1

 

כללי

2

1.        ביום 10.8.20 ניתנה החלטתי המנומקת, אם כי החלקית, (להלן גם: "ההחלטה החלקית") בבקשת המאשימה "לאיחוד משפטים, לתיקון כתב האישום ולהפרדת משפט (נאשם 5 בלבד)", שהוגשה ביום 28.7.20 (להלן: "בקשת המאשימה" או "הבקשה") - בקשה אשר התייחסה למעשה לשלוש בקשות-משנה: א. בקשה להורות על איחוד הדיון (להלן: "הבקשה לאיחוד משפטים" או בקיצור "הבקשה לאיחוד") בכתב האישום בת"פ 15164-01-19 (להלן: "התיק הראשון") יחד עם כתב האישום בת"פ 57347-07-20 (להלן: "התיק החדש"); ב. בקשה להורות על תיקון כתב האישום בתיק הראשון, "לאור העובדות החדשות שהתגלו ולאור איחוד הדיון עם כתב האישום החדש" (להלן: "הבקשה לתיקון כתב האישום"); ג. בקשה להורות על הפרדת משפטו של נאשם 5 מזה של יתר הנאשמים בתיק הראשון, לאחר שנאשם 5 הגיע להסדר טיעון עם המאשימה (להלן: "הבקשה להפרדת משפטו של נאשם 5").

 

2.        בהחלטה החלקית קיבלתי את בקשת המאשימה להפרדת משפטו של נאשם 5 (בתיק הראשון) מזה של יתר הנאשמים, אך ציינתי, בין היתר, כי טרם הגיעה העת להכריע בבקשה לאיחוד משפטים ובבקשה לתיקון כתב האישום, כל עוד לא העמידה המאשימה לעיון הסניגורים לפחות את ליבת חומר החקירה החדש.

כאן המקום להוסיף כי קיים צו איסור פרסום על שמו של נאשם 5 בתיק הראשון (ת"פ 15164-01-19) ועל כל פרט מזהה אחר לגביו.

3.      במסגרת ההחלטה החלקית הוספתי, בין השאר, כי על המאשימה לדאוג להעברת חומר החקירה החדש, או לפחות ליבתו, לעיון הסניגורים בהקדם ככל האפשר, ובכל מקרה לא יאוחר מיום 31.8.20; ונתתי לסניגורים האפשרות - אם ימצאו לנכון - להשלים בכתב את תגובותיהם הענייניות לבקשה תוך שבועיים מהיום שבו תודיע המאשימה כי ליבת חומר החקירה החדש הועמדה לעיון הסניגורים, אך לא יאוחר מיום 15.9.20. זאת, תוך שהובהר כי ההחלטה הסופית בבקשת המאשימה, ובה ההכרעה בבקשה לאיחוד ובבקשה לתיקון כתב האישום, תועבר לבאי כוח הצדדים עד סוף חודש ספטמבר הנוכחי.

3

בהחלטה החלקית הוטעם גם, בפסקה 34, כי אין לקבל את טענות רוב הסניגורים בתיק הראשון כי טרם הוסדר הייצוג ביחס לתיק החדש וכי משכך הם אינם יכולים למסור תגובה עניינית לבקשות המאשימה. זאת, מכיוון שכל הנאשמים בתיק הראשון הם מיוצגים (בתיק הראשון). על כן, עליהם להגיב על בקשות המאשימה לאיחוד משפטים ולתיקון כתב האישום, במסגרת בקשת המאשימה שהוגשה בתיק הראשון, אם כי כאמור - לאחר שתהיה להם האפשרות לעיין, עיון ראשוני, בחומר החקירה החדש, או לפחות בליבתו, לשם הכרתו באופן כללי, כפי שגם יצוין להלן.

עוד הובהר והודגש בהחלטה החלקית (בפסקה 45) כי אי-מתן תגובה עניינית או העדר השלמת תגובה על ידי מי מהסנגורים עד ליום 15.9.20 - ייחשבו כהתנגדות לבקשות המאשימה ללא נימוקים נוספים על אלו שהוצגו בכתב ובמהלך הדיון שהתקיים בבקשה.

4.        בפועל, לאחר מתן ההחלטה החלקית, ביום 21.8.20 מסרה המאשימה לבית המשפט הודעה שנערכה ביום 20.8.20, ולפיה "ליבת חומר החקירה בת"פ 57347-07-20 מדינת ישראל נ' פרץ ואח', הועברה לעיון הסניגורים ...", תוך שצוין גם כי נותר להעביר לסניגורים כמות מצומצמת של חומרי חקירה.

כמו כן, ביום 31.8.20 מסרה המאשימה, לבקשת בית המשפט, הודעה עדכנית, שבה צוין כי לאחר ההודעה האמורה מיום 20.8.20, בדבר העברת ליבת חומר החקירה החדש לעיון הסניגורים, הועברו להם חומרי חקירה נוספים וכן נכתב כי "חומרי חקירה בודדים בלבד יועברו בימים הקרובים, להשלמת העברת כלל חומרי החקירה הנמצאים בידי המאשימה".

בעקבות כך, שבתי וציינתי, בהחלטתי מיום 2.9.20, כי בהתאם להחלטה ("החלקית") מיום 10.8.20, על הסניגורים להשלים את תגובותיהם לבקשת המאשימה לאיחוד משפטים ולתיקון כתב האישום עד ליום 15.9.20; למעלה מן הצורך, חזרתי על כך גם בהחלטתי מיום 8.9.20, בעקבות הודעת עו"ד נס בן נתן בדבר הסדרת הייצוג של הנאשם לידן שתוי בתיק החדש, וכן בהחלטתי מיום 14.9.20, שבה דחיתי את בקשת עו"ד שרון נהרי, בשם הנאשם רמי יוגב (נאשם 3 בתיק הראשון), למתן ארכה להשלמת הטיעון בכתב בנוגע לבקשות לאיחוד משפטים ולתיקון כתב האישום עד להסדרת הייצוג בתיק החדש.

4

 

5.      עתה הגיעה, אפוא, העת להשלים את החלטתי החלקית בבקשת המאשימה ולהכריע בבקשה לאיחוד משפטים ובבקשה לתיקון כתב האישום.

לשם שלמות התמונה אחזור להלן על הרקע ועל חלקים רלוונטיים מהאמור בהחלטה החלקית (מיום 10.8.20).

רקע

6.      כזכור, כתב האישום בתיק הראשון הוגש ביום 7.1.19, וזאת נגד תשעה נאשמים. עניינו של נאשם 1 בתיק הראשון (חנניה כנפו) הסתיים, לאחר שהגיע להסדר טיעון עם המאשימה וניתן פסק-דין נפרד בעניינו. לעומת זאת, משפטם של יתר הנאשמים בתיק הראשון (נאשמים 9-2), אשר כפרו במיוחס להם בכתב האישום, מצוי בשלב תחילת שמיעת הראיות, וביתר פירוט - בשלב תחילת חקירתו הנגדית של עד התביעה הראשון, עד המדינה א.א., על ידי ב"כ נאשם 2 (שהוא, כאמור, הנאשם הראשון מבין שמונת הנאשמים שאינם מודים במיוחס להם בכתב האישום).

בפועל, ישיבת ההוכחות האחרונה בתיק הראשון התקיימה ביום 17.6.20.

ביום 23.6.20 ביקשו באי כוח המאשימה לבטל את ישיבת ההוכחות שהיתה קבועה ליום 24.6.20, ובבקשה ציינו כי "היום לפנות בוקר ביצעה היחידה החוקרת גל מעצרים, בין היתר, של חלק מהמשיבים המפורטים בכתב האישום ...".

ביום 5.7.20 הודיעו באי כוח המאשימה בכתב על "ביצוע השלמת חקירה לאחר הגשת כתב האישום" (להלן: "השלמת החקירה" או "החקירה החדשה").

בעקבות כך לא התקיימו ישיבות הוכחות אחדות, שהיו קבועות (בתיק הראשון) במהלך חודש יולי 2020.

בפועל, השלמת החקירה והחקירה החדשה נמשכו מספר שבועות, ובסיומן הוגש כתב אישום בתיק החדש.

5

כתב האישום בתיק החדש הוגש ביום 26.7.20, וזאת נגד שבעה נאשמים, שהם חמשת הנאשמים מס' 2, 3, 4, 7, ו-9 בכתב האישום בתיק הראשון וכן שני נאשמים שלא היו בין הנאשמים בתיק הראשון, דהיינו - נאשמים 5 ו-6 בתיק החדש, יעקב פליסיאן ולידן שתוי (להלן: "שני הנאשמים הנוספים").

7.        לנאשמים בתיק הראשון ובתיק החדש (להלן: "שני התיקים") מיוחסות בעיקר שורה של עבירות ייבוא סמים מסוג קוקאין במטוסי חברת אל-על במועדים שונים במהלך שנת 2018, אשר למעשה מהווים פרשה אחת, כפי שגם יצוין להלן.

8.        לאחר הגשת בקשת המאשימה ביקש בית המשפט את תגובותיהם בכתב של באי-כוח כל הנאשמים, בשני התיקים, תוך שבוע ימים מיום הבקשה, דהיינו עד ליום 3.8.20, ונקבע דיון בבקשה במעמד הצדדים ליום 4.8.20.

 

עיקרי טענות הצדדים

9.        בבקשת המאשימה צוין, בין היתר, כי "כתב האישום החדש מתייחס לאותה פרשה אשר נדונה בכתב האישום בתיק זה" וכי "לא ייגרם עיוות דין למשיבים" [ההדגשה היא במקור].

עוד צוין בבקשה, בין השאר, כי "המבקשת אינה מתעלמת מכך שתיק זה נמצא בשלב שמיעת הראיות וכי לאיחוד המבוקש תהיה השפעה על מועד חידוש שמיעתן. עם זאת, סבורה המבקשת כי דווקא באיחוד המבוקש יהיה בכדי להביא ליעילות ואף לחסכון בזמן שיפוטי שממנו ייהנו גם המשיבים... אי קבלת הבקשה תגרום לכך שחלק לא מבוטל מהמשיבים (2,3,4,7,9) יעמדו בפני שני הליכים שונים בבית המשפט המחוזי ובפני שני מותבים שונים... בפרשת התביעה העיד עד כה עד המדינה א.א. בלבד. חקירתו הראשית הסתיימה ובישיבות האחרונות נחקר חקירה נגדית על ידי ב"כ נאשם 2, אשר עד כה לא העמיק בחקירתו של העד... בשלב זה טרם נחשף קו ההגנה של המשיבים ביחס לראיות נגדם (אמנם מדובר בעד מרכזי אולם עד אחד מני רבים) ולכן בוודאי שלא ייגרם עיוות דין למשיבים".

6

באי כוח המאשימה הוסיפו גם כי "מעבר לבחינת הבקשה על פי הדרישות אותן מעמיד החוק, הרי שישנם שיקולים נוספים אשר יש בהם בכדי להטות את הכף לטובת קבלת הבקשה: א. מניעת החלטות סותרות על ידי שני מותבים שונים... ב. יעילות הדיון... ג. גילוי האמת..." [ההדגשות הן במקור].

באי כוח המאשימה ציינו כי "... גם אם לא ייעתר בית המשפט הנכבד לבקשה לאיחוד הרי שהמבקשת תעתור לאפשר לה לתקן את כתב האישום הנוכחי לאור העובדות החדשות שהתגלו, כך שתוצאת דחיית בקשת האיחוד תיצור סיטואציה במסגרתה עשרות עדים יעידו פעמיים במסגרת פרשה זו, בפני שני מותבים שונים".

לתמיכה בבקשה הפנו באי כוח המאשימה אל החלטתו של סגן הנשיא (כתארו אז) כב' השופט ג' קרא ב-ת"פ (מח' ת"א) 61448-11-15 מדינת ישראל נ' פרנקו (15.12.2016) (להלן: "עניין פרנקו") וכן אל החלטתה של כב' הנשיאה ר' יפה-כץ ב-תפ"ח (ב"ש) 4370-03-15 מדינת ישראל נ' אלון (1.3.2017) (להלן: "עניין אלון").

10.    בתגובתו בכתב של ב"כ נאשם 2 (בתיק הראשון), עו"ד שי שורר, מיום 29.7.20, צוין כי "1. לשם מתן תגובה, הח"מ הגיש בקשה לצילום חומרי החקירה ועדיין ממתין לקבלם. 2. לאחר קבלת חומרי החקירה, עיון בהם והסדרת ייצוג, ובכפוף לכך שהח"מ יקבל את הייצוג, ייתן תגובה. 3. לאור האמור לעיל מתבקשת דחיה למתן תגובה".

11.    בתגובתו בכתב של אחד משני סניגוריו של נאשם 3 (בתיק הראשון), עו"ד שרון נהרי, מיום 3.8.20, צוין כי "... טרם הוסדר הייצוג בתיק הנוסף... גם לגופו של עניין - אילו היה מוסדר הייצוג, הח"מ לא מכיר את חומר הראיות בתיק החדש ומשכך, אינו יכול להשיב עניינית לבקשה. 4. אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד לדחות את הדיון בבקשה להסדרת נושא הייצוג ולאחר הכרת חומר הראיות להשיב לבקשה".

7

12.    בתגובתה בכתב של ב"כ נאשם 4 (בתיק הראשון), עו"ד שני דיין דרי, מיום 3.8.20, צוין כי הנאשם מביע את "התנגדותו לבקשה לאיחוד משפטים, לתיקון כתב אישום ולהפרדת משפט לנאשם 5, זאת מן הנימוקים אשר יפורטו במהלך הדיון...".

13.    בתגובת ב"כ נאשם 5 (בתיק הראשון), עו"ד גיל פרידמן, מיום 3.8.20, נכתב כי "נאשם 5 מסכים לבקשה לאיחוד המשפטים ולהפרדת המשפט בעניינו, כפי שפורט בבקשה שהוגשה מטעם המאשימה...".

14.    בתגובת ב"כ נאשם 6 (בתיק הראשון), עו"ד סאני שייקיס, מיום 3.8.20, נכתב כי "... הנאשם עצור בפיקוח אלקטרוני מזה כשנה, קודם לאמור היה עצור כשבעה חודשים מאחורי סורג ובריח. אין כל ספק, כי איחוד תיק זה עם התיק שבכותרת יגרום לעיכוב משמעותי בהתקדמות ההליך ומדובר הלכה למעשה בשיתוק מוחלט לחודשים ארוכים של ההליך בתיק שבכותרת. כל זאת כאמור שלא בעטיו של הנאשם, שאינו נאשם בתיק הנוסף. לאור כל האמור הנאשם מתנגד לאיחוד המשפטים...".

15.    ב"כ נאשם 7 (בתיק הראשון), עו"ד משה סוחמי, כתב בתגובתו מיום 3.8.20, כי "1. מאחר והח"מ טרם הסדיר ייצוגו של המשיב בתיק החדש... אין באפשרותו למסור עמדה בעניין בקשת המבקשת לאיחוד משפטים. 2. משלא הוסדר הייצוג, הח"מ טרם קיבל לידיו את חומר הראיות בתיק החדש ומשכך אין באפשרותו להשיב עניינית לבקשה".

16.    בתגובת ב"כ נאשם 8 (בתיק הראשון), עו"ד גלאון קפלנסקי, מיום 2.8.20, צוין, בין היתר, כי "1. הנאשם 8 אינו נאשם בתיק האחר, אלא להפתעתו ולהפתעת הח"מ, מופיע כעד תביעה... 3. נאשם 8 מתנגד לאיחוד המשפט, באשר הוא עצור תקופה של 19 חודשים לערך ואיחוד המשפטים עלול לעכב את המשך משפטו בתיק הנוכחי לזמן ממושך... 5. ... הנאשם 8 מופיע כעד תביעה מספר 3 בתיק האחר והוא פנה לנציגי התביעה על מנת לקבל את החומר בתיק האחר...".

8

17.    בתגובת ב"כ נאשם 9 (בתיק הראשון), עו"ד שחר חצרוני, מיום 3.8.20, צוין, בין היתר, כי "... 4. בשל העובדה כי המדובר בהחלטה הרת גורל מבחינת ניהול משפטו של הנאשם 9, אין לח"מ, טרם הסדרת הייצוג, מנדט להגיב לבקשה. מעבר לכך, אין ברצונו של הח"מ לכבול ידיו של סניגור אחר אם הייצוג בתיק החדש לא יוסדר עם הח"מ. 5. נזכיר, לסניגורים בתיק הנוכחי נדרש זמן לא מבוטל לצורך לימוד החומר והסדרת הייצוג. שמיעת הראיות החלה, כאמור, למעלה משנה לאחר הגשת כתב האישום. נבהיר לתביעה, טרם תגובה, כי אם תתקבל בקשתה, המשך שמיעת הראיות בתיק הנוכחי תידחה לזמן רב...".

18.    בתגובת עו"ד נירה שגב, ב"כ נאשם 5 בתיק החדש, יעקב פליסיאן (שהוא אחד משני הנאשמים הנוספים בתיק החדש), מיום 3.8.20, צוין כי "... תחילה ייטען כי הנאשם דנן אינו נאשם בתיק שנפתח בשנת 2019. יתרה מזו, חומר החקירה (בשני התיקים) טרם צולם וטרם נמסר להגנה, מכאן שבשלב זה, לא ניתן ליתן תשובה עניינית לבקשת המדינה לאחד משפטים והנאשם מבקש לטעון בעניין בקשה זו, לאחר שחומר החקירה יומצא לו והוא יעיין בו. מכאן שבשלב זה אנו נתנגד לבקשה עד אשר נעיין בחומר החקירה".

19.    בתגובתו של עו"ד נס בן נתן, בעניין נאשם 6 בתיק החדש, לידן שתוי (שאף הוא אחד משני הנאשמים הנוספים בתיק החדש), מיום 3.8.20, נכתב כי "הייצוג בעניינו של הנאשם 6 טרם הוסדר, וחומר החקירה לא נמצא בעיונו של הח"מ ועל כן לא ניתן ליתן תשובה עניינית לבקשה".

9

20.    במהלך הדיון בבקשה, שהתקיים במעמד הצדדים ביום 4.8.20, ציין ב"כ המאשימה, עו"ד גיא רוסו, בין היתר, כי אינו רואה קשר בין לימוד חומר החקירה החדש או בין הכרתו ובין מתן תגובת הסניגורים לבקשת המאשימה; והטעים כי שני התנאים היחידים לאיחוד משפטים הם אלו המנויים בסעיף 90 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: "חסד"פ"), דהיינו כי מותר היה לצרפם בהתאם להוראות סעיפים 86 או 87 לחסד"פ וכי הצירוף לא יגרום לעיוות דין. לגבי חומר החקירה של החקירה החדשה ושל השלמת החקירה (לעיל ולהלן: "חומר החקירה החדש"), הבהיר ב"כ המאשימה כי המסמכים שבידי המאשימה הועברו אל חברת הצילום לצורך העתקה והעמדה לעיון הסניגורים, ומדובר ב-12 קלסרים, וזאת בנוסף להודעות שטרם תומללו, שהועברו לתמלול, אשר יש להניח כי הם מהווים עוד 5-4 קלסרים. ב"כ המאשימה הוסיף כי "אני מניח שתוך ימים ספורים בלבד החומר שהורד [לצילום] יועבר לסניגורים". ב"כ המאשימה הטעים כי "עיוות הדין שבית המשפט צריך לבדוק על פי החוק והפסיקה הוא של הנאשם ולא של הסניגור" וכן כי אם לא יאוחדו שני התיקים "רוב הנאשמים כאן ינהלו שני הליכים מקבילים אצל שני מותבים שונים" ו"החומר הזה לא יתאדה ולא ייעלם". ב"כ המאשימה הוסיף כי הוא מודע לכך שאם תתקבל בקשת המאשימה לאיחוד משפטים "אני כן יכול להבין שסד הזמנים עם איחוד... להמשך שמיעת הראיות בתיק יצטרך להיגזר מהסמן הימני במרכאות, והוא פליסיאן ושתוי, כי הם צריכים ללמוד אחורה עוד חומר שהוא יותר גדול מהחומר שחבריי צריכים ללמוד ואמרו כאן 4-3 חודשים. אני אבקש שבית משפט יגביל". ב"כ המאשימה הבהיר כי אם יאוחדו המשפטים כמבוקש, יימחק נאשם 8 מרשימת עדי התביעה בכתב האישום המתוקן שיוגש בתיק המאוחד, וכן הבהיר כי בכל מקרה תבקש המאשימה להשלים את חקירתו הראשית של עד המדינה א.א., לנוכח חומר החקירה החדש, ולהוסיף עשרות עדים לרשימת עדי התביעה שבתיק הראשון.

10

21.    במהלך הדיון (שכאמור התקיים במעמד הצדדים ביום 4.8.20) חזרו באי כוח הנאשמים (בשני התיקים) על העמדה שהביעו בתגובותיהם בכתב, כמצוין לעיל, תוך שרוב באי כוח הנאשמים הוסיפו נימוקים התומכים בעמדתם. ב"כ הנאשמים הצביעו, בין השאר, על הבעייתיות הרבה אשר מעוררת בקשת המאשימה, תוך שטענו, בין היתר, כי יידרש להם פרק זמן ניכר של חודשים אחדים, תחילה להסדרת הייצוג של מי שטרם הוסדר הייצוג בעניינו בתיק החדש ולאחר מכן בעיקר ללימוד חומר החקירה החדש בכל הנוגע לעורכי הדין המייצגים את הנאשמים בתיק הראשון, ככל שיוסדר הייצוג עמם גם בתיק החדש, ובמיוחד ובכל הנוגע לעורכי הדין המייצגים, או האמורים לייצג, אחד משני הנאשמים הנוספים בתיק החדש, שאינם מכירים את חומר החקירה אף בתיק הראשון; זאת, בשים לב להיקף הרב של חומר החקירה בתיק הראשון וכן להיקף המשמעותי של חומר החקירה החדש, שאף הוא אינו מועט, בהתאם להערכת ב"כ המאשימה כמצוין לעיל. עוד הצביעו באי כוחם של רוב הנאשמים על המצב הבעייתי והחריג, על פי המתבקש על ידי המאשימה, שלפיו המאשימה מבקשת להשלים את חקירתו הראשית של עד המדינה א.א., בעקבות חומר החקירה החדש, לאחר שכבר החלה חקירתו הנגדית של א. א. על ידי ב"כ נאשם 2 בתיק הראשון.

22.    בתום הדיון מיום 4.8.20 נעתר בית המשפט לבקשת ב"כ נאשם 4, עו"ד דרי, להשלים את טיעוניה בכתב עד ליום 9.8.20 - אם תמצא זאת לנכון - והתיר גם לבאי כוחם של נאשמים אחרים לעשות כן עד אותו מועד, וכן התיר למאשימה ולסניגורים להשלים את טיעוניהם בכתב על ידי הפניה לספרות ולפסיקה, עד למועד האמור - אם וככל שימצאו זאת לנכון.

23.    בהשלמת טיעון מטעם המאשימה מיום 6.8.20 הפנו באי כוח המאשימה אל האמור בספרו של המלומד קדמי על סדר הדין בפלילים חלק שני, 947-945 (2009)ואל שורה של החלטות שניתנו בפסיקה, שמהן למדה המאשימה כי "השיקולים אותם יש לשקול בבקשת האיחוד ברורים כבדולח ואין בינם ובין הכרת חומר החקירה דבר". בין היתר, הפנו באי כוח המאשימה, לתמיכה בעמדתם האמורה, אל ת"פ (ת"א) 18772-01-17 מדינת ישראל נ' ליבוביץ, יפרח ואח' (16.2.2017) (להלן: "עניין ליבוביץ"), אל תפ"ח (ת"א) 34337-05-11 מדינת ישראל נ' פינקלשטין (12.9.2011) (להלן: "עניין פינקלשטין") וכן אל ת"פ (ת"א) 40245/02 מדינת ישראל נ' רוקנשטיין (להלן: "עניין רוקנשטיין") שבו "בית המשפט קיבל את בקשת האיחוד למרות שמיעת חמישה עדי תביעה בתיק אליו אוחד התיק החדש...".

24.    בהשלמת התגובה של ב"כ נאשם 2 (בתיק הראשון), עו"ד איתי כהן (ממשרד עו"ד שי שורר), מיום 9.8.20, נכתב כי "1. חוזרים על עמדתנו לפיה כל עוד לא יתקבלו כל חומרי החקירה החדשים שנאספו, לא ניתן יהיה לתת מענה מושכל ומפורט ואחראי בהתאם לחבות המקצועית החלה על סניגור. 2. ... טרם קיבלנו הודעה לפיה החומר הועתק ומוכן".

11

25.    בהשלמת התגובה של ב"כ (אחד מבאי הכוח) של נאשם 3 (בתיק הראשון), עו"ד שרון נהרי, מיום 9.8.20, צוין, בין היתר, כי "1. ... בשלב הנוכחי בו מצוי התיק ... לא ניתן להשיב לבקשת המאשימה ללא הכרת החומר בתיק החדש ויתרה מכך טרם הוסדר הייצוג לצורך כך... 2. אשר לבקשה עצמה - למעשה מבוקש להתיר למי ששמע עד היום את המשפט והיה חלק ממנו כנאשם, שמע את גרסת עד המדינה ושוחח עם הנאשמים במקביל לניהול מו"מ עם התביעה על תנאיו, להיות עד מדינה באותו התיק עצמו. 3. ... עולה שאלה של תקינות ההליך באופן העלול להשפיע על תוצאתו. וראו לעניין זה דברי כב' הנשיא א' ברק בע"פ 7929/96 קוזלי נ' מדינת ישראל, פסקה 60: '... פגם דיוני חמור הינו במידה רבה פגם מהותי חמור'. 4. ... והבעת עמדה בשלב זה ללא הכרת חומר הראיות, יוצרת סיכון להתנגשות בחובת הח"מ לנאמנות עבור הלקוח בהתאם לכללי האתיקה... 5.... למצער, יש לנקוט בדרך זהירה ושאינה בלתי הפיכה, היא דחיית מתן ההחלטה למסגרת זמן כזו שתאפשר את לימוד החומר ומתן תשובה עניינית לבקשה. 6. הפסיקה אליה הפנתה המבקשת כולה אינה רלוונטית ולהלן התייחסות אליה בתמצית...".

26.    בהשלמת הטיעון בכתב של עו"ד שרון נהרי, ב"כ נאשם 3 (בתיק הראשון), מיום 15.9.20, צוין בין היתר כי "... 1. הח"מ כאמור טרם הסדיר סופית את הייצוג בתיק. משכך טרם למד את חומר הראיות הנוסף. 2. אף על פי כן, מבלי לוותר על כל טענה, ומבלי שהדבר ישתמע כהסכמה כלשהי עם אי אלו מהראיות שהופקו במסגרת התיק החדש, מותיר הח"מ את ההחלטה לשיקול בית המשפט".

12

27.    בהשלמת התגובה של ב"כ נאשם 9 (בתיק הראשון), עו"ד שחר חצרוני, מיום 15.9.20, התבקש בית המשפט לדחות את הבקשה, וזאת ממספר טעמים: א. מועד הגשת הבקשה והשלב שבו מצוי המשפט בתיק הראשון, כאשר "תגובת הנאשמים לכתב האישום ניתנה בסמוך לחודש נובמבר של שנת 2019, אז כמובן גם נחשף קו ההגנה של כל אחד ואחד מהנאשמים..." ו"חקירתו הנגדית של עד המדינה הראשון בעיצומה". נטען כי אומנם "אין חולק ... איחוד המשפטים אפשרי תיאורטית (אכן המדובר על עובדות וסדרת מעשים הקשורים זה לזה ואף ניתן לומר כי מדובר בפרשה אחת", אולם "אין תקדים לצירוף תיקים בשלב בו נמצא המשפט הראשון", "שעה שכל ההליכים המקדמיים הסתיימו והעד המרכזי כבר סיים את חקירתו הראשית והוא בעיצומה של חקירה נגדית", כאשר "מושכלות יסוד כי אסור לעורך דין לשוחח עם עד מטעמו לאחר תחילת החקירה הנגדית של העד ע"י הצד שכנגד...". על כן, נטען כי "בשלב בו נמצא המשפט הראשון ... ייגרם עיוות דין משמעותי כפי הסיפא לסעיף 90 לחוק". ב. עד המדינה הראשון, אשר נטען כי הוא "נמצא בעיצומה של החקירה הנגדית", הוא עד מרכזי ו"מרכזיותו של עד המדינה הראשון ... לא מאפשרת 'אתחול מחדש' למשפט, אין לכך תקדים ולא בכדי". ג. עד המדינה השני הוא "מי שהיה, עד לא מזמן, נאשם בתיק הראשון ... היה שותף ... לקו הגנתם של חלק מהנאשמים ... נחשף לשיחות אשר חל עליהן חיסיון עפ"י הדין... לקח אף חלק נכבד הן בהליכי המו"מ ... שיחות חסויות של עורכי דין עם יתר הנאשמים ... אף לקח חלק משמעותי ביותר בהליכי הגישור, אשר נערכו עם יתר הנאשמים...".ד. סרבול ההליך וסופיות הדיון, כאשר "... ברור איפוא, באם ייעתר בית המשפט לבקשתה המאשימה לאיחוד המשפטים, המדובר ב'חזרה לנקודת ההתחלה'... במצב דברים זה, סיום ההליך אינו נראה באופק ואף לא תחילתו (מחדש) ... המדובר בתיק חדש הנושא חומר חקירה רב (עשרות קלסרים וכן עשרות תקליטורים), אשר טרם הגיע במלואו לעיון ההגנה... יתר על כן, הייצוג עם הנאשם 9 טרם הוסדר... המדובר במצב משפטי בלתי אפשרי ....". ה. פסיקה "... לא טרחה המאשימה להציג ...ולו פסק דין אחד של בית המשפט העליון שיתמוך בבקשתה בשלב זה של המשפט... אתייחס ... להחלטה אחת ויחידה אליה הפנתה המאשימה של בית המשפט המחוזי ... ת"פ 61448-11-15... בעניינו של פרנקו אין המדובר בבקשה של המדינה לאיחוד אישומים אלא בקשת נאשם להפרדת אישומים .... אין עניינו של פרנקו דומה כהוא זה לענייננו אנו... ". "סוף דבר: ... המדובר בעיוות דין אשר יפגע קשות בניהול ההליך וכפועל יוצא בהגנתו של הנאשם... יעילות הדיון אינה חזות הכל ..." (ההדגשות הן במקור).

13

28.    בהשלמת התגובה של ב"כ נאשם 7 (בתיק הראשון), עו"ד משה סוחמי, מיום 17.9.20, צוין בין היתר כי הייצוג בתיק החדש לא הוסדר ואף נתבקש מינוי של סניגור מטעם הסניגוריה הציבורית. הוטעם כי לנאשם "אין האפשרות לממן הגנתו ע"י הח"מ ועל כן נעשתה פנייה לבית משפט נכבד זה למנות לו עו"ד אשר יעיין/ילמד/יבחן את חומר הראיות ויתן תגובה עניינית גם במסגרת התיק החדש וגם במסגרת התיק הישן... הגם שהח"מ לא עיין בחומר הראיות הנוסף, אין לו אלא להצטרף לנימוקיו המדויקים של ב"כ נאשם 9... הח"מ מפנה בעיקר לאמור בסעיף ג(3) לתגובת ב"כ נאשם 9... לשיטת הח"מ, מדובר בבקשה שיש בה לרמוס בצורה גסה כל אפשרות מצד המשיב לנהל הגנה ראויה, במיוחד נוכח העובדה שמדובר בעד אשר החל לנהל משא ומתן תוך כדי ניהול התיק, כאשר נראה כי עורכי הדין אשר ייצגו אותו ידעו גם ידעו על קיומם של מגעים, חרף זאת לא הוזהרו אף לא אחד מבאי כוח הנאשמים האחרים שלא לחשוף בפניהם קו ההגנה בתיק... מדובר בתקדים מסוכן ביותר העומד בניגוד לכל הלכה משפטית ובוודאי בניגוד לכל עיקרון של צדק אם בכלל קיים".

29.  בבקשה לארכה של נאשמים 5 ו-6 (בתיק החדש), שהוגשה על ידי ב"כ נאשם 5, עו"ד נירה שגב, מיום 21.9.20, צוין בין היתר כי אף שהסניגורים קיבלו את ליבת חומר הראיות כפי שציינה המאשימה בהודעתה מסוף חודש אוגוסט האחרון, "מדובר בחומר חקירה בהיקף רחב מאוד (כ-25 קלסרים) ובארכה שניתנה, אין בה די על מנת לעיין במלוא חומר הראיות/בליבתו, לצורך מתן תגובה עניינית לבקשת המדינה לאיחוד משפטים... ב"כ נאשם 6, עו"ד נס בן נתן, נטל את הייצוג אך לאחרונה... מתבקשת דחייה אחרונה בהחלט, למשך כחודש ימים, על מנת ליתן תגובה עניינית לבקשת המדינה לאחר עיון בחומרי החקירה..." [ההדגשות הן במקור].

14

30.  בתגובת המאשימה מיום 17.9.20 להשלמת התגובה מיום 15.9.20 של עו"ד חצרוני, ב"כ נאשם 9 (בתיק הראשון), צוין בין השאר כי "א. מועד הגשת הבקשה: ... עיון במענה של נאשם 9 לכתב האישום מלמד כי לא חשף כל קו הגנה בתגובתו לכתב האישום, אלא כפר ברובו המוחלט של המיוחס לו מחוסר ידיעה... מועד הגשת הבקשה לא 'תוכנן' על ידי המאשימה, אלא בית המשפט התבקש לאחד את המשפטים מיד עם הגשת כתב האישום בתיק החדש. ב. א.א. עד מרכזי: למרות שהמאשימה אינה חולקת על היותו של עד המדינה א.א. עד משמעותי ומרכזי, הרי שטענתו של נאשם 9 בנוגע לעד זה הנה אבסורדית, וזאת לאור העובדה שבמספר הזדמנויות ביקש לפטור את עצמו... מהתייצבות לדיונים בהם מעיד א.א. - שכן העד אינו רלוונטי אליו. ג. ב.ב עד המדינה השני: ... ככל שהתקיימו שיחות בין ב"כ נאשם 9 עמו בנוכחותם של נאשמים אחרים, לא חל על הדברים חיסיון מעולם ... לא ברור למאשימה מהו אותו קושי ... בכל הנוגע לעובדה כי ב.ב לקח חלק בהליך הגישור, שכן מדובר בהליך חסוי, אשר אין להביא תוכנו בפני מותב נכבד זה... ד. סרבול ההליך וסופיות הדיון: כתב האישום החדש - הזהה בעיקרו לכתב האישום אשר הוגש בפני מותב זה, הינו עובדה מוגמרת... מדובר בשני חלקים - של אותו שלם. אי קבלת הבקשה תגרום לכך שחלק לא מבוטל מהנאשמים יעמדו בפני שני הליכים שונים בבית המשפט המחוזי ובפני שני מותבים שונים. דווקא באיחוד המבוקש יהיה בכדי להביא ליעילות ואף לחיסכון בזמן שיפוטי שממנו ייהנו גם הנאשמים. ה. פסיקה: ... נראה כי נאשם 9 התעלם מהפסיקה הנרחבת שהוגשה על ידי המאשימה ביחס לבקשה... למאשימה לא מוכרת כל חובה להגיש כתמיכה בבקשה פסקי דין שנוגעים רק לאותן נסיבות ספציפיות ..." [ההדגשות הן במקור].

31.  בתגובת המאשימה מיום 22.9.20 לבקשת הארכה מיום 21.9.20 שהגישה, כאמור, עו"ד נירה שגב, גם בשם עו"ד נס בן נתן,צוין כי המאשימה מתנגדת לבקשה, והוטעם כי הודעה בדבר ליבת חומר החקירה בתיק החדש הועברה לסניגורים ולבית המשפט עוד ביום 20.8.20 וכי כבר ביום 6.9.20, בטרם הודיע ב"כ נאשם 6 בתיק החדש, עו"ד נס בן נתן, על הסדרת הייצוג, הועתקו עבורו חומרי החקירה ואף נלקחו על ידו.

15

חרף התנגדות המאשימה, שבנימוקיה יש ממש, החלטתי עוד ביום 22.9.20 לקבל את בקשת הארכה של נאשמים 6-5 בתיק החדש, אך זאת רק באופן חלקי ולפנים משורת הדין, והענקתי לבאי כוחם ארכה קצרה ואחרונה למתן תגובה עניינית לבקשת המאשימה לאיחוד המשפטים, עד ליום 29.9.20 - נוכח נימוקי הבקשה לארכה ובשים לב לכך שבאי כוחם של שני הנאשמים הנוספים לא הכירו עד לאחרונה אף את חומר החקירה הרב בתיק הראשון.

32.  בתגובה של עו"ד נירה שגב מיום 29.9.20, שהוגשה גם בשם עו"ד נס בן נתן ובשם נאשמים 6-5 בתיק החדש, צוין כי הם מתנגדים לאיחוד המשפטים. זאת, מכיוון ש"... מדובר בפרוצדורה יוצאת דופן המהווה סטייה משמעותית מסדרי הדין הרגילים ..., הפותחת פתח לסכנה מוחשית של פגיעה בזכויות נאשמים ובהגינות ההליך ומעלה חשש לגרימת עיוות דין... המאשימה, משיקוליה היא, בחרה להגיש שני כתבי אישום נפרדים במועדים נפרדים... יצרה אי הבנות בכל הנוגע לניהול ההליך... כך, למשל, מר שחר לוי, ע"ת 3 ב[כתב] אישום השני הוא נאשם מס' 8 ב[כתב] אישום הראשון... בקשת המאשימה מעוררת אף שאלות וקשיים פרוצדוראליים היוצרים חוסר וודאות... נאשמים 5 ו-6 אינם נאשמים במסגרת [כתב] האישום הראשון, וטרם השיבו לכתב האישום שהוגש כנגדם וברי, שהמשפט בעניינם נמצא בשלבים מקדמיים ביותר, בניגוד לשאר הנאשמים בשני התיקים ... חקירת עדים במשותף תאריך מאוד את זמן החקירות, תעמיס עובדות וראיות שלא לצורך, תגדיל את מספר הדיונים וכן את העלויות הכספיות ועל כן, אין כל יעילות דיונית בבקשת המאשימה... נאשמים 5 ו-6 כלל לא שמעו את עדותו של א.א. כפי שהעיד בבית המשפט ... אף באשר לטענת המדינה כי מדובר בשוטרים רבים ששמם חופף כעדי תביעה ... לא מדובר בעדים הגרים בחו"ל... המדובר בעדים שהם שוטרים ואופי עבודתם כולל עדות בבתי המשפט. יתרה מזו ... עשרות עדי תביעה אינם חופפים כלל, כך שגם מטעם זה ההליך יימשך זמן רב והימשכות ההליך תגרום לעיוות דין....".

33.  באי כוחם של יתר הנאשמים לא מצאו לנכון להשלים את טיעוניהם בכתב, לאחר ההחלטה החלקית, למרות האפשרות שניתנה להם, בהתאם להחלטה החלקית (בפסקה 44 שם) , וחרף הארכה שניתנה להם לעשות כן אם ימצאו זאת לנכון, עד ליום 15.9.20, כאמור כדי שיוכלו לעיין בחומר החקירה החדש ולהכירו; או שביקשו ארכה נוספת להשלמת תגובתם, ללא סיבה מוצדקת, ובקשתם נדחתה, בשים לב גם לכך שהמועד להשלמת התגובות (15.9.20), אשר חלף לפני כשבועיים, נקבע עוד בהחלטה החלקית מיום 10.8.20.

16

דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית

34.  הנושא של איחוד משפטים מוסדר בסעיף 90 לחסד"פ, אשר קובע כי "בית המשפט רשאי, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על איחוד הדיון בכתבי אישום נפרדים התלויים ועומדים באותו בית משפט, אם מותר לצרפם בהתאם להוראות סעיפים 86 או 87 ובית המשפט סבור שהצרוף לא יגרום לעיוות דין".

 

35.  סעיף 86 לחסד"פ, אשר נזכר בסעיף 90 לחסד"פ ואשר עניינו צירוף אישומים, קובע כי "מותר לצרף בכתב אישום אחד כמה אישומים אם הם מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת; בצירוף אישומים כאמור מותר, על אף כל דין אחר, לצרף לאישום בבית משפט מחוזי גם אישום בעבירה שאינה פשע".

 

36.  סעיף 87 לחסד"פ, אשר אף הוא נזכר בסעיף 90 לחסד"פ ואשר עניינו צירוף נאשמים, קובע כי "מותר להאשים בכתב אישום אחד כמה נאשמים אם כל אחד מהם היה צד לעבירות שבכתב האישום או לאחת מהן, בין כשותף ובין בדרך אחרת, או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת; אולם אין באי צירופו של צד אחד לעבירה מניעה לשפיטתו של צד אחר".

 

37.  כפי שנקבע בסעיף 90 לחסד"פ ובפסיקה, איחוד משפטים מותנה בשני תנאים מצטברים. התנאי הראשון הוא שמותר היה לצרף את האישומים לפי סעיף 86 לחסד"פ או לצרף את הנאשמים לפי סעיף 87 לחסד"פ; והתנאי השני והמצטבר הוא כי בית המשפט סבור שהצירוף לא יגרום לעיוות דין [ראו למשל: פסקה 10 להחלטתי ב-ת"פ 7970-11-16 מדינת ישראל נ' קדוש (31.10.2017) - החלטה שבה דחיתי בקשה של המאשימה לאיחוד משפטים בשל אי-התקיימות אחד מתנאי סעיף 90 לחסד"פ; ופסקה 8 להחלטה בעניין פינקלשטין].

17

38.  כפי שהובהר בפסיקה, אין ההחלטה בבקשה לאיחוד משפטים מותנית בדיות הראיות לכאורה [ראו בג"ץ 5283/98 חדר נ' בית המשפט המחוזי בירושלים, פ"ד נה(3) 721, בעמ' 725 (1998) (להלן: "עניין חדר")].

39.  מהפסיקה עולה, לפחות באופן משתמע, כי יש להבחין בין לימוד חומר החקירה, אשר נדרש לפני שמיעת הראיות אך אינו נדרש לצורך מתן תגובה עניינית לבקשה לאיחוד, ובין עיון בחומר החקירה, או לפחות בליבתו, אשר נדרש לשם הכרת חומר החקירה, כשהכוונה היא לעיון ראשוני בחומר החקירהלהכרת החומר באופן כללי, בטרם מתן תגובה עניינית מצד ב"כ הנאשם לבקשה לאיחוד משפטים - כפי שעולה, למשל, מעניין ליבוביץ ומעניין פינקלשטין,כמובהר בהרחבה בפסקאות 33-29 להחלטה החלקית מיום 10.8.20.מדובר אפוא במעין תנאי סף מקדמי לפני מתן החלטה בבקשה לאיחוד משפטים בעקבות הגשת כתב אישום חדש, וזאת בשים לב בין היתר לזכותם של הנאשמים לעיין בחומר החקירה עם הגשת כתב אישום, על פי הוראת סעיף 74 לחסד"פ, וכן לזכותם להליך הוגן וראוי.

40.  כמו כן, כפי שהובהר בפסיקה, ובראשה הפסיקה של בית המשפט העליון, "הדעת נותנת כי המחוקק כיוון לכך שפרשה עובדתית אחת תתברר בפני בית משפט אחד על כל ספיחיה. אין חולק כי זה המצב הרצוי" [ע"פ 866/95 סוסן נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(1) 793, 813, בפסקה 5 (1996)].

על דברים אלו חזר כב' השופט א' מצא גם בעניין חדר (בפסקה 5 סיפא, בעמ' 728-727).

כב' השופט מצא הוסיף באותו עניין (עניין חדר, בפסקה 6, בעמ' 728) כי : " ... לא רק שאין פגם בצירוף האישומים, אלא שלבירורם במאוחד יש גם יתרונות בולטים הן מצד שיקולי היעילות והן מצד היכולת להגיע לחקר האמת. השאלה היחידה שנותרה היא אם צירוף האישומים אינו עלול לקפח את יכולתו של העותר להתגונן בפני האישומים החמורים המיוחסים לו".

 

18

כפי שציין כב' השופט צ' זילברטל ב"ת"פ (מח' י-ם) 1256/01 מדינת ישראל נ' כהן,בפסקה 8 (10.2.2003): "ככלל, צירוף אישומים וצירוף נאשמים נועד לייעל את הדיון. צירוף כזה מאפשר שמיעת כל העדים הנוגעים לאותה פרשה על ידי מותב אחד.... הדבר ... מונע אפשרות של החלטות סותרות וממצאים מנוגדים שייקבעו על ידי הרכבים שונים".

 

על הדברים האמורים חזר כב' השופט ג' קרא, בהסכמה, הן בעניין פרנקו (בפסקה 7) והן בעניין ליבוביץ (בפסקה 7.ד. שם).

 

בעניין פרנקו דחה כב' השופט קרא בקשה להפרדת אישומים, תוך שהוסיף והטעים (בפסקה 9) כי "כל עוד אין בצירוף פגיעה בהגנתו של הנאשם - המגמה השלטת היא להותיר על כנו את צירוף האישומים. באופן זה יישמעו העדים פעם אחת במאוחד, ויינתן פסק דין אחד החורץ דין אחד על סמך קביעה עובדתית אחת באשר לראיות ולהערכתן".

 

דברים דומים כתבה כב' הנשיאה ר' יפה-כץ בהחלטתה להיעתר לבקשה לאיחוד משפטים בעניין אלון (בפסקה 8 שם), תוך שהטעימה כי "סעיף 90 לחסד"פ קובע, כי כל עוד לא ניתנה הכרעת דין, רשאי בית המשפט להורות על איחוד הדיון בכתבי אישום שונים שהוגשו בתיקים שונים לאותו בית משפט ובלבד שצירוף הנאשמים או האישומים מותר על פי סעיפים 86 ו-87 לחסד"פ ... וכי בית המשפט... סבור שאיחוד הדיון לא יגרום עיוות דין (לנאשם או לציבור)" [ההדגשות בקו הוספו ואינן במקור].

 

19

41.  א. אשר לפרשנות המונח "עיוות דין", אקדים ואציין כי המונח נזכר לא רק בסעיף 90 לחסד"פ, כי אם גם בחוקים נוספים, בין היתר בסעיף 31(א)(4) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בעניין האפשרות לבקש משפט חוזר, ובסעיף 215 לחסד"פ, שעניינו "דחיית ערעור על אף טענה שנתקבלה" ובלבד שלא נגרם עיוות דין. ראו למשל והשוו: מ"ח 7929/96 קוזלי נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(1) 529, 560-562 (1999); מ"ח 8390/01 אקסלרוד נ' מדינת ישראל, פ"ד ס(2) 607 (2005); מ"ח 9054/03 לזרובסקי נ' מדינת ישראל (28.12.2005); ע"פ 1523/05 פלוני נ' מדינת ישראל (2.3.2006); מ"ח 2165/11 פלוני נ' מדינת ישראל, פס' 15 (24.8.2011); מ"ח 6869/13 קצב נ' מדינת ישראל, פס' 8 (19.5.2014); ענת שקולניקוב "מהו 'עיוות-דין'? לפירושו של סעיף 215 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982" עלי משפט ב 65 (2002); עופר גוט עיוות דין בהליך הפלילי (2008).

 

ב. כפי שציין כב' השופט קרא בעניין פרנקו (בפסקה 8), ועל כך הוא חזר גם בעניין ליבוביץ (בפסקה 7.ד): "לעניין הפרשנות העקרונית למונח 'עיוות דין', נקבע ע"י הנשיא ברק, כתוארו אז, כי 'יש לפרש ביטוי זה בהקשרו החקיקתי ובהתייחס לתכלית העומדת ביסוד דבר החקיקה ...' מ"ח 7929/96 קוזלי..., עמ' 563. לענייננו, המונח מובהר על ידי המלומד קדמי כך: 'פגיעה בהגנת הנאשם יכולה להיות נעוצה בחשיפת אופיו השלילי עקב ריבוי אישומים ויצירת משפט קדום לחובתו ... או - בשל ממדי הנטל המוטל עליו בעקבות הצירוף' (עמ' 944)".

 

ג. עם זאת, עוד בעניין חדר [אשר אף הוא הוזכר על ידי כב' השופט קרא בעניין פרנקו, (שם)] הבהיר כב' השופט מצא (שם, בפסקה 7 סיפא, בעמ' 729) כי: "ככלל, ובהיעדר בסיס ממשי לקיום חשש שבירור האישומים במאוחד עלול לפגוע בהגנת הנאשם, אין בית-המשפט שועה לטענה כי בעצם צירופם של אישומים המבוססים על עובדות דומות יש כדי 'להשחיר' את פני הנאשם ולפגוע בסיכוייו שגרסתו ביחס לאישום זה או אחר תזכה לאמונו של בית-המשפט ... וחזקה על השופטים - כיד מקצועיותם וניסיונם - שידעו להכריע בדבר עצם אשמתו של העותר ומהותה, בכל אחת מן הפרשיות, על יסוד התשתית הראייתית שתונח...".

20

ד. המונח "עיוות דין" אשר בסעיף 90 לחסד"פ מתייחס,אפוא, לנאשמים ולשאלה האם תקופח ההגנה של הנאשמים אם יאוחדו המשפטים; אך זאת, מבלי להתעלם גם מהשיקולים הרלוונטיים מבחינת האינטרס הציבורי - ובמיוחד החתירה להגיע לחקר האמת ולצדק מהותי (ראו גם המשך הדברים בהחלטתי זו, במיוחד תוכן הפסקה הבאה דלהלן, והשוו אל דברי כב' הנשיאה ר' יפה-כץ בעניין אלון, בסיפא של הציטוט המובא לעיל, שם).

42.    למעשה, כפי שעולה מהפסיקה, השיקולים לעניין ההכרעה בשאלה האם להורות על איחוד משפטים (לפי סעיף 90 לחסד"פ) או על הפרדתם (לפי סעיף 88 לחסד"פ), הם דומים, שהרי מדובר במעין "שני צדדים של אותו מטבע"; ובהכרעה בשאלה האם להורות על איחוד משפטים או על הפרדתם ובשאלה האם ייגרם עיוות דין עקב האיחוד אם לאו, נדרש בית המשפט לאזן בין מכלול השיקולים הרלוונטיים, בראש ובראשונה השיקול האם תקופח הגנת הנאשמים עקב האיחוד, אולם גם שיקולים נוספים הקשורים לאינטרס הציבורי ובראשם האינטרס להגיע לחקר האמת ולעשות צדק מהותי, האינטרס כי עדים יעידו פעם אחת בפני מותב אחד, כך שלא תהיינה הכרעות סותרות של שני מותבים שונים, ייחסך זמן מיותר של העדת העדים פעמיים וזמן שיפוטי ניכר, והאינטרס של יעילות הדיון ומניעת סרבול ההליכים השיפוטיים; אך יעילות הדיון אינה חזות הכול והיא נסוגה מקום שאיחוד המשפטים יקפח את הגנתם של הנאשמים ויגרום להם עיוות דין.

יפים - לעניין ההכרעה בבקשה לאיחוד משפטים או להפרדתם - דברי כב' השופט קרא בעניין פרנקו, בפסקה 9 : "לפני בית המשפט מונחים על כפות המאזניים מצד אחד הטעמים לצירוף אישומים...: יעילות דיונית - מניעת סרבול הליכים; צדק מהותי - הערכה אחידה של מהמנות העדים; ומצד אחר, הטעמים להפרדת המשפט בשל קיפוח יכולתו של הנאשם להתגונן מפני האישומים..." (והשוו: עניין פינקלשטין, בפסקה 11).

21

כמו כן, ראו הדברים הכלליים שכתבתי על תכלית ההליך הפלילי ועל החשיבות של מניעת עיוות דין לנאשמים: "כידוע, תכליתו של ההליך הפלילי היא בירור האמת ועשיית צדק, ובמילים אחרות - הרשעת האשמים וזיכוי החפים מפשע, תוך הקפדה על זכויות הנאשמים להליך ראוי ולמשפט הוגן, לבל ייגרם להם עיוות דין, ותוך איזון עדין וראוי בין זכויות הנאשמים מזה לבין צורכי החברה, זכויות הקורבנות והאינטרסים הציבוריים במיצוי הדין ..." (מרדכי לוי, הסכנה של הרשעות שווא בישראל - גורמיה המרכזיים והצעות לצמצומה" מאזני משפט י 11, 16-15 (תשע"ה) [ההדגשות הוספו ואינן במקור].

מן הכלל אל הפרט

43.    במקרה דנן, לא יכולה להיות מחלוקת כי מתקיים התנאי הראשון מתוך שני התנאים המצטברים לאיחוד משפטים, לפי סעיף 90 לחסד"פ, באשר מדובר בפרשה אחתובאישומיםובנאשמים שניתן היה מלכתחילה לצרף הן לפי סעיף 86 והן לפי סעיף 87 לחסד"פ (בהתאמה) - בעוד שדי היה, מבחינת התנאי הראשון הנ"ל, כי הצירוף היה אפשרי לפי סעיף 86 או לפי סעיף 87 לחסד"פ; למעשה, מדובר בסדרה של מעשים (נטענים על ידי המאשימה) של ייבוא קוקאין במטוסי אל על במספר הזדמנויות במהלך שנת 2018 - מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים כאמור פרשה אחת.

44.    השאלה הטעונה הכרעה בענייננו היא, אפוא, האם מתקיים גם התנאי השני המצטבר, לפי סעיף 90 לחסד"פ, דהיינו - האם איחוד המשפטים,המבוקש על ידי המאשימה, לא יגרום לעיוות דין.

45.    במקרה דנא, מן הצד האחד, לאיחוד המשפטים המבוקש יתרונות חשובים אחדים, כפי שהצביעה המאשימה, אך מן הצד האחר, הוא גם מעורר קשיים ובעייתיות, כפי שהצביעו באי כוח רוב הנאשמים, המתנגדים לבקשה; והכול, כפי שפורט לעיל בטיעוני הצדדים ובעיקר כפי שיטעם להלן.

22

46.    מחד גיסא, קבלת בקשת המאשימה תביא לתוצאה טובה יותר מבחינת האינטרס הציבורי, שכן היא תתיישב טוב יותר עם המטרה העיקרית של המשפט, היא החתירה לחקר האמת ולצדק מהותי, תמנע אפשרות של הכרעות סותרות על ידי שני מותבים שונים ביחס לתשתית הראייתית הזהה או הדומה בשני התיקים, המהווים כאמור פרשה אחת, וזאת תוך חיסכון רב בזמן שיפוטי ובזמנם של העדים הרבים הרלוונטיים ותוך ניהול הליך יעיל יותר - לעומת ניהולם של שני משפטים נפרדים, בתיק הראשון ובתיק החדש, בפני שני מותבים שונים, בשים לב לכך שרק התיק הראשון נותב אליי ואילו התיק השני מנותב בפני שופט אחר (כב' השופט ב' שגיא), תוך שמיעת רוב העדים המרובים פעמיים, בפני כל אחד מהמותבים הנפרדים שידונו בכל אחד משני התיקים, ותוך אפשרות שתהיינה הכרעות שיפוטיות סותרות מצד כל אחד מהמותבים בכל אחד משני התיקים.

47.    עם זאת, מאידך גיסא, במקרה דנא אין מדובר במקרה פשוט של איחוד שני משפטים כבר בשלב ראשוני, כשטרם החלה שמיעת הראיות בשני המשפטים כאחד. זאת, שכן בענייננו, כזכור, בתיק הראשון כבר החלה שמיעת הראיות, ועד התביעה הראשון, עד המדינה המרכזי א.א., כבר סיים את חקירתו הראשית ואף החלה חקירתו הנגדית על ידי הסנגור הראשון, הוא ב"כ נאשם 2 (כאמור, נאשם 1 כבר נדון).

48.    אלא שכפי שהדגישו בצדק באי כוח המאשימה, שמיעת הראיות בתיק הראשון אך החלה ובינתיים החל להעיד רק עד התביעה הראשון, עד המדינה המרכזי א.א., אשר חקירתו הראשית אומנם הסתיימה, אולם חקירתו הנגדית של א.א. אינה בעיצומה, כנטען על ידי ההגנה, אלא רק בתחילתה.

כמו כן, כפי שציינו באי כוח המאשימה, בכל מקרה, גם אם לא תתקבל הבקשה לאיחוד המשפטים, המאשימה תבקש, בעקבות חומר החקירה החדש, להשלים את החקירה הראשית של א.א. וכן להוסיף לרשימת העדים בתיק הראשון עשרות עדי תביעה וביניהם עד המדינה השני, אשר קיים צו איסור פרסום על שמו ועל כל פרט מזהה לגביו.

על כן, הגם שחומר החקירה החדש אינו מועט, אין לומר כי באם ייעתר בית המשפט לבקשה לאיחוד המשפטים ייגרם לנאשמים עיוות דין כתוצאה מנטל כבד מדי שיוטל עליהם.

23

49.    אכן, כפי שבצדק ציינו באי כוח הנאשמים, אין לקבל מצב שבו יוכלו באי כוח המאשימה לשוחח עם עד המדינה א.א. לפני ולצורך השלמת חקירתו הראשית, בעקבות חומר החקירה החדש, וזאת לאחר שחקירתו הנגדית כבר החלה כאמור. מדובר במצב בעייתי ומוקשה, שאין להתירו.

אלא שהפתרון למצב בעייתי זה אינו דחיית הבקשה לאיחוד המשפטים (חרף יתרונותיו הגדולים של האיחוד המבוקש), כי אם הטלת איסור על באי כוח המאשימה לשוחח עם א.א. לפני השלמת חקירתו הראשית וצמצום השאלות של המאשימה אך לשאלות - בלתי מדריכות - הנובעות מחומר החקירה החדש, בטרם תימשך חקירתו הנגדית.

כאן המקום להוסיף כי דווקא אם ידחה בית המשפט את הבקשה לאיחוד משפטים, אפשר כי ב"כ המאשימה יהא רשאי לשוחח עם עד המדינה א.א. ולראיין אותו בטרם ייחקר חקירה ראשית בעדותו בתיק החדש, אם שמיעת הראיות בתיק החדש תחל בטרם הסתיימה חקירתו הנגדית של א.א. על ידי כל הסניגורים בתיק הראשון.

לשון אחרת, דווקא איחוד המשפטים יאפשר למותב בית המשפט לאסור על באי כוח המאשימה לראיין את א.א. או לשוחח עימו בטרם תימשך ותסתיים עדותו.

50.    נוסף על כך, כפי שציינו בעיקר באי כוח הנאשמים, אכן איחוד המשפטים יצריך דחייה נוספת לפרק זמן ניכר של המשפט המאוחד, בטרם חידוש שמיעת הראיות, לצורך לימוד חומר החקירה החדש על ידי כל הסניגורים ובמיוחד לצורך לימוד כל חומר החקירה הן בתיק הראשון והן בתיק החדש על ידי הסניגורים של שני הנאשמים הנוספים, שלא היו נאשמים בתיק הראשון.

עם זאת, לטעמי, עדיין איחוד המשפטים עדיף על פני ניהולם של שני משפטים נפרדים, בפני שני מותבים שונים, כאשר בכל מקרה, גם אם לא יאוחדו המשפטים, ממילא יצטרכו הסנגורים בתיק הראשון ללמוד את חומר החקירה החדש בטרם תחודש שמיעת הראיות.

24

51.    כפי שהבהירו באי כוח המאשימה, במקרה של איחוד המשפטים, יהא צורך להגיש כתב אישום מתוקן (ומאוחד) (להלן: "כתב האישום המתוקן"), תוך גריעת שמו של נאשם 8, ששמו נכלל ברשימת עדי התביעה בתיק החדש, מרשימת עדי התביעה בכתב האישום המתוקן, ותוך הוספת עשרות עדי תביעה, בעקבות חומר החקירה החדש.

כמו כן, בכל מקרה, דהיינו בין אם יאוחדו המשפטים ובין אם לאו, בעקבות ההגעה של המאשימה ושל נאשם 5 (בתיק הראשון) להסדר טיעון, ובעקבות החלטתי (במסגרת ההחלטה החלקית מיום 10.8.20) לקבל את בקשת המאשימה להפריד את משפטו של נאשם 5 ממשפטם של יתר הנאשמים בתיק הראשון - צפוי נאשם 5, אשר כאמור קיים צו איסור פרסום על שמו ועל כל פרט מזהה לגביו, להיכלל ברשימת עדי התביעה בכתב האישום המתוקן ולהיות עד מדינה נוסף נגד יתר הנאשמים.

אכן, הדבר יוצר קושי לנאשמים האחרים, בשים לב גם לכך שנאשם 5 (בתיק הראשון) היה, ככל הנראה ולפי הנטען על ידי באי כוח הנאשמים האחרים, שותף למו"מ עם המאשימה ולהליך גישור (שלא צלח) יחד עם יתר הנאשמים. אך אין זה מצב נדיר שבו לאחר תחילת משפט מגיע אחד מהנאשמים להסדר טיעון עם המאשימה ומעיד נגד יתר הנאשמים; וממילא, התוכן של כל מו"מ הוא חסוי; יש חיסיון על דברים שהוחלפו בין נאשם לבא כוחו; עדות שמועה היא ככלל בלתי קבילה; וכל הליך גישור הוא חסוי בפני המותב הדן בתיק העיקרי, כפי שציינו בצדק באי כוח המאשימה.

כאמור, עד המדינה השני יעיד ככל הנראה נגד יתר הנאשמים בתיק הראשון, בין אם יאוחדו המשפטים ובין אם לאו.

על כן, אין גם בכך כדי למנוע קבלת הבקשה לאיחוד משפטים.

52.    אומנם, מבין הנאשמים בשני התיקים, שניים מהנאשמים (נאשמים 6 ו-8) בתיק הראשון כלל אינם נאשמים בתיק החדש, וכאמור בתיק החדש יש שני נאשמים נוספים שאינם נאשמים בתיק הראשון.

25

ברי כי איחוד המשפטים יגרום לדחייה ניכרת של המשך שמיעת הראיות וכן להתארכות ניכרת של המשפט המאוחד.

עם זאת, רוב הנאשמים, וליתר דיוק - חמישה נאשמים (מתוך תשעה נאשמים בסך הכול אשר לא הגיעו להסדרי טיעון עם המאשימה, בשני התיקים גם יחד), הם נאשמים הן בתיק הראשון והן בתיק החדש. זאת, בשים לב לכך שנאשם 1 בתיק הראשון כבר נדון ולכך שמשפטו של נאשם 5 בתיק הראשון כבר הופרד, כזכור, מזה של יתר הנאשמים, בהתאם להחלטתי החלקית מיום 10.8.20, כפי שביקשה המאשימה.

כפי שבצדק ציין ב"כ המאשימה, אם לא יאוחדו שני התיקים "רוב הנאשמים כאן ינהלו שני הליכים מקבילים אצל שני מותבים שונים" ו"החומר הזה [חומר החקירה החדש] לא יתאדה ולא ייעלם".

כמו כן, כאמור, גם אם לא יאוחדו המשפטים, המאשימה מבקשת להוסיף עשרות עדי תביעה לרשימת העדים בתיק הראשון, בעקבות חומר החקירה החדש.

על כן, איחוד המשפטים לא יגרור התארכות ממושכת מדי של המשפט המאוחד, לעומת האפשרות של דחיית הבקשה לאיחוד - הגם שיגרום להתארכות ניכרת של המשפט המאוחד.

53.    אומנם, איחוד המשפטים יוצר קושי ניכר לסניגורים ובמיוחד לאותם סניגורים בתיק הראשון שהייצוג בתיק החדש לא הוסדר עימם; אולם, כפי שבצדק הטעים ב"כ המאשימה, "עיוות הדין שבית המשפט צריך לבדוק על פי החוק והפסיקה הוא של הנאשם ולא של הסניגור".

26

54.    בניגוד לנטען על ידי ב"כ נאשם 9, כי כביכול אין תקדים או "אח ורע" לאיחוד משפטים לאחר שהחלה שמיעת הראיות באחד מהמשפטים שאיחודם התבקש, ראו למשל עניין רוקנשטיין, שאליו הפנתה המאשימה, שבו בית המשפט קיבל את בקשת המאשימה לאיחוד משפטים למרות שקודם לכן נשמעו חמישה עדי תביעה בתיק הראשון דשם, שאליו אוחד התיק השני. אומנם, מדובר בהחלטה של בית המשפט המחוזי - ולא בפסק דין של בית המשפט העליון - אך כידוע הערכאה הדיונית היא זו שמכריעה בבקשות לאיחוד משפטים (או להפרדתם).

חשוב מכך, כפי שנקבע במפורש בסעיף 90 לחסד"פ וכפי שהובהר גם בפסיקה (ראו למשל החלטת כב' הנשיאה ר' יפה-כץ בעניין אלון), ההחלטה על איחוד משפטים אפשרית "בכל שלב שלפני הכרעת הדין", דהיינו גם לאחר תחילת שמיעת הראיות, מה גם שכאמור בענייננו שמיעת הראיות בתיק הראשון אך החלה וחקירתו הנגדית של עד התביעה הראשון אינה בעיצומה, כנטען על ידי ההגנה, כי אם רק בתחילתה.

55.    כמו כן, ובניגוד לנטען על ידי ב"כ נאשם 9, כי כביכול במענים שנמסרו לבית המשפט על ידי ב"כ הנאשמים נחשף קו ההגנה שלהם, בפועל אף אחד מהנאשמים לא חשף את קו ההגנה שלו במסגרת המענה לכתב האישום; וכפירת כל הנאשמים היתה כללית, לקונית למדי ובלתי מפורטת; וגם אם מי מהנאשמים הרחיב מעט את גרסת הכפירה שלו לגבי עובדה זו או אחרת המיוחסת לו בכתב האישום - לא היה בכך כדי לחשוף את קו ההגנה שלו במשפט.

זאת ועוד, גם בחקירה הנגדית (שהחלה וטרם הסתיימה) של עד התביעה הראשון א.א. על ידי ב"כ נאשם 2, טרם נחשף קו ההגנה של נאשם 2 (ואף לא של מי מבין הנאשמים האחרים).

למעלה מן הצורך, אוסיף כי גם אם היה נחשף קו ההגנה של מי מהנאשמים - ספק רב בעיניי אם היה באיחוד המשפטים כדי להביא לעיוות דין.

56.    למעשה, הגם שאיחוד המשפטים כאמור אינו חף מקשיים ומחסרונות, לרבות הצפי להתארכות ניכרת של זמן המשפט המאוחד בעקבות האיחוד, לאחר שבחנתי את כל טיעוני הסניגורים, אינני סבור כי ייגרם עיוות דין למי מהנאשמים אם יאוחדו המשפטים במובן זה שתקופח הגנתם.

27

לעומת זאת, דחיית הבקשה לאיחוד המשפטים עלולה לפגוע באינטרס הציבורי, עקב ניהול משפטים נפרדים בפני שני מותבים שונים ביחס לאותה פרשה, שבמהלכם יעידו פעמיים אותם עדים משותפים רבים בפני שני מותבים נפרדים ובסופם של המשפטים הנפרדים עלולות להתקבל הכרעות שיפוטיות סותרות על ידי שני המותבים, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם המגמה של המשפט לחתור לבירור האמת כשמדובר בפרשה אחת כמו בענייננו.

לשון אחרת, אומנם הן לקבלת הבקשה לאיחוד המשפטים והן לדחייתה יתרונות וחסרונות, אך למרות שאיחוד המשפטים אינו חף מקשיים, האיחוד לא יגרום לעיוות דין לנאשמים והיתרונות הטמונים באיחוד המשפטים עולים במידה רבה על החסרונות של האיחוד.

57.  מהמקובץ לעיל עולה, אפוא, כי במקרה דנן מתקיימים שני התנאים המצטברים המנויים בסעיף 90 לחסד"פ, באופן המאפשר לבית המשפט להורות על איחוד המשפטים בשני התיקים; ונוסף על כך, באיזון הראוי בין האינטרסים והשיקולים הרלוונטיים המתנגשים, הכף נוטה לטובת היענות לבקשת המאשימה לאיחוד המשפטים.

58.    כזכור, בהחלטה החלקית ביטלתי את מועדי ההוכחות שהיו קבועים בחודש ספטמבר 2020, לאחר שהתברר כי עד מועד מתן ההחלטה החלקית (10.8.20) המאשימה טרם העמידה לעיון הסניגורים את חומר החקירה החדש ואף לא את ליבתו, תוך שהטעמתי, בין היתר, כי בכל מקרה, גם אם לא תתקבל בקשת המאשימה לאיחוד המשפטים - ומקל וחומר, אם תתקבל הבקשה לאיחוד, במיוחד בכל הנוגע לסניגורים של שני הנאשמים הנוספים בתיק החדש שאינם מכירים גם את חומר החקירה הרב בתיק הראשון - יידרש לסניגורים (גם בתיק הראשון) זמן ניכר כדי ללמוד את חומר החקירה החדש, לאחר שיועמד לעיונם, בטרם תימשך שמיעת הראיות בתיק.

59.    בפועל, בעקבות איחוד המשפטים, יהא צורך לבטל ישיבות הוכחות נוספות הקבועות בתיק הראשון בחודשיים הקרובים, בשים לב לאמור לעיל וגם להלן.

28

סוף דבר - סיכום ומסקנות

60.    כללו של דבר, לאחר שבחנתי את כל טענות הצדדים ואת מכלול השיקולים הרלוונטיים, החלטתי לקבל את הבקשה לאיחוד משפטים, מהנימוקים שפורטו לעיל.

61.    כמו כן, בעקבות איחוד המשפטים, מתקבלת גם הבקשה לתיקון כתב האישום, באופן שעל המאשימה להגיש כתב אישום מאוחד נגד הנאשמים בשני בתיקים (מלבד נאשם 5 בתיק הראשון שמשפטו הופרד), ביחס לכל האישומים שבכתבי האישום בשני התיקים, וזאת על ידי צירוף כל הנאשמים כאמור ועל ידי צירוף כל האישומים בשני התיקים, לכתב אישום מאוחד, שיכלול גם רשימת עדים מאוחדת (שלא תכלול את נאשם 8 בתיק הראשון כעד תביעה בכתב האישום המאוחד, למרות שנכלל כעד תביעה בתיק החדש שבו לא היה נאשם).

מכיוון ששמיעת הראיות בתיק הראשון כבר החלה, על המאשימה לשמור על סדר הנאשמים בכתב האישום הראשון גם בכתב האישום המתוקן והמאוחד, כך ששני הנאשמים הנוספים בכתב האישום החדש יהיו הנאשמים האחרונים בכתב האישום המתוקן והמאוחד; וזאת, בהתאם לסדר של כלל הנאשמים בפתיח של החלטתי זו.

על המאשימה להגיש לבית המשפט, עם עותק לסניגורים (בשני התיקים), את כתב האישום המתוקן (המאוחד) עד ליום 4.10.20.

עד ליום 18.10.20 יהיו באי כוח הנאשמים רשאים להעלות בכתב טענה מקדמית ביחס לכתב האישום המתוקן-המאוחד, עם עותק למאשימה; והמאשימה תגיב בכתב על כל טענה מקדמית שתועלה וזאת תוך שבעה ימים, דהיינו עד ליום 25.10.20.

29

עד ליום 29.11.20 יגישו באי כוח הנאשמים מענה מפורט בכתב ביחס לכתב האישום המתוקן. במענה המפורט יתייחסו כל הסניגורים בפירוט לכל אחת מהעובדות הנטענות בכתב האישום המתוקן, יבהירו את גדר הכפירה, יתייחסו לשאלה האם קיימת טענת אליבי וכן יתייחסו לעדים שברשימת עדי התביעה המתוקנת - על מי הם מוותרים ואת מי הם מבקשים לחקור. כמו כן, הסניגורים (במיוחד של שני הנאשמים הנוספים) יתייחסו גם לשאלה האם להם טענות זוטא; ואם כן, יפרטו אותן במסגרת המענה בכתב.

כדי לקצר ככל האפשר את משך המשפט ולייעלו, במידת האפשר מתבקשים באי כוח הצדדים להגיש לבית המשפט, עד שלושה ימים לפני המשך שמיעת הראיות, קלסר מוצגים מוסכמים, שיכיל את אמרות הנאשמים (שלגביהן אין טענות זוטא, או שלגביהן כבר נדחו טענות הזוטא שהועלו על ידי נאשם 6 בכתב האישום הראשון) וכן אמרות של עדים שהסניגורים מוותרים על העדתם או מסכימים שאמרותיהם תוגשנה במקום חקירה ראשית כפוף לחקירתם הנגדית.

בעקבות איחוד המשפטים, בשים לב לאמור לעיל ולהלן, וכדי לאפשר לכל הסניגורים בשני התיקים ללמוד את חומר החקירה החדש, שהיקפו אינו מועט, ובעיקר כדי לאפשר לסניגורים של שני הנאשמים הנוספים ללמוד בנוסף לחומר החקירה החדש גם את חומר החקירה בתיק הישן, שהיקפו הוא רב, וכן בשים לב להערכת הסניגורים החדשים של הנאשמים הנוספים כי יידרשו להם חודשים אחדים ללימוד כל חומר החקירה הרב בשני התיקים ובמיוחד בשים לב להערכה שהשמיעה עו"ד נירה שגב, באת כוחו של אחד הנאשמים הנוספים בתיק החדש (יעקב פליסיאן), במהלך הדיון בבקשה, כי יידרשו לה שלושה חודשים (לפחות) ללימוד כל חומרי החקירה בשני התיקים - הערכה המקובלת עליי בעיקרה (כאשר, כזכור, על פי הודעות המאשימה לבית המשפט, ליבת חומר החקירה החדש הועברה לסניגורים על ידי המאשימה ביום 20.8.20 וחומרי חקירה נוספים הועברו אליהם בסוף חודש אוגוסט 2020 ומקצתם אף בחודש ספטמבר הנוכחי) - אין מנוס מביטול ישיבות ההוכחות הקבועות בחודשיים הקרובים, אוקטובר ונובמבר 2020.

30

זאת, כדי שלא תיפגע הגנתם של הנאשמים, לרבות הנאשמים הנוספים בתיק החדש, בשים לב לזכותם של הנאשמים להליך הוגן וראוי, וכדי לאפשר לסניגורים, ובכלל זה לשני הסניגורים של הנאשמים הנוספים שלא הכירו את חומר החקירה בתיק הראשון, ללמוד את כל חומר החקירה (בשני התיקים, לרבות חומר החקירה החדש).

62.  ישיבת ההוכחות הבאה תתקיים אפוא ביום 2.12.20. בישיבה זו יתאפשר לבא כוח המאשימה להפנות שאלות בלתי מדריכות לעד המדינה א.א. אשר תתייחסנה לחומר החקירה החדש או תנבענה ממנו, ולאחר מכן תימשך חקירתו הנגדית של א.א. על ידי ב"כ נאשם 2.

עם זאת, בשים לב לכך שחקירתו הנגדית של עד המדינה כבר החלה, בית המשפט אוסר בזה על באי כוח המאשימה לראיין את עד המדינה א.א. או להכין עימו את השלמת החקירה הראשית.

כפי שנקבע מראש עוד במסגרת התיק הראשון, המשך שמיעת הראיות יהא בכל יום רביעי בשבוע; וכל ישיבת הוכחות תחל בשעה 09.15 ותימשך יום מלא.

במידת הצורך ולאחר שיתברר, מהמענה המפורט שיוגש על ידי הסניגורים ביחס לכתב האישום המתוקן, מה מספר העדים הכולל שהסנגורים יבקשו לחקור במסגרת המשפט המאוחד, בית המשפט ישקול להוסיף עוד יום דיונים שבועי, מדי שבוע, נוסף על ימי ד'. זאת, בשים לב לתוספת של שני נאשמים, במסגרת המשפט המאוחד (יעקב פליסיאן ולידן שתוי), וכן להצהרת המאשימה שבכוונתה להוסיף עשרות עדי תביעה, לרבות עד המדינה השני, ברשימת עדי התביעה בכתב האישום המתוקן (המאוחד), וכן בשים לב לכך שרוב הנאשמים נתונים במעצר, מרביתם (בתיק הראשון) מזה תקופה ארוכה למדי, ושמיעת הראיות רק החלה ותימשך בתחילת חודש דצמבר 2020, כאמור כדי לאפשר לכל הסניגורים ללמוד את חומר החקירה החדש ובעיקר כדי לאפשר לסניגורים של שני הנאשמים הנוספים ללמוד גם את חומר החקירה הרב בתיק הראשון.

63.    המזכירות מתבקשת להעביר החלטה זו לבאי כוח הצדדים בשני התיקים מושא הבקשה לאיחוד, וכן לקשור את שני התיקים - בעקבות ההחלטה על איחוד המשפטים.

כמו כן, מתבקשת המזכירות לבטל את זימונם משב"ס של הנאשמים בתיק הראשון ושל עד המדינה א.א. למועדים שהיו קבועים בחודשים אוקטובר ונובמבר 2020, אשר בוטלו כאמור לעיל, ולזמנם לישיבות ההוכחות הקבועות ליום 2.12.20 ואילך.

כן מתבקשת המזכירות להביא החלטה זו לידיעת המותב שאליו נותב התיק החדש עם הגשתו - כב' השופט ב' שגיא - ולשנות את הגורם השיפוטי בתיק החדש וכן לבטל את מועד הדיון שנקבע על ידי כב' השופט שגיא בתיק החדש - כפועל יוצא מאיחוד המשפטים בשני התיקים.

 

 

ניתנה היום, י"ב תשרי תשפ"א, 30 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.