הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן בזיוף, עבירה לפי סעיף 418 מציעא לחוק העונשין תשל"ז-1977, שימוש במסמך מזויף, עבירה לפי סעיף 420 לחוק העונשין תשל"ז-1977 וקבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415 רישא לחוק העונשין תשל"ז-1977.

הרקע לאירוע, הנאשם הציע למתלונן, בכזב, להפיק הופעה אמנית בהיכל התרבות במעלה אדומים והמתלונן העביר לידי הנאשם סכום של 17,500 ₪. הנאשם זייף חוזה שהתיימר להיות עם האמנית לשלוש הופעות והעביר את החוזה המזויף למתלונן, שהציגו בפני נציגת היכל התרבות. נציגת היכל התרבות ביקשה לוודא כי אכן האמנית תופיע במחיר המוסכם בחוזה והמתלונן התקשר לנאשם. הנאשם העביר את השיחה לשתי נשים שהציגו את עצמן, בכזב כמנהלותיה האישיות של האמנית ואישרו בכזב את מצג השווא.

במסגרת הסדר הטיעון בין הצדדים, סוכם שהנאשם יפצה את המתלונן בסכום של 17,500 ₪ שקיבל מהמתלונן במרמה. חרף האמור, הנאשם לא שילם את הסכום למתלונן.

המתלונן חתם על הצהרת נפגע עבירה והעיד בטיעונים לעונש. בתצהיר ובעדותו התייחס לסכום של 17,500 ₪ ששילם לנאשם ועדיין לא הוחזר לידיו. כן התייחס לעגמת הנפש, לאי נעימות והנזק התדמיתי שנגרם לו כלפי האנשים שהוא פנה אליהם על סמך החוזה שהנאשם זייף.

לנאשם הרשעות קודמות, כולל עבירה של גניבה ממעביד בידי עובד. ביום 17.12.15 הוטל עליו, בין היתר, עונש של 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, דהיינו, התנאי עד ליום 16.12.18. התנאי למאסר כל עבירת רכוש מסוג עוון.

כתב האישום מייחס לנאשם שב-"שלהי שנת 2018, במועד שאינו ידוע למאשימה, הציע הנאשם למתלונן, בכזב, להפיק יחד (את ההופעה)".

ב"כ הנאשם טען שאין מקום להפעיל את המאסר על תנאי הואיל והרשעתו של הנאשם בתיק דנן אינו בשל עבירות רכוש. ברור שאין ממש בטענה זו הואיל והמעשה נעשה, בין היתר, על מנת להוציא כסף מידי המתלונן.

יחד עם זאת, אין לשלול, לפחות תיאורטית, שהתנאי פג לפני ההצעה למתלונן. למותר לציין, שספק פועל לטובת הנאשם. אי לזאת, הגעתי למסקנה שאין להפעיל את המאסר על תנאי.

לנאשם גם הרשעה קודמת מפאת עבירת אלמ"ב.

הערך המוגן הגנה על קניינו של אדם.

בטיעוניה לעונש המאשימה ציינה את הנזק הכספי שעלול היה להיגרם להיכל התרבות ולרוכשי כרטיסים, בנוסף לנזק הכספי בפועל שנגרם למתלונן. המאשימה הדגישה שמדובר בעבירה עם תכנון ותעוזה, גם בשל עריכת החוזה הפיקטיבי וגם בשל השיחה הפיקטיבית עם הבחורות שהציגו את עצמן כמנהלות של האמנית.

לעניין מתחם הענישה המאשימה טענה שהמתחם בין כמה חודשי מאסר בפועל בעבודות שירות עד ל- 18 חודשי מאסר. במקרה דנן, המאשימה טענה למתחם בין שישה חודשי עבודות שירות עד 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, פיצוי למתלונן וקנס.

בהתחשב בהרשעתו הקודמת של הנאשם בעבירת גניבה ממעביד, בהתחשב בכך שהנאשם טרם החזיר למתלונן את הסכום של 17,500 ₪, בהתחשב שעל פי התסקיר הנאשם לא לוקח אחריות על מעשיו ועוד מנסה להטיל את העבירות על המתלונן, בהתחשב בחשש להישנות המקרה בעתיד, בהתחשב שעונשי מאסר במסגרת עבודות שירות לא הרתיע את הנאשם ובתחשב ששירות מבחן ממליץ על ענישה מרתיעה משמעותית, עתרה המאשימה להטיל על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל ולהפעיל את המאסר על תנאי (בדבר אי הפעלת המאסר על תנאי ראה לעיל ד.פ.), סך של 14 חודשי מאסר בפועל, פיצוי למתלונן בסכום מעל 17,500 ₪, מאסר מותנה וקנס גבוה.

הנאשם הופנה לקבלת תסקיר שירות מבחן לעונש. התסקיר מעיד על אדם שניסה לגלגל את האחריות למעשים על שכמו של המתלונן, אדם הסובל מהתמכרות אך אינו מוכן לקבל את הטיפול הדרוש, אדם שאין לו את המוטיבציה לשינויים הנדרשים בחייו, אדם שלא נרתע מעונשים שהוטלו עליו בעבר. על פי התסקיר יש סיכון גבוה להישנות עבירות דומות בעתיד. שירות מבחן נמנע מהמלצת טיפולית או שיקומית וממליץ על הטלת ענישה הרתעתית משמעותית.

בטיעוניו לעונש, ב"כ הנאשם טען שאין לקבל שמתחם הענישה נע בין שישה חודשי מאסר בעבודות שירות עד ל-12 חודשי מאסר בפועל. בהקשר זה, הפנה את בית משפט לפסיקה.

צודק ב"כ הנאשם שמתחם הענישה בעבירות מסוג אלה נע בין מאסר מותנה ועבודות של"צ עד ל-12 חודשי מאסר בפועל (ראה למשל טענות המאשימה בפני לעונש מיום 12.3.23 בת.פ. 58758-09-20 בעבירות זיוף, שימוש במסמך מזויף וניסיון לקבלת דבר במרמה שם ביקשה הפרקליטות לקבוע מתחם ענישה לנאשם בין 50 - 100 שעות של"צ, מאסר מותנה וקנס.

ב"כ הנאשם ציין שבשנים שחלפו מאז ביצוע העבירות (שלהי 2018 - 2019) לא נפתחו נגד הנאשם תיקים חדשים. לטענתו יש לקחת את הזמן שחלף בחשבון לעניין העונש וגם יש לקבוע שהדבר מעיד שהנאשם חזר לדרך הישרה.

הוא גם הפנה את בית המשפט לנסיבות האישיות הקשות בהן גדל הנאשם כפי שפורטו בתסקיר שירות מבחן.

הסנגור גם הפנה את בית המשפט לכך שהנאשם קיבל לידיו את המשמורת על בנו הקטין ביום 6.9.22 (הוגשו מסמכי פרוטוקול לבית המשפט). הוא ביקש מבית המשפט להימנע מהטלת עונש מאסר בפועל (שלא במסגרת עבודות שירות) בשל ההשלכות על הילד הקטין.

לבקשת ב"כ הנאשם, מבלי להביע דעה לגבי העונש ההולם, הפניתי את הנאשם לקבלת חוות דעת הממונה. הנאשם כשיר לעבודות שירות במגבלות.

לחומרה שקלתי את חומרת העבירות, את הרשעותיו הקודמות של הנאשם וביצוע העבירות חרף הטלת עונשים קודמים, את התכנון שקדם לביצוע העבירות בעריכת החוזה המזויף וארגון "המנהליות הפיקטיביות" של האמנית. שקלתי את הנזק הכספי ואת עגמת הנפש שהנאשם גרם למתלונן, שקלתי שהנאשם פעל במניע של רווח כספי, שקלתי את הקושי שיש לנאשם להבין ולקבל את אחריותו למעשיו וניסיונו לגלגל את העניין על המתלונן, שקלתי שהנאשם אינו מוכן להכיר בבעיותיו ולהשתלב למסגרת טיפולית.

לקולא שקלתי את הנסיבות הקשות בהן גדל הנאשם ואת הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות מבלי שנפתחו תיקים חדשים.

לעניין השלכות העונש שיוטל על הנאשם על הקטין, מעיון במסמכים שהוצגו בפניי, עולה שהנאשם עתר להעברת המשמורת של הקטין אליו, בעת שהיה ידוע לו שהוא הורשע בתיק זה וביודעו שבית המשפט עומד לגזור את עונשו. התעורר בליבי חשש שמא מדובר בעוד מעשה מניפולטיבי של הנאשם בניסיון להביא להקלה בעונשו.

לאור כל האמור אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

1.      4 חודשי מאסר בפועל. הנאשם יתייצב לריצוי המאסר בבית מעצר ניצן ברמלה ביום ט"ו סיון תשפ"ג, 4.6.23, בשעה 10:00.

2.      3 חודשי מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים. התנאי למאסר אותן עבירות בהן הורשע הנאשם בתיק זה.

3.      תשלום פיצוי למתלונן מרדכי פרץ בסך 20,000 ₪. סכום הפיצוי ישולם ב-40 תשלומים החל מיום ט"ו סיון תשפ"ג, 4.6.23. אי תשלום של תשלום במועד יעמיד את כל הסכום לפירעון מידי. המאשימה תמסור את פרטיו של המתלונן למזכירות תוך 24 שעות.

תשומת לב הגזברות שהובא לידיעת בית המשפט שהנאשם משלם את הפיצוי במסגרת המרכז לגביית קנסות בתיק מספר 18172312 כאשר התיק מתיק החיוב הוא תיק זה. ככל שהנאשם משלם באמצעות המרכז לגביית קנסות יש לקזז סכום זה מהסכום הנקוב בסעיף 3 לגזר הדין.

ניתן היום, ב' אייר תשפ"ג, 23 אפריל 2023, במעמד ב"כ המאשימה עו"ד פעה בן טוב, הנאשם וב"כ עו"ד מוטי איוס.