1

2

1.       הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"), ובעבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד לפי סעיף 423 לחוק. ואלה המעשים: בהתאם לכתב האישום, הנאשם שימש כמזכיר בתלמוד תורה השייך לעמותת בני ובנות ציון, בשנים 2004 - 2009. בין השנים 2009 ועד 2010, שימש הנאשם כעוזרו של מנהל החשבונות בעמותה והיה איש הקשר בין העמותה לספקים השונים. במסגרת זו היה מעביר לאישורו של מנהל החשבונות חשבוניות הספקים, לאישור תשלום, ובהתאם, הנאשם היה מנפיק שקים על פי הסכומים הנקובים בחשבוניות המאושרות ומעבירם לחתימת מנהל העמותה. במסגרת זו, הנאשם מעל בכספי העמותה, תוך שזייף מסמכים שונים, בהיקף של לפחות 1,350,000 ₪. בין היתר, הנאשם דיווח בכזב, על חובות שנוצרו כלפי ספקים אשר בפועל לא סיפקו שירות או תמורה ויצר העתקי חשבוניות עליהן ביצע מחיקות ושינויים כדי להתאימן לדיווחי הכזב כל זאת על מנת ליצור חובות פקטיביים, ובהמשך הונפקו על ידי הנאשם שקים עליהם חתם מורשה החתימה. בהמשך, הנאשם זייף על גב השקים את חתימת הספקים ונטל התמורה לטובתו.

2.       הנאשם הנו כבן 61, ואין בעברו הרשעות קודמות.

3.       בנוגע עם הנאשם התקבל תסקיר שירות מבחן. מהתסקיר עולה כי הנאשם נשוי, אב למשפחה. התסקיר מתייחס ליחסים בתוך המשפחה. שירות המבחן ציין כי הנאשם ניהל אורח חיים נורמטיבי ומתפקד, והשתדל לקחת אחריות על התפקידים אותם מילא. בשנים האחרונות מעמדו בביתו כאב וכמפרנס התערער. שירות המבחן המליץ על מאסר בפועל לתקופה קצרה, ככל הניתן.

4.       הצדדים, במסגרת הסדר הטיעון, הסכימו כי המאשימה תעתור לעונש של 12 חודשי מאסר, קנס ופיצוי למתלוננים והנאשם יהיה חופשי בטיעוניו.

3

5.       ב"כ המאשימה טען כי המעשים לוו בתחכום ובמרמה, בנסיבות מחמירות. הערכים שנפגעו הנם פגיעה ברכושו של האחר, כאשר נגזלו מהעמותה כספים שנועדה למען הילדים שלמדו במוסדות החינוך, דהיינו מדובר בפגיעה ממונית ופגיעה ערכית. מדובר בסכומים מאוד גבוהים שנגנבו. הנאשם הפר את האמון שניתן בו וניצל את מעמדו, והעונש הנכון הוא 12 חודשי מאסר בפועל, וזאת לא כגבול עליון, אלא כעונש הראוי. המאשימה לא הציבה מתחמי ענישה, שכן לטענתה, העונש הראוי במקרים מסוג זה הנו חמור יותר, אולם עקב חלוף הזמן והקשיים הראייתיים, העונש המבוקש הוא העונש הראוי. באה הפנייה לפסיקה התומכת בעמדתה של המאשימה. נטען כי אין נסיבות אישיות מקלות, והנאשם לא החזיר מאומה מהכספים שלקח.

6.       בא כוח הנאשם הפנה לכך שהנאשם הודה, הנו נטול הרשעות קודמות, הפנה למפורט בתסקיר שירות המבחן, באשר למאמצי הנאשם ואשתו להביא ילדים לעולם. נטען כי הנאשם לא שולב בקבוצה טיפולית, על אף שהיה נכון לכך. הנאשם, כך נטען, ניהל אורח חיים נורמטיבי וההליך המשפטי חידד את גבולות המותר והאסור ושימש כגורם מרתיע מאוד. הנאשם, בניגוד למה שהתרשם שירות המבחן, מקבל אחריות מלאה. כמו כן נטען כי הנאשם ורעייתו נמצאים בהליכי פשיטת רגל והם עומדים לאבד את דירתם במסגרת זו (הוגש מסמך בנוגע עם כך). על כן, הכספים שנלקחו מהעמותה יושבו במסגרת הליכי הכינוס. באה הפנייה לחלוף הזמן, לכך שהיה שיהוי ממושך בהגשת כתב האישום, והסנגור הפנה להחלטות בעניינים אחרים שניתן ללמוד מהן על כך שהענישה ראויה להיות מקלה עם הנאשם (הסנגור הפנה להחלטות רבות בעניינים כלכליים דומים ולעונש שנגזרו שם, לרבות לעניין השיהוי). נטען כי משליחת הנאשם למאסר של ממש, לא תצמח לנאשם ולחברה כל תועלת, ועל כן העונש הראוי הוא עונש צופה פני העתיד, לחלופין, מאסר בעבודות שירות. כמו כן באה בקשה לקבל חוות דעת פסיכולוגית בעניינו של הנאשם. בהקשר זה הוגשה בקשה נפרדת עובר לטיעונים לעונש.

4

7.       הנאשם הוסיף ואמר כי קיבל אחריות מלאה, מאז חשיפת הפרשה חייו אינם חיים, מתקיימים כנגדו וכנגד רעייתו הליכי פשיטת רגל לאור התביעה שהוגשה ע"י העמותה. לאור גילו והעדר השכלתו הוא מתקשה למצוא עבודה, והוא ביקש התחשבות במצבו.

          דיון ומסקנות

8.       לזכות הנאשם נתונים לקולה ,בהם גילו, עברו הנקי והודאתו. יחד עם זאת, הנתונים לחומרה הנם בעלי משקל רב: מדובר במעשים שנעשו לאחר תכנון ומחשבה תחילה. כאמור, הסכום הכולל שנלקח עלה על 1,350,000 ₪. הנאשם קיבל סכום זה באמצעות 278 שקים (נספח ג' לכתב האישום), כאשר מועדי השקים משתרעים על התקופה מסוף 2008 ועד סוף 2009. רשימת "הספקים" הנה מגוונת. הנאשם ביצע מעשיו לאחר שגילה יכולת תחכום והטעיית הממונים עליו שנתנו בו אמון רב. מעשיו רחוקים מאוד מלהיקרא מעידה חד פעמית. על אף שהיו לו אין ספור נקודות יציאה, הוא בחר להימנע מכך והוא דבק במעשיו. יש להוסיף כי הנאשם זייף חשבוניות, ובחלק מהמקרים הוא זייף שקים (נספח ב'). מדובר בארבעה שקים בסכום של למעלה מ - 20,000 ₪. כל אלה מביאים לכך שיש להטיל על הנאשם עונש ממשי, מוחשי, כאשר משקלם של השיקולים לקולה, יהיה בהם למתן את מידת עונשו.

9.       באשר לבקשה להפנות את הנאשם להערכה פסיכולוגית - דין בקשה זו להידחות, שכן לא באה כל תשתית ממנה עולה כי לנאשם בעיה כלשהי בתחום הנפשי.

10.     לאור האמור, אני גוזר על הנאשם כלהלן:

          א.      מאסר בפועל לתקופה של 11 חודשים בניכוי ימי מעצרו.

ב.      מאסר מותנה לתקופה של 5 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה מסוג פשע בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר.

5

ג.       נוכח ההליכים האזרחיים שמנהלת העמותה שעיקרם האפשרות להיפרע מדירת מגוריו של הנאשם, אין מקום לפיצוי לזכות העמותה.

זכות ערעור לבית משפט העליון בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, ט"ז אייר תשע"ח, 01 מאי 2018, במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.