1

 

 

כללי

1.      הנאשם-1 (מכאן ואילך :"הנאשם") והנאשמת -2 (מכאן ואילך: "הנאשמת") הורשעו על פי הודאתו של הנאשם ובמסגרת הסדר טיעון ב-15 עבירות של ניכוי מס תשומות בלא שיש לגביו מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו - 1976 (להלן: "חוק מע"מ"), במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ.

 

2.      במסגרת הסדר הטיעון הוסכם שהנאשם יודה ויורשע בכתב אישום והטיעונים לעונש יידחו למשך 6 חודשים לצורך הסרת המחדלים, כך שהנאשם ישלם 100,000 ₪ לרשויות מע"מ על חשבון חובה של הנאשמת. אשר לעונש הוסכם שבכפוף להסרת המחדל תעתור המאשימה ל-9 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסך 10,000 ₪. מנגד יטען הנאשם למאסר בן 7 חודשים בעבודות שירות, מאסר על תנאי, וקנס אשר לגביו הוסכם שהנאשם יהיה רשאי לטעון לגובהו. על הנאשמת שאינה פעילה עוד הוסכם שיוטל קנס סמלי בן שקל אחד.

 

3.      ביום 12.10.2021 שילם הנאשם סך של 100,000 ₪ כפי שהתחייב בהסדר הטיעון, אם כי בחריגה מפרק הזמן שהוקצב לו לשם כך בהסדר.

 

כתב האישום

4.      על פי עובדות החלק הכללי של כתב האישום, הנאשמת עסקה בתחום אספקת כוח אדם וקבלנות בנין והיא חברה פרטית שהתאגדה בישראל ונרשמה כעוסק מורשה לפי חוק מע"מ בחודש יוני שנת 2012.

2

 

הנאשם לא היה רשום כבעליה של הנאשמת. בתקופה הרלוונטית לאישום היה מאיר אביקזר, אחיינו של הנאשם, רשום כבעלי הנאשמת. לאחר מכן הועברה הבעלות לליזה אביקזר, אחותו של הנאשם. בכל התקופה הרלוונטית היה הנאשם מנהלה הפעיל של הנאשמת והרוח החיה שבה.

 

5.      על פי עובדות כתב האישום, בשנים 2014-2013, על מנת להקטין את הכנסותיה החייבות במע"מ, כלל הנאשם בדיווחי הנאשמת למע"מ כמס תשומות את סכום המע"מ הנקוב ב-15 חשבוניות ע"ש ע.ד. טים פרויקטים, בסכום של 450,447 ₪ כמפורט בטבלה שצורפה לכתב האישום כנספח.

חשבוניות אלה לא שיקפו עסקאות אמת ועל כן הן אינן חשבוניות מס שהוצאו לנאשמים כדין כנדרש לפי סעיף 38 לחוק מע"מ.

הנאשם והנאשמת הורשעו על שבמעשיו ניכה הנאשם מס תשומות בלא שיש לגביו מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס.

 

טיעוני הצדדים וראיות לעונש

6.      כראיות לעונש מטעם המאשימה הוגשו פלט ההרשעות הקודמות של הנאשם ומסמכים מתיק הפש"ר הנוגעים לצו כינוס נכסים שניתן בעניינו וביטולו.

 

3

7.      באת-כוח המאשימה עו"ד אחינועם צוריאל ביקשה לכבד את הסדר הטיעון על הצד המחמיר שבו. ב"כ המאשימה ציינה שהנימוק העיקרי להסדר הוא קשיים בניהול המשפט אשר באו לידי ביטוי, בין היתר, בעדים שחזרו בהם מגרסתם. בפתח טיעוניה הבהירה שהמאשימה החליטה לדבוק בהסדר הטיעון אף על פי שהנאשם סטה ממסגרת הזמן שהוקצבה לו לתשלום סכום הכסף שיועד להסרת חלק ממחדלה של הנאשמת. בטיעוניה סקרה את מעשיו של הנאשם כפי שתוארו בכתב האישום ועמדה על חומרתם, התייחסה לערכים המוגנים שנפגעו, סקרה את עמדתה המחמירה של הפסיקה בנוגע לעבירות מסוג זה, הפנתה למדיניות הענישה הנהוגה בעבירות אלה שהיא מחמירה יותר בהשוואה לרף שהוצע בהסדר הטיעון, והצביעה על הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. בהתחשב בכל אלה טענה שמתחם העונש ההולם את המעשים נע בין 9 חודשי מאסר ועד ל-24 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי וקנס מרתיע. לקולה ביקשה להתחשב בגילו של הנאשם; במצבו הבריאותי; ובהודאתו. אשר להודאה הסתייגה מהמשקל שיש להעניק לה וטענה שמדובר בהודאה שבאה רק בשלב מתקדם של ניהול ההוכחות ולא לוותה בהסרת מחדל במלואו, ועל כן יש קושי לייחס לנאשם נטילת אחריות מלאה. לחומרה ביקשה לשקול את הרשעותיו הקודמות של הנאשם לרבות בעבירות מס; את אי הסרת המחדל במלואו; את האמור בחוות הדעת מטעם הממונה על עבודות שירות אשר ממנה עולה חוסר שיתוף פעולה מצד הנאשם, הכחשה של עברו הפלילי, וליקויים בנשיאת מאסר בעבודות שירות בתיק קודם. בהתייחס לסגירת התיק נגד ישראל מאיר אביקזר אחיינו של הנאשם, הסבירה שהתיק נסגר מעילה של חוסר ראיות מספיקות כיוון שבחקירה עלה שהלה לא היה מעורב בעסקי החברה ולא הייתה לו כל ידיעה על הספקים והדוחות. את טיעוניה תמכה בפסיקה שהגישה.

 

8.      מטעם ההגנה העיד עד אופי מר שמשון ניר, לשעבר המשנה למנכ"ל בנק יהב וחבר מועצת העיר וכיום איש עסקים פרטי וחבר בוועדה להנצחת אישים בעירייה. העד העתיר שבחים על הנאשם והגדיר אותו כך: "איש מיוחד, אדם שבטבע שלו אוהב לעזור לאנשים, עזר לאנשים, איש חסד יוצא מן הכלל". העד סיפר על קשייו של הנאשם בשנים האחרונות ועל כך שנרתם לעזור לו כדי שעל אף קשייו יוכל לעמוד בהתחייבויותיו.

 

9.      כראיות לעונש מטעם ההגנה הוגשו מסמכים רפואיים אודות מצבו של הנאשם; מכתב שנשלח לאחיינו של הנאשם ישראל מאיר אביקזר שבו הודע לו על סגירת התיק נגדו, ומסמכים מרשם החברות אודות הנאשמת המתעדים את העברת מניות החברה לעליזה אביקזר ומינויה לדירקטורית החל מיום 29.12.2013.

 

10.  בא-כוח הנאשם עו"ד אלי כץ הצטרף לבקשה לכבד את הסדר הטיעון אם כי על הצד המקל שבו. בפתח טיעוניו הסתייג מהטון המחמיר של טיעוני באת-כוח המאשימה וממסקנותיה, הן בעניין מדיניות הענישה, הן בעניין מתחם העונש ההולם, והן בעניין הנימוקים להסדר הטיעון שכללו לשיטתו גם קשיים ראייתיים. לדבריו העונש שהוצע בהסדר הטיעון הולם את הנסיבות וניתן היה להצדיק תוצאה עונשית דומה גם בדרך של התחשבות בשיקולי שיקום. בטיעוניו התייחס לנסיבותיהן של העבירות וטען שמדובר בסכומים שניתן היה להסתפק בגינם בהליך כופר, ואלמלא הרשעותיו הקודמות של הנאשם כך הייתה מסתיימת הפרשה. עוד טען שהנאשם פושט רגל; לא נהנה מכספי העבירות ואלה לא הגיעו לכיסו הפרטי; שני מנהלים של הנאשמת לא הועמדו לדין ומתוכם אחת אף לא נחקרה באזהרה; והחשבוניות שבהן מדובר הן זרות ולא פיקטיביות. עוד טען שלנאשם תרומה לחשיפת הפרשה וכך גם פעל בתיק קודם הידוע כפרשת השר בניזרי שבו שימש עד מדינה והוביל להרשעת השר ולקביעת סטנדרטים מחמירים במאבק בשחיתות.

בהתייחסו לנסיבותיו האישיות של הנאשם, סקר את נסיבות חייו עת גדל במשפחה ענייה בעיר בית שמש, את שירותו הצבאי המלא במשטרה הצבאית, ואת עסקיו כעצמאי בעבר. ציין שכיום הנאשם אינו עובד, מצבו הרפואי קשה, והוא סועד את אמו הקשישה שעמה הוא מתגורר ואשר מצבה הרפואי הדרדר לאחרונה. למרבה הצער נפטרה אמו של הנאשם ביום שנקבע לשימוע גזר הדין והדיון נדחה.

4

בהתייחסו להרשעותיו הקודמות של הנאשם, ציין שמדובר בהרשעות ישנות על עבירות שהאחרונה שבהן משנת 2002.

בהתייחסו להסרת המחדל טען שהנאשם עשה מאמצים כבירים לגייס 100,000 ₪ כדי לעמוד בהתחייבותו, סכום שנטל בהלוואה ואותו יצטרך להחזיר. את טיעוניו תמך בפסיקה שהגיש.

 

11.  הנאשם ויתר על זכותו למילה אחרונה והסתפק בדברי בא-כוחו.

 

דיון והכרעה

12.  בע"פ 1902/19 אסולין נגד מדינת ישראל (31.05.2020), נדונה שאלת היחס בין הסדר טיעון לעקרונות הבניית הענישה. דהיינו האם על בית המשפט ליישם את עקרונות הבניית הענישה במסגרת גזירת הדין על פי הסדר טיעון. בית המשפט העליון פסק שיש לקבוע מתחם עונש הולם גם כשמדובר בהסדר טיעון. בפסק הדין נקבע שאין צורך בקביעת מתחם במובן הפורמלי אלא רק לשם קבלת מידע והקשר לעונש שראוי היה לקבוע בהסדר טווח. עוד נקבע שמתפקידה של התביעה להסביר לבית המשפט ולו בתמצית מה היו שיקוליה עת כרתה את הסדר הטיעון ובאופן זה יתאפשר לבית המשפט ליתן את המשקל הראוי להסדר ולמידה שבה עליו לתת דעתו למתחם העונש הראוי ולעקרונות תיקון 113.

 

13.  בהתאם לכך אתייחס למתחם העונש ההולם ולעונש המתאים בגדרי המתחם בזיקה להסדר הטיעון שהוצג לי.

 

14.  הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו במקרה זה הם אלה:

ערך ההגנה על הקופה הציבורית;

ערך ההגנה על חוסנו ועל בטחונו הכלכלי של הציבור;

ערך ההגנה על אמון הציבור ברשויות המדינה ובשלטון החוק;

ערך מניעת שיבוש יכולת הפיקוח של רשויות המס על פעילות הנישומים;

ערך מניעת פגיעה או הכבדה על יכולתן של רשויות המס לגבות מס אמת;

ערך מניעת פגיעה בשוויון בנטל תשלומי המס;

ערך מניעת פגיעה בתחרות החופשית במשק;

וערך ההגנה על חובת הציות לחוק בהיבטים של חבות המס.

 

15.  על פי פסיקה עקבית של ביהמ"ש העליון, עבירות מס מגלות חומרה רבה וטעונות ענישה מרתיעה. בהתייחסו לניכוי מס תשומות על בסיס חשבוניות פיקטיביות, אמר בית המשפט העליון ברע"פ 9004/18 יצחקי נגד מדינת ישראל (13.12.2018) כדברים הבאים:

5

 

"בית משפט זה חזר ועמד על חומרתה של עבריינות המס, אשר נובעת מפגיעתה הקשה במשק, בכלכלה ובמגוון היבטים חברתיים הנוגעים לנטל תשלום המיסים, כמו גם מהקושי הרב שבחשיפתה. נפסק לא אחת, כי יש ליתן לחומרה זו ביטוי ממשי במסגרת גזירת עונשו של מי שהורשע בעבירות אלה, תוך מתן עדיפות לשיקולי הרתעה ולאינטרס הציבורי שבהחמרת הענישה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, וכאשר נקודת המוצא היא כי העונש ההולם בעבירות אלה הוא מאסר בפועל (וראו: רע"פ 5823/09 באשיתי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (17.8.2009); רע"פ 5308/18 ג'בארין נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 11 להחלטתי (18.7.2018)).

 

16.  לעניין מידת הפגיעה בערכים המוגנים, מצאתי שזו ממוקמת ברף חומרה שאינו מבוטל בהתחשב בתכנון, בתחכום, בסכום שנגזל מהקופה הציבורית, בשימוש בחשבוניות שלא שיקפו הוצאות אמת, בכמות העבירות ובמשך התקופה שבה נעברו.

 

17.  לעניין מדיניות הענישה הנוהגת; בחינת פסקי דין בעבירות דומות מעלה שרכיבי הענישה הנוהגים עומדים על מאסר ממש, שלצדו מאסר מותנה וקנס אשר היקפם נגזר מסכום הכסף שנגזל מהקופה הציבורית. משך המאסר נע במנעד רחב שבין מספר חודשי מאסר בפועל ועד למספר שנות מאסר, והכול בהתאם להיקף הכספי של העבירות, כמות העבירות, השילוב שבין סוגי עבירות שונים, נסיבות המעשה, נסיבות העושה, הסרת המחדל או אי הסרתו, עברו הפלילי של הנאשם, שיקולי הרתעת היחיד והרבים וכיו"ב.

 

לצורך גיבוש מסקנותיי אלה, עיינתי בפסקי הדין שלהלן:

 

רע"פ 8100/18 אבו נג'מה נגד מדינת ישראל (15.11.2018): ביהמ"ש העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם שהורשע ב-17 עבירות של ניכוי מס תשומות ללא מסמך כדין במטרה להתחמק מתשלום מס באמצעות חשבוניות פיקטיביות ובעבירות מס נוספות, כאשר סכום מס הכולל עמד על סך 474,478 ₪. בית משפט השלום גזר על הנאשם עונש בן 18 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים, לאחר שקבע שמתחם העונש ההולם נע בין 36-12 חודשי מאסר בפועל. ערעורו של הנאשם לבית המשפט המחוזי התקבל חלקית, כך שעונשו הופחת ל-14 חודשי מאסר בפועל.

 

6

רע"פ 5938/18 אסרף נגד מדינת ישראל (16.08.2018): בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם, לאחר שהורשע בניכוי מס תשומות ללא מסמך כדין במטרה להתחמק מתשלום מס בסך 352,522 ₪ ובעבירות נוספות. הנאשם לא הסיר את מחדליו. דינו של הנאשם נגזר ל-12 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי וקנס בסך 40,000 ₪. בית משפט השלום קבע שמתחם העונש ההולם יעמוד על מאסר שבין 18-6 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים.

 

רע"פ 4987/18 אבו סעיד נגד מדינת ישראל (28.06.2018): בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם, לאחר שהורשע ב-15 עבירות של ניכוי מס תשומות לא מסמך כדין במטרה להתחמק מתשלום מס בסך 418,490 ₪. הנאשם לא הסיר את מחדליו ונדון ל-9 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 40,000 ₪. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם שנע בין 15-9 חודשי מאסר לצד עונשים נלווים.

 

רע"פ 1929/18 אריאלי נגד מדינת ישראל (26.04.2018): ביהמ"ש העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם שהורשע ב-115 עבירות של ניכוי מס תשומות ללא מסמך כדין במטרה להתחמק מתשלום מס ובעבירות מס נוספות, בסכום בסך 281,404 ₪. בית משפט השלום גזר על הנאשם עונש בן 6 חודשי מאסר בעבודות שירות לצד עונשים נלווים, לאחר שקבע שמתחם העונש ההולם נע בין 15-6 חודשי מאסר בפועל. ערעור המדינה לבית המשפט המחוזי על קולת העונש התקבל, ועונשו הוחמר ל-10 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים. בית המשפט המחוזי קבע שמתחם העונש ההולם נע בין 18-9 חודשי מאסר בפועל.

 

רע"פ 8471/16 ערמין נגד מדינת ישראל (15.11.2016): בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם שהורשע ב-23 עבירות של ניכוי מס תשומות ללא מסמך כדין במטרה להתחמק מתשלום מס תוך שימוש בחשבוניות פיקטיביות, בסכום בסך 549,392 ₪. בית משפט השלום גזר על הנאשם עונש של 24 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים, לאחר שקבע שמתחם העונש ההולם נע בין 36-10 חודשי מאסר בפועל. ערעור הנאשם לבית המשפט המחוזי התקבל חלקית, כך שעונשו הופחת ל-16 חודשי מאסר בפועל. בהתייחס למתחם, קבע בית המשפט המחוזי כי בית המשפט קמא חרג לחומרה מהמתחם שאותו הציעה המאשימה (24-10 חודשים בלבד), וכי נתון זה מהווה שיקול להקלה בעונש.

 

7

רע"פ 5624/15 בראונר נגד מדינת ישראל (15.11.2015): בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם שהורשע ב-47 עבירות של ניכוי מס תשומות ללא מסמך כדין במטרה להתחמק מתשלום מס באמצעות חשבוניות פיקטיביות ובעבירות מס נוספות, בסכום מס כולל בסך 454,508 ₪. בית משפט השלום גזר על הנאשם עונש בן 9 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים, לאחר שקבע שמתחם העונש ההולם נע בין 24-9 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי דחה את ערעור הנאשם, תוך שקבע שמתחם העונש שנקבע משקלל נכונה את מכלול הנתונים.

 

18.  לאחר שנתתי דעתי לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, לערכים החברתיים שנפגעו ולמידת הפגיעה בהם, וכן למדיניות הענישה הנוהגת, מצאתי שהקצה העליון של הענישה שהוצעה בהסדר הטיעון ממוקם ברף התחתון של מתחם העונש ההולם שהייתי קובע אלמלא הסדר, וממילא נמוך מהעונש שהייתי גוזר על הנאשם.

 

הסדר הטיעון

19.  כאמור באו הצדדים בהסדר טיעון שהנימוק המרכזי לו הוא קשיים בניהול המשפט. לנימוק זה יש להוסיף גם שיקולים נוספים ובהם: יעילות וחיסכון בזמן; חלוף זמן מעת שנעברה העבירה העומד על למעלה משבע שנים; והשבת כספים בסכום ניכר לקופה הציבורית.

 

20.  על פי פסיקה עקבית של בית המשפט העליון, ככלל ייטה בית המשפט לכבד הסדרי טיעון המובאים לפניו, זולת במקרים חריגים שבהם לא מתקיים איזון ראוי בין טובת ההנאה שמעניק הסדר הטיעון לנאשם ובין התועלת שיש בעונש המוצע במסגרת ההסדר, לאינטרס הציבורי (להלן: "נוסחת האיזון") (ע"פ 1958/98 פלוני נגד מדינת ישראל (25.12.2002)).

 

ודוק, נקודת המוצא בבחינת הסדר טיעון היא העונש המוצע בו. במסגרת הבחינה יבדוק בית המשפט האם העונש המוצע במסגרת ההסדר הוא פרי של איזון נכון בין טובת ההנאה המוענקת לנאשם - בהשוואה לנורמת הענישה המקובלת ובהתחשב בחומרת העבירה, נסיבותיה ונסיבותיו של הנאשם - ובין התועלת שיש בעונש לאינטרס הציבורי - בהתחשב במטרה שלשלמה גובש ההסדר.

 

בע"פ 7757/11 פלוני נגד מדינת ישראל (13.02.2013)הדגיש בית המשפט העליון את השיקול הקשור בפגיעה שתיגרם לנאשם אם יידחה הסדר הטיעון נוכח החלטתו להודות ולוותר על ניהול הליך מלא. ובלשון פסק הדין נאמרו הדברים כך:

 

8

"אנו סבורים כי סטייה מהסדר טיעון תיעשה במקרים חריגים ונדירים בלבד, וזוהי המגמה המסתמנת בשנים האחרונות בפסיקתו של בית משפט זה [...] בבוא בית המשפט קמא לבחון את הסדר הטיעון עליו לשקול, בין היתר, את מידת הפגיעה שתיגרם לנאשם נוכח החלטתו להודות במיוחס לו בכתב האישום המתוקן במסגרת הסדר הטיעון ושלא להמשיך בניהול הליך מלא בעניינו"

 

21.  בבואי לבחון את סבירותו של הסדר הטיעון, זקפתי לחובת הנאשם את הרשעותיו הקודמות. הנאשם צבר לחובתו 9 הרשעות קודמות המשתרעות על פני תקופה ארוכה החל משנת 1978 ועד שנת 2009. בין היתר הורשע הנאשם בעבירות אלימות מגוונות לרבות גרימת חבלה חמורה ועבירות רכוש קלות. בשנת 2009 הורשע באי הוצאת חשבונית מס (עבירה משנת 2002) ונדון ל-6 חודשי מאסר בעבודות שירות ולמאסר על תנאי.

עוד זקפתי לחובת הנאשם את אשמו, את מידת הפגיעה בערכים המוגנים, ואת הנזק שגרמו העבירות לקופה הציבורית.

 

22.  לזכות הנאשם התחשבתי בהודאתו ובהנחות הנגזרות ממנה, בחלוף הזמן מעת שנעברו העבירות, בהסרת חלק מהמחדל בסכום משמעותי בסך 100,000 ש"ח, בגילו, במצבו הרפואי, במצבה של אמו הקשישה, ובנסיבותיו הכלכליות והמשפחתיות.

 

23.  בהמשך לכך, בחנתי את נימוקי הסדר הטיעון ואת העונש המוצע בו, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים בהקשר זה, מצאתי שהסדר הטיעון בכללותו, סביר, מבוסס על שיקולים ראויים ומקיים את נוסחת האיזון דלעיל ועל כן החלטתי לאמצו.

 

24.  אשר לרכיב המאסר בעבודות שירות, עמדות הצדדים קרובות. מששקלתי את כלל השיקולים הרלוונטיים, ומשהענקתי משקל רב להודאת הנאשם ולהנחות הנגזרות ממנה, ולחיסכון בזמן ובמשאבים שבתיק זה היה משמעותי, מצאתי שמאסר בן 7 חודשים בעבודות שירות מקיים את נוסחת האיזון ואינו פוגע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים.

 

אשר לגובה הקנס, כיוון שמדובר בעבירות כלכליות אשר המניע העומד בבסיסן הוא ריווח כלכלי, נוהגים בתי המשפט להטיל רכיב קנס משמעותי כמענה אכיפתי הולם ומרתיע. גובה הקנסות עולה עד כדי 5% מגובה הסכום אשר נגרע מהקופה הציבורית. לפיכך אם הייתה ננקטת נגד הנאשם אמת מידה ההולמת את סכום העבירה, היה נגזר עליו קנס בסך של 22,500 ₪.

 

על פי הסדר הטיעון גבולו העליון של הקנס עומד ממילא על רף מקל בסך 10,000 ₪. וצודקת המאשימה בטענתה שראוי לגזור על הנאשם קנס בסכום זה.

עם זאת, במקרה זה החלטתי להקל עם הנאשם מעבר לכך ולגזור עליו קנס מתון יותר, בהתחשב בנסיבותיו האישיות ובנימוקי הסדר הטיעון.

 

9

סוף דבר

25.  לאחר ששקלתי את רכיבי הענישה השונים - סוגם, מידתם והשפעתם ההדדית, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים כדלקמן:

 

                                א.        מאסר בן 7 חודשים שאותו יישא הנאשם בעבודות שירות. זאת, על פי קביעת הממונה על עבודות שירות בשב"ס. הנאשם שובץ לעבודות שירות במשקם רח' המלאכה 26 בחולון בימים ובשעות שנקבעו בחוות הדעת. הממונה יוכל לשנות את מקום ההשמה ואת שעות העבודה לפי שיקול דעתו ללא צורך בפנייה לבית המשפט. תשומת לב הממונה שהנאשם מבקש מקום השמה קרוב יותר לביתו בבת-ים. הנאשם יתייצב לצורך קליטה והצבה ביום 02.01.2022 בשעה 08:00 ביחידת ברקאי - עבודות שירות - שלוחת מרכז - רמלה.

הנאשם מוזהר שעליו לעמוד בתנאי ההעסקה הקפדניים של עבודות השירות המצריכים התייצבות רציפה וכי כל חריגה מהנחיות החוק והממונה עלולה להביא להפסקת עבודות השירות ונשיאת יתרת העונש במאסר ממש.

                                 ב.         מאסר בן חמישה חודשים שאותו לא יישא הנאשם אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים מהיום עבירה לפי חוק מע"מ מסוג פשע ויורשע בה בתוך התקופה או לאחריה.

 

                                  ג.         קנס בסך 5,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בתוך 90 יום מהיום. אם לא ישולם הקנס במועדו יעמוד לפירעון מידי ויישא הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום המיועד ועד ליום התשלום המלא בפועל.

 

על הנאשמת שכבר אינה פעילה נגזר קנס סמלי בסך שקל אחד.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

 

 

ניתן היום, כ"ה חשוון תשפ"ב, 31 אוקטובר 2021, במעמד הצדדים.