ת"פ 15712/10/18 – אגף מס קניה ומע"מ – תל אביב נגד רם אברהם נחליאלי
בית משפט השלום בירושלים |
|
ת"פ 15712-10-18 אגף מס קניה ומע"מ - תל אביב נ' נחליאלי
|
|
1
בפני |
כבוד השופט ירון מינטקביץ
|
|
בעניין: |
אגף מס קניה ומע"מ - תל אביב ע"י עו"ד אסתי ששון ויונתן דובינסקי
|
|
|
|
המאשימה |
|
נגד
|
|
|
רם אברהם נחליאלי ע"י עו"ד רם נאור וזיו רוטמנש
|
|
|
|
הנאשם |
גזר דין |
רקע
הנאשם
הורשע, על פי הודאתו בהכנת פנקסי חשבונות כוזבים לפי
בין השנים 2013 ל- 2014 עסק הנאשם במתן שירותי הנהלת חשבונות. במהלך תקופה זו, טיפל הנאשם בין יתר לקוחותיו, הנהלת החשבונות של החברות מ.ט.ר. מסחר קמעונאי ומתן שירותים בע"מ (להלן: חברת מטר) וגלנדאואר אנרגיה תשנ"ט בע"מ (להלן: חברת גלנדאואר). הנאשם קיבל הוראותיו ביחס לשתי החברות הללו מאדם בשם מיכאל ענתבי (להלן: ענתבי), למרות שלא היה בעל מניות או מנהל.
2
בתקופה שבין חודש אפריל שנת 2013 ועד מרץ שנת 2014, כלל הנאשם בספרי שתי החברות כ- 270 חשבוניות כוזבות, שלכאורה הוצאו על ידי שלושה עוסקים שונים, ונחזו לשקף עסקאות בין אותם עוסקים ובין החברות מטר וגלנדאואר, אשר לא בוצעו בפועל, וזאת על מנת לאפשר לחברות להתחמק מתשלום מס ערך מוסף ומס הכנסה.
הנאשם כלל לאורך התקופה בספרי חברת מטר חשבוניות בסכום מצטבר של מעל 200 מיליון ש"ח, אשר סכום המע"מ הנובע מהן מעל 30 מיליון ש"ח. בספרי חברת גלנדאואר כלל הנאשם חשבוניות בסכום מצטבר של מעל 18 מיליון ש"ח, אשר סכום המע"מ הנובע מהן מעל 2.8 מיליון ש"ח. הנאשם ניכה את סכום המס הנובע מהחשבוניות הכוזבות מדו"חות המע"מ של החברות, וכן רשם את הסכומים הכלולים בהן כהוצאות שהוציאו החברות, כאילו שיקפו הוצאות אמת (לצורך דו"חות הרווח וההפסד למס הכנסה). את כל אלה עשה הנאשם, על מנת לאפשר לחברות להתחמק מתשלום מס ערך מוסף ומס הכנסה.
בנוסף, על פי הנחייתו של ענתבי ניכה הנאשם שלא כדין מדו"חות המע"מ של חברת גלדנאואר תשומות בסכום כולל של 8.9 מיליון ש"ח, מבלי שהיו נגדן חשבוניות.
במהלך התקופה האמורה הגיש הנאשם בהנחייתו של ענתבי 31 דו"חות כוזבים למע"מ בשמם של ספקי החשבוניות הפיקטיביות, באופן שיחזו כתואמים לחשבוניות הכוזבות אותן כלל בספרי החברות מטר וגלדנאואר. הנאשם פעל באופן זה למרות שלא שימש מנהל חשבונות של ספקי החשבוניות.
סך הכל פעל הנאשם במטרה לאפשר לחברות מטר וגלדנאואר להתחמק מתשלום מס ערך מוסף בסכום כולל של מעל 42 מיליון ש"ח ולהתחמק מתשלום מס על הכנסות בסכום כולל של מעל 186 מיליון ש"ח.
טיעוני הצדדים
המאשימה טענה, כי מכלול מעשיו של הנאשם מהווה מעשה עברייני אחד ובקשה לקבוע כי מתחם העונש ההולם את המעשים הוא מאסר, לתקופה של שש עד תשע שנים ועונשים נלווים. על מנת לבסס את המתחם, הפנתה המאשימה לסכום המס העצום שנגזל מקופת המדינה בשל מעשי הנאשם. לעניין חלקו של הנאשם נטען, כי גם אם לא היה עברין מרכזי, הוא היה "גלגל שיניים" במנגנון, וכי חלה עליו אחריות מוגברת, בהיותו שומר סף.
לאור הודאת הנאשם, נסיבותיו האישיות וחיסכון הזמן השיפוטי בקשה המאשימה למקמו ברף התחתון של המתחם.
3
עיקר טיעונו של ב"כ הנאשם התמקד בנסיבותיו האישיות, ובכללן מצבם הרפואי הלקוי של הנאשם ושל אשתו ומצבם הכלכלי הדחוק. בין היתר נטען, כי לשניים אין מקורות הכנסה זולת עבודתו של הנאשם, המשמש מפרנס יחידי, ואף אין להם כל רכוש או פנסיה.
ב"כ הנאשם הדגיש, כי הנאשם לא הפיק רווח כלכלי ישיר שנגזר מהיקף העבירות וכי חלקו התמצה במתן שירותי הנהלת חשבונות, תמורת שכר טרחה חודשי נמוך, לעבריין המרכזי שנמלט מהארץ. נטען, כי הנאשם לא יזם את ביצוע העבירות ולא ניהל אותן, אלא למעשה הצטרף לפעילותו של ענתבי מבלי שהיה מודע לאי החוקיות שבמעשיו, שהתגלה לו רק בהמשך. עוד נטען, כי חלקו של הנאשם פחות מחלקם של מעורבים אחרים בפרשה, אשר המאשימה בקשה לקבוע בעניינם מתחמי ענישה מקלים יותר.
ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בכך שהנאשם הודה מיד ובכך חסך זמן שיפוטי רב, וחרף זאת נגרם לו עינוי דין ממושך, שכן למרות שהפרשה נחשפה לפני למעלה מ-4 שנים האישום נגדו הוגש רק לאחרונה.
לאור זאת ביקש ב"כ הנאשם לקבוע, כי מתחם העונש ההולם את מעשיו הוא מאסר לתקופה שבין תשעה חודשים ועד שנתיים ולמקם הנאשם בתחתית המתחם לאור נסיבותיו האישיות.
ב"כ שני הצדדים הגישו פסיקה רבה לתמיכה בטיעוניהם, ובין היתר הפנו לעונשים שנגזרו על מעורבים אחרים בפרשה, אליהם אתייחס בהמשך.
מטעם ההגנה העידו הנאשם ואשתו:
אשת הנאשם התייחסה למצבה הרפואי המורכב, ולעזרה הרבה אותה מושיט לה הנאשם, והגישה מכתב שכתבה, לעניין מצבם של יתר בני המשפחה.
הנאשם הביע צער וחרטה על מעשיו, הדגיש את שיתוף הפעולה שלו עם רשויות החקירה ופירט אודות מצבו הרפואי והכלכלי וכן אודות מצבה הרפואי של רעייתו.
מתחם העונש
לאורך תקופה של כשנה פעל הנאשם, יחד עם אחרים, ובאופן שיטתי ועקבי כלל בספריהן של שתי חברות מאות חשבוניות כוזבות, אשר אין מאחוריהן דבר וניכה תשומות ללא כל מסמך, וזאת על מנת להתחמק מתשלום מסים בסכומי עתק: מעשיו של הנאשם הביאו להתחמקות מתשלום מס ערך מוסף בסכום כולל של מעל 42 מיליון ש"ח, ולהתחמקות מתשלום מס על הכנסות של כ- 186 מיליון ש"ח.
4
אמנם הנאשם לא היה העבריין העיקרי, אך בודאי שלא היה בשולי הפרשה כפי שנטען, וברור כי בתפקידו כמנהל החשבונות של שתי החברות, היתה לו תרומה משמעותית לביצוע המעשים. אמנם הנאשם לא היה "שומר סף", שכן מנהל חשבונות, בשונה מרואה חשבון, אינו נדרש לאמת דו"חות או לאשר את נכונותם, אלא רק לערוך אותם, אך גם לא היה דמות זוטרה, והגדרתו כ"גלגל שיניים" במנגנון העברייני אותו הפעיל ענתבי נראית הולמת.
אדגיש, כי הנאשם פעל בתוך מיזם עברייני מורכב, בו נטלו חלק מספר מעורבים. כעולה מעובדות האישום, תפקידו של הנאשם היה לנהל את ספרי החשבונות ולערוך את הדו"חות הכוזבים שהוגשו למע"מ מטעם החברות מטר וגלנדאואר, וכן מטעם ספקי החשבוניות הכוזבות (אשר כלל לא הוסמך על ידם להגיש בשמם דו"חות). בשים לב להיקף הכספי העצום של הפרשה, והשימוש במאות חשבוניות כוזבות, כמו גם הצורך להתאים את הדו"חות של החברות לדו"חות של ספקי החשבוניות הכוזבות, מדובר בתפקיד משמעותי ביותר, הנדרש להשלמת העבירות, והמחייב מיומנות והבנה חשבונאית.
לאור זאת, התקשיתי לקבל את הטיעון שהנאשם נקלע שלא בטובתו לביצוע העבירות תוך כדי מתן שירותי הנהלת חשבונות כשרים - הדבר אינו עולה מעובדות האישום ולא נתמך בכל ראיה, ואף אינו מתיישב עם העובדה שלצד השימוש בחשבוניות כוזבות הנאשם גם ניכה תשומות מע"מ ללא מסמך - התנהלות אשר מלמדת על מודעות מלאה לפליליות שבמעשים למן הרגע הראשון.
נתתי דעתי לטענה, כי הנאשם פעל כפי שפעל בעבור שכר טרחה חודשי של 1,500 ש"ח - אך התקשיתי לקבלה. אין לנתון זה אחיזה בעובדות האישום ולא הוצגה לו כל ראיה. מנגד אבהיר, כי אין טענה שהנאשם הרוויח סכומים הקרובים לסכומי המס שהושמטו במרמה. בשורה התחתונה, אין לדעת כמה הרוויח הנאשם כתוצאה מביצוע המעשים, שהרי אין דרכם של מפיצי חשבוניות כוזבות לנהל רישום אמת ביחס לאופן חלוקת הרווחים בינהם, או הוצאות שהוציאו במהלך פעילותם.
שני ערכים מוגנים נפגעו בשל מעשי הנאשם, ערך השוויון בנטל המס וערך הפגיעה בקופה הצבורית. המעשים גרעו מן הקופה הצבורית באופן ישיר מס ערך מוסף בסכום של מעל 42 מיליון ש"ח, וסכום נוסף שלא פורש בכתב האישום, המשקף את הקטנת רווחיהן של שתי החברות ב- 186 מיליון ש"ח. גם ללא נתונים מדויקים, ברור כי מדובר בנזק של מיליוני שקלים רבים נוספים, ודומה כי מיותר לומר שסכומי המס לא נגבו ומדובר בחוב אבוד.
מלבד חומרתן של העבירות ופגיעתן בערכים מוגנים חשובים, אלו עבירות אשר הפתוי לבצען גדול, בשל הרווחים העצומים שבצידן, וסיכויי גילויין והעמדת מבצעיהן לדין נמוכים. לפיכך שיקול מרכזי במדיניות ענישה הוא הצורך להרתיע נאשמים מבצוע עבירות דומות.
לענין הערכים המוגנים, ר' למשל 3641/06, צ'צ'קס נ' מדינת ישראל.
5
"בית-משפט זה חזר והדגיש לאורך השנים את החומרה שבה יש להתייחס לעבריינות כלכלית, ועבריינות מס בכלל זה, נוכח תוצאותיה ההרסניות למשק ולכלכלה ולמרקם החברתי, ונוכח פגיעתה הקשה בערך השוויון בנשיאת נטל חובות המס הנדרש לצורך מימון צרכיה של החברה ולפעילותן התקינה של הרשויות הציבוריות. העבריינות הכלכלית, ועבריינות המס בכללה, איננה מסתכמת אך בגריעת כספים מקופת המדינה. היא פוגעת בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שוויונית בעול הכספי הנדרש לסיפוק צורכי החברה, ובתשתית האמון הנדרשת בין הציבור לבין השלטון האחראי לאכיפה שוויונית של גביית המס - פגיעה הנעשית לרוב באמצעי מירמה מתוחכמים, קשים לאיתור."
לעתים רבות מתיחסת החברה בסלחנות לעברייני מסים, כאילו אין במעשיהם חומרה או פסול מוסרי או ערכי - ולא היא. המנעות תשלום מסים חותרת תחת ערכים חברתיים בסיסיים של שוויון בנשיאה בנטל ומכל בחינה שקולה לשליחת יד לקופת הציבור. משכך, נקודת המוצא היא, כי יש לראות את עבריין המסים ככל עבריין אחר שולח ידו ברכוש חברו - בהבדל שסיכויי תפיסתו של עבריין המסים נמוכים יותר ורווחיו לרוב גבוהים יותר מאלו של גנב "רגיל", והוא אף אינו משלם את מחיר ההוקעה החברתית אותו משלם עבריין רכוש אחר. לפיכך, על מדיניות הענישה לתת גם ביטוי לקלון שבעבירות מסים ולכך שאין הבדל בין מי שמתחמק מתשלום מס אמת ובין מי ששולח יד לרכוש חברו.
ר' בהקשר זה רע"פ 7135/10 חן נ' מדינת ישראל, בפסקה יא':
"יש המתפתים לראות עבירות מס, שאין הנגזל האינדיבידואלי בהן ניצב לנגד העיניים והרי הוא הציבור כולו, 'חסר הפנים' כביכול - במבט מקל. לא ולא. אדרבה, בית משפט זה, עוד משכבר הימים, ראה אותן בחומרה וקבע 'כמדיניות רצויה, שלא לאפשר ריצוי עונש מאסר בעבודות שירות כשהמדובר בעבירות פיסקליות' (ע"פ 4097/90 בוירסקי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] מיסים ה(1); שציטטה המשיבה). אכן, רבים מעברייני המס הם אנשים שייראו כנורמטיביים ביסודם, אשר לא ישלחו יד לכיס הזולת - אך אינם נרתעים משליחת יד לכיס הציבורי. לכך מחיר בענישה" (ראו בנוסף: רע"פ 74/13 חלידו נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (17.4.2013); רע"פ 7790/13 חיים נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (20.11.2013); רע"פ 5358/12 שוקרון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (10.7.2012)).
פסיקה עקבית קובעת, כי בעבירות מסים יש להחמיר עם העבריינים לשם הרתעה, בשל הקלות שבביצוע העבירות והקושי לאתר מבצעיהן. בפסיקה ניתן דגש על הערך החברתי העומד בבסיס החובה לשלם מסים ולשאת בנטל הכללי ועל הפגיעה החברתית והכלכלית הנגרמות כתוצאה מהן. כן נפסק לא אחת, כי לנסיבותיו האישיות של העבריין יש משקל נמוך. ר' למשל רע"פ 7964/13, יוחנן רבינשטיין נ' מדינת ישראל (פסקה 9):
6
חומרתן של עבירות המס נעוצה בפגיעתן הקשה בערך השוויון, העומד ביסוד חובת תשלום המס. ההתחמקות הבלתי חוקית מתשלום מס אמת, מגדילה את עול המס המוטל על אזרחי המדינה, והיא פוגעת בקופה הציבורית. אין צריך לומר, כי באותה שעה, המתחמק ממס נהנה משירותיה של המדינה, הממומנים מכיסיהם של אזרחים שומרי חוק. חומרה זו היא שהביאה למדיניות ענישה מחמירה הנלווית לעבירות המס, ובמסגרתה יש לבכר את האינטרס הציבורי על פני שיקולים הנוגעים לנסיבותיו האישיות של המבקש ולקשייו הכלכליים. ככלל, הרשעה בעבירות מס תגרור אחריה הטלת עונש מאסר מאחורי סורג ובריח לצד הטלתו של קנס כספי, אשר נועד לפגוע בכדאיות הכלכלית של ביצוע העבירות.
וכן ר' רע"פ 3446/18, רע"פ 5060/04, הגואל, רע"פ 4791/08, כהן, רע"פ 7450/09, רע"פ 2843/11, אבו עיד, עפ"ג 2444-03-11, ג'בר, רע"פ 7790/13, חיים, רע"פ 1866/14, אופיר זקן, רע"פ 5064/14, רבחי נתשה נ' מדינת ישראל, רע"פ 2259/16, חנוכייב, עפ"ג 19411-05-18, אבו עוואד ופסיקה דומה רבה.
מעורבים אחרים בפרשה
במסגרת הטיעונים לעונש, הוגשו גזרי דינם של מעורבים אחרים בפרשה:
ת"פ 16449-02-15, אלכס חביב ואשרף חמידאן: בתיק זה נדון עניינם של שני מנהלי חברות אשר השתמשו בחשבוניות כוזבות שהוצאו על ידי החברות גלנדאואר ומטר, על מנת לנכות מדו"חות החברות מס ערך מוסף שלא כדין וכללו את החשבוניות הכוזבות בספרי החברה, על מנת להקטין את הכנסותיהן החייבות.
הנאשם הראשון, הירש, הורשע בכך שניכה באמצעות חשבוניות כוזבות מס ערך מוסף בסכום כולל של מעל שבעה מיליון ש"ח, כלל בספרי החברה הוצאות כוזבות בסכום של 47 מיליון ש"ח ועבר עבירות הלבנות הון בסכום כולל של 44 מיליון ש"ח. על נאשם זה נגזר במסגרת הסדר טיעון עונש של שש שנות מאסר.
הנאשם השני, חמידאן, הורשע בכך שניכה באמצעות חשבוניות כוזבות מס ערך מוסף בסכום כולל של 10 מיליון ש"ח וכלל את החשבוניות הכוזבות בספרי החברה, על מנת להקטין את הכנסותיה החייבות ב- 65 מיליון ש"ח. נקבע, כי מתחם העונש ההולם הוא מאסר, לתקופה שבין 36 ל- 60 חודשים ונגזרו על הנאשם 45 חודשי מאסר וקנס בגובה 151,000 ש"ח.
ת"פ 47436-03-16, אלג'רושי: בתיק זה נדון מי שהיה המנהל הרשום של אחת החברות בת"פ 16449-02-15 (החברה שנוהלה בפועל על ידי הירש). על נאשם זה נגזר בהסדר טיעון עונש של שנת מאסר, בנימוק שאחריותו נבעה מהיותו מנהל רשום של החברה.
7
ת"פ 35256-08-16, אברהם דינו: בתיק זה נדון עניינו של נאשם שהפיץ בעבור ענתבי חשבוניות פיקטיביות של החברות מטר וגלנדאואר, בסכום כולל של מעל 28 מיליון ש"ח, אשר סכום המע"מ הוא מעל 4 מיליון ש"ח, וכן סייע לעבירות הלבנת הון קשורות. נגזר על הנאשם עונש של 28 חודשי מאסר (וכן עונש מצטבר נוסף בשל תיק אותו צירף).
ת"פ 6912-11-15, נחמני: בתיק זה נדון עניינו של נותן שירותי מטבע (צ'יינג') שעבר עבירות הלבנת הון, שנועדו לאפשר לחברות מטר וגולדנאואר להסתיר קשר שלהן לפעולות בהמחאות בהיקף של 45 מיליון ש"ח. נאשם זה נדון לעונש של ששה חודשי מאסר בעבודות שירות.
בקביעת מתחם העונש, יש לבטא את סכומי הכסף העצומים שנגזלו מהקופה הציבורית בשל מעשיו של הנאשם ואת חלקו המשמעותי בפרשה. מנגד, יש להביא בחשבון את העובדה שהנאשם לא היה יוזם הפרשה, אלא פעל על פי הוראותיו של ענתבי, אשר נמלט לחו"ל.
לאור אלה, מתחם העונש ההולם את מעשיו של הנאשם הוא מאסר, לתקופה שבין ארבע שנים ועד שמונה שנים.
נתונים שאינם קשורים לעבירה
הנאשם יליד 1949. נשוי, אבל לילדים וסב לנכדים. מנהל חשבונות במקצועו.
לחובת הנאשם הרשעות קודמות:
בשנים
1993 ו- 2001 הורשע בעבירות על
בשנת 2002 הורשע בשתי עבירות זיוף ונדון בגינן לחצי שנה מאסר בעבודות שירות.
חומר רפואי שהוגש מלמד כי הנאשם ואשתו סובלים מבעיות בריאות שונות. לא ארחיב בעניין זה בגזר הדין, מטעמי שמירה על פרטיותם וכבודם, אך הנתונים עמדו לנגד עיני.
מטיעוני ב"כ הנאשם עלה, כי מצבו הכלכלי של הנאשם אינו טוב, וכי לא צבר רכוש ואין לו מקור הכנסה, זולת עבודתו. עם זאת, טיעון זה לא נתמך בראיות וקשה לתת לו משקל.
עוד עלה, כי הנאשם שירת שירות קרבי בצבא, וכיום הוא מעסיק עובד שכיר הסובל ממוגבלות, אשר גם לגביה לא ארחיב על מנת שלא לפגוע בפרטיותו.
דיון והכרעה
כמעט כל שיקולי הענישה פועלים לזכותו של הנאשם: מדובר באדם מבוגר, אשר קיבל אחריות למעשיו והביע עליהם חרטה. לאור היקפו של התיק, קבלת האחריות הביאה לחסכון ניכר בזמן שיפוטי.
כמו כן, מצבו הרפואי של הנאשם אינו טוב, ורעייתו סובלת מבעיה רפואית מורכבת.
8
נתתי
דעתי להרשעותיו הקודמות של הנאשם. לאור חלוף הזמן הניכר מאז ביצוע אותן עבירות,
משקלן של הרשעות אלו נמוך. עם זאת, לא אתעלם מכך שהנאשם הורשע בעבירות על
סכומי המס שנגזלו מקופת המדינה בפרשה זו לא הושבו, ומדובר בחוב אבוד. נתון זה על דרך הכלל מהווה נתון מחמיר, שהרי פסיקה עניפה קובעת כי הבעת חרטה וקבלת אחריות של עבריין מסים אמורות לקבל ביטוי בהסרת המחדלים. עם זאת, בנסיבותיו המיוחדות של מקרה זה, בו אין טענה כי הנאשם נהנה במישרין מפירות העבירה ואילו המבצע העיקרי נמלט לחו"ל, לא אזקוף לחובת הנאשם את אי הסרת המחדלים. אציין בהקשר זה, כי גם המאשימה בקשה להשית על הנאשם עונש הנמצא בצידו הנמוך של המתחם, חרף אי הסרת המחדלים.
לאור כל אלה, אאמץ את עמדת המאשימה ואטיל על הנאשם עונש בצידו התחתון של המתחם, אך לא אחרוג ממנו.
אמנם לא בלב קל יטיל בית משפט מאסר ממושך על אדם בן שבעים, אשר אין ספק כי עונש מאסר יהיה לו קשה יותר מאשר לאדם צעיר ובריא, ויפגע בו ובמשפחתו פגיעה משמעותית - במיוחד לאור מצבה הרפואי של אשתו. עם זאת, אין הנתונים שלפני מצדיקים חריגה ממתחם העונש ההולם אותו קבעתי, לא מטעמי שיקומו של הנאשם ולא מטעם מיוחד אחר ואין מנוס מלהשית על הנאשם עונש ההולם את חומרת מעשיו, חרף נתוניו האישיים. ר' בהקשר זה רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל:
"בית משפט זה כבר קבע, לא אחת, כי עבירות המס מתאפיינות בחומרה יתרה נוכח פגיעתן הישירה- בקופה הציבורית, והעקיפה- בכיסו של כל אזרח, ולאור חתירתן תחת ערך השוויון בנשיאת נטל המס [...]לאור הלכה זו הותוותה בפסיקה מדיניות הענישה, לפיה יש לגזור את דינם של עברייני המס תוך מתן הבכורה לשיקולי ההרתעה, ולהעדיפם על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם".
לפיכך גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. ארבע שנים מאסר בפועל. תחילת ריצוי העונש ביום 27.10.19. מהמאסר ינוכו ימי מעצרו של הנאשם מיום 14.1.15 עד 29.1.15.
ב.
שמונה חודשי מאסר, בו לא יישא אלא אם יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר
עבירה על
ג.
ארבעה חודשי מאסר, בו לא יישא אלא אם יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר
עבירה על
ד. קנס בסך 50,000 ש"ח או חצי שנה מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד יום 1.10.19.
9
הנאשם יתאם כניסתו למאסר עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר בטלפונים 08-9787377 או 08-9787336. ככל שלא יקבל הנאשם הנחיה אחרת, עליו להתייצב עד השעה 9:00 במתקן המעצר בכלא ניצן ברמלה עם תעודה מזהה והעתק גזר הדין.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום.
ניתן היום, כ"ח אייר תשע"ט, 02 יוני 2019, במעמד הצדדים.
