ת"פ 16425/03/14 – מדינת ישראל נגד ג'אודאת ג'בארין,מתמחה ערן טמפלר
בית משפט השלום בחדרה |
||
ת"פ 16425-03-14 מדינת ישראל נ' ג'בארין
|
|
16 דצמבר 2015 |
|
|
|
1
בפני כב' השופטת הבכירה פנינה ארגמן |
|
|
מאשימה |
מדינת ישראל
|
נגד
|
|
נאשם |
ג'אודאת ג'בארין
|
נוכחים:
ב"כ המאשימה: מתמחה ערן טמפלר
הנאשם: בעצמו
ב"כ הנאשם: עו"ד מוחמד מסארווה (ס. ציבורי)
[פרוטוקול הושמט]
גזר דין
הנאשם הורשע עפ"י הודייתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום ובתיק שצירף.
הנאשם כיום כבן 23 שנה, הודה בהזדמנות הראשונה ולקח אחריות מיידית, ובהתאם הורשע בכתב אישום המייחס לו עבירות של סחיטה באיומים ואיומים. על פי כתב אישום זה ביום 14.11.13 בעקבות חשד שסייר שמירה בעירית אום אל פחם אחראי לכך שקיבל דוח תנועה, שוחח עמו טלפונית בטון מאיים ואמר לו שהוא זה שישלם את דוח התנועה הואיל והוא זה שהביא את המשטרה, ואף אמר "אתה מכיר את גוגו, אם לא ישולם - תראה מה יקרה לך אם תבוא לקניון אני אזיין אותך", ובנוסף אמר בהמשך שירה ברגליו של המתלונן.
2
הנאשם צירף תיק נוסף ובהתאם הורשע באותו כתב אישום, על פיו ביום 10.6.13 תקף מתלונן בכך שהיכה בעינו הימנית באמצעות אגרוף ואף היכה בראשו באמצעות אבן. בגין כתב אישום זה הוא הורשע בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש.
אמנם המכלול כולו מצביע על עבירות אלימות מילולית ופיזית כלפי שני מתלוננים, אולם יש לקבוע שני מתחמים שונים, שכן אין כל קשר בין האירועים מלבד טיב העבירות.
בגין שני כתבי האישום נפגעו ערכים חברתיים חשובים והם שמירת שלומם, גופם, בטחונם וכבודם של שני מתלוננים שונים. הפגיעה בערכים החברתיים בכל כתב אישום הינו משמעותית, שכן האמירות לעניין האיום היו בוטות וחד משמעיות, ואילו לעניין עבירת האלימות הפיזית אותה נקט כלפי המתלונן, גם הנסיבות היו חמורות, ולמעשה למזלם של כולם החבלות של המתלונן לא היו משמעותיות יותר.
לפיכך אני סבורה שמתחם הענישה בגין כל כתב אישום נע בין מספר חודשים מאסר בפועל שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 12 חודשים מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.
ואילו באשר לענישה שבתוך המתחמים, אזי יש לקחת בחשבון לקולא את העובדה שלנאשם אין הרשעות קודמות, ומדובר בהרשעה ראשונה אמנם בשני תיקים, בגין עבירות שבוצעו מלפני כשנתיים ימים.
הנאשם לקח אחריות מיידית ובכך חסך זמן שיפוטי וזמנם של עדים, ובעיקר נמנע מהמתלוננים מלחזור ולהעיד על האירוע הטראומתי שחוו כתוצאה מהתנהגותו האלימה מילולית ופיזית כלפי המתלוננים. לעניין זה יש לקחת בחשבון גם את העובדה שבגין האירוע המייחס לנאשם אלימות פיזית, כפי שפירטתי כאמור לעיל נערכה סולחה בין הצדדים כפי שהדבר בא לידי ביטוי בנ/1, ועל פי הפסיקה ביהמ"ש לוקח בחשבון לקולא סולחה עניינית ואמיתית שנערכת בין הקורבן ובין הנאשם.
אמנם המשקל הוא לא משקל מכריע, אולם יש לסולחה משקל לקולא.
כמו כן יש לקחת בחשבון לקולא את מצבו הבריאותי של הנאשם, על פיו היה מעורב בתאונת דרכים בשנת 2013, ובמהלך שנת 2015 נפגע ברגלו וכתוצאה מכך אושפז ועבר תהליך טיפולי .
לטענת בא כוחו מעורבותו באותו אירוע היא זו שמנעה שיתוף פעולה מלא עם שירות המבחן וגם בתחילת הדרך אי הגעה לממונה על עבודות השירות.
3
במידה וביהמ"ש ישית על הנאשם את הענישה המבוקשת על ידי המאשימה, דהיינו מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח כפי ששמעתי היום מטיעוני בא כוחה באולם ביהמ"ש, אין לי ספק שהואיל ומדובר במאסר ראשון של נאשם צעיר בגיל, קיים סיכוי שהדבר יביא לריגרסיה במצבו ולמעורבות נוספת בפלילים לאחר שחרורו, ועל כן יש לשקול ולבחון האם ניתן במקום מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח להשית את המאסר שירוצה בעבודות שירות.
במכלול כולו מבלי להקל ראש כהוא זה שהנאשם היה מעורב בשני אירועים עם נסיבות לא קלות על פיהן נקט באלימות מילולית ופיזית, אני סבורה שהפעם ובמיוחד כשמדובר בהרשעה ראשונה, לאור גילו הצעיר של הנאשם, ניתן להשית את הענישה ברף התחתון בצד ענישה הצופה פני עתיד ופיצוי למתלונן אשר הותקף פיזית על ידי הנאשם.
לפיכך אני גוזרת עליו את העונשים כדלהלן:
1. אני דנה את הנאשם ל- 6 חודשים מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות במועצה הדתית אור עקיבא החל מיום 9.3.16 והכל על פי חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות מיום 30.11.15.
2.
מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור במשך 3 שנים מהיום
עבירה מסוג אלימות גופנית או מילולית שעונשה שנתיים מאסר ומעלה והכל על פי
3. אני מורה לנאשם לפצות את המתלונן עד תביעה מס' 8 בתיק 27588-02-14 בסך של 2,500 ₪.
הפיצוי יופקד במזכירות ביהמ"ש תוך 90 יום.
המזכירות תמציא עותק הפרוטוקול לממונה על עבודות השירות.
הודעה והוסברה זכות הערעור תוך 45 יום מהיום.
ניתנה והודעה היום ד' טבת תשע"ו, 16/12/2015 במעמד הנוכחים.
4
|
פנינה ארגמן , שופטת בכירה |
הוקלד על ידי ויקי ביטון
