ת"פ 14880/09/19 – מדינת ישראל נגד מעיין ברוך כץ – עניינו הסתיים,נחמן יוסף לרנר
בית משפט השלום בירושלים |
|
ת"פ 14880-09-19 מדינת ישראל נ' כץ ואח'
|
|
1
בפני |
כבוד הנשיא שמואל הרבסט
|
|
בעניין: |
המאשימה
|
מדינת ישראל - באמצעות ענף תביעות משטרת ישראל - ירושלים |
|
נגד
|
|
|
הנאשמים |
1. מעיין ברוך כץ - עניינו הסתיים 2. נחמן יוסף לרנר באמצעות ב"כ עו"ד איתן להמן |
|
|
|
גזר דין - נאשם 2 - ללא הרשעה
|
ביום 1.9.19 עת היה הנאשם 2 בן 18 שנים, התפתחה קטטה בין הנאשמים לבין המתלוננים, ראאד דעיס וחוסאם זעתרי.
הנאשמים צעקו לעבר המתלוננים כי עליהם לעבור בזריזות ולעזוב את המקום, ובאותו הזמן יצא הנאשם 2 מן הרכב בו שהה עם הנאשם 1.
הנאשם 1 הטיח בראשו של אחד המתלוננים חפץ אשר טיבו אינו ידוע למאשימה וגרם לו בכך לחבלה של ממש.
הנאשם 2 הורשע על פי הודאתו בעבירות של סיוע לגרימת חבלה של ממש ואיומים.
ביום 13.1.20, הסכימו הצדדים ביניהם כי בכפוף לתסקיר חיובי תגביל עצמה המאשימה לענישה הכוללת מאסר מותנה, 100 שעות של"צ ופיצוי מוסכם על סך 600 ₪ (300 ₪ לכל מתלונן, עדי התביעה 1 ו-3).
2
אקדים את המאוחר ואומר, כי הצדדים אינם חלוקים באשר להיותו של התסקיר אשר הוגש כ"חיובי", אך עם זאת, עומדת המאשימה על הרשעתו של הנאשם 2.
אין מחלוקת כי אף לדברי המאשימה, "לאחרונה חלה תפנית" (פרוט' מיום 6.3.22, עמ' 9 שורה 19).
הנאשם 2 ביקש לדבוק בהסכמה העונשית אך ביקש לבטל את הרשעתו כי "זה יכול להיות בעייתי וזה יתקע אותי מלהתקדם, זה לא טוב לי, הרשעה זה כתם וזה יכול לתקוע אותי בהרבה דברים ובתפיסה כיצד אנשים מסתכלים עליך".
כבר עתה אומר כי עמדתם העונשית של הצדדים מקובלת עליי והעונש המוסכם ביניהם הינו נכון וראוי בנסיבות העניין, כאשר המתחם העונשי ההולם המגלם את הערכים המוגנים אשר נפגעו וביניהם זכותו של אדם לשלמות גופו, וכן נסיבותיה של העבירה והיותו של הנאשם לסייע לה- עליו לעמוד על שירות לתועלת הציבור ועד למאסר קצר אשר יכול וירוצה בעבודות שירות, והנאשם דנן נוכח גילו ומצבו, צריך שיעמוד על חלקו התחתון של מתחם זה.
הנאשם 1, אשר הוא המבצע העיקרי בפרשייה זו נדון ל-30 ימי מאסר אשר קוזזו באופן מלא מימי המעצר אשר ריצה.
הנאשם דנן, שהה שבועיים במעצר ועוד כשלושה חודשים ומחצה במעצר בית מלא.
תסקיר שירות המבחן אשר הוגש בעניינו של הנאשם הינו "פושר" בהמלצתו בעניין ההרשעה מאחר ולא אותרה פגיעה תעסוקתית של ממש.
לטעמי, הרשעתו של הנאשם אשר היה מעורב באירוע בודד כמסייע מן הצד בהיותו בן 18 שנים, יש בה כדי להכתימו כעבריין וליצור סטיגמה אשר תלווה אותו לאורך כל חייו הבוגרים, וגם אם כעת לא ניתן לאתר פגיעה תעסוקתית קונקרטית, הרי שפגיעה שכזו בוא תבוא בעת שהנאשם ירצה לעסוק במקצועות אשר מצריכים גיליון הרשעות נקי.
3
מעבר לכל, הרשעה, כאמור, תכתים את הנאשם כעבריין ותפגע בתדמיתו, במיוחד נוכח העבודה כי הוא מאז אותו אירוע המתואר בכתב האישום- הוא התחתן, הקים משפחה ועובד באופן סדיר ותדיר.
נוכח כל אלו, נדמה כי זהו המקום לסטות מן הכלל הנוקט כי יש להרשיע נאשמים, ומשכך- נכון יהיה לבטל את הרשעתו של הנאשם באשר לנזק העולה ממנה גדול מהתועלת הכרוכה בה ובנסיבות העניין שבפניי, הרי שכאמור, נכון יהיה שלא להרשיע את הנאשם.
מכאן, שאני מבטל את הרשעתו של הנאשם ומטיל עליו את העונשים הבאים:
1. 100 שעות שירות לתועלת הציבור על פי תכנית שערך שירות המבחן ובכפוף לה.
2. פיצוי בסך 600 ₪ אשר ישולמו עד ליום 1.8.22 לקופת בית משפט. (300 ₪ לכל אחד מעדי התביעה 1 ו-3).
3. הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 2,000 ₪ שלא לעבור עבירת אלימות משך שנה מהיום. ההתחייבות תיחתם עד ליום 1.5.22.
זכות ערעור לבית משפט המחוזי תוך 45 יום.
הדיון ליום 3.4.22 - מבוטל בזאת.
מזכירות- נא להודיע ולשלוח העתק מגזר הדין לצדדים.
ניתן היום, ה' אדר ב' תשפ"ב, 08 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.
