1

2

ב"כ המאשימה: עו"ד מאור לונדנר

ב"כ הנאשם: עו"ד משה זכות

רקע

1.                 הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירה של קבלת נכסים שהושגו בפשע, לפי סעיף 411 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק").

2.                 על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, כשבועיים לפני 27.12.13 סיכם הנאשם עם אחרים שזהותם אינה ידועה כי ירכוש מהם במת הרמה חשמלית ניידת גנובה ושילם עבורה 5,000 ₪. ביום 27.12.13 הביאו האחרים אל הנאשם את הבמה וכן קופסת בקרה עליונה. שוויה של הבמה הינו 50,000 ₪ ושל קופסת הבקרה הוא 10,822 ₪. הנאשם פירק את הבמה לחלקים, את חלקם אחסן במחסן השייך לו ואת השילדה קבר באדמה השייכת למשפחתו.

3.                 הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המתוקן ונשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן. המאשימה הצהירה כי ככל שיהיה התסקיר חיובי תהיה עמדתה ל- 4 חודשי מאסר שירוצו ככל האפשר בעבודות שירות. כן הוצהר כי הוסכם בין הצדדים על קנס בסך 500 ₪ ופיצוי בסך 8,000 ₪.

תסקיר שירות המבחן

3

4.                 על פי תסקיר שירות המבחן מיום 6.10.15, הנאשם כבן 30, נשוי ואב לתינוקת כבת שנה. מתגורר עם משפחתו ביחידת דיור השייכת להוריו ועובד מזה 5 שנים בחברה שבבעלותו בתחום בניית תשתיות וחשמל. סיים 10 שנות לימוד ונפלט ממסגרת לימודיו בשל קושי לעמוד בחוקי המסגרת. החל לעבוד באופן מזדמן. בהמשך התגייס לצבא אך התקשה להשתלב ושוחרר בשל אי התאמה. כיום לומד לצורך השלמת תעודת בגרות. בהתייחסו לעבירה מודה במיוחס לו, מתאר כי נענה לאדם שהכיר מתוך קלות דעת ואימפולסיביות. בהמשך כשהגיעו אליו עם הרכוש הגנוב פעל מתוך לחץ וקושי להציב גבול. בשל הבנתו כי פועל באופן פסול וחששו שייתפס, ניסה לטשטש את מעשיו והסתיר את עקבות הרכוש. הנאשם הביע חרטה וביטא חשש שהרשעתו בדין תפגע בהכנסתו וביכולתו לפרנס את משפחתו. הנאשם תיאר את האירוע כחריג לחייו והתקשה לבחון את מעורבותו והתנהלותו הבעייתית בעבירה לרבות קשריו השוליים. שירות המבחן התרשם מנאשם בעל יכולות תקינות שמתבטא יכולות לתפקד ולשמור על יציבות תעסוקתית. לצד זאת, בולטים קשייו לתפקד במסגרות אל מול גורמי סמכות. כמו כן הנאשם ממוקד בעת הזו בהצגת פאסדה חיובית וגילה חשדנות שהתבטאה בצמצום ניכר לביצוע העבירה שהיתה מתוכננת, תוך קושי לבחון באופן ביקורתי את התנהלותו הבעייתית. כמו כן בולטים קשייו בהצבת גבולות ודפוס התמודדות המתבטא בחיפוש פתרונות מהירים כשהוא ממוקד בצרכיו, בין היתר לשם השגת רווח כספי. עם זאת מעריך שירות המבחן כי ההליך הפלילי מהווה גורם מרתיע שמצמצם סיכון להישנות עבירות. לאור שלילת בעייתיות בהתנהגותו וחוסר מוטיבציה לטיפול לא המליץ שירות המבחן על צו מבחן. נוכח צמצום חומרת העבירה והאחריות החלקית לביצוע המליץ שירות המבחן על עונש שירוצה בעבודות שירות שימחישו את חומרת העבירה ויצמצמו את הסיכון להישנות עבירות נוספות בעתיד.

ראיות לעונש

5.                 נ/1 - מסמך מחברת ר. רוחם עבודות בנייה כי הנאשם מבצע עבורם עבודות חשמל עבור מוסדות עירייה וכי אם יורשע יאלצו להפסיק ההתקשרות עימו.

6.                 נ/2 - מסמך המאשר בניית תוכנית של"צ.

7.                 נ/3 - מסמכים המאשרים עבודות עתידיות.

8.                 נ/4 - הודעת הנאשם במשטרה.

טיעוני הצדדים

4

9.                 לטענת ב"כ המאשימה, עוה"ד אורית מנצ'יקובסקי ומעיין דואק, הנאשם יליד 1985, נעדר עבר פלילי. מדובר ברכוש יקר אשר לא הושב לבעליו. הנאשם פירק את הבמה וקבר חלקים ממנה מתחת לאדמה. הנאשם מצמצם מחומרת העבירה, שירות המבחן לא בא בהמלצה שיקומית אלא ממליץ על ענישה בעבודות שירות. אין מקום להימנע מהרשעת הנאשם. הנאשם עובד בחברה שנמצאת בבעלותו, אין כל אינדיקציה לפגיעה ממשית. האינטרס הציבורי מצדיק את הרשעת הנאשם. על כן עתרו ב"כ המאשימה להשית על הנאשם 4 חודשי מאסר שירוצה בעבודות שירות, קנס בסך 500 ₪, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן בסך 8,000 ₪.

10.             לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד משה זכות, הנאשם נעדר עבר פלילי, אדם נורמטיבי, נשוי ואב לילדה. הנאשם עובד עם עריית רמלה וכן נדרש לעבר נקי וכך כל אחד מהעובדים שלו. הנאשם העביר את המסמכים לשירות המבחן ואף נמסר לו כי שירות המבחן תומך באי הרשעתו והוא אף נשלח לבניית תוכנית של"צ. הרשעת הנאשם יכולה להביא לחורבן עסקו. העבירה בה הורשע אינה מהחמורות. הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה בתחנת המשטרה, הביע צער וחרטה. מדובר באירוע חריג אשר אינו מאפיין את חייו. המכונה הוחזרה לבעליה ולא נגרם כל נזק. הנאשם הסכים לשלם פיצויים בסך 8,000 ₪ ואף מעבר לכך. לפיכך עתר ב"כ הנאשם לבטל את הרשעת הנאשם ולהשית עליו צו של"צ.

דיון- שאלת אי הרשעה

11.             בסוגיית ההרשעה או ביטולה קבע בית-המשפט העליון (כב' השופט א' שהם) ברע"פ 2180/14 שמואלי נ' מדינת ישראל (24.4.14) את הדברים הבאים:

"הבקשה דנן, נסובה כולה סביב שאלת הרשעתו של המבקש בעבירות אותן ביצע. נקודת המוצא לדיון בשאלה זו, היא כי יש להרשיע נאשם שאשמתו הוכחה, וכי הימנעות מהרשעה היא בגדר "חריג שבחריגים"... מטבע הדברים, כל מקרה אשר נדונה בו האפשרות להימנעות מהרשעה הוא מקרה ייחודי, אשר מערבשיקולים כבדי משקל, ובהם האינטרס הציבורי ונסיבותיו האישיות של הנאשם. הכרעה במקרים אלו תיעשה בהתאם למבחנים שנקבעו בהלכת כתב: ראשית, יש לבחון האם סוג העבירה ונסיבותיה מאפשרים להימנע מהרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי ענישה אחרים. שנית, יש לבחון האם הרשעת הנאשם תפגע פגיעה חמורה בשיקומו."

ועוד נאמר:

5

בבחינת הנזק העלול להיגרם לנאשם, אין מקום להסתפק ב"תרחיש תיאורטי", ויש להצביע על קיומו של נזק מוחשי וקונקרטי אשר צפוי לנאשם כתוצאה מעצם ההרשעה".

ראו גם ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל (21.8.97) שם נקבע כי הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים מרכזיים: ראשית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים, ושנית על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם.

12.             יישום המבחנים בדבר אי הרשעת הנאשם האמורים למקרה דנן, מעלה כי לא ניתן להסתפק באי הרשעת הנאשם בדין.

13.             באשר לסוג העבירה ונסיבותיה, סבורני כי מדובר בעבירה חמורה. הנאשם סיכם מראש עם האחרים כי ירכוש מהם את הנכס הגנוב ולשם כך שילם להם מבעוד מועד סכום של כסף. בהמשך קיבל הנאשם לידיו את הבמה הגנובה, פירק אותה, אחסן חלקים ממנה ואת השאר הטמין מתחת לאדמה. אלו מלמדים על מעורבות משמעותית, על תכנון מוקדם ועל ניסיון להסתיר את מעשיו בדיעבד. עוד יש לתת את הדעת לכך כי מדובר ברכוש גנוב ששוויו מעל 60,000 ₪. בנסיבות אלה סבורני כי השיקול בדבר חומרת העבירה תומך בהעדפת ההרשעה על-פני אי-הרשעה, אם כי אין בשיקול זה כשלעצמו כדי למנוע כליל אפשרות לאי-הרשעה.

14.             באשר לדרישה בדבר הוכחה לפגיעה קונקרטית בשיקומו של הנאשם לא שוכנעתי כי ההרשעה עלולה לפגוע בשיקומו של הנאשם ובתעסוקתו באופן משמעותי אשר יטה את הכף לביטול ההרשעה. הנאשם הינו עצמאי, בעל חברה בתחום עבודות בנייה ותשתיות חשמל. ככלל, אין מניעה לעסוק בתחום זה אף לאחר הרשעה בדין. הנאשם הציג מסמך בו נטען כי אם יורשע תאלץ אחת החברות שעמה הוא עובד להפסיק את ההתקשרות עמו, מפני שמדובר בחברה המספקת שירותים לעירייה (נ/1). לא שוכנעתי שיש לקבל טענה זו. ראשית יובהר, כי כלל לא ברור מן המכתב מכוח איזה דין דורשת החברה הקבלנית שעמה עובד הנאשם כקבלן משנה, את רישומו הפלילי של הנאשם, וזאת לכאורה בניגוד להוראת סעיף 22 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981. שנית, מתוך נ/3 עולה כי לנאשם עסקים עם חברות נוספות מלבד החברה אשר הצהירה כי תסיים ההתקשרות עמו, ולא הוכח כי הרשעתו בדין תמנע ממנו המשך התקשרות עם חברות אחרות. שלישית, ככל שצדדים שעמם עובד הנאשם רשאים על-פי דין לדרוש מהנאשם להציג את גיליון הרישום הפלילי בפניהם, אזי נוכח אופי העבירה של גניבת ציוד חשמלי בהיקף של כ- 60,000 ₪, ולנוכח העובדה שהנאשם הינו בעל עסק בתחום תשתיות החשמל, מן הראוי שלא להסתיר את דבר מעשיו של הנאשם מאותם גופים אשר מתקשרים עמו בהסכמים.

6

יפים לעניין זה דברי בית-המשפט העליון בע"פ 9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל (31.12.07):

"...גם אם ההרשעה היתה מתבטלת, אין להוציא מכלל אפשרות כי הגורם המעסיק, בשוקלו את שיקוליו לענין ההעסקה, היה שוקל לגופם את אופי המעשים שבוצעו בידי המערערת, אף במנותק משאלת ההרשעה, ואפשר שעצם הארועים עצמם  היו עומדים ביסוד שיקול הדעת המופעל. ואם אמנם כך הדבר, אפשר כי לצורך הקשר זה, שאלת אי ההרשעה היתה מאבדת במידה מה מחשיבותה".

הוא הדין במקרה דנן. לא עצם ההרשעה או אי-ההרשעה צריכה לעמוד לנגד עיני המתקשרים עם הנאשם, אלא המעשים עצמם.

15.             זאת ועוד, תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם מצביע אף הוא על בעייתיות. הנאשם מצמצם מחומרת העבירה ולוקח אחריות חלקית בלבד. עוד מציין שירות המבחן העדר מוכנות לבחון את בעיותיו. שירות המבחן לא המליץ על ביטול הרשעתו של הנאשם, ואף לא על הסתפקות בצו של"צ (אם כי נבחנה אפשרות זו, נ/2), אלא על הטלת עונש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.

16.             לפיכך, באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש להותיר את הרשעת הנאשם על כנה.

דיון- קביעת מתחם העונש ההולם

17.             כתב האישום מתאר אירוע אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

18.             במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע הינו שמירה על קניינו של אדם.

בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה בערך המוגן הינה משמעותית. כאמור לעיל, הנאשם סיכם מראש עם אחרים כי ירכוש מהם את הרכוש הגנוב ואף שילם להם סכום של 5,000 ₪. משהביאו אליו האחרים את הרכוש הגנוב, הוא פירק אותו, אחסן במחסן השייך לו חלקים מהרכוש ואת השלדה בה לא היה לו צורך הטמין באדמה השייכת למשפחתו. על חומרתן של עבירות מסוג זה ניתן ללמוד אף מע"פ 435/80 מדינת ישראל נ' בן-ברוך (27.11.80), אשר על אף חלוף הזמן מאז נכתבו הדברים, לא נס ליחם:

7

"בית-משפט זה הדגיש מספר פעמים, כי קבלת רכוש גנוב, שהושג בדרך של פשע, היא מעשה, שאינו נופל בחומרתו מעצם ביצוע הפשע, שבאמצעותו הושג הרכוש. קבלת רכוש גנוב היא חוליה חיונית בשרשרת העבריינית ובלי שיימצא מי שירכוש את הרכוש הגנוב, אין טעם לעתים בעצם מעשה הגניבה. על-כן מן הראוי הוא להטיל על מי שמורשע בעבירה זו, אפילו הוא נעדר הרשעות קודמות, עונש מאסר בפועל משמעותי, אלא אם כן יש נסיבות מיוחדות לקולא."

(ראו גם, ע"פ 6294/05 חובב ואח' נ' מדינת ישראל (13.7.06)).

19.             בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב כמפורט להלן:

א.      ברע"פ 2160/15 עלקם נ' מדינת ישראל (29.3.15) נדחתה בקשת רשות הערעור של נאשם שהורשע בעבירה של קבלת נכסים שהושגו בפשע בכך שקיבל לידיו ציוד וכלי עבודה שנגנבו במסגרת התפרצות לעסק. הנאשם בעל עבר פלילי, נידון ל-8 חודשי מאסר בפועל ועונשים נוספים.

ב.       בת"פ (י-ם) 35030-03-11 מדינת ישראל נ' שמאסנה (17.4.11) הורשעו נאשמים בעבירה של קבלת נכסים שהושגו בפשע ובשהייה שלא כדין בישראל. הנאשמים קיבלו לידיהם רכוש שנגנב בהתפרצות לשתי דירות שונות. לנאשמים 1 ו-2 עבר פלילי בתחום עבירות הרכוש, ואילו נאשם 3 נעדר עבר פלילי. הנאשמים נידונו לעונשי מאסר בפועל של 7, 13 ו-5 חודשי מאסר בהתאמה ועונשים נוספים.

ג.         בת"פ (ב"ש) 13625-05-15 מדינת ישראל נ' אבו עסא (25.10.15) הורשע נאשם בעבירה של קבלת נכסים שהושגו בעוון. הנאשם קיבל לידיו רכוש שהושג באירוע פריצה לרכב. הנאשם בן 22 וחצי, בעל עבר פלילי. נידון ל-6 חודשי עבודות שירות ועונשים נוספים, כולל הפעלת מאסר על תנאי של 6 חודשים, בחופף.

ד.       בת"פ (אשד') 10815-06-10 מדינת ישראל נ' בנאיש (2.1.14) הורשע נאשם בעבירה של קבלת נכסים שהושגו בפשע. הנאשם קיבל לידיו רכוש שהושג במסגרת התפרצות לדירה. הנאשם יליד 73', בעל עבר פלילי. נידון לחמישה חודשי מאסר בפועל וכן הופעל מאסר על תנאי של 10 חודשים (סה"כ 15 חודשים) ועונשים נוספים.

ה.      בת"פ (פ"ת) 54018-11-13 מדינת ישראל נ' אבו סעלוק (18.11.15) הורשע נאשם בעבירה של קבלת נכסים שהושגו בפשע. הנאשם קיבל לידיו רכוש שהושג במסגרת התפרצות לשתי דירות. הנאשם בן 35, נעדר עבר פלילי. הנאשם נידון ל-6 חודשי עבודות שירות ועונשים נוספים.

8

ו.         בת"פ (נת') 37711-08-14 מדינת ישראל נ' אוגניו (19.1.16), הורשע נאשם בקבלת נכסים שהושגו בפשע ובעבירת גניבה. הנאשם קיבל לידיו קטנוג גנוב וכן בהזדמנות נוספת גנב אופניים. הנאשם נעזר בקצבת נכות, בעל עבר פלילי בגינו אף ריצה מאסרים. נגמל מסמים וחזר בתשובה. נידון ל- 5 חודשי עבודות שירות ועונשים נוספים.

ז.        בת"פ (עכו) 50926-05-13 מדינת ישראל נ' בדארנה (23.11.15), הורשע נאשם 2 בקבלת נכס שהושג כעוון. הנאשם קיבל לידיו תכשיטים בסך של 42,000 ₪ ומכר אותם עם אחר. נדון ל- 120 שעות של"צ ועונשים נוספים.

ח.      בת"פ (אשד') 57160-01-11 מדינת ישראל נ' קריספי (25.6.12) הורשע בעבירה של קבלת נכסים שהושגו בפשע. הנאשם החזיק ברכבו שני מסכי טלוויזיה שנגנבו מדירתו של המתלונן. הנאשם בן 25, בעל עבר פלילי. נידון למאסר על תנאי למשך 6 חודשים ועונשים נוספים.

20.             במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש ליתן את הדעת לשיקולים הבאים:

א.          התכנון שקדם לביצוע העבירה; הנאשם סיכם עם שלושה אחרים שירכוש מהם במת הרמה חשמלית גנובה ולשם כך שילם להם 5,000 ₪. מכך עולה כי למעשה העבירה קדם תכנון.

ב.           הנזק שנגרם מביצוע העבירה; הנאשם קיבל לידיו רכוש גנוב ששוויו הכולל הינו 60,822 ₪.

ג.             חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה ומידת ההשפעה של האחר על הנאשם בביצוע העבירה; הנאשם ידע כי מדובר ברכוש גנוב, על אף שלא לקח חלק בגניבה עצמה כאמור. לגרסתו פנו אליו בהצעה לרכוש את הרכוש הגנוב והוא הסכים.

ד.           הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה; הנאשם ביצע את המעשה לצורך רווח כספי.

21.             בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם הינו החל מצו של"צ ועד 12 חודשי מאסר בפועל.

22.             במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא.

גזירת העונש המתאים לנאשם

9

23.             בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי ליתן את הדעת לנסיבות הבאות:

א.          הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו; הנאשם יליד 1985, נעדר עבר פלילי, נשוי ואב לתינוקת בת שנה. הנאשם בעל עסק עצמאי ומפרנס את משפחתו. אין ספק כי עונש קונקרטי יפגע בו ובמשפחתו.

ב.           הנזקים שנגרמו לנאשם מביצוע העבירה ומהרשעתו; כפי העולה מנ/1 כתוצאה מהרשעתו של הנאשם בדין עשויה אחת מלקוחותיו להפסיק את ההתקשרות העסקית עימו.

ג.             נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב; הנאשם הודה במיוחס לו ונטל אחריות כבר בתחנת המשטרה. הנאשם הביע חרטה על מעשיו וכן הביע נכונות לפצות את בעל הרכוש הגנוב אף מעל הסכום שסוכם עם המאשימה.

24.             עוד יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב להתרשמות שירות המבחן לפיה לנאשם קשיים בהצבת גבולות ודפוס התמודדות המתבטא בחיפוש פתרונות מהירים מבלי להתבונן על השלכות מעשיו.

25.             באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש של צו של"צ בהיקף משמעותי לצד עונשים נלווים. אני ער להמלצת שירות המבחן להטיל על הנאשם מאסר שירוצה בעבודות שירות וזאת כדי להמחיש את חומרת העבירה לנאשם. אולם, סבורני כי נוכח העדר עבר פלילי, הודיית הנאשם במיוחס לו בהזדמנות הראשונה ונטילת האחריות וכן נוכח מצבו המשפחתי והתעסוקתי ניתן במקרה דנן להסתפק בצו של"צ בהיקף משמעותי.

הקנס הכספי

26.             המדובר בעבירה שבוצעה למטרת רווח כלכלי ועל כן ראוי להשית קנס כספי תוך התחשבות במצבו הכלכלי של הנאשם. מלכתחילה סברתי כי לאור אופי העבירה מן הראוי להטיל קנס משמעותי על הנאשם, ואולם לנוכח הסכמת המאשימה לקנס מתון של 500 ₪, סבורני כי יש לכבד הסכמה זו.

סוף דבר

27.             אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

10

א.          צו של"צ בהיקף של 400 שעות על פי תוכנית שיגבש שירות המבחן. שירות המבחן יגבש תוכנית של"צ עדכנית ויגישה לאישור בית משפט תוך 45 ימים.

ב.           6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שנתיים מהיום על עבירה בה הורשע.

ג.             קנס כספי בסך של 500 ₪ או 5 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 1.6.16.

ד.           פיצוי בסך 8,000 ₪ למתלונן. הפיצוי יופקד במזכירות בית המשפט עד ליום 1.4.16 ויועבר למתלונן על פי פרטים שתמסור המאשימה.

מובהר בזאת לנאשם כי אם לא יבצע את השל"צ כנדרש או אם לא תגובש תכנית השל"צ, ניתן יהיה להפקיעו, ולשוב ולגזור את דינו.

מזכירות בית המשפט תמציא העתק גזר דין לשירות המבחן.

      זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, ט"ו אדר א' תשע"ו, 24 פברואר 2016, בנוכחות הצדדים.