1

1.         לפני בקשת הנאשם לקבלת מסמכים ונתונים הכוללים נוהל הפעלת מערכת האיזוק האלקטרוני ובפרט - הפרק שעוסק בטיפול בתקלות, וכן דוחות שנערכו בעקבות תקלות שהיו במערכת האיזוק שהותקנה ביחס לנאשם והטיפול בהן. יצוין כי הבקשה שהוגשה על ידי הסנגור כללה רכיבים נוספים אך בישיבת יום 2.3.2016 הודיע הסנגור כי יתר מרכיבי הבקשה הוסדרו.

2.         עוד אעיר בפתח ההחלטה כי מלכתחילה הבקשה הוגשה על ידי הסנגור לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חסד"פ). בהחלטתי מיום 9.9.2015 קבעתי כי יש לראות בבקשה כהליך שנופל לגדר סעיף 108 לחסד"פ, וכך אדון בה. אעיר כי לדידי אין כל מניעה לכך כי הליך לפי סעיף 108 לחסד"פ ייערך לפני תחילת שמיעת הראיות.

2

3.         ברקע לבקשת הנאשם, כתב אישום המייחס לו ריבוי עבירות של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287 (א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בכתב האישום נטען כי ביום 17.5.2012 הוחלט על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים לשחרר את הנאשם למעצר בית בבית הוריו, בפיקוחם ובתוספת פיקוח אלקטרוני. כן נקבע כי על הנאשם להתייצב בתחנת המשטרה בכל ימות השבוע בטווח שעות שנקבע. בהמשך, נקבע כי תותר יציאת הנאשם ממעצר הבית בשעות מסוימות. עוד צוין בכתב האישום כי ביום 10.8.2014 נפטרה אמו של הנאשם אשר שמשה כמפקחת ואביו נותר מפקח יחיד. בכתב האישום נטען כי בין התאריכים 10.8.2014 עד 21.9.2014 הפר הנאשם את ההוראה החוקית בכך שנשאר בגפו ללא פיקוח אביו; ובין התאריכים 20.9.2014 עד 14.10.2014 שהה המפקח ברוסיה והנאשם נשאר בגפו ללא פיקוח אנושי. בנוסף, נטען בכתב האישום כי בעשרים ושש הזדמנויות נוספות הפר הנאשם את ההוראה החוקית במספר אופנים. חלק מן ההפרות היו בכך שבמועדים מסוימים לא שהה הנאשם במקום מעצר הבית; בחלק מהמקרים נטען כי הנאשם יצא את מקום מעצר הבית; ובחלק אחר יצא ממעצר הבית ללא ליווי ופיקוח. נטען כי באחד המקרים הרס הנאשם את האזיק האלקטרוני בכך שהפעיל עליו כח שגרם לשבירת האזיק, ובמקרה נוסף התקבלה התראה במערכת האיזוק האלקטרוני.

4.         בבקשה טען הסנגור כי בתקופה בה היה נתון הנאשם בפיקוח אלקטרוני הוחלפו מתקני האיזוק השונים מספר פעמים עקב תקלות. לשיטת הסנגור, קיים חשד כי התקלות במערכת האיזוק הן אלו שהביאו ליצירת הרושם המוטעה כאילו הופר מעצר הבית.

5.         בא כח המאשימה מתנגד לבקשה וטוען כי אין שום רלוונטיות לחומר המבוקש להגנת הנאשם. בא כח המאשימה הבהיר כי רק חלק מההפרות הנטענות מבוססות על התראות של מערכת האיזוק, בעוד שרוב ההפרות מבוססות על ראיות אחרות ולא רק על התראות שנתקבלו ממערכת האיזוק.

6.         לאחר ששמעתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה, תוך עריכת אבחנה בין הדוחות שנערכו בעקבות תקלות שהתגלו לבין נוהל תפעול מערכת האיזוק. להלן נימוקיי.

7.         גם אם אצא מתוך הנחה כי חלק הארי של ההפרות המיוחסות לנאשם, מבוסס על ראיות אחרות ולא על התראות שהתקבלו מן האיזוק (כגון שהמפקח היחיד שהה בחו"ל והנאשם נותר ללא פיקוח), עדיין נותר חלק מכתב האישום אשר מבוסס על התראות שהתקבלו מן האיזוק, ולנאשם הזכות לקבל מסמכים לגבי חלק זה של האישום, ככל שהם רלוונטיים להגנתו.

3

8.         עיקרו של דבר, המבחן הרלוונטי לבחינה הבקשה הוא שאלת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים להגנת הנאשם (בש"פ 9305/08 פלוני נ' בית ספר אל מאמוניה לבנות (פורסם בנבו, 3.12.2008); בש"פ 6521/09 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 7.9.2009); בש"פ9081/12 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 6.1.2013)). ביישום מבחן זה יש לנקוט גמישות מתוך הכרה בזכותו היסודית של הנאשם למשפט הוגן (בש"פ 4157/00 נמרודי נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(3) 625 (2000); בש"פ 3099/08 אברהמי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, (23.2.2009)). די בנגיעה עקיפה ואף מסופקת של ראיות השייכות באופן הגיוני לפריפריה של האישום כדי שתהיה הצדקה להעבירן להגנה (בש"פ 9322/99 מסארווה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד (1), 376 (2000)).

9.         ככל שהבקשה נוגעת לקבלת נהלי הפעלת מערכת האיזוק האלקטרוני, דינה להידחות. לא שוכענתי מה הרלוונטיות של נוהלי הפעלת מערכת האיזוק ובכלל זה נוהלי הטיפול בתקלות להגנת הנאשם, וכיצד הדבר יתרום להגנה. גם אם בנמצא נהלים כאלו, המדובר - כשמם כן הם - בנהלים כללים שאין בהם ללמד על המקרים הספציפיים הנטענים בהם השתבשה פעולת מערכת האיזוק או על המקרים בהם נשלחה התראה למוקד. מובן כי ככל שבמהלך שמיעת הראיות, יצליח הסנגור לבסס רלוונטיות - יעלה בקשתו שוב ואשוב ואשקול את העניין.

10.       שונים פני הדברים ככל שהבקשה מתייחסת לקבלת דוחות שנערכו בעקבות תקלות שהתגלו במערכת. לאור טענת הסנגור כי חלק מההפרות אינן אלא התראות שווא, יש חשיבות לעמוד על היקף התקלות שאירעו באיזוק, מה טיבן של התקלות והאם הייתה חפיפה בין גילוי התקלות והטיפול בהן לבין המקרים בהם נשלחו התראות שווא למוקד.

11.       לפיכך, אני מורה למאשימה לפנות למנהלת האיזוק ולקבל לידיה את כל הדוחות שנערכו בעקבות תקלות שנתגלו במערכת האיזוק האלקטרוני שהותקנה לנאשם. לאחר קבלתם יועברו הדוחות לסנגור - הכל תוך 45 ימים.

ככל שמנהלת האיזוק סבורה כי קיימת מניעה בדין להעביר את הדוחות או ככל שתבקש להעלות טענות בעניין - תהיה רשאית להעלות את טענותיה באמצעות המאשימה. במקרה זה - הדוחות יישארו בידי המאשימה עד מתן החלטה לגבי ההסתייגויות, ככל שתהיינה.

המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים.

4

ניתנה היום, כ"ח אדר א' תשע"ו, 08 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.