1

2

1.     כתב האישום:

הנאשם תושב ---- יליד שנת 1989, הורשע ע"פ הודאתו ב-4 עבירות שונות של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין התשל"ז -1977, שנעברו כלפי בת זוגו.

הודאת הנאשם ניתנה במסגרת הסדר טיעון שהוצג בפני כב' השופטת ח' לומפ בדיון מיום 13.7.2016, לפיו תוקן כתב האישום והנאשם נשלח לשירות המבחן להכנת תסקיר. ההסדר לא כלל הסכמה על עניין העונש.

כתב האישום המתוקן כולל בתוכו ארבעה אישומים שונים, כדלהלן:

האישום הראשון:

ביום 22.4.16 איים הנאשם על המתלוננת בפגיעה שלא כדין בגופה ובגופם של אחרים וזאת בכוונה להפחידה או להקניטה; הנאשם הטיח במתלוננת צעקות וקללות שונות, לאחר מכן הוא פנה למטבח הבית, הוציא סכין ואיים על המתלוננת: "עכשיו אני אשחט אותך וכל מי שבא מהמשפחה שלך יזכה לאותו גורל אני אחסל את כולם". בהמשך לכך, אחז הנאשם במאפרה ובקומקום והטיח אותה במקומות שונים בבית. את כל זאת עשה הנאשם בנוכחות 2 בנותיו הקטינות בנות השנתיים וחצי שנה.

האישום השני:

כחודש לאחר האירוע המתואר באישום הראשון, איים הנאשם על המתלוננת בפגיעה שלא כדין בגופה ובגופם של אחרים וזאת בכוונה להפחידה או להקניטה; לאחר שאמרה המתלוננת לנאשם שבכוונתה ללכת להתלונן עליו במשטרה, איים עליה ואמר: "אל תיתני לשיגעון של מחנה הפליטים לצאת, אם הוא ייצא אני לא רואה אף אחד מכם, אני אחסל את כולכם, עם הבנות. ראית את הגבר שרצח את אשתו וילדיו? אני אותו דבר, חאלס אל תיתני לזה לצאת".

האישום השלישי:

כחודשיים לאחר התרחשות האירועים המתוארים באישום הראשון, איים הנאשם על המתלוננת באמצעות תוכנת "ווטסאפ", בפגיעה שלא כדין בגופה ובגופם של אחרים וזאת בכוונה להפחידה או להקניטה; הנאשם השאיר למתלוננת הודעה קולית ב'ווטסאפ' בה איים עליה ואמר: "את זבלה מטונפת נחותה כלבה, אם אחזור הבית ואמצא אותך בבית אני הורס את הבית עלייך".

האישום הרביעי:

3

ביום 8.1.16, באמצעות תוכנת 'ווטסאפ', איים הנאשם על המתלוננת בפגיעה שלא כדין בגופה וברכושה וזאת בכוונה להפחידה או להקניטה; הנאשם השאיר למתלוננת, הודעה קולית ב'ווטסאפ', בה איים עליה ואמר "מחר אל תחזרי הבית, אם את חוזרת תפרוץ מלחמת עולם מחר. והאוטו הזה שלך שאת מתניעה ועושה מה שבא לך, אני שם בה דלק ושורף אותה חאלס".

2.     תסקירי שירות המבחן:

תסקיר מיום 20.12.16:

קצינת המבחן מציינת, כי הנאשם, גרוש ואב ל-2 בנות קטנות, מתגורר בבית הוריו ב--- ועבד כמנהל צוות בחברת שיפוצים ב----. משפחת המוצא של הנאשם מונה הורים ושמונה ילדים, הנאשם הינו הילד השלישי במשפחה. הנאשם תיאר גדילה בתנאי דחק כלכלי ועל רקע זה נשר מהלימודים לאחר 10 שנות לימוד כשהיה בן 15. הנאשם הדגיש את תפקודו במישור התעסוקתי כאשר במשך השנים הוא עובד באותו תחום ומקבל קידום מהממונים עליו. קצינת המבחן התרשמה כי חשוב לנאשם להציג פאסדה חיובית על רקע דימוי עצמי וגברי פגוע. הערכתה היא, כי הנאשם חווה תסכול וחוסר אונים כאשר אינו חש מוערך מספיק, דבר זה בהעדר כלים להתמודדות בונה, גורם לעיתים לאיבוד שליטה ולהתנהגות תוקפנית של הנאשם. קצינת המבחן אף מעריכה כי עובדה זו נמצאת ברקע לעבירות אלו.

קצינת המבחן מתארת את היחסים הזוגיים של הנאשם כפי שהוא גולל בפניה; לדבריו, כבר בראשית הקשר הזוגי בינו לבין המתלוננת, הם חוו קשיים משמעותיים בשל הקשר בין אשתו לבין משפחתו, בביתם התגוררו. הנאשם הודה שיחסיהם התאפיינו במריבות חוזרות שבהן נהג כלפי המתלוננת באלימות מילולית אך שלל אלימות פיזית. בהמשך עברו בני הזוג להתגורר בסמיכות למשפחתה של המתלוננת ב---, אולם יחסיהם המשיכו להידרדר גם שם. לאחר תקופה עברו להתגורר ב--- שם המשיכו יחסיהם והידרדרו בין השאר על רקע היעדרותו הרבה מהבית. קצינת המבחן התרשמה כי החסכים הכלכליים שחווה הנאשם בתקופת ילדותו בבית הוריו, גרמו לו לתחושות חרדה וחוסר יציבות בכל פעם שנתקל במצוקה כלכלית כלשהיא.

קצינת המבחן מציינת כי נעשו ניסיונות לזמן את המתלוננת, על מנת לבחון את מצבה, אך זה לא הסתייע ועל כן נערכה שיחה טלפונית עם המתלוננת בה היא תיארה את הקשר הזוגי עם הנאשם כמורכב ובעייתי עוד מראשיתו. היא תיארה את הנאשם כמי שמתנהל באופן בלתי יציב מבחינה רגשית. היא הוסיפה ותיארה התנהגות שתלטנית ואלימה מצדו של הנאשם כלפיה אשר דאג לבודדה ממקורות תמיכה משפחתיים וחברתיים.

4

קצינת המבחן מציינת את עברו הפלילי של הנאשם: הרשעה משנת 2011 בגין ביצוע עבירה של גניבת רכב. בגין עבירה זו נידון הנאשם למאסר על תנאי, קנס כספי ופיצוי למתלונן.

הנאשם קיבל אחריות על העבירות המתוארות בכתב האישום, והביע נכונות ראשונית להשתלב בטיפול ייעודי בתחום אלימות זוגית. קצינת המבחן התרשמה כי המוטיבציה של הנאשם לא בשלה דייה לטיפול ולכן ביקשה דחייה לפרק זמן של 3 חודשים לצורך בדיקת התאמתו לטיפול בשלב זה של חייו.

תסקיר מיום 28.03.17:

קצינת המבחן מציינת בראשית דבריה, כי הנאשם שיתף פעולה באופן מלא עם שירות המבחן, לכל אורך תקופת הדחייה. לדבריו יחסיו עם המתלוננת נסובים כיום רק סביב הטיפול בילדיהם המשותפים והוא שומר על קשר עם בנותיו ומעביר אליהם את תשלומי המזונות באופן סדיר.

הנאשם הביע מוטיבציה ממשית להשתלב בטיפול בנושא שליטה על כעסים על מנת לרכוש כלים להתמודדות בונה במצבי תסכול ולחץ ובניית מערכת זוגית בריאה. קצינת המבחן התרשמה כי טיפול זה יכול לתרום לנאשם ולאור זאת היא המליצה על העמדת הנאשם בצו מבחן למשך שנה, במהלכה ישולב הנאשם בקבוצה טיפולית לגברים דוברי ערבית אשר נהגו באלימות כלפי בנות זוגם. בנוסף המליצה קצינת המבחן להטיל על הנאשם מאסר על תנאי (ולא מאסר בפועל, כפי שהובהר בתסקיר המשלים מיום 6.11.17) ופיצוי למתלוננת.

3.     טיעוני ב"כ הצדדים לעונש:

טיעוני ב"כ המאשימה:

ב"כ המאשימה ציינה, כי מדובר במסכת אירועי אלימות במשפחה שנמשכה על פני כשנה. בכל אותה תקופה מנע הנאשם מהמתלוננת להגיע ולספר את שעובר עליה. היא הוסיפה וציינה כי המתלוננת חיה באווירה של טרור ופחד והתלונה במשטרה דרשה ממנה אומץ רב. ב"כ המאשימה מציינת את הערך המוגן בו פגע הנאשם: שמירה על בטחונה, כבודה ושלמות גופה של האישה בתא המשפחתי. לדבריה על בית המשפט להעביר מסר ברור לנאשם ולשכמותו, בדמות ענישה מחמירה.

ב"כ המאשימה מוסיפה ומפנה לתסקיר שירות המבחן מיום 20.12.16 ממנו עולה כי הנאשם מתקשה להתמודד במצבי משבר ובמצבים בהם הוא נמצא במצבי לחץ ותסכול, הוא מגיב באלימות.

5

לדברי ב"כ המאשימה, הנאשם נמצא רק בתחילתו של ההליך הטיפולי כפי שעולה מהבהרת שירות המבחן מיום 6.11.17, לכן יש לקבוע את מתחם העונש בין מס' חודשי מאסר בפועל לבין 18 חודשי מאסר בפועל, אולם לאור ההסכמות בין הצדדים מסכימה ב"כ המאשימה להגביל את עצמה לעונש של 6 חודשי מאסר אשר ירוצו בעבודות שירות.

טיעוני ב"כ הנאשם:

ב"כ הנאשם מפנה לתסקיר השני שנערך לנאשם, בו מציינת קצינת המבחן את שיתוף הפעולה המלא של הנאשם עם שירות המבחן ואת השתתפותו בקבוצת הטיפול. לטענתו, ההליך הטיפולי מצוי כבר בסיומו ומנחה הקבוצה אומר שהנאשם מפיק תועלת רבה מההליך הטיפולי כפי שנכתב בתסקיר המשלים מיום 6.11.2017.

לעניין העבירות, מדובר בעבירות של איומים כלליים ולא דברים שהנאשם עצמו אמר שיעשה לה. בכל הנוגע לעברו הפלילי של הנאשם הרי שהוא נוגע לעבירות רכוש ולא לעבירות אלימות.

ב"כ הנאשם ציין את העובדה שהנאשם חזר להתגורר עם המתלוננת והם מנהלים יחדיו אורח חיים תקין. הנאשם לא חזר על שום איום או עבירת אלימות כלפי המתלוננת, דבר המעיד לדבריו על כך שמדובר במעידה חד פעמית. הוא אף קיבל על עצמו אחריות מלאה על העבירות והביע חרטה.

ב"כ הנאשם ביקש לכבד את המלצת שירות המבחן ולהטיל על הנאשם צו מבחן למשך שנה, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת.

דברי הנאשם:

הנאשם הודה שעשה טעות והבטיח שמה שקרה לא יקרה שוב, הוא ציין את העובדה שחזר לגור יחד עם המתלוננת ואת הטיפול שעבר ביוזמת שירות המבחן, טיפול אשר גרם לו להבין טוב יותר את הדברים.

4.     חוות דעת הממונה:

בחוות הדעת של הממונה מיום 14.9.17, קובע הממונה כי הנאשם נמצא כשיר לעבודות שרות ללא כל מגבלה.

5.     מתחם העונש ההולם:

לשם קביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לעקרון ההלימה שנקבע בתיקון 113 לחוק העונשין, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

6

הערך החברתי שנפגע בעבירת האיומים הוא, ההגנה על תחושת הביטחון האישי של הפרט ושלוות נפשו. במקרה זה כשמדובר בבת זוגו של הנאשם, נפגע גם הערך החברתי של שמירה על בטחונה, כבודה ושלמות גופה של האישה בתא המשפחתי.

בית המשפט העליון עמד על חומרתן של עבירות אלימות בתוך המשפחה:

"תופעה זו של אלימות בתוך המשפחה הייתה לנגע שפשט בחברה, ויש לעוקרו על-ידי עונשים הולמים, למען ישמע ויראה המערער ולמען ישמעו ויראו עבריינים בכוח אחרים. בכגון דא יש להחמיר בדינו של הנאשם, הן מתוך הבעת שאט נפש והוקעת מעשיו והן מתוך מגמה של הרתעה. אכן, תגמול כנקמה אינו מידה בין מידות הענישה; אך כאשר מדובר בענישה על מעשה פשע חמור, כגון זה שלפנינו, יש שמצוי גם מצוי בדרכי הענישה ובמטרותיה, בין היתר, שיקול התגמול בתור הבעת סלידה ושאט נפש ממעשה העבירה, אשר מעוות את דמותה התרבותית הבסיסית של חברה אנושית..."

(ע"פ 2157/92 פדידה נ' מדינת ישראל, פ"ד מז(1) 81, 85 (1993))

מידת הפגיעה של הנאשם בערכים אלו הינה רבה, הנאשם חזר על מעשיו פעם אחר פעם והשמיע דברי איומים חמורים ביותר כלפי בת זוגו ב-4 הזדמנויות שונות, כפי שתואר בכתב האישום המתוקן.

מדיניות הענישה הקיימת נעה בין עונשי מאסר מותנים ועד ענישה משמעותית בפועל. (ראו והשוו: ת"פ (שלום י-ם) 31592-07-14 מדינת ישראל נ' פלוני(עציר); רע"פ 1293/08 קורניק נ' מדינת ישראל (25.6.2008); ת"פ (שלום י-ם) 43472-11-12 מדינת ישראל נ' פלוני (10.12.2014); ת"פ (שלום פ"ת) 4628-01-13 מדינת ישראל נ' פלוני - ע.ח. (9.4.2013); ת"פ (שלום ראשל"צ) 12042-04-10 מדינת ישראל נ' וקסלנדר (19.1.2012); ת"פ (שלום ראשל"צ) 9067-10-10 מדינת ישראל נ' כהן ( 12.1.2012)).

לאור כל זאת מצאתי כי מתחם העונש ההולם הוא בין מאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שרות לבין 12 חודשי מאסר בפועל. לא מצאתי כי קיימות נסיבות מיוחדות בגינן ניתן לסטות מהמתחם האמור.

6.     העונש המתאים:

7

בבואי לגזור את עונשו של הנאשם, יש לשקול גם את הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה. לזכותו של הנאשם יש לציין, בין היתר, את העובדה כי הנאשם הורשע ע"פ הודאתו ובכך חסך מבית המשפט את הצורך בניהול הליך ארוך ומייגע וכן את חרטתו של הנאשם וקבלת האחריות על מעשיו, לכך יש להוסיף את השתלבותו בתוכנית הטיפול אליה הופנה ע"י שירות המבחן. מנגד, לחובת הנאשם יש לציין את העובדה שהינו בעל עבר פלילי קודם בגין עבירה של גניבת רכב וכי מדובר ב-4 אישומים חמורים של איומים שאין להקל ראש בביצועם.

ער אני לכך כי המלצת שירות המבחן הינה לענישה מותנית בלבד בנוסף לצו מבחן ופיצוי למתלוננת. עם זאת, לא ראיתי לנכון לקבל המלצה זו לנוכח מתחם הענישה האמור לעיל.

אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1.     3 חודשי מאסר אותם ירצה הנאשם בעבודות שירות בבית אליסיה עידן העמותה לשירותים קהילתיים ולקשישים י-ם. תחילת ביצוע ביום 10.12.2017. הנאשם יתייצב במועד זה בשעה 8:00 ביחידת עבודות שירות ליד כלא אשל באר שבע, אוטובוס קו מס' 46.

2.     מאסר על תנאי למשך 6 חודשים והנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מהיום על העבירה בה הורשע.

3.     ניתן צו מבחן למשך שנה אחת. הנאשם מצווה להיות בקשר עם שירות המבחן, אשר ידווח על התנהגות חריגה בתקופת המבחן.

4.     בנסיבות העניין לא ראיתי לנכון להורות על פיצוי למתלוננת.

העתק ישלח לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.

הודע על זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, ח' כסלו תשע"ח, 26 נובמבר 2017, במעמד ב"כ המאשימה עו"ד עינת מירז, הנאשם וב"כ ניר לוי.