1

א.        רקע כללי:

1.                  הנאשם הורשע לפניי - על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, שניתנה במסגרת הסדר טיעון דיוני ללא הסכמות לעניין העונש - בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית לפי הוראות סעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין).

2.                  בהתאם לחלק הכללי בעובדות כתב האישום המתוקן (להלן מעתה - כתב האישום), הנאשם ופלונית היו מכרים ובעבר יצאו פעמים בודדות במשך תקופה קצרה במסגרת קשר רומנטי. לאחר מכן, במועד הרלוואנטי לכתב האישום, ניהלה פלונית קשר רומנטי עם המתלונן.

3.                  בעובדות כתב האישום נטען, בתמצית, כלהלן:

·        ביום 27.05.19 חזרו פלונית והמתלונן מבילוי משותף, בשעה 02:30 לערך. המתלונן החנה את רכבו, בו חזרו השניים, בסמוך לביתה של פלונית. עוד במהלך הבילוי המשותף התקשר הנאשם לטלפון הנייד של פלונית, אך זו הבהירה לו כי היא נמצאת עם המתלונן ואמרה שתדבר עמו אחר כך. הנאשם המשיך והתקשר לפלונית פעמים נוספות אך היא לא ענתה לו.

2

·        הנאשם הגיע לביתה של פלונית והמתין לבואה. כאמור, פלונית הגיעה עם המתלונן, ברכבו. בשלב זה ניגש הנאשם לרכב, לחלון מושבה של פלונית, כשבידו פטיש קטן שראשו מברזל. הנאשם פנה את המתלונן והחל לקלל ולגדף אותו. המתלונן יצא מהרכב ואז ניגש אליו הנאשם והכה באמצעות הפטיש. ניסיונה של פלונית להרחיק את הנאשם מהמתלונן לא צלח, והנאשם הכה פעם נוספת בפניו של המתלונן באמצעות הפטיש.

·        כתוצאה ממעשי הנאשם ניגר דם על פניו של המתלונן והוא עזב את המקום כדי לשטוף את פניו. הנאשם התקשר לחבר וביקש ממנו להגיע למקום. בעת שהחבר הגיע למקום אף המתלונן חזר. הנאשם ניגש למתלונן, יחד עם חברו, והכה במתלונן מכה נוספת, באמצעות הפטיש, בצד האחורי של ראש המתלונן. הנאשם וחברו עזבו את המקום, ופלונית והמתלונן נסעו לבית החולים, שם אושפז המתלונן ליממה.

·        כתוצאה ממעשי הנאשם נחבל המתלונן חבלה של ממש, הכוללת בין השאר המטומה, שבר בסינוס הפרונטאלי משמאל, קו שבר בעצם הטמפורלי משמאל וחבורות ופצעים בצוואר ובחלקו האחורי של הראש.

·        במהלך האירוע נחבל גם הנאשם בפניו.

4.                  במסגרת הדיונים המקדמיים בתיק כפר הנאשם בעובדות כתב האישום, והתיק נקבע לשמיעת הראיות לפני מותב אחר. במסגרת הכפירה העלתה ההגנה טענות רבות כנגד המתלונן. לטענת ההגנה, הנאשם הגיע למקום מגוריה של פלונית מבלי שידע שהמתלונן יגיע אף הוא. בין הנאשם לבין המתלונן התפתח דין ודברים שלאחריו דווקא המתלונן תקף את הנאשם, הפילו ארצה וגרם לו לחבלות, כאשר מעשיו של הנאשם נעשו בתגובה לכך. עוד נטען כי המתלונן ניסה לסחוט את אביו של הנאשם ואמר שיערב עבריינים (ר' בפרוטוקול, עמ' 4 שורה 20 ואילך).

5.                  עם זאת, בהמשך התקיים בין הצדדים הליך של גישור והם הגיעו להסכמות שבמסגרתן תוקנו עובדות כתב האישום לעובדות שתוארו לעיל. יש לציין, כי במסגרת התיקונים התקבלו חלקית טענותיו של הנאשם, ובמיוחד הטענה כי עובר לאירוע המתין לבואה של פלונית (להבדיל מהמתנה לפלונית והמתלונן, כפי שנטען בעובדות כתב האישום המקורי), וכן הטענה כי גם הנאשם נחבל במהלך האירוע. גם הוראת החיקוק בה הואשם הנאשם מותנה, וכן נמחקה הוראת חיקוק נוספת.

6.                  הנאשם חזר בו מכפירתו, הודה בעובדות כתב האישום המתוקן ועל יסוד הודאה זו הורשע בעבירה בה הואשם בכתב האישום המתוקן כאמור בפסקה 1 דלעיל. עוד יש לציין, כי הוסכם בין הצדדים לעתור לקבלת תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם, ובית המשפט הורה על עריכת תסקיר וכן חוות דעת מטעם הממונה על עבודות השירות. בעקבות שינויים בסדרי עבודת בית המשפט התיק הועבר לשמיעת הראיות והטיעונים לעונש לפניי.

3

ב.         עיקר תסקיר שירות המבחן:

7.                  בתסקיר שנערך עמד שירות המבחן על נסיבות חייו של הנאשם, יליד שנת 1999 (בן 22 שנים כיום), ללא כל הרשעות קודמות. הנאשם רווק המתגורר בבית הוריו ועובד בחברת הובלות. בפני שירות המבחן נטל הנאשם אחריות על התנהגותו האלימה והביע חרטה. לדבריו הוא פעל באלימות כלפי המתלונן על רקע תחושות קנאה, פגיעה וכעס שחווה, ומתוך סערת רגשות. הנאשם סיפר כי גילה באותה עת שפלונית נמצאת עם גבר אחר, ולאחר שזו לא ענתה לשיחותיו הדבר גרם לו לתחושת פגיעה בכבודו העצמי ולתגובה אלימה ואגרסיבית.

8.                  מבלי ששקל את מעשיו נסע הנאשם לביתה של פלונית כדי לשוחח עמה, והבחין כי היא נמצאת ברכבו של המתלונן. הנאשם הוסיף ותיאר כי חש מושפל ודחוי, ומתוך תחושת כעס לקח פטיש מארגז הכלים שנמצא ברכב השייך לאביו, לתפיסתו לצורך הגנה עצמית. לאחר עימות מילולי בינו לבין המתלונן, איבד הנאשם שליטה על התנהגותו והיכה במתלונן באמצעות הפטיש. בדיעבד מבין הנאשם את התנהגותו האלימה והלא מידתית כלפי המתלונן, ומכיר בנזק הפיזי והנפשי שגרם למתלונן.

9.                  הנאשם הכיר, בפני שירות המבחן, בנזקים הגופניים והנפשיים שגרם למתלונן. הנאשם מסר כי אינו נוטה להגיב באלימות, והעבירה נבעה מהמצוקה שחווה ואינה אופיינית להתנהלותו. עוד הביע הנאשם נכונות לשילובו בהליך טיפולי. שירות המבחן התרשם מיכולתו של הנאשם להתבונן בביקורתיות על התנהגותו, וכן שהוא אינו מאופיין בדפוסים אלימים מושרשים. עם זאת, בשל תגובתו האימפולסיבית בעת האירוע, התרשם שירות המבחן כי הנאשם נזקק לטיפול.

10.              עוד התייחס שירות המבחן להיכרותו עם הנאשם במסגרת הליכי המעצר, בהם התרשם מבחור צעיר המעורב לראשונה בחייו בהליך פלילי, שלו השפעה מרתיעה ומציבת גבול. במסגרת הליכי המעצר שולב הנאשם בהליך טיפולי. בהליך זה שיתף הנאשם פעולה, ושירות המבחן התרשם כי הנאשם למד לזהות בצורה טובה את הסיכונים במצבו, נעזר במשפחתו ולמד להציב לעצמו מטרות ריאליות. הנאשם אף לווה על ידי עו"ס "יתד" במשך כחצי שנה, כאשר עיקר ההתמקדות הייתה בהכוונה תעסוקתית.

4

11.              לאחר שקילת גורמי הסיכון והסיכוי בעניינו של הנאשם סיכם שירות המבחן כי הפרמטרים שנבדקו מעידים על רמת סיכון נמוכה מצדו של הנאשם למעורבות אלימה בעתיד, כאשר אם יתממש מידת חומרת האלימות צפויה להיות גם היא נמוכה. לאור שיתוף הפעולה מצד הנאשם ונכונותו להשתלב בטיפול, המליץ שירות המבחן על העמדתו בצו מבחן למשך שנה וחצי, גם על מנת להפחית עוד את הסיכון להישנות עבירות דומות בעתיד. בהתחשב בחומרת העבירה והנזק שנגרם למתלונן, המליץ שירות המבחן על הטלת ענישה מוחשית וקונקרטית, דהיינו עונש מאסר לנשיאה בעבודות שירות, לצד פיצוי כספי לנפגע העבירה.

ג.         עיקר הראיות לקביעת העונש:

12.              מטעם המאשימה הוגשו, כראיות לקביעת העונש, הודעת דואר אלקטרוני ששלח המתלונן (סומנה ע/1) וכן תמונות של החבלות שנגרמו למתלונן (ע/2) ומסמכים רפואיים מאשפוזו בבית החולים (ע/3).

13.              בהודעת הדואר האלקטרוני ע/1 תיאר המתלונן את תחושותיו הקשות במהלך האירוע וכן את הנזקים הגופניים והנפשיים שנגרמו לו כתוצאה ממעשי הנאשם, מהם לדבריו הוא סובל עד היום. בין היתר ציין המתלונן כי הוא סובל מתסמינים של פוסט טראומה מתמשכת. יש להעיר, כפי שציין ב"כ הנאשם, כי לא מדובר בתצהיר נפגע עבירה שנערך כדין, שבנוסף יש בו התייחסות לעובדות שלא נכללו בכתב האישום המתוקן, בין משום שלא נכללו בכתב האישום המקורי ובין משום שנמחקו בגדרי התיקונים שנערכו בו (ר' בפרוטוקול, עמ' 11 שורה 11 ואילך).

14.              ההגנה, מצידה, הגישה את תמונות החבלות (הקלות) שנגרמו לנאשם (ס/1). כמו כן הגישה ההגנה אישור ממעסיקיו של הנאשם, המשבח את תפקודו המסור והטוב (ס/2) וכן אישור אודות מהלך שירותו הצבאי של הנאשם (ס/3), כתמיכה לטענה שהנאשם נפלט מהשירות בעקבות ההליכים בתיק דנא.

ד.         עיקר טיעוני הצדדים:

15.              ב"כ המאשימה עמדה, במסגרת טיעוניה לעונש, על עובדות כתב האישום המתוקן שבביצוען הודה הנאשם והדגישה את החומרה שבהן. ב"כ המאשימה הדגישה את העובדה שהנאשם הצטייד בפטיש בטרם ניגש אל רכבו של המתלונן וכאשר הלה יצא מרכבו מיד תקף אותו. הנאשם המשיך וחתר למגע עם המתלונן והכה בו פעם נוספת, אך לא הסתפק בכך והזעיק את חברו. בנוסף, לאחר שהמתלונן שטף את פניו ושב למקום שב והכה בו פעם נוספת. כתולדה מתקיפה זו נגרמו למתלונן חבלות של ממש והוא נדרש לטיפול בבית החולים, לרבות בתפירת חתכים שהובילו לצלקות.

16.              ב"כ המאשימה ערה אמנם לתיקונים לקולה שנערכו בכתב האישום, אך לשיטתה חומרת התקיפה היא רבה גם על פי העובדות שנותרו בכתב האישום המתוקן. הנאשם תקף את המתלונן בברוטאליות מתמשכת, על רקע אובססיביות וקנאה, ומעשיו פגע בערכים החברתיים של ההגנה על ביטחון האדם, שלמות גופו ושלוות נפשו.

5

17.              בנסיבות אלה עתרה ב"כ המאשימה לקביעת מתחם עונש הולם מחמיר, שבין 12 חודשי מאסר בפועל לבין 36 חודשי מאסר בפועל. אשר לגזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם ציינה ב"כ המאשימה, בהגינותה, כי יש לגזור את הדין ברף התחתון של מתחם העונש ההולם, וזאת נוכח העדר עבר פלילי ונטילת האחריות, כמו גם ההיבטים החיוביים שבתסקיר שירות המבחן (אם כי עמדה גם על ההיבטים השליליים שבו). עוד עתרה ב"כ המאשימה להשתת ענישה נלווית בדמות מאסר מותנה, קנס כספי ופיצויים בסכום גבוה למתלונן.

18.              ב"כ הנאשם, מצידו, עתר לקביעת מתחם עונש הולם שתחילתו ברף ענישה בתחומי מאסר בפועל לנשיאה בעבודות שירות. ב"כ הנאשם מתח ביקורת על המתחם המחמיר לו עתרה ב"כ המאשימה, שאינו מתחשב בתיקונים המהותיים שנערכו בכתב האישום - שכאמור לעיל קיבלו באופן חלקי את גרסת הנאשם - כמו גם התיקון לקולה בהוראות החיקוק שלפיהן הואשם הנאשם.

19.              ב"כ הנאשם הדגיש, בהתאם לעולה מעובדות כתב האישום המתוקן, כי אין מדובר באירוע מתוכנן. הנאשם המתין לפלונית ולא ידע שהמתלונן יגיע למקום, כאשר האירוע שהתפתח בינו לבין המתלונן היה אירוע ספונטאני, שעליו נוטל הנאשם אחריות מלאה ומצר על מעשיו. עם זאת הטעים הסניגור כי לא מדובר באירוע חד-צדדי, אלא באירוע בו גם הנאשם נפצע והמתלונן נחקר באזהרה בשל כך.

20.              ב"כ הנאשם הדגיש עוד את העובדה שבעת ביצוע העבירה היה הנאשם חייל כבן 19 שנים בלבד, כמו גם ההשפעות השליליות של ההליך דנא - והליכי המעצר שנלוו לו - על הנאשם. ראשית, בכך שהנאשם נפלט מהשירות הצבאי; ושנית, בכך שהנאשם נפלט ממעגל ספורט הכדורגל, שהיה כל עולמו והוא שיחק בו במסגרת ליגה מקצועית.

21.              ב"כ הנאשם עמד גם על נסיבותיו האישות של הנאשם, תוך התייחסות לנקודות החיוביות העולות מתסקיר שירות המבחן, תסקיר המלמד על כך שהנאשם אינו מאופיין בדפוסים אלימים והסיכון להישנות עבירות מצדו - נמוך. כיום הנאשם עובד בחברת הובלות בתור עוזר נהג, לשביעות רצון מעסיקו (ר' ס/2). בנסיבות אלה, עתר ב"כ הנאשם להשתת עונש של שלושה חודשי מאסר בפועל, אותם יוכל לשאת הנאשם בדרך של עבודות שירות. ב"כ הנאשם הוסיף כי לשיטתו האינטרס הציבורי יצא נשכר מכך שהנאשם יפוקח על ידי שירות המבחן תקופת פיקוח ארוכה של שנה וחצי במקביל לנשיאת עונש המאסר בעבודות שירות, לעומת הטלת מאסר מאחורי סורג ובריח, שייקטע את ההליך השיקומי-טיפולי.

22.              לבסוף הנאשם, בדברו האחרון לעונש, אמר: "אני רוצה להביע חרטה מהלב על המעשים שלי. אני רוצה לעשות את זה לפני המתלונן שהוא ישמע את זה. גרמתי צער גדול למשפחה שלי, להורים שלי. עברתי תקופה קשה, עשיתי טעות גדולה... אני מבין את גודל הטעות שלי" (ר' בפרוטוקול, עמ' 14 שורה 13 ואילך).

ה.        קביעת מתחם העונש ההולם:

6

23.              בעת גזירת עונשו של נאשם על בית המשפט לקבוע, תחילה, את מתחם העונש ההולם לאירוע שבגינו הורשע הנאשם, וזאת בהתאם לעיקרון ההלימה. עוד יתחשב בית המשפט, בהקשר זה, בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות ובמידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

24.              הפסיקה חוזרת ומדגישה את חומרתן הרבה של עבירות האלימות, אשר פוגעות בערכים החברתיים של ההגנה על שלום הציבור ושלוותו וההגנה על שלום הגוף, וכן פוגעות במרקם החברתי וביכולת לקיים חברה תרבותית ומתוקנת. לפיכך - כאמור גם בפסיקה הרבה שאליה הפנו ב"כ הצדדים - הפסיקה מדגישה את החשיבות שבהטלת ענישה ממשית כאשר מדובר בעבירות אלימות, לרבות ברכיב ענישה של מאסר בפועל, אם גם לנשיאה בדרך של עבודות שירות.

25.              כאמור, בקביעת מתחם העונש ההולם על בית המשפט להתחשב במדיניות הענישה הנהוגה. מדיניות זאת, כהשתקפותה בפסיקה, מלמדת כי רף הענישה התחתון בגין עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית היא במאסר בפועל לתקופה שניתן לשאתה בעבודות שירות. (ר', לשם דוגמא, ת"פ (ת"א) 2093-04-19 מדינת ישראל נ' מזר (07.02.21) ועפ"ג (מחוזי תל-אביב) מזר נ' מדינת ישראל 48801-03-21 (10.05.21); ת"פ (ת"א) 50940-08-17 מדינת ישראל נ' נזרי (31.05.20); ת"פ (מחוזי י-ם) 4198-05-19 מדינת ישראל נ' גולא (25.10.20)).

26.              יוטעם, כי מתחם כאמור נקבע גם כאשר המבצע היה מצויד בנשק קר, כגון מוט ברזל. ר' ת"פ (שלום ת"א) 36310-11-16 מדינת ישראל נ' שושני (20.03.18), בו המדינה הסכימה בערעור להעמדת הענישה ברף עבודות השירות (ע"פ (מחוזי תל-אביב) 46390-04-18 שושני נ' מדינת ישראל (09.07.18). זאת, בין השאר בגין התנהלותו של המתלונן דשם, כאשר בהקשר זה יש לציין שבכתב האישום המתוקן דכאן התקבלו, באופן חלקי, טענות הנאשם.

27.              אשר על כן, תוך התחשבות במדיניות הענישה הנהוגה, אך גם בעובדה שמדובר במקרה חמור בו עשה הנאשם שימוש בפטיש קטן מברזל, במספר מכות לראשו של המתלונן, אני קובע את מתחם העונש ההולם בין 9 חודשי מאסר בפועל לבין 24 חודשי מאסר בפועל.

ו.          גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם:

28.              לאחר קביעת מתחם העונש ההולם על בית המשפט לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם זה - למעט במקרים יוצאי דופן, בהם הוא רשאי לחרוג מכך, שאין עניינם לכאן - תוך התחשבות בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות.

29.              אשר לנאשם שלפניי, השיקולים הרלוואנטיים לגזירת עונשו הם כלהלן:

7

עברו הפלילי של הנאשם - לנאשם אין הרשעות קודמות או מאוחרות למעשה העבירה, כאשר חלפו כבר למעלה משנתיים מעת ביצוע העבירה. מדובר בהסתבכות יחידה של הנאשם, וממילא בנסיבה מהותית לקולת העונש.

הפגיעה של העונש בנאשם - הטלת עונש של מאסר בפועל תפגע בנאשם. יחד עם זאת, הטלת עונש מאסר בדרך של עבודות שירות תגבש פגיעה מתונה יותר.

הודאה ונטילת אחריות - הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן. בכך חסך הנאשם מזמנם של העדים, הצדדים ובית המשפט. נסיבות אלה, ובמיוחד הוויתור על העדת המתלונן, יש לזקוף לזכותו של הנאשם. בנוסף, כפי שהדברים גם באו לידי ביטוי בדברו האחרון של הנאשם לעונש, הנאשם נטל אחריות מלאה על מעשיו.

נתוניו האישיים של הנאשם ונסיבות חייו - הנאשם, יליד שנת 1999, ביצע את העבירה בהיותו חייל צעיר כבן 19 שנים. הנאשם נפלט משירות צבאי בשל ההליך המשפטי ושהה תקופה ממושכת תחת תנאים מגבילים. הנאשם שולב בזמנו בהליכים טיפוליים וכעת עובד למחייתו, לשביעות רצון מעבידיו.

30.              מכלול הנסיבות והשיקולים שפורטו לעיל מלמד כי במקרה זה נסיבות הקולה עולות במשקלן על נסיבות החומרה באופן שיש לגזור את עונשו של הנאשם בתחתית מתחם העונש ההולם. יוטעם, כי על היבט זה אין מחלוקת בין הצדדים וכך טענה גם ב"כ המאשימה.

ז.         סוף דבר:

31.              אשר על כן - ובהתחשב בשיקולים לכף חומרה ולכף קולה, אשר פורטו לעיל - אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

(א)       9 חודשי מאסר בפועל.

הנאשם יישא את עונש המאסר בדרך של עבודות שירות, כאמור בחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות בשירות בתי הסוהר מיום 17.10.21.

על הנאשם להתייצב לנשיאת עונשו במשרדי הממונה על עבודות השירות, ביום 12.01.22 עד השעה 08:00.

מובהר בזה לנאשם כי בכל הקשור לעבודות השירות עליו לציית להוראות הממונה על עבודות השירות, או למי שהוסמך לכך מטעמו. עוד מובהר לנאשם, כי במידה ולא יציית להוראות כאמור הוא עשוי לשאת את מאסרו, או את יתרת מאסרו, במאסר מאחורי סורג ובריח בבית סוהר.

(ב)       מאסר על תנאי למשך 6 חודשים, אותו לא יישא הנאשם אלא אם כן יעבור, תוך שלוש שנים מהיום, עבירה של אלימות כלפי הגוף.

8

(ג)        קנס בסך של 1,000 ₪, או 5 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם בשני תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 01.01.22 ובכל אחד בחודש שלאחריו. היה והנאשם לא ישלם את אחד התשלומים במועד תועמד כל יתרת הקנס לפירעון מידי.

(ד)       פיצויים למתלונן, עד תביעה מס' 1, בסך של 10,000 ₪.

הפיצויים ישולמו בעשרה תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 01.03.22 ובכל אחד בחודש שלאחריו. היה והנאשם לא ישלם את אחד התשלומים במועד תועמד כל יתרת הפיצויים לפירעון מידי.

(ה)       צו מבחן, לתקופה של 18 חודשים מהיום.

מובהר בזה לנאשם כי אם הוא לא ימלא אחר הוראות צו המבחן ולא ישתף פעולה עם קצין המבחן, יהא בית המשפט רשאי לבטל את צו המבחן ולגזור עליו, במקום צו המבחן, עונש נוסף.

ניתן בזה צו כללי, לעניין מוצגים, לשיקול דעתו של קצין משטרה.

זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.

המזכירות תשלח העתק גזר דין זה לשירות המבחן.

ניתן היום, כ"א כסלו תשפ"ב, 25 נובמבר 2021, במעמד הצדדים.