ת"פ 16498/02/21 – מדינת ישראל נגד מיכאל כספי
ת"פ 16498-02-21 מדינת ישראל נ' כספי |
|
לפני כבוד השופט איתי הרמלין |
||
המאשימה |
מדינת ישראל ע"י עו"ד אורי סלע |
|
|
נגד
|
|
הנאשם |
מיכאל כספי ע"י עו"ד צביקה הלפגוט |
|
גזר דין |
1. לאחר שמיעת הראיות בתיק זה הרשעתי את הנאשם בעבירה של תקיפה. זאת, על כך שביום 14.11.2019 משך דרך חלון מושב הנהג באוטובוס בידו של המתלונן שנהג באוטובוס, ואז חבט באמצעות אגרופו בפניו של נהג האוטובוס. הרקע למעשהו של הנאשם היה סטייה של האוטובוס שבו נהג המתלונן אל תוך נתיב נסיעתו של הנאשם, שגרמה לנאשם לסטות עם מכוניתו לנתיב הנגדי. לצורך הדיון יש להניח גם שלאחר הסטייה מן הנתיב סימן המתלונן לנאשם (שהפגין כלפיו בתנועות ידיים את כעסו) תנועות שהנאשם פירש אותן כתנועות מגונות. אחר כך עצר הנאשם את רכבו כך שהוא חוסם חלקית את נתיב הנסיעה של האוטובוס, ותקף את הנהג כאמור לעיל, והוסיף על כך חבטות בשמשה הקדמית ובדלת האוטובוס.
2. במעשיו האמורים לעיל פגע הנאשם בזכותו של המתלונן לבצע את עבודתו כנהג אוטובוס בשלווה בלי שיותקף פיזית על ידי נהג זועם, ובאיסור הכללי לפגוע פיזית באדם אחר. הפגיעה הפיזית בנהג הייתה קלה יחסית ולא גרמה חבלה, אך בוודאי גרמה לחרדה ולהשפלה מסוימות. מעשיו של הנאשם פגעו גם בזכותם של נוסעי האוטובוס לנסיעה רציפה ושלווה. גם הפגיעה בנוסעים הייתה מוגבלת בחומרתה.
3. התובע הצביע על הפגיעות בנהג האוטובוס ובנוסעים כתוצאה ממעשי הנאשם, וטען כי הנסיבות הן של תקיפת עובד ציבור (אף על פי שהתביעה לא האשימה את הנאשם בעבירה זו). התובע הוסיף כי חומרה מיוחדת יש לראות בכך שמדובר באלימות על רקע סכסוך בדרך. לדברי התובע, מתחם העונש ההולם נע בין מאסר בפועל שניתן לרצות בעבודות שירות ל-12 חודשי מאסר בפועל.
4. הסניגור טען, שבמקרים של אלימות בדרך בדרגת חומרה דומה לזו שבתיק זה, מתחם העונש ההולם נע בין צו מבחן ללא הרשעה למספר חודשים של עבודות שירות.
5. אין ספק כי העובדה שמדובר באלימות על רקע סכסוך בדרך היא נסיבה מחמירה. בנהיגה בכביש טמונה תמיד סכנה שנהג אחר ינהג בחוסר זהירות, ברשלנות או בפזיזות. כל הנוהג בכביש ער לכך, ומצופה ממנו להתנהג באיפוק. אם לא כן, כלל לא יהיה ניתן לקיים מערכת תחבורה המבוססת על כלי רכב מנועיים נהוגים בידי אדם, ויהיה צורך להמתין לכניסתם של כלי הרכב האוטונומיים ולקוות שינהגו ביתר זהירות. תופעת האלימות בכבישים על רקע השימוש בדרך, המכונה לעיתים בארץ: "זעם בכבישים" (תרגום של המונח "Road rage" המשמש בארצות הברית) זכתה לכן להתייחסות מיוחדת בפסיקת בתי המשפט. כדברי בית המשפט המחוזי: "מקרי אלימות ובריונות על רקע שימוש בדרך הם תופעה נפוצה, חובה על בית המשפט לתרום את תרומתו במלחמה בביעור נגע זה ולשרש את התופעה" (ע"פ (תל אביב) 34168-08-14 אורי טלי נ' מדינת ישראל (2.2.2015)).
6. ב"כ הצדדים הפנו לשורת פסקי דין המלמדים לדעתם על רמת הענישה הנוהגת בעבירה מעין זו שבה הרשעתי את הנאשם. מרבית פסקי הדין שאליהם הפנו הצדדים עסקו במקרים חמורים בהרבה מאשר זה שבפניי - מקרים שבהם לנפגעי העבירה נגרמו חבלות מחבלות שונות. מבין פסקי הדין שאליהם הפנו הצדדים אני מוצא להתייחס לשלושה בלבד שנסיבותיהם דומות למקרה שבפניי: בת"פ (רמלה) 64414-05-18 מדינת ישראל נ' יהודה דרעי (31.3.2022) נדון עניינו של מי שבעקבות ריב עם נהג אחר נתן לו מכה בפניו וגרם לנפילת משקפיו והתעקמותם. בית המשפט קבע שמתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ל-5 חודשי מאסר בפועל. בת"פ (תל אביב) 33698-10-16 מדינת ישראל נ' סולומון מסלה (14.2.2019) נדון עניינו של מי שבעקבות סכסוך דרך עם נהג אחר דחף אותו והיכה אותו בחזהו. בית המשפט קבע שמתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ל-7 חודשים מאסר בפועל. בת"פ (תל אביב) 59447-05-16 מדינת ישראל נ' דן פור (4.4.2017) נדון עניינו של מי שבעקבות סכסוך דרך עם נהג אחר חבט בו בחוזקה במכת אגרוף בראשו. בית המשפט קבע שמתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ל-6 חודשים מאסר בפועל. על תיקים אלה ניתן להוסיף הפניות נוספות. בת"פ (רמלה) 12618-12-16 מדינת ישראל נ' יוסף מזרחי (19.6.2019) נדון עניינו של מי שעל רקע סכסוך בדרך תקף נהג אחר בין היתר בחבטת אגרוף באזור הצוואר. בית המשפט קבע במתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ל-8 חודשים מאסר בפועל. בת"פ (תל אביב) 35997-04-17 מדינת ישראל נ' אליאס סאבא (27.3.2018) נדון עניינו של מי שעקב סכסוך בדרך היכה באמצעות אגרופו בפניו של נהג מונית וזאת דרך חלון נהג המונית. בית המשפט קבע שמתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי שלצדו של"ץ ל-8 חודשים מאסר בפועל.
7. מקובלת עלי עמדת התובע כי העובדה שהמותקף במקרה שבפניי היה נהג אוטובוס ציבורי אף היא נסיבה מחמירה. עם זאת, נסיבה מחמירה זו אינה מביאה לכך שבקצה התחתון של מתחם העונש ההולם יהיה מאסר בפועל, אלא של"ץ שיתווסף למאסר המותנה. לפיכך אני קובע שמתחם העונש ההולם בתיק שבפניי נע בין מאסר מותנה שבצדו של"ץ ל-9 חודשים מאסר בפועל.
8. לחובת הנאשם הרשעה קודמת מיום 3.5.2017 ועונש מאסר על תנאי בן חמישה חודשים בגין עבירות אלימות שניתן להפעילו (ת/1). זאת, בעקבות הרשעתו על סמך הודאתו במסגרת הסדר טיעון בשני תיקים מן השנים 2013 ו-2015 שבהם עבירת תקיפה ושלוש עבירות איומים - נסיבות ביצוע העבירות אינן מפורטות בפרוטוקול ובפסק הדין שהוגשו בדיון.
9. במסגרת הטיעונים לעונש העידו בפניי כעדי אופי אשתו של הנאשם שהיא עורכת דין ועורך דין נוסף שעובד בשליחות משרדה. כמו כן נשא הנאשם דברים. מדברי שלושתם עולה כי הנאשם, שהוא כיום בן 58 ואב לשלושה ילדים, היה בעבר בעלים של רשת שבה 8 חנויות בגדים. לפני כעשור קרס העסק כלכלית. לטענת הנאשם ואשתו, הקריסה קרתה בעקבות מעשיו של שותף ש"עקץ" את החברה. עד אותה תקופה שימשה אשתו של הנאשם מנהלת סניף בנק. בעקבות ההסתבכות הכלכלית חלה תפנית בחייהם של בני הזוג. הם חוו משבר כלכלי חריף וירדו מנכסיהם. אשתו של הנאשם עזבה את עבודתה בבנק, למדה משפטים ופתחה משרד עורכי דין העוסק בחדלות פירעון ומסייע לחייבים בהוצאה לפועל. הנאשם עובד אף הוא במסגרת המשרד בסיוע לחייבים, ועושה חלק מעבודתו ללא גביית שכר מן הלקוחות. הכל מתוך תחושת שליחות על רקע ניסיונו האישי המר.
10. עוד עלה מדברי עדי ההגנה והנאשם שבשנים האחרונות נפטרו תוך זמן קצר אמו, אחותו ואחיו של הנאשם. כמו כן עלה מן הדברים כי הנאשם חווה דיכאון שחייב טיפול פסיכיאטרי.
11. את דברו האחרון פתח הנאשם בדברים אלו: "אני מתחרט מעומק ליבי על הסיטואציה שנקלעתי אליה ובזבזתי גם את זמנו של בית המשפט הנכבד. אני מתחרט על מה שקרה עם הנהג ולוקח אחריות מלאה, אני לוקח אחריות ואני מתחרט ומצטער על זה שבכלל יצאתי מהרכב למרות שהייתי בסכנת חיים, למרות שהוא זה שהחל את האירוע. אני לא רוצה להיכנס עוד פעם לנושא הזה של מי אשם ומי לא. אני הורשעתי לכן אני מביע חרטה עמוקה. אני ביקשתי להתנצל בפני הנהג, עוד במשטרה על עצם העניין שבכלל יצאתי אליו. אפילו שהוא עשה את מה שהוא עשה ועשה לי אצבע משולשת וצחק לי בפרצוף לא הייתי אמור לדפוק לו בחלון. אני מקבל אחריות גם על זה אם אני הורשעתי. אני לא מסכים עם הקביעה הזאת, אבל אני מקבל אחריות, כי אני מכבד את כבוד השופט ואת כבוד בית המשפט. באמת מעומק ליבי אני באמת מתנצל כי אני לא איש אלים".
12. התובע ביקש שאפעיל את המאסר המותנה שעומד לחובת הנאשם, ואטיל על הנאשם עונש מאסר נוסף כך שיהיה על הנאשם לרצות בסך הכל עונש מאסר בפועל ברף העליון של התקופה שאותה ניתן לרצות בעבודות שירות.
13. הסניגור סבור כי הפעלת המאסר המותנה שעומד לחובת הנאשם תהיה בלתי מידתית. זאת, מפאת אורך המאסר המותנה וכיוון שעונש המאסר המותנה נגזר לפני שנים בגין עבירות ישנות עוד יותר וחלפו שנתיים וחצי מיום הטלתו ועד שהנאשם עבר את העבירה בתיק שבפניי. לכן, הסניגור מבקש כי תקופת התנאי תחודש במקום שיופעל המאסר המותנה. בהקשר זה מפנה הסניגור לרע"פ 1441/14 האבט חמיס נ' מדינת ישראל (9.12.2014).
14. סעיף 55 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 קובע כי "מי שנידון למאסר על תנאי והורשע בשל עבירה נוספת, יצווה בית המשפט על הפעלת המאסר על תנאי". סעיף 56(א) לאותו חוק קובע ש"בית המשפט שהרשיע נאשם בשל עבירה נוספת ולא הטיל עליו בשל אותה עבירה עונש מאסר רשאי, על אף האמור בסעיף 55 ובמקום לצוות על הפעלת המאסר על תנאי, לצוות, מטעמים שיירשמו, על הארכת תקופת התנאי, או חידושה, לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים, אם שוכנע בית המשפט שבנסיבות הענין לא יהיה צודק להפעיל את המאסר על תנאי". כלומר, הכלל הוא של הפעלת מאסר מותנה, ואילו הארכת תקופתו או חידושה היא בגדר חריג לכלל.
15. אינני מוצא שבמקרה שבפניי יש הצדקה לנקוט בדרך של חריג לכלל, שתביא לכך שלא ניתן יהיה להטיל על הנאשם בגין הרשעתו הנוכחית עונש מאסר לרבות מאסר על תנאי. עונש המאסר המותנה העומד לחובת הנאשם הוא אמנם ארוך יחסית, אך הפעלתו לא תוביל להטלת עונש לא מידתי על הנאשם. יש לזכור בהקשר זה כי עונש המאסר המותנה הוא עונש בגין הרשעתו הראשונה של הנאשם שבה לא נידון למאסר בפועל כלשהו, אף על פי שהורשע בעבירת תקיפה ובשלוש עבירות איומים.
16. לחובת הנאשם עומדת הרשעתו הקודמת. מנגד עומדות שורת נסיבות מקלות - הזמן שחלף מאז בוצעו העבירות בתיקים הישנים שבהם הורשע בעבר ומאז הורשע בהן הנאשם; הזמן שחלף בין הרשעתו הראשונה לבין הזמן שבו ביצע את העבירה נושא תיק זה; נסיבותיו האישיות של הנאשם שפורטו לעיל והתנהגותו החיובית בשנים האחרונות; הנאשם אף לקח אחריות על מעשיו במידה מסוימת כמובא מפיו לעיל.
17. איזון הנסיבות המפורטות בפסקה הקודמת מצדיק הטלת עונש שבין השליש התחתון לשליש האמצעי של מתחם העונש ההולם.
18. לנוכח כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. חודשיים מאסר בפועל.
ב. אני מפעיל את עונש המאסר המותנה בן 5 חודשים מת"פ (אשדוד) 15503-08-14 מיום 3.5.2017. עונש זה ירוצה כך שחודש אחד מתוכו ירוצה בחופף לעונש שהטלתי בתיק זה. כלומר, בסך הכל יהיה על הנאשם לרצות עונש של שישה חודשי מאסר בפועל. המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות במקום ובתנאים שקבע הממונה על עבודות שירות. הנאשם יתייצב לריצוי העונש במפקדת יחידת עבודות השירות ברחוב לוחמי בית"ר 6 ברמלה ב-5.2.2023 בשעה 8:00.
ג. 4 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא ישוב ויעבור עבירת אלימות.
19. אני מחייב את הנאשם לפצות את המתלונן, עד תביעה 1 ברשימת עדי התביעה, בסכום של 2,000 ₪. הפיצוי יופקד בקופת בית המשפט עד ליום 1.3.2023. התביעה תעדכן את המתלונן על החלטה זו.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.
המזכירות תשלח את גזר הדין לממונה על עבודות השירות.
ניתן היום, 9 בינואר 2023, בנוכחות הצדדים.
ניתן לשלם את הפיצוי החל מעוד 3 ימים לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגביה באחת הדרכים הבאות:
א. בכרטיס אשראי -www.eca.gov.il
ב. בטלפון - 35592*, 072-2055000
ג. במזומן בבנק הדואר בהצגת תעודת זהות
