ת"פ 16053/12/21 – מדינת ישראל נגד פאיד חדיד
1
בפני |
כבוד השופט שלמה בנג'ו
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל |
|
נגד
|
||
הנאשם |
פאיד חדיד (עציר) |
|
|
||
|
|
|
|
||
החלטה
|
החלטה בנוגע להעברת הקלטות הילדים לידי ההגנה.
המדינה מתנגדת לבקשה ומבהירה כי ההקלטות עומדות לרשות הסניגורית במשרדי התביעה באם תרצה להאזין להן.
הסניגורית עומדת על קבלת ההקלטות לידיה.
לאחר העיון, נמצא לדחות את הבקשה. להלן הטעמים לכך.
סעיף 5ב לחוק לתיקון דיני ראיות (הגנת ילדים), תשט"ו-1955 קובע כדלקמן:
"דרכי העיון בהקלטה (תיקון מס' 6) תש"ס-1999 (תיקון מס' 17) תשע"ז-2017
5ב. (א) הוראות סעיפים 74 ו-75 לחוק סדר הדין הפלילי יחולו על קלטת חקירה ועל תמליל, בשינויים אלה:
(1) התובע יעביר לידי הנאשם את התמליל;
(2) הנאשם זכאי להאזין לקלטת החקירה, לצפות בה, ולהשוות את תוכנה לאמור בתמליל;
2
(3) הנאשם אינו זכאי להעתיק את קלטת החקירה, להוציאה ממקום הימצאה הקבוע או לקבל לידיו את העתקה, אלא אם כן הורה בית משפט אחרת, מטעמים מיוחדים שיפרט; הורה בית משפט כאמור, חייב הנאשם להחזיר את קלטת החקירה וכל העתק שלה, וכן את התמליל, לתיק בית המשפט, בתום ההליך המשפטי, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר להחזרתם כאמור.
(ב) לענין סעיף זה, "הנאשם" - לרבות מי שפועל מטעמו כמפורט בסעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי."
לפי ההסדר הקבוע בחוק, הנאשם זכאי לקבל תמלילי הקלטות, להאזין להן ולצפות בהן, על מנת להשוות את הדברים הנשמעים לתמלול, אך הוא אינו זכאי לקבל לידיו את העתקי ההקלטות, אלא אם מתקיימים "טעמים מיוחדים".
ההסדר נועד לאזן בין זכותו של הנאשם למשפט הוגן לבין ההגנה על הקטין.
על רקע זה ערך המחוקק אבחנה בין עיון וההאזנה לקלטות ובהן חקירת הקטין, לבין העברת עותק מהן לנאשם. זכות העיון הוצרה, איפוא, ואופשרה רק במתחמי התביעה, כדי לשלול סיכון אפשרי של הפצת הקלטה חזותית או קולית של הקטין.
עם זאת, החוק הותיר פתח להעברת תיעוד קולי או חזותי לעיון הנאשם. פתח זה שמור למקרים בהם קיימים "טעמים מיוחדים".
הפסיקה הבהירה כי "טעמים מיוחדים" מתקיימים "...מקום שמדובר בהיקף חומר חריג, שבלא מסירתו לידי הנאשם, תקופח יכולתו להכין את משפטו, או כאשר צפייה בקלטות, לאור טיבן, אינה יכולה להתקיים, באופן ראוי במשרדי התביעה הכללית, מטעם כזה או אחר" (בש"פ 19/06 פלוני נ' מדינת ישראל (2006)).
3
יצוין, כי בבש"פ 19/06 הנזכר לעיל, נטען ע"י באי כוחו של הנאשם, כי עדות הקטינה היא "...הינה לב ליבו של ההליך ועל שאלת מהימנותה יקום או ייפול דבר." ועל כך השיב בית המשפט העליון, כי טעם זה אינו עולה לכדי "טעם מיוחד" כנדרש בחוק. הוטעם, כי הגבלת העיון במשרדי התביעה, אמנם מעיקה על נוחותם של באי כח הנאשמים, אך היא אינה עולה, כדי חשש לפגיעה בקיומו של משפט הוגן. גם העובדה כי עדותה של הקטינה הייתה מהותית מאוד להליך, לא נמצא כטעם מיוחד להעברת העתקי קלטות הקטינה לידי ההגנה (שם, בפסקה 13 להחלטה).
בנסיבות אלה, ובכל הנוגע לנדוננו, חוששני כי לא ניתן להיעתר לבקשת הסניגורית, ועל כן אני דוחה אותה.
הסניגורית רשאית להאזין לקלטות במשרדי התביעה ועל התביעה לאפשר לה זאת.
ניתנה היום, ט"ו אדר א' תשפ"ב, 16 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.
