1

מבוא

1.           הנאשם הוא רוקח מוסמך במקצועו.

2.           בהכרעת דין מיום 1.4.18, הורשע הנאשם, לפי הודאתו, בעובדות כתב האישום, בעבירה של זיוף בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 418 אמצע וסיפא לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, בעבירה של שימוש במסמך מזויף, לפי סעיף 420 לחוק העונשין, בעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, ובעבירה של קבלת נכסים שהושגו בעוון, לפי סעיף 411 לחוק העונשין.

2

לפי כתב האישום, החל מחודש אפריל 2015 עד חודש נובמבר 2015, עבד הנאשם בבית המרקחת של סופר פארם בסניפים מזכרת בתיה, רחובות ונצר סירני. במספר רב של הזדמנויות, זייף הנאשם לבדו או באמצעות אחר, מרשמים עבור תרופות. הנאשם מילא את המרשמים וחתם עליהם באמצעות חותמות מזויפות הנחזות כחותמות של ד"ר מרים אורלב וד"ר רבקה כ"ץ. כן קיבל הנאשם לידיו כ-30 כרטיסי חבר קופת חולים כללית של אנשים שונים. בעת עבודתו בבתי המרקחת ניפק הנאשם תרופות באמצעות מרשמים מזויפים על שם בעלי הכרטיסים. התשלום עבור התרופות התבצע באמצעות הוראת קבע של בעלי הכרטיסים או באמצעות שימוש בסכום כספי המוענק לחברי קופת החולים על ידי קופת החולים לשם רכישת תרופות. כתב האישום כולל פירוט של 15 מרשמים שהנפיק הנאשם בתאריכים הרלוונטיים על שמות חברי קופת החולים בסכומים של עשרות שקלים למרשם. הנאשם ניצל את תפקידו המקצועי והשתמש בגישתו למאגר הלקוחות בבית המרקחת בו עבד וכן לתרופות, כדי לזייף מרשמים ולנפק באמצעותם תרופות.

3.           לפי הסדר טיעון, הנאשם נשלח לעריכת תסקיר שירות מבחן וחוות דעת ממונה על עבודות שירות. עוד סוכם בהסדר, כי התביעה עתרה להטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 6 חודשים, שיבוצע בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס, ואילו ההגנה תהא חופשית בטענותיה.

תסקיר שירות מבחן

4.           שירות מבחן, בתסקירו מיום 17.9.18, ציין כי הנאשם בן 32, נשוי ואב לשני ילדים קטנים, מתגורר עם משפחתו בעראבה. הנאשם למד לימודי רוקחות בירדן ועבד כרוקח במקומות שונים עד האירוע מושא כתב האישום. בשנת 2016 החל הנאשם ללמוד רפואה באוקראינה, וכיום הוא מתגורר באוקראינה ומגיע מידי חודש לבקר את משפחתו. הנאשם הציג בפני שירות המבחן אישור רפואי לפיו בסוף שנת 2015 סבל ממצב נפשי קשה. עוד הציג מכתב ראש מועצת עראבה, לפיו הנאשם הוא דמות מובילה ברמה האישית, החברתית ובהישגיו בלימודים. עוד ציין שירות המבחן, כי הנאשם נעדר הרשעות קודמות, וכי נטל אחריות מלאה למעשיו. לדברי הנאשם, בסניף בו עבד, החל לעבוד רוקח חדש אשר לקח תרופות מבית המרקחת במשמרת שלו, הנאשם חשש לספר, ובהמשך, אותו עובד שלח אליו מרשמים רפואיים על ידי שליחים שהפחידו אותו וחייבו אותו לספק להם תרופות שונות. כאשר סירב הנאשם, איימו עליו ועל בני משפחתו בכך שמסרו פרטים אודותיהם. בשל חששו, הנאשם הסכים לכל בקשותיו עד שהחליט להתפטר בשל תחושת האשמה, הפחד והבושה. אשת הנאשם מסרה לשירות המבחן, כי בתקופה הרלוונטית, הנאשם התנהג בצורה לא אופיינית, האיומים על הנאשם וחששו הם שהובילו לביצוע העבירות.

להתרשמות שירות המבחן, הנאשם בעל ערכים חיוביים, מתנהג באופן נורמטיבי, ויש לו שאיפה למצוינות והצלחה בהתפתחותו המקצועית. עוד התרשם, כי לנאשם אמפתיה גבוהה כלפי משפחתו וסביבתו. אולם, הנאשם נקלע למצבי לחץ ומצוקה קיצוניים ובשל רגישות גבוהה והתקשה להתמודד עמם. כן הוסיף שירות המבחן, כי להליך המשפטי היבט הרתעתי והסיכון להישנות מעשים דומים בעתיד הוא נמוך.

לאור האמור, המליץ שירות המבחן על מנת שלא לפגוע בעתידו, לסיים ההליך ללא הרשעתו של הנאשם ולהטיל עליו צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 150 שעות והתחייבות.

עדות אשת הנאשם

3

5.           אשת הנאשם העידה כי הנאשם חכם, אוהב לעזור לאנשים, תורם מכספו וגם מזמנו, ודואג לילדיו. מאז האירועים מושא כתב האישום, חל שינוי בהתנהגותו של הנאשם, שנשא בסבל רב, פוטר ולא הצליח להתקבל למקום עבודה אחר. בהמשך לכך, הוחלט כי ימשיך בלימודיו. מכאן בקשתה לתת לו הזדמנות נוספת.

טענות הצדדים

6.           באת כוח התביעה טענה, כי אין מקום לסיים ההליך ללא הרשעה, וזאת משום שלא מתקיימים התנאים לכך.

7.           לטענתה, הנאשם ביצע עבירות חמורות, תוך ניצול תפקידו המקצועי כרוקח, שימוש בגישה למאגרי הלקוחות בבית המרקחת, זיוף מרשמים והנפקת תרופות באמצעות המרשמים המזויפים במשך 7 חודשים, ושימוש בזכותם של קשישים לקבלת כספים. הנאשם פתח פתח לממכר תרופות באופן לא מבוקר, ובכך עוד היו עשויים היו להיגרם נזקים חמורים עוד יותר. יתר על כן, דווקא בתפקידו כרוקח, הבין הנאשם את ההשלכות החמורות והרפואיות שעלולות להיגרם מנטילת תרופות ללא פיקוח.

8.           עוד טענה, כי נאשם מסר מידע לא מדויק לשירות המבחן. הנאשם לא התפטר מיוזמתו אלא פוטר כשהעניין התגלה למעסיקיו. הנאשם גם לא הצביע על נזק קונקרטי שייגרם לו. לטענתה, אין חולק, כי ההרשעה עשויה לעמוד לנאשם לרועץ, אולם סעיף 3 לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], תשמ"א - 1981, הדן בבקשה לרישיון ברוקחות הוא סעיף שבשיקול דעת. גם סעיף 4 לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז - 1976, המאפשר לוועדה לשקול הגינות, הוא עניין שבשיקול דעת. לעניין מתחם העונש ההולם הוסיפה באת כוח התביעה, כי הנאשם פגע במעשיו בערכים החברתיים של שמירה על אמון הציבור ובריאות הציבור, וכאמור, מידת הפגיעה היא גבוהה.

עוד הוסיפה לעניין המתחם, כי טענותיו של הנאשם לגבי סחיטה ואיומים לא קיבלו ביטוי בכתב האישום, ואף לא הוגש כתב אישום נגד אותו אחר בשל היעדר ראיות.

9.           מכאן טענה באת כוח התביעה, כי יש לקבוע מתחם עונש הולם הנע בין מאסר לתקופה של מספר חודשים ובין מאסר לתקופה של 12 חודשים, לצד ענישה נלווית.

10.       בא כוח הנאשם טען, כי יש לסיים ההליך ללא הרשעתו של הנאשם, תוך אימוץ המלצת שירות המבחן.

11.       לטענתו, הנאשם הוא אדם נורמטיבי, אשר ביצע המעשים ללא תכנית עבריינית, בהוראתו של אחר, תחת לחץ קיצוני וחשש ממשי לחייו, ובלא שנהנה מתמורה כלשהי. יתר על כן, נחקרו מעורבים נוספים שזהותם ידועה לתביעה, אולם התיק נגדם נגנז מחוסר ראיות.

4

12.       עוד טען, כי יש לקחת בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם: הנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי, והוא נטל אחריות מלאה למעשיו גם בפני שירות המבחן; הנאשם רוקח במקצועו וללא כל עבר פלילי; מיד לאחר גילוי האירועים, פנה הנאשם למנהלת שלו וביקש להתפטר, אולם לא רצו לפטרו לאור עבודתו המצוינת, והנאשם פוטר בסופו של דבר, רק בהוראת קצין הביטחון של סופר פארם (ענ/2); הנאשם תורם לקהילה והוא אחד הבולטים בקהילתו, כפי שעולה גם מדיווח ראש המועצה. יתר על כן, הנאשם לומד לימודי רפואה, ובתפקידו כרופא ימשיך לתרום לקהילה. מכאן, כי גם האינטרס הציבורי הוא שהנאשם ימשיך לשרת את הציבור; עברו 3 שנים מאז האירועים מושא כתב האישום והנאשם לא שב לבצע עבירות נוספות; מתסקיר שירות המבחן עולה, כי הנאשם עבר תהליך פנימי, וההליך המשפטי מהווה גורם מרתיע. מכאן, כי הסיכון להישנות עבירות הוא נמוך.

13.       בא כוח הנאשם הוסיף, כי עלה בידיו להראות פגיעה קונקרטית ממשית. לטענתו, הרשעת הנאשם תוביל לחורבן מקצועי, אישי ומשפחתי. לעניין זה הגיש מסמכי מועמד לשמש כרוקח של משרד הבריאות, שאלון לעובדים מקצועיים במשרד הבריאות, טופס קבלה לעבודה בסופר פארם ובשירותי בריאות כללית. לפי כל המסמכים שהגיש, נשאל המועמד בדבר רישום ועבר פלילי (ענ/3).

14.       בדברו האחרון מסר הנאשם, כי הוא מצר על מעשיו. לדבריו, קיבל החלטה לא נכונה, וכיום היה פועל אחרת ומדווח למשטרה. כן ציין, כי הוא מובטל מאז האירועים מושא כתב האישום, ומבקש למנוע סבל נוסף למשפחתו בעתיד. הנאשם מבקש לקבל הזדמנות נוספת להיות לעזר לחברה.

דיון והכרעה

האם יש מקום לביטול ההרשעה?

15.       תחילה לשאלת הרשעתו של הנאשם.

16.       כידוע, בעניינו של נאשם בגיר, הרשעה היא הכלל וביטולה הוא החריג. לפי ההלכה אשר נקבעה זה מכבר, הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר התנאים הבאים: סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי ענישה אחרים; על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם; ההרשעה תפגע באופן קונקרטי בנאשם (ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב (3) 337 (1997); רע"פ 9118/12 פריגין נ' מדינת ישראל (1.1.13); ע"פ 9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל (31.12.17); ע"פ 8528/12 צפורה נ' מדינת ישראל (3.3.13); ע"פ 5102/03 מדינת ישראל נ' קליין (4.9.09)).

17.       עוד נפסק, כי על הנאשם המבקש לבטל את הרשעתו להראות שהותרת ההרשעה על כנה תפגע בו באופן קונקרטי ולא די בהעלאת תרחיש שלפיו עלול להיגרם לנאשם נזק בעתיד (רע"פ 2180/14 שמואלי נ' מדינת ישראל (24.4.14); רע"פ 1439/13 קשת נ' מדינת ישראל (4.3.13); רע"פ 8627/12 הנסב נ' מדינת ישראל (31.12.12)).

18.       במקרה הנדון, לא מתקיימים התנאים החריגים לסיום ההליך ללא הרשעה.

5

19.       הנאשם הורשע בעבירות של זיוף כדי לקבל דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וקבלת נכסים שהושגו בעוון. העבירות בוצעו במשך כ-7 חודשים, תוך שהנאשם ניצל את תפקידו ואת העובדה שהועסק כרוקח על מנת ליטול תרופות באמצעות מרשמים מזויפים, חדירה למאגר לקוחות והנפקת תרופות על שמם, וחיוב חשבונות חברי קופת חולים כללית. בכך פגע הנאשם בצורה קשה בערכים המוגנים של שמירה על אמון הציבור ובריאותו. יתר על כן, הנאשם כרוקח הבין את חומרת מעשיו ואת הנזק הפוטנציאלי הגדול הנובע מהם. טענות הנאשם כי ביצע העבירות על רקע איומים שספג ומחשש לחיי משפחתו לא קיבלו ביטוי במסגרת כתב האישום המתוקן. אולם, גם אם אני נותנת אמון בגרסתו בהקשר זה, לא ניתן להתעלם מהיקף העבירות והעובדה כי במשך 7 חודשים הנאשם לא פנה, בהקשר זה, למשטרה או למנהליו.

20.       עבירות המבוצעות על ידי בעלי תפקידים, והקשורות בטבורן לתפקיד, תוך ניצול מעמדם, והאמון שהציבור ומעסיקיהם נותנים בהם, אינן מתאימות ככלל לסיום הליך ללא הרשעה. הימנעות מהרשעה במקרים מעין אלו, עלולה לפגוע בהרתעה ובהגנה על טוהר הכפיים הדרוש לביצוע מקצועות אלו. מכאן, כי ראוי להשאיר שיקול הדעת בידי הוועדה המקצועית הרלוונטית לקבוע כשרותו של אדם שנשא בתפקיד וביצע עבירה פלילית שעלולה לפגוע בכשרותו (רע"פ 5018/18 בוזגלו נ' מדינת ישראל (21.10.18).

21.       נסיבותיו האישיות של הנאשם עומדות אמנם לזכותו. הנאשם נעדר עבר פלילי ומדובר בהסתבכותו הראשונה עם רשויות אכיפת החוק. הנאשם הודה במיוחס לו ונטל אחריות על מעשיו. אולם, אין המדובר כאן בנסיבות אישיות חריגות ויוצאות דופן.

22.       נכונה אני לאמץ טענת הנאשם כי תיתכן פגיעה קונקרטית בתעסוקתו. הנאשם פוטר מעבודתו, וייתכן כי להרשעתו תהא גם השלכה על המשך תפקידו כרוקח. יתר על כן, הנאשם בחר להירשם בתקופה שחלפה דווקא ללימודי רפואה באוקראינה. גם על כשרותו של הנאשם לעסוק ברפואה עשויה להשליך ההרשעה. אולם, אין המדובר בפגיעה ודאית. בירור עניינו של הנאשם עשוי להיבחן על ידי ועדת המשמעת לפי פקודת הרוקחים או לפי פקודת הרופאים, ויש חשיבות בהותרת שיקול הדעת בידי הגוף הרלוונטי אשר יבחן ויכריע, בבוא העת, אם יש לאפשר למי שביצע עבירות כגון אלו שבהן הורשע הנאשם לשמש כרוקח או כרופא.

23.       לאור האמור, לא מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות ביטול הרשעתו של הנאשם, ואין בידי לאמץ את המלצות שירות המבחן. יש לקבוע, אפוא, את העונש ההולם של הנאשם.

קביעת מתחם העונש ההולם

24.       בקביעת מתחם העונש ההולם, יש לקחת בחשבון את הפגיעה בערכים החברתיים של שמירה על אמון הציבור ובריאותו. הפגיעה, כאמור, בערכים המוגנים היא ברף גבוה. עם זאת, לא הוכח כי הנאשם קיבל תמורה בעד מעשיו.

25.       על מדיניות הענישה המקובלת והנוהגת בעבירות של זיוף ומרמה המבוצעות על ידי בעלי תפקידים, ניתן ללמוד מהפסיקה שלהלן:

6

-    ע"פ (י-ם) 42266-07-17 מלצר נ' מדינת ישראל (1.1.18): בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעשר עבירות של זיוף בכוונה לקבל דבר המרמה, עשר עבירות של שימוש במסמך מזויף ועשר עבירות של קבלת דבר במרמה. לפי כתב האישום, זייף הנאשם מרשמים, הציגם בבית המרקחת וקיבל תמורתם תרופה. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר על תנאי וצו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 180 שעות. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם.

-    ת"פ (י-ם) 23382-11-11 מדינת ישראל נ' מזרחי (10.2.14): בית משפט השלום הרשיע את הנאשמת, לפי הודאתה, בעבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל דבר, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה וניסיון לקבלת דבר במרמה. לפי כתב האישום הנאשמת זייפה מרשמים לתרופות נרקוטיות תוך זיוף חתימת רופא פסיכיאטר והצליחה לקבל חלק מהתרופות. בית המשפט הטיל על הנאשמת מאסר על תנאי, צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 280 שעות, התחייבות בסכום של 2,000 ₪ וקנס בסכום של 500 ₪.

-    ת"פ (אי') 1650/08 מ.י פרקליטות מחוז מרכז נ' שמש (27.9.12): בית משפט השלום הרשיע את הנאשמת בעבירות של זיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר, שימוש במסמך מזויף וניסיון לקבל דבר במרמה. לפי כתב האישום, זייפה הנאשמת מרשם תרופות, חתום כביכול על ידי רופא וניסתה להוציא במרמה את התרופה. בית המשפט הטיל על הנאשמת מאסר על תנאי, קנס בסכום של 4,000 ₪ והתחייבות בסכום של 3,000 ₪.

-    ת"פ (ראשל"צ) 1870/09 מ.י. תביעות ראשל"צ נ' פלונית (17.1.12): בית משפט השלום הרשיע את הנאשמת, לפי הודאתה, בעבירות של זיוף, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה ומעשה פזיזות ורשלנות. לפי כתב האישום המתוקן, במספר רב של פעמים, זייפה הנאשמת מרשמי רופא לתרופה מסוג ריטלין. הנאשמת ערכה את המרשמים המזויפים בכתב ידה, לעיתים השתמשה בחותמת רופא ולעיתים השתמשה בחותמת רופא שנטלה שלא כדין. הנאשמת הציגה את המרשמים במזויפים פני רוקחים וקיבלה את התרופות. בית המשפט הטיל על הנאשמת מאסר על תנאי, צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות וצו מבחן.

26.       בקביעת המתחם ניתן גם לקחת בחשבון את פסק הדין, שהגישה התביעה, ברע"פ 2709/10 אבו עייש נ' מדינת ישראל (13.4.10): בית משפט השלום הרשיע את הנאשם בעבירה של גניבה בידי עובד. לפי כתב האישום, הנאשם הועסק כרוקח בשירותי בריאות כללית, גנב תרופות ומכר אותן לאחר. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 5 חודשים שיבוצע בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם, ובית המשפט העליון דחה את בקשתו להרשות ערעור. המדובר, אמנם, בעבירות שונות, אולם נסיבותיו העובדתיות של המקרה - דומות.

27.       לעומת זאת, בא כוח הנאשם צירף פסיקה עניפה שעניינה באי הרשעה, אולם מדובר בעבירות שונות שאינן רלוונטיות למקרה דנן.

7

28.       מכאן, לאור מדיניות הענישה ונסיבות העניין, מתחם העונש ההולם את העבירות מושא כתב האישום, נע בין מאסר על תנאי לצד ענישה נלווית ובין מאסר לתקופה של מספר חודשים שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות לצד ענישה נלווית.

העונש ההולם בתוך המתחם

29.       בקביעת מתחם העונש בתוך המתחם, לקחתי בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירות:

לזכותו של הנאשם עומדת הודאתו במיוחס לו, נטילת אחריות על מעשיו והבעת חרטה; הנאשם נעדר הרשעות קודמות ולא נפתחו נגדו תיקים חדשים בתקופה של 3 שנים שחלפה מאז האירוע; מתסקיר שירות המבחן עולה, כי הנאשם מבין את חומרת מעשיו והסיכון להישנות מעשים דומים בעתיד - נמוך. יתר על כן, שירות המבחן המליץ לסיים ההליך באפיק שיקומי.

מכאן, כי הנסיבות נוטות לכיוון המקל בתוך מתחם העונש ההולם. לאור האמור, והגם שלא אימצתי את המלצת שירות המבחן לסיים ההליך ללא הרשעה, יש מקום להטיל על הנאשם עונש שהוא בתחתית המתחם והוא כולל מאסר על תנאי וקנס. שקלתי תחילה עם יש מקום להטיל על הנאשם צו שירות לתועלת הציבור או מאסר בדרך של עבודות שירות, אולם, לאור לימודי הרפואה של הנאשם באוקראינה, ומיקומו של הנאשם בתחתית המתחם, מצאתי לנכון להימנע מכך. על מנת לאזן בין רכיבי הענישה, יוטל על הנאשם קנס של ממש.

סוף דבר

30.       לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מהיום לא יעבור עבירה מסוג זיוף וקבלת דבר במרמה.

ב.     קנס בסכום של 4,000 ₪ או 40 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-4 תשלומים שווים, החל מיום 1.12.18 וב-1 לכל חודש קלנדרי שלאחר מכן.

זכות ערעור כחוק תוך 45 ימים.

ניתן היום, ג' כסלו תשע"ט, 11 נובמבר 2018, במעמד הצדדים.