנכנסים בשעריה בתקופה בה המצב הביטחוני הוחמר ופגיעה ביכולתה של המדינה להגן על אזרחיה.

6.         הנאשם נטל אחריות על מעשיו, נעדר עבר פלילי.

7.         באיזון בין כל השיקולים שמניתי לעיל, מוצאת אני כי עניינו של הנאשם מצוי בחלק התחתון של רף הענישה. יחד עם זאת, אינני מוצאת כי ניתן להסתפק במאסר על תנאי בלבד אלא בתקופה זו ובכפוף להרתעת הרבים, יש להעביר מסר כי הבא בשעריה של המדינה ללא רשותה, יאסר גם אם לתקופה מוגבלת.

לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        מאסר לתקופה של 15 ימים החל מיום מעצרו, 6/11/15.

ב.         מאסר על תנאי לתקופה של 30 ימים למשך שנתיים מהיום, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זאת עבירה על חוק הכניסה לישראל, ויורשע עליה בדין.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

3

ניתן והודע היום כ"ז חשוון תשע"ו, 09/11/2015 במעמד הנוכחים.

הוקלד ע"י: ענת ויצמן-אמזלג

הוקלד על ידי סימה כהן