ת"פ 16669/07/21 – מדינת ישראל נגד מוחמד חג'וג' (עציר)
ת"פ 16669-07-21 מדינת ישראל נ' חג'וג'(עציר)
|
|
1
|
|
||
המאשימה |
מדינת ישראל |
||
נגד
|
|||
הנאשם |
מוחמד חג'וג' (עציר) |
||
גזר דין |
1. הנאשם הורשע, על פי הודאתו בפניי, עבירות שיוחסו לו בכתב אישום המתוקן. המדובר במעשים שארעו במהלך מבצע "שומר חומות", שעה שלצד מתקפת רקטות התעורר בארץ גל של התפרעויות אלימות על רקע לאומני-גזעני. במסגרת זאת נערכו תקיפות כלפי כוחות הביטחון וכלפי אזרחים יהודים וערבים.
עניינו של תיק זה הוא במהומות אלימות שארעו בעיר עכו, שכללו, כעולה מהמבוא לכתב האישום, פגיעה נרחבת ברכוש בבעלות יהודית בעכו, וכל זאת ממניע לאומני-גזעני.
2. הנאשם נטל חלק בארועי אלימות והתפרעויות בליל 11/5/21 וכן למחרת - בליל 12/5/21: בשני הלילות השתתף בידוי אבנים לעבר שוטרים שהגיעו כדי לפזר את המתפרעים. באחד הלילות אף השתתף בחסימת כביש בעכו על ידי חפצים בוערים, בכך שהשליך צמיג בוער לעבר מוקד שריפה שהיה במרכז הכביש. מעבר לכך, יוחסו לנאשם 4 אישומים שנעברו ממניע גזעני באותם שני הלילות: השתתפות בפגיעה רכושית במסעדת אורי בורי, ברחוב ההגנה בעכו; שבירת שתי מצלמות אבטחה עירוניות שמוקמו בנמל עכו, במטרה למנוע את זיהויו בעת שהוא מצית סירות במקום ובהמשך, הצתת אחת הסירות אותה זיהה כסירה בבעלות יהודית; גרימת נזק לדלת מתחם אירוח בבעלות יהודית ברחוב הבהאים בעכו העתיקה וכן הצתת שני שקי תבלינים שהוצאו על ידי אחרים ממחסן תבלינים בבעלות יהודית בעיר העתיקה.
3. הנאשם הודה במיוחס לו מבלי שנשמעו מי מעדי התביעה, תוך שנחסכה העדת עדי תביעה רבים ובתוכם מספר חוקרי שב"כ.
2
4. בעת ביצוע העבירות היה הנאשם בגיר צעיר כבן 19, עברו הפלילי נקי.
הונח בפניי תסקיר שירות המבחן שפירט את קשייו המשפחתיים של הנאשם, שגדל באווירת מחסור, בלא דמות הורית מכוונת ומדריכה. הנאשם ציין בפני שירות המבחן כי מעשיו נעשו בשל היגררותו אחרי בני גילו ורצונו שלא ייתפס כחלש אופי. שירות המבחן התרשם כי זהו אכן המניע שביסוד מעשי הנאשם, שפעל כדי לקבל הערכה "ולהרשים את הסביבה על רקע תחושת הניכור והפגיעות שחווה לאורך השנים במסגרת המשפחתית והחברתית וככל הנראה פעל לחיזוק דימויו העצמי". שירות המבחן התרשם כי הנאשם חווה את מעצרו הראשון (הנוכחי) בארוע כמטלטל ואת ההליך המשפטי כנגדו כגורם הרתעה משמעותי.
על רקע האמור, העריך שירות המבחן את רמת המסוכנות להישנות מעשי העבירה על ידי הנאשם כסיכון "שלא ניתן לשללו". לא הונחה המלצה לענישה שיקומית בעניינו של הנאשם.
5. האינטרס החברתי שנפגע ממעשי הנאשם הינו הפגיעה בשלום הציבור, בסדרי השלטון, בביטחון הציבור וההגנה על הרכוש. מעשים הנעשים ממניע גזעני אף פוגעים במרקם החיים הציבורי ובתחושת הביטחון האישי. מידת הפגיעה כאן היתה ברף הבינוני, וזאת בשים לב למספר הזירות בהן פעל הנאשם ומאידך, לכך שבחלק מהזירות הוא נקלע לזירה בה כבר נעשה נזק משמעותי על ידי אחרים והנאשם תרם במעשיו לנזק נוסף שאינו רחב היקף. אף בעבירות ההתפרעות, המדובר בידוי אבנים בהיקף מצומצם יחסית וממרחק לעבר שוטרים, עניין שאף הוא מגביל את המסוכנות הנובעת מהמעשים.
בשים לב לזיקה שבין מעשי ההתפרעויות שנעשו בסמיכות זמנים ובאופן ביצוע דומה, אני סבור כי יש להשקיף על פרט האישום הראשון המכיל את עבירות ההתפרעות, הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות וסיכון דרכים, כארוע אחד לעניין קביעת מתחם ענישה, ואת שאר האישומים שבמהותם דומים - זריעת נזקים לרכוש יהודי בעכו והתרחשותם בסמיכות זה לזה, באותו אזור ועל רקע אותו מניע, כארוע שני, המצדיק מתחם ענישה נפרד.
3
6. בשים לב לנסיבות ביצוע העבירות כאן והנסיבות הביטחוניות שאפפו ביצוען, כאמור לעיל, מתחם הענישה ההולם בעניין עבירות ההתפרעות (פרט ראשון) נע בין חמישה עשר חודשי מאסר בפועל לצד עונש מאסר על תנאי וקנס, ועד עשרים וארבעה חודשי מאסר בפועל לצד אותם עונשים נלווים.
באשר לעבירות שנעברו על רקע מניע גזעני, בשים לב לחומרה היתרה הגלומה בביצוע עבירות על רקע זה, נסיבה שיש בכוחה להכפיל את עונשו של מבצע העבירה או להוביל למאסר של 10 שנים, לפי העונש הקל יותר, כמצוות סעיף 144 ו' לחוק העונשין, וכן נוכח העובדה כי כאשר מדובר בעבירות שמבוצעות על ידי המון, יש ליתן משקל מועט להיקף חלקו היחסי של נאשם קונקרטי במעשים דומים (ע"פ 901/22 מדינת ישראל נ' מוחמד אסוואד (פורסם בנבו 24/2/22), אני סבור כי המתחם ההולם כאן נע בין עשרים ושמונה חודשי מאסר ממשי לצד עונשי מאסר על תנאי, קנס ואפשר שאף פיצוי לנפגעי עבירה, ועד חמישים וארבעה חודשי מאסר כאמור, לצד אותם עונשים נלווים.
7. לא הוצגו בפניי הנמקות המצדיקות סטייה מהמתחמים שנקבעו, לקולא או לחומרה.
8. לנוכח עברו הפלילי הנקי של הנאשם, הודאתו המיידית והבעת החרטה, כמו גם הערכת הסיכון הנמוכה להישנות עבירות על ידו, כמפורט בתסקיר, סברתי כי יש למקם את עונשו של הנאשם ברף התחתון של מתחם הענישה.
בגין פרט האישום הראשון, מוטלים על הנאשם חמישה עשר חודשי מאסר לריצוי בפועל.
בגין יתרת פרטי האישום, מוטלים על הנאשם עשרים ושמונה חודשי מאסר לריצוי בפועל.
בשל נסיבות הנאשם, כאמור, ותוצאתם המתוחמת של מעשיו, ראיתי לחפוף חלק מהעונשים, באופן שהנאשם יירצה בסך הכל שלושים וחמישה (35) חודשי מאסר אשר יהוו עונש מאסר ממשי לריצוי בפועל ומניינם מיום מעצרו בתיק זה - 10/6/21.
4
לצד עונש זה ובנוסף, אני דן את הנאשם לשמונה (8) חודשי מאסר אותם לא יירצה אלא אם בתוך 3 שנים ישוב ויעבור עבירה שעניינה התפרעות, הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות, היזק בזדון ממניע של גזענות או עויינות כלפי הציבור או הסגת גבול כדי לעבור עבירה ממניע של גזענות או עויינות כלפי הציבור.
עוד אני גוזר לנאשם שלושה (3) חודשי מאסר אותם לא יירצה אלא אם בתוך 3 שנים יעבור עבירה שעניינה שיבוש מהלכי משפט, מעשי פזיזות ורשלנות או היזק בזדון.
בשים לב לכך שהיקף הנזקים שגרמו מעשי הנאשם לא פורט בכתב האישום ומדובר במתחמים שניזוקו בעיקר על ידי אחרים, ונוכח מצבו הכלכלי של הנאשם, ונסיבותיו האישיות, וכן העדר מידע על אודות פיצוי שנתקבל בהליכים אחרים, ראיתי להימנע מגזירת פיצוי או קנס בנוסף.
זכות ערעור כחוק, הודעה.
ניתן היום, כ"ה ניסן תשפ"ב, 26 אפריל 2022, במעמד ב"כ המאשימה: עו"ד ראיד רחאל; ב"כ הנאשם: עו"ד זוהר ארבל והנאשם באמצעות הליווי.
