1

            כתב האישום המתוקן

1.      הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירה של איסור התעללות - עבירה לפי סעיפים 2(א) + 17(א)(2) לחוק צער בעלי חיים ( הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד - 1994 ( להלן: " החוק").

2.      על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 3.6.19 הגיע הנאשם למסעדת מג'ננה ברחוב ההסתדרות בקרית אתא (להלן: "המסעדה") זאת בעקבות פנייה מצד חברתו שעובדת במקום שיגיע לסייע לה להוציא חתולים מהמסעדה. באותה עת, שהו בסמוך למסעדה גורי חתולים. הנאשם ניגש אל עבר גורי החתולים, דרך באמצעות רגלו על אחד מהם ואילו הגור השני הצליח להימלט לתוך גומחה בקיר הסמוך. הנאשם המשיך ודרך בשנית על הגור שנותר תוך שהוא מצמיד אותו בחוזקה אל הקיר. הגור אשר ניסה להימלט הצליח להשתחרר מדריכת רגלו של הנאשם אולם אז השיג אותו הנאשם, שב ודרך עליו תוך שהוא משליכו הצידה. אז, נטל הנאשם פלטת גבס אשר היתה מונחת במקום והטיח אותה על הגור, באופן שהביא לשבירתה. כל זאת עשה הנאשם באכזריות, בעינוי ותוך שגרם בכוונה סבל חמור לגור. כתוצאה מכך נגרם מותו של הגור.

3.      טרם הטיעונים לעונש הופנה הנאשם לקבלת תסקיר של שירות המבחן.

תסקיר שירות המבחן

2

4.      ביום 9.5.21 הוגש תסקיר של שירות המבחן. בתסקיר סקר שירות המבחן את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם, בן 51 נשוי ואב לשבעה ילדים. הנאשם סובל ממחלה כרונית ונוטל טיפול תרופתי. לאורך השנים עבד באופן יציב בעבודות שונות. לפני ביצוע העבירה עבד הנאשם במעון "בית קסלר" בקרית חיים. עיון בגיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם עולה כי אין לחובתו של הנאשם הרשעות קודמות. בהתייחסו לביצוע העבירה תיאר הנאשם ניסיונות להרחיק גורי חתולים מהכניסה למסעדה על מנת שלא יכנסו פנימה. ציין כי הוא חש צער וחרטה על תוצאות מעשיו. שירות המבחן התרשם כי הנאשם אינו ער למניעים העמוקים שעמדו בבסיס התנהלותו של הנאשם בעת ביצוע העבירה. הערכת שירות המבחן שההליך המשפטי מאיים על הנאשם והוא חושש מתוצאות ההליך המשפטי. שירות המבחן מציין בתסקיר שלא התרשם מקיומן של עמדות אלימות מקובעות המאפשרות פגיעה בבעל חיים או באחרים. הנאשם שלל נזקקות טיפולית. שירות המבחן התרשם שאלימות אינה מאפיין בולט בהתנהגותו של הנאשם. שירות המבחן ביקש לדחות את הדיון בעניינו של הנאשם ולבקשתו נדחה הדיון.

5.      ביום 23.1.22 הוגש תסקיר נוסף של שירות המבחן. שירות המבחן ציין בתסקיר שהנאשם אינו בשל בעת הנוכחית להיתרם מהליך טיפולי שיקומי . צוין בתסקיר כי הנאשם שולל נזקקות טיפולית וכי גם גורמי הרווחה מתקשים לגייס את הנאשם להליך טיפולי. ההערכה היא שללא תהליך טיפולי הסיכון להישנות עבירות והתנהגות אלימה עולה גם במרחב היחסים האינטימיים וכי הפרוגנוזה השיקומית שלילית. לפיכך לא בא שירות המבחן בהמלצה.

תמצית טיעוני הצדדים לעונש

6.      במסגרת הראיות לעונש הוגש סרטון המתעד את האירוע - ת/1א וכן תצלומים - ת/1. ב"כ המאשימה הדגישה את הפגיעה בערכים חברתיים מוגנים כתוצאה ממעשיו של הנאשם. ב"כ המאשימה הפנתה לאמור בתסקיר שירות המבחן וטענה כי הוא מדבר בעד עצמו. ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה נוהגת והצורך בהחמרה. המאשימה עתרה למתחם ענישה שנע בין עונש של 9 חודשי מאסר בפועל ברף התחתון לבין עונש של 20 חודשי מאסר בפועל ברף העליון בנוסף לעונש של מאסר על תנאי וקנס לטובת קרן למען בעלי החיים בהתאם לחוק צער בעלי חיים. באשר לעונשו של הנאשם טענה ב"כ המאשימה שהמאשימה עותרת לעונש שברף התחתון אך לא בדרך של עבודות שירות.

3

7.      ב"כ הנאשם ביקש להימנע מכל עונש של מאסר לרבות עונש של מאסר בדרך של עבודות שירות שיש בעונש זה כדי להוות סיכון ממשי לחייו של הנאשם בשל מצבו הבריאותי. ב"כ המאשימה טען שמתחם העונש ההולם נע בין עונש של מאסר על תנאי לבין עונש של מספר חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות. מדובר באירוע שלא תוכנן מראש וכי לא מדובר באירוע עם מאפיינים עברייניים. ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה רלוונטית לתמוך את מתחם הענישה לו הוא עותר. הסנגור טען שעונשו של הנאשם צריך להיגזר ברף התחתון של המתחם והדגיש את הודאת הנאשם מיידית

8.      הנאשם בדברו אמר שלא חשב על כך והוא מבקש סליחה.

דיון והכרעה

9.      סעיף 2(א) לחוק צער בעלי חיים קובע כי עינוי, התאכזרות והתעללות בדרך כלשהי בבעל חיים הוא אסור בתכלית. בתיקון מס' 10 לחוק קבע המחוקק בהוראת סעיף 17(א) לחוק כי העובר על הוראת סעיף 2(א) תוך גרימת סבל חמור בכוונה, דינו מאסר ארבע שנים.

לעניין זה אפנה לדברי בית המשפט העליון מפיה של כבוד השופטת שטרסברג כהן בבג"ץ 9232/01 "נח" התאחדות הישראלית של הארגונים להגנת בעלי החיים נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נד (6) 212, אשר מדגישים את החובה להגן על בעלי החיים:

" על הצורך להגן על בעלי חיים נאמר כי הוא "מהווה חלק מתרבותנו ומתחושה פנימית ערכית ותועלתית כאחד בדבר החובה והצורך להגן על כל אשר נברא עלי אדמות ורוח חיים באפו" (בג"ץ 6446/96 הנ"ל לעניין העמותה) וכן הנאמר כי "חברה נאורה נמדדת לא רק ביחסה לבני אדם אלא גם ביחסה לבעלי החיים" (דברי ההסבר להצעת חוק צער בעלי חיים, תשנ"ב-1992 בעמ' 298 (להלן - דברי ההסבר ))).

10.  הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו מביצוע עבירות התעללות בבעלי חיים על ידי הנאשם הם שמירה על בעלי החיים באשר הם והגנה על החלש וחסר הישע, תוך הוקעת מעשי התאכזרות והתעללות העומדים בניגוד לצו המוסרי המחייב את בני האדם ואת החברה בכללותה.

על החומרה במעשי התעללות בבעלי חיים באשר הם והצורך בענישה מחמירה יפים דברי כבוד השופט ג'ובראן ברע"פ 8122/12 פחמאווי נגד מדינת ישראל (27.1.13 ):

4

"יש מקום להחמיר בענישה הנוגעת לפגיעה בבעלי חיים, הן חיות הבר הן חיות הבית. התאכזרות ופגיעה בבעלי חיים, מעבר לפגיעה העקיפה שהיא גורמת לבני האדם, מעידה על אטימות לב וקהות חושים. נדמה כי דווקא בעידן הנוכחי, עידן השפע הטכנולוגי, חשופים בעלי החיים לאלימות חריפה מבעבר. חדשות לבקרים אנו שומעים על ניסויים מעוררי פלצות הנעשים בחיות תמימות לצרכים מסחריים, על תנאי גידול ואחזקה אכזריים של בעלי חיים בתעשיית המזון, ועל צמצום מרחב המחיה הטבעי של בעלי חיים מוגנים המנסים לשרוד בטבע. ברי, כי ישנם מקרים בהם אין מנוס מפגיעה בחי ובצומח, בין אם לשם הצלת חיים אדם ובין אם לצורך פיתוח אנושי. יחד עם זאת, חובה עלינו להקפיד הקפדה יתרה לצמצם את הכאב הנגרם על ידינו, בייחוד כאשר מדובר במי שאת זעקותיו אנו מתקשים לשמוע, ושאינו יכול לעמוד על זכויות. מהלך זה, להגנת האנושיות שבנו על ידי צמצום פגיעתנו בבעלי החיים הסובבים אותנו, צריך להשפיע על כלל תחומי המשפט, ובתוכו אף על המשפט הפלילי" .

9.       נסיבות ביצוע העבירות מלמדות על מעשה אכזרי שש לגנותו בכל פה ולהוקיע אותו. חברה מתוקנת ונאורה מצווה לנהוג בחמלה כלפי יצור חי שנשמה באפו. מסרטון תיעוד האירוע ניתן ללמוד על אירוע מתוכנן שבו הנאשם אורב לחתולים שיוצאים מגומחה קטנה שביק המסעדה. הנאשם נראה כמחכה לשעת כושר וכאשר גורי החתולים יוצאים מהגומחה הנאשם מוכן לפגוע בהם. הנאשם נראה שמנסה לעצור עם רגלו את אחד החתולים והוא אף ריתק את החתול ברגלו בעוצמה. החתול ברח מהמקום ונס על נפשו. גור החתולים השני נכנס חזרה לתוך הגומחה שבקיר. מעובדות כתב האישום בהן הודה הנאשם עולה שהנאשם נטל הנאשם פלטת גבס אשר היתה מונחת במקום והטיח אותה על הגור, באופן שהביא לשבירתה. כל זאת עשה הנאשם באכזריות, בעינוי ותוך שגרם בכוונה סבל חמור לגור. כתוצאה מכך נגרם מותו של הגור.

10.   מדיניות הענישה במקרים דומים מלמדת כי מתחם העונש ההולם את נסיבות העבירות נע בין מספר חודשי מאסר שניתן לשאת בעבודות שירות ברף התחתון לבין חודשי מאסר לתקופה משמעותית של 18 חודשי מאסר בפועל בנוסף למאסר על תנאי, קנס כספי ולעיתים פיצוי כספי.

5

כך למשל אפנה לת"פ 9729-06-14 מדינת ישראל נגד סלפוצ'יניק (31.3.2015) ( להלן: "עניין סלפוצ'יניק") שם נקבע מתחם ענישה שנע בין מאסר על תנאי ברף התחתון לשנת מאסר בפועל ברף העליון ונגזרו על הנאשם 8 חודשי מאסר על תנאי, קנס כספי ועבודות שירות לתועלת הציבור לנאשם ללא עבר פלילי. בית המשפט המחוזי שדן בערעור המאשימה על קולת העונש החמיר בעונשו של הנאשם וגזר עליו 4 חודשי מאסר בעבודות שירות. בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם על חומרת העונש (רע"פ 4987/15 יהודה אריה סלפוצ'יניק נגד מדינת ישראל ). בית המשפט המחוזי קבע בעניין סלפוצ'יניק "לא ניתן לקבוע מתחם ענישה שהרף התחתון שלו אינו כולל עונש מאסר" .

מהפסיקה עולה כי נעשתה אבחנה בין מקרים שבהם מעשי ההתעללות גרמו למותו של בעל החיים לבין מקרים בהם נותר בעל החיים עם חבלות בדרגות שונות (ראו לעניין זה: רע"פ 2202/05 שאמי נגד מדינת ישראל (23.3.05); ע"פ (מחוזי - י-ם) 22674-02-16 רפאל שלום מזרחי נגד מדינת ישראל (23.5.16); ע"פ (מחוזי - חיפה) 49133-10-14 מדינת ישראל נ' סלימאן נסאר (8.1.15); ת"פ (אי') 54749-08-16 מדינת ישראל נגד אלכסיי גרייז (4.5.17); ת"פ 17468-08-09 מדינת ישראל נגד קנדלר ( 18.6.18); ע"פ (מחוזי - באר שבע) 24205-01-16 רפאל לוי נגד מדינת ישראל (21.4.16); עפ"ג (מחוזי - באר שבע) 13290-02-10 מדינת ישראל נגד קגן (15.10.10); ע"פ (מחוזי - חיפה) 2627/07 אדרי נגד מדינת ישראל (3.1.08).

11.   אשר על כן, בנסיבות העניים אני קובעת כי מתחם הענישה נע בין מספר חודשי מאסר שניתן לשאת בדרך של עבודות שירות ברף התחתון לבין עונש של 18 חודשי מאסר בפועל בנוסף לענישה נלווית.

9.      באשר לעונש הראוי לנאשם, נתתי משקל לקולא לנסיבותיו האישיות והרפואיות של הנאשם. אינני מקבלת טענת הנאשם כי כל עונש שיושת על הנאשם יש בו סיכון רפואי לנאשם והממונה על עבודות השירות בחן את כל הפרמטרים וקבע כי הנאשם כשיר לעבודות שירות. כמו כן מתסקיר שירות המבחן עולה שאלימות אינה מאפיין בולט בהתנהגותו של הנאשם אך שירות המבחן גם ציין שהנאשם אינו בוחן בחינה מעמיקה למניעים לביצוע העבירה. שירות המבחן ציין בתסקיר שהנאשם אינו בשל בעת הנוכחית להיתרם מהליך טיפולי שיקומי . צוין בתסקיר כי הנאשם שולל נזקקות טיפולית וכי גם גורמי הרווחה מתקשים לגייס את הנאשם להליך טיפולי. ההערכה היא שללא תהליך טיפולי הסיכון להישנות עבירות והתנהגות אלימה עולה גם במרחב היחסים האינטימיים וכי הפרוגנוזה השיקומית שלילית. לפיכך לא בא שירות המבחן בהמלצה. לכך יש ליתן משקל במסגרת גזר הדין ושיקולי ענישה בתוך מתחם העונש ההולם. כמו כן לקולה שקלתי את העובדה שהנאשם נעדר עבר פלילי.

6

10.  בשקלול כל השיקולים לקולא ולחומרא אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

6 חודשי מאסר אותם יישא הנאשם בעבודות שירות על פי חוות הדעת של הממונה על עבודות השירות במשקם חיפה ברחוב השיש 6 בחיפה.

הנאשם יתייצב לתחילת עבודות השירות ביום 6.9.22 . בשעה 08:00 במשרדי הממונה על עבודות השירות במתחם כלא מגידו.

הנאשם מוזהר כי אין לשתות אלכוהול במהלך העבודה ואין להגיע בגילופין וכי עליו להתנהג על פי התנאים והכללים שנקבעו לביצוע עבודות שירות וכי התנהגות מסוג זו תהווה עילה להפסקה מנהלית של עבודות השירות ולריצוי יתרת העונש בדרך של מאסר בפועל .

5 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, והתנאי הוא שלא יעבור הנאשם אחת או יותר מן העבירות בהן הורשע בתיק זה ויורשע בה.

קנס כספי בסך של 3,000 ₪ או 10 ימי מאסר. הקנס הכספי יועבר לקרן להגנה על בעלי חיים ב -5 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 28.11.22 ובכל 28 לחודש שלאחר מכן.

המאשימה תמציא פרטי הקרן לצורך העברת הקנס הכספי.

המזכירות תמציא את גזר הדין לממונה על עבודות השירות.

זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי

ניתן היום, כ"ט תמוז תשפ"ב, 28 יולי 2022, בנוכחות הצדדים.