1

            כתב האישום:

1.     הנאשם הורשע ביום 8/7/21 על פי הודאתו, ובמסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירה של תקיפת זקן הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 368ו(א), לחוק העונשין, תשל"ז - 1977. (להלן: "חוק העונשין").

2.     על פי הנטען בכתב האישום, ביום 23.12.16 בשעה 11:19 או בסמוך, כאשר חזרו המתלונן (יליד 1951) ואמו ילידת 1919 מחנות ביישוב מעלה אדומים, הבחינו ברכבו של הנאשם חוסם את רכבם.

3.     באותן הנסיבות, פנה המתלונן לנאשם וביקש ממנו מספר פעמים שיזיז את הרכב, הנאשם סירב לבקשתו וכאשר המתלונן עמד בדרכו, דחף הנאשם את המתלונן באמצעות ידיו.

4.     המתלונן דחף בחזרה את הנאשם, ורדף אחריו כ- 10 מטר ובעט בישבנו. בתגובה הנאשם היכה את המתלונן באגרופים וגרם לו חבלות בדמות שבר באמה, שפשופים בברך וסימן כחול באגודל רגל שמאל. הנאשם גם ניסה לבעוט ברגלי המתלונן ללא הצלחה.

            תסקיר שרות המבחן:

5.     בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר אביא מתוכנו בתמצית: הנאשם כבן 34, נשוי ואב לשניים עובד בתור עצמאי כמנקה ספות ושטיחים. הנאשם למד 10 שנים במסגרות לימוד פורמאליות ובהמשך לאור קשיים לימודיים וחברתיים עמם התמודד, עבר לבית ספר המיועד לנוער נושר, דרכו השתלב בעבודה בחברת "בזק" וזאת עד לגיוסו לצבא.

6.     בתסקיר שיתף הנאשם אודות משפחתו, קרבת היחסים בניהם, מצבו החברתי והשלכתם על נסיבות חייו. למרות המצב המורכב עמו התמודד, הנאשם התגייס לשרות צבאי ושירת משך כשנתיים כנהג, שלאחריהם שוחרר בעקבות בקשה שהגיש לסיום שירותו. בשנת 2014 נישא לבת זוגו. הנאשם תיאר מערכת יחסים זוגית תקינה ותומכת.

2

7.     בהתייחס לעבירה, נטל הנאשם אחריות על מעשיו וגילה הבנה מלאה לחומרתה. בשיחה עמו ביטא אכזבה עצמית מהתנהלותו, והביע בושה גדולה מהאופן בו פעל. הנאשם היה מודע לכך שהתנהל באופן בעייתי ופוגעני, וכי היה עליו לנהל את הקונפליקט בדרך של דיבור ושיח. כמו כן, ביטא אמפתיה כלפי המתלונן, והצליח להבין את השלכות מעשיו, וכיום עורך מאמצים רבים להימנע מכניסה למצבי כעס וקונפליקט.

8.     להערכת שירות המבחן, הנאשם אינו בעל דפוסים עבריינים מושרשים, וכי התנהגותו כפי שמתואר בכתב האישום אינה משקפת את אורח חייו. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מצליח לערוך בחינה מעמיקה אודות מעשיו והתנהלותו הפוגענית, תוך שלוקח עליהם אחריות, ומביע עליהם חרטה. כמו כן, התרשמו כי ההליך המשפטי המנוהל נגדו, לראשונה בחייו, מהווה עבורו גורם מרתיע ומלמד. כל אלו מהווים להערכתם גורמי סיכוי לשיקום ולהימנעות מעבירות חוזרות בעתיד. לצד זאת עומד שרות המבחן על גורמי הסיכון בהם: נסיבות חייו ומצבו הנפשי אשר השפיעו באופן מסוים על התנהלותו ותפקודו.

9.     שירות המבחן ממליץ, כחלק מהליך שיקומי לצד המחשת חומרת מעשי הנאשם והצבת גבול ברור להתנהלותו, עונש חינוכי-שיקומי בדמות 200 שעות של"צ לצד מאסר מותנה.

            טיעוני הצדדים:

10. המאשימה בטיעוניה הפנתה לכתב האישום, העבירה בה הורשע הנאשם, הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם במעשיו, וכן לפסיקה הנוהגת בנסיבות דומות. על פיה, יש לקבוע את המתחם החל ממאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר, לצד ענישה נלווית. עוד צוין, כי נוכח חלוף הזמן, העדר עבר פלילי, ואי פתיחת תיקים נוספים, יש למקם את הנאשם בתחתית המתחם, ולהטיל עליו 4 חודשי מאסר על דרך עבודות השירות, מאסר על תנאי, קנס, ופיצוי למתלונן.

11. הסניגור ציין בדבריו את התרשמותו של שירות המבחן מהנאשם, נטילת האחריות, וכן גילוי הבנה מצדו לחומרת מעשיו, לצד הבעת חרטה. עוד הוסיף, כי שירות המבחן התרשם מהנאשם כמי שמנהל מערכת חיים נורמטיבית, כאשר האמור בכתב האישום אינו משקף את אישיותו ודפוסי התנהגותו. צוין, כי שרות המבחן התרשם כי קיימת חשיבות בשמירה על המסגרת התעסוקתית של הנאשם, בשל מצבו המשפחתי והנפשי כחלק מהליך שיקומו, ועל כן יש לאמץ את המלצתם.

            מתחם הענישה ההולם:

12. במקרה דנן, פגע הנאשם בערכים המוגנים של זכותו של אדם לכבוד ולשלמות הגוף, שמירה על כבודם וביטחונם של קשישים וחסרי ישע והימנעות ממעשי אלימות כצורך בסיסי בחברה מתוקנת.

3

13. עיון בפסיקה מלמד, כי קיימת קשת רחבה של ענישה, המושפעת באופן ישיר מחומרת התקיפה. לרוב, כאשר המדובר במקרה תקיפה בודד, ממנו נגרמה חבלה שחומרתה נמוכה יחסית במדרג החומרה, נפסקו עונשי מאסר קצרים שרוצו על דרך עבודות שירות (ראו לדוגמה: ת"פ 15223-01-12 מדינת ישראל נ' שלום אברהמי (03.01.13) בו נגזרו 4 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות בגין נתינת מכת אגרוף לאדם בסופר, ות"פ 2069-06-12 מדינת ישראל נ' דמוזה (25.5.14) בו נגזרו על הנאשם 3 חודשי מאסר שירוצה בעבודות שירות בגין תקיפת קשיש אחר).

14. במקרה הנדון המדובר בעבירת תקיפה שגרמה חבלה לאדם כבן 65. הנאשם דחף תחילה את המתלונן בחזהו. בהמשך רדף המתלונן אחריו ובעט בישבנו של הנאשם. הנאשם בתגובה, הכה בחזהו של המתלונן, וניסה לבעוט ברגליו. כתוצאה מכך, נגרמה למתלונן חבלה בדמות שבר באמה, שפשופים בברך, וסימן כחול באגודל רגל שמאל. מובן שיש בגילו של קורבן העבירה כדי להשפיע על חומרת העונש שיקבע (ראו לדוגמה: ת"פ 27510-07-12 מדינת ישראל נ' אושנגי גדבנישוילי (26.05.13) ות"פ 37677-09-13 מדינת ישראל נ' אנאבל נוקי (11.12.14), ת"פ 15827-01-18 מדינת ישראל נ' מיכאל קורנט (06.10.19)).

15. סבורני, כי בנסיבות המקרה דנן מתחם הענישה ההולם הינו החל מצו של"צ ומאסר על תנאי ועד מאסר למשך 8 חודשים שיכול וירוצה על דרך עבודות השירות.

            גזירת העונש המתאים לנאשם:

16. בגזירת העונש המתאים לנאשם יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לנסיבות הבאות: הנאשם כבן 34, נשוי ואב ל-2 פעוטות. הנאשם הודה בבית משפט בעבירה שיחסה לו, וכן בשרות המבחן נטל אחריות מלאה על המעשה.

17. הנאשם נעדר עבר פלילי, ומאז האירוע חלפו כ- 6 שנים. מאז לא נפתחו כנגד הנאשם תיקים נוספים.

18. נתתי משקל להתרשמותו המקצועית של שרות המבחן, היותו של הנאשם בעל מערכת ערכים נורמטיבית, נסיבות חייו, ומאמציו הממוקדים כעת במשפחתו, לצד עמדת שרות המבחן כי יש לשמר את המסגרת התעסוקתית, כחלק מהליך שיקום.

19. סבורני, כי טעמים אלו מטים את הכף בעד אימוץ עמדת שרות המבחן, והימנעות מהטלת רכיב של מאסר, כפי שסבור שרות המבחן, אף לא בדרך של עבודות שירות.

20. אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.     200 שעות שירות לתועלת הציבור. שירות המבחן יגיש תוכנית של"צ בתוך 60 יום. לבקשת המאשימה, רכיב השל"צ יעוכב למשך 45 יום.

4

ב.     מאסר למשך שלושה חודשים וזאת על תנאי לתקופה של שנתיים שלא יעבור את העבירה בה הורשע.

ג.       פיצוי בסך 2000 ₪ לע"ת 5. הפיצוי יופקד במזכירות בית המשפט עד ליום 4.9.2022.

ד.      התחייבות בסך 2000 ₪ להימנע מביצוע העבירה בה הורשע בכתב האישום המתוקן וזאת למשך שנתיים מהיום. רשמתי לפניי את התחייבות הנאשם בע"פ.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

מזכירות בית המשפט תשלח העתק גזר דין לשירות המבחן.

ניתן היום, ט"ז אייר תשפ"ב, 17 מאי 2022, בנוכחות המאשימה, הנאשם ובא כוחו.