בפני

כבוד השופטת רבקה גלט

המאשימה

מדינת ישראל

נגד

הנאשם

אליהו פדידה

החלטה

הנאשם עותר לניכוי ימי מעצרו מן המאסר שהוטל עליו בעבודות שירות.

במהלך השבועיים האחרונים הגיש הנאשם בקשות חוזרות ונשנות בעניין זה, חרף הוראת בית המשפט כי עליו להמתין לתגובת התביעה ולמתן החלטה.

היום הוגשה תגובת התביעה בה התנגדה לבקשה תוך שציינה כי העונש הוטל במסגרת של הסדר טיעון ברור ומפורט, ולא הוסכם על ניכוי ימי המעצר, לפיכך אין מקום לניכוי כיום.

לאחר בחינת הבקשות והטיעונים, אין מקום להיעתר לבקשה.

ראשית, מעיון בתיקים בהם נידון הנאשם לפניי, לא מצאתי כי שהה במעצר כלל, ואין אסמכתא לכך בתיקי בית המשפט.

שנית, בהתאם להלכה הפסוקה, ניכוי ימי מעצר מעונש מאסר בעבודות שירות, אינו עניין אוטומטי, ואינו מובן מאליו (ע"פ 3541/19 פלוני נ' מד"י (7.11.19); ע"פ 201/18 טויזר נ' מד"י (8.7.2018)). נקבע כי הדבר נתון לשיקול דעת בית המשפט, השוקל את העניין במסגרת העונש הראוי (רע"פ 245/10 גבאי נ' מד"י (13.4.10). בענייננו, גם אילו נמצא כי אכן הנאשם שהה במעצר כטענתו, הרי בשעה שב"כ הצדדים גיבשו הסדר טיעון מלא, והוא אומץ על ידי בית המשפט, אין מקום לחרוג ממנו. אילו התכוונו הצדדים לכך שינוכו ימי מעצר כלשהם, חזקה עליהם כי היו מודיעים על כך לפרוטוקול, וכיוון שלא הודיעו, יש להניח כי ימי המעצר (ככל שהיו) נלקחו בחשבון בעת גיבוש ההסדר, ולא ניתן להתערב בכך כעת (רע"פ 7584/14 פלוני נ' מד"י (2.12.2014)).

לפיכך, הבקשה נדחית.

המזכירות תודיע.