ת"פ 16111/12/15 – מדינת ישראל נגד א.נ.
בית משפט השלום בירושלים |
|
ת"פ 16111-12-15 מדינת ישראל נ' נ' (אחר/נוסף)
|
|
1
בפני |
כבוד השופט איתן קורנהאוזר
|
|
בעניין: |
מדינת ישראל
|
|
|
|
|
|
נגד
|
|
|
א.נ. (אחר/נוסף)
|
|
|
|
החלטה וגמר דין |
2
כללי
1. הנאשם הודה
והורשע בכתב אישום מתוקן, בשתי עבירות תקיפת בת זוג, לפי סעיף
הנאשם ואשתו (להלן: "המתלוננת"), נשואים מזה 22 שנים. בתאריך 3.12.15, עברה המתלוננת ניתוח בחזה, ובעקבות כך היו לה תפרים. בתאריך 4.12.15, התווכחו הנאשם והמתלוננת ויכוח על רקע כספי. במהלך הויכוח קם הנאשם מכיסאו, דחף את המתלוננת מחוץ לחדר, ולאחר שהמתלוננת צעקה - בעט בה הנאשם בישבנה.
באירוע אחר שהתרחש בחודש יולי 2015, במהלך ויכוח בין הנאשם לבין המתלוננת, קרע הנאשם את החלוק אותו לבשה והיכה אותה בחוזקה בכך שדחף אותה בידיו, זאת בנוכחות בתם הקטינה.
תסקיר שירות המבחן
2. שרות המבחן ערך מספר תסקירים בעניינו של הנאשם. מדובר בנאשם בן 50, ללא כל עבר פלילי, אשר עלה ארצה עם משפחתו מרוסיה לפני כ-15 שנים, ועובד כמהנדס אלקטרוניקה. הנאשם נקט באלימות כנגד המתלוננת לאורך שנים. שרות המבחן התרשם כי הנאשם סובל מניתוק רגשי וקושי בהבעת אמפתיה כלפי המתלוננת. לצד זאת, מדובר באדם בעל דפוסי חשיבה והתנהגות תקינים, אינו מעורב בפלילים, אשר ההליכים המשפטיים ותקופת מעצרו גרמו לו לזעזוע קשה והפנמת בעייתיות התנהלותו. לאורך מספר חודשים, שולב הנאשם בהליך טיפולי בשרות המבחן, תוך הקלה הדרגתית בתנאי שחרורו, כאשר לאחרונה התקיימו מפגשים טיפוליים שכללו את הנאשם והמתלוננת, אשר מעוניינת בהמשך חייהם המשותפים. שרות המבחן ציין כי יש צורך בהמשך טיפול זוגי, ולשם כך נעשה מאמץ לאתר מטפל מתאים. לאור התרשמותו מהתגייסות שני בני הזוג להליך השיקומי, אורח חייו הנורמטיבי בדרך כלל של הנאשם, וההערכה כי ההליך המשפטי בעל השפעה הרתעתית עבור הנאשם, המליץ שרות המבחן להימנע מהרשעתו. שרות המבחן ציין כי הרשעה עלולה להביא לפיטורי הנאשם, אשר יתקשה למצוא עבודה הולמת בגילו. לצד ההמלצה להימנע מהרשעה, המליץ שרות המבחן להטיל על הנאשם צו מבחן וביצוע של"צ בהיקף של 150 שעות.
טיעוני הצדדים
3. המאשימה התייחסה לערכים המוגנים בעבירת אלימות במשפחה, וטענה כי מתחם הענישה בנסיבות מקרה זה נע מאסר מותנה למאסר קצר בעבודות שרות. על אף הפגיעה התעסוקתית האפשרית, לאור סוג העבירה וחומרתה, עתרה המאשימה שלא לבטל את ההרשעה, ולהטיל על הנאשם מאסר מותנה, של"צ וצו מבחן.
3
ב"כ הנאשם טענה כי בני הזוג נקלעו לקשיים על רקע קשיי קליטה בארץ, ועל רקע הליך הטיפולי חשוב כי בית המשפט יתמוך את המשך הדרך בעונש שלא יסב לנאשם נזק. ב"כ הנאשם היפנתה למכתב מהמעסיק, ממנו עולה כי הרשעה עלולה להביא לפיטוריו בשל אופי עבודתו, וכן תמכה את טיעוניה בפסיקה מתאימה. בנוסף, ציינה כי הנאשם היה עצור במשך חודש ימים. לפיכך, עתרה לאמץ את המלצת שרות המבחן.
בטרם נשמע גזר הדין, התייצבה המתלוננת בבית המשפט והעידה כי בני הזוג החלו בטיפול זוגי, וכן כי מעוניינים לשקם את היחסים ביניהם לאחר שנים בהן הקימו בית ומשפחה לתפארת.
הנאשם בעצמו הביע צער על מעשיו, והבטיח כי אלה לא ישובו.
אי הרשעה
4. על מנת לחרוג מהכלל לפיו נאשם שהודה בביצוע עבירה יורשע בדין, על הנאשם לעמוד בשני תנאים מצטברים, אליהם אתייחס להלן.
תסקיר שרות המבחן תיאר את השתלבותו החיובית של הנאשם במקום עבודה לאחר עלייתו ארצה, מקום בו הוא עובד עד היום כמהנדס. בשל גילו, ציין שרות המבחן כי ככל שיפוטר עקב הרשעתו, יתקשה הנאשם למצוא מקום עבודה ההולם את יכולותיו וצרכיו, באופן שיביא לפגיעה בו ובמשפחתו. כפי שפורט על ידי מעסיקו של הנאשם וכן על ידי שרות המבחן, הרשעה תביא לפיטוריו. מעסיקו של הנאשם הסביר, כי בשל קשרי עבודה עם גופיים בטחוניים, יאלץ לפטר את הנאשם (נ/2). המאשימה טענה כי התייחסות שרות המבחן לגבי רכיב זה, מתייחסת אך לשאלת הפגיעה התעסוקתית, ואולם אני סבור כי יש לראות את התמונה הכוללת: סוגיית תעסוקה בגילו של הנאשם, אשר עלה ארצה לפני כ-15 שנים אך עדיין סובל מקשיי שפה (ראו האמור בתסקיר האחרון), הינה משמעותית לגבי המשך שיקומו. יודגש, כי הנאשם ביצע כברת דרך בטיפול ושיתף פעולה באופן מלא, אולם בהחלט יש מקום להמשך טיפול ומעקב אחריו. אין ספק שפגיעה בדרך של איבוד מקום העבודה, עליו שמר הנאשם לאורך שנים, אף לאחר אירוע מוחי שעבר, תהווה פגיעה משמעותית בהמשך שיקומו.
4
לגבי סוג העבירה המאפשר את סיום ההליך ללא הרשעה, אני מוצא כי אין להתייחס לעבירה אך בהתאם להוראת החיקוק שבצידה, אלא יש להתייחס לנסיבות ביצועה. בית המשפט העליון קבע בעבר סיום הליך ללא הרשעה, אף בגין עבירות חמורות (ראו ע"פ 9090/00שניידרמן נ' מדינתישראל (22.2.2001), הדן בעבירותקשירתקשרלביצועפשעוהחזקתנשק, או רע"פ 658/01כהןוימין נ'מדינתישראל ,(11.10.2001) העוסק בנאשמיםשהורשעובעבירותקשירתקשרלביצועפשע, קבלתדברבמרמה,מסירתידיעהכוזבתוניסיוןקבלתדברבמרמהבנסיבותמחמירות).
בחינת נסיבות ביצוע העבירות בתיק הנדון, מעלה כי במקרה אחד דחף הנאשם את המתלוננת ובעט בישבנה, ואילו במקרה האחר דחף הנאשם את המתלוננת בידיו בנוכחות בתם הקטינה. יצוין כי למתלוננת לא נגרמו חבלות. אין להקל ראש בעבירות אלה, אולם הנסיבות שתוארו מציבות את שני המקרים ברף הנמוך של ביצוע העבירות. גם העובדה שאחד המקרים התרחש לאחר ניתוח שעברה המתלוננת, אינה הופכת כתב אישום זה לעבירות שאינן מאפשרות את סיום ההליך באי הרשעה. אוסיף ואציין כי התרשמתי מהמתלוננת היודעת לעמוד על שלה, מעוניינת בשיקום מערכת היחסים, ונוטלת חלק פעיל בהליך הטיפולי הזוגי.
איני סבור שסיום מקרה זה, בנסיבותיו שלעיל, יביא לידי פגיעה קשה באינטרס הציבורי.
יודגש, כי הכלל הוא שסיום הליך ללא הרשעה הינו בבחינת "חריג שבחריגים", אולם במקרה הנדון מדובר בשילוב בו ההרשעה תיצור פגיעה קשה בנאשם, העולה על התועלת לאינטרס הציבורי שבעצם ההרשעה.
שילוב כל האמור לעיל, עם התרשמות שרות המבחן מהשפעתם ההרתעתית של תקופת המעצר, משך כחודש ימים, ההליך המשפטי, הרקע הנורמטיבי הכללי, שיתוף הפעולה המלא של הנאשם בהליך הטיפולי וכן השתלבות המתלוננת בטיפול זוגי, מביאים לידי קביעה כי מקרה זה הינו אחד החריגים יוצאי הדופן, בהם ההליך יסתיים באי הרשעת הנאשם.
לפיכך, אני מורה על ביטול הרשעת הנאשם.
הנאשם יבצע של"צ בהיקף של 150 שעות, זאת בהתאם לתכנית שערך שרות המבחן.
ניתן בזאת צו מבחן למשך 18 חודשים.
בית המשפט הבהיר לנאשם כי ככל שלא יעמוד בתנאי אחד הצווים, יחודש הדיון ויגזר עונשו. הבהרה זו מוסברת לנאשם על ידי ב"כ.
שרות המבחן יעדכן לגבי התקדמות ההליך הטיפולי.
המזכירות תודיע לשרות המבחן.
5
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים, תוך 45 ימים מהיום.
ניתן היום ח'ח' אלול תשע"ו, 11 ספטמבר 2016, במעמד הצדדים.