1

לפני בקשה לביטול כתב האישום מטעמים של הגנה מן הצדק.

רקע

1.         בתאריך 7.3.18 הוגש כנגד הנאשם כתב אישום המייחס לו עבירה של הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

2

2.         על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 1.1.18, במסגרת מ"ת 59306-12-17, הורה בית משפט השלום בחדרה כי הנאשם יהא נתון בתנאי מעצר בית מלא בבית אחיו חאלד בג'סר א זרקא, בפיקוחו של האח ו/או תריאה חמודה. דא עקא, שיומיים לאחר מכן, ביום 3.1.18 סמוך לשעה 23:24, נמצא הנאשם בכניסה אל הכפר, כשהוא מפר את ההוראה החוקית שניתנה בעניינו לאחר שיצא מן הבית בו היה עליו להימצא, נסע לכפר פרדיס וחזר.

טענות הצדדים

3.         בעתירתו לביטול כתב האישום מטעמים של הגנה מן הצדק, טען ב"כ הנאשם כדלקמן:

·        כתב האישום בתיק זה הוגש לבית המשפט לאחר שביום 26.2.18 כבר נגזר דינו של הנאשם בתיק העיקרי שבעקבותיו הוא שוחרר למעצר הבית שאת תנאיו הפר (ת"פ 59326-12-17).

·        משהמאשימה בחרה בשעתה בהגשת בקשה לעיון חוזר בתנאי שחרורו של הנאשם בגין ההפרה הנדונה (ר' הבקשה - נ/1) ובעקבות כך הוא נעצר בפיקוח אלקטרוני ממנו שוחרר רק ביום 17.1.18, אזי בהחלטתה להגיש כנגדו בנוסף לכך גם את כתב האישום בתיק זה, פעלה היא בניגוד להנחיית פרקליט המדינה מס' 5.14 (נ/2) הקובעת כי רק במקרים המתאימים בהם מדובר בהפרה חמורה או שקיימות בה נסיבות מחמירות (שלא מתקיימות במקרה זה), ישקול התובע להגיש כנגד המפר כתב אישום בנוסף לבקשת מעצר ו/או חילוט ערבויות.

·        נסיבות ההפרה במקרה זה הן בגדר "זוטי דברים" שכן יציאת הנאשם מבית אחיו נועדה להבאת אוכל, הא ותו לא.

·        במקרים דומים לזה בנסיבותיהם הורו בתי משפט על ביטול כתבי האישום ואף המאשימה בעצמה הסכימה לביטול (ר' ת"פ (חדרה) 43615-08-14 מדינת ישראל נ' יוסופוב ות"פ (חדרה) 29920-06-17 מדינת ישראל נ' קעדאן).

3

4.         בהתנגדותה לבקשה הדגישה המאשימה את העובדה שהנאשם הפר את תנאי השחרור יום אחד בלבד לאחר שאלה הוטלו עליו ועשה כן ללא כל סיבה מוצדקת שהרי הוא יכול היה לשלוח אדם אחר במקומו להביא את האוכל שלטענתו הביא.

            אשר להנחיית פרקליט המדינה (נ/2) טענה המאשימה כי זו מתייחסת להגשת בקשת מעצר נוספת בעקבות ההפרה ואינה מונעת מהמאשימה להגיש כתב אישום בגינה, שאם לא כן תהפוך הוראת סעיף 287 לחוק העונשין ל"אות מתה" והחלטות בתי המשפט תיחשבנה כחסרות משמעות .

דיון והכרעה

5.         כפי שכתבתי כבר בעבר בהחלטה קודמת במקרה דומה (4361-08-14 מדינת ישראל נ' יוסופוב), אזי עוד בפסק הדין שניתן בע"פ (מחוזי ת"א) 70051/06, מדינת ישראל נ' אריאל נהרי (שנים רבות לפני שגובשה הנחיית פרקליט המדינה הנ"ל משנת 2017), נדונה שאלה דומה בקשר לכתב אישום בגין ביצוע עבירה של הפרת הוראה חוקית, שהוגש כנגד מי שלא התייצב לריצוי עונש מאסר שהומר מעבודות שירות למאסר בפועל. בפסק דין זה נקבע, בדעת רוב, כי:

"התשובה לשאלה באם ניתן להעמיד נאשם לדין לפי סעיף 287 לחוק

העונשין, שעה שכבר ננקטה כנגדו הסנקציה של המרת עבודת השירות

במאסר בפועל וזה רוצה עד תומו, אינה מוחלטת כי אם תלוית נסיבות,

המתבטאות בעיקר בחומרת ההפרה ועיתויה. ברגיל ובהעדר נסיבות

מיוחדות, ושעה שהנאשם קבל על עצמו מיידית את תוצאת אי התייצבותו

לעבודות שרות והתייצב למאסר ממש - תיטה הכף לכיוון אי הגשת כתב

אישום נוסף, בה בשעה שכאשר עסקינן בנאשם, שלא זו בלבד שלא

התייצב לביצוע עבודות השרות, אלא "נעלם" והמאשימה היתה צריכה

לגייס משאבים לצורך איתורו והשמתו מאחורי סורג ובריח- שאו אז

מוצדקת הגשת כתב אישום לפי סעיף 287 לחוק בנוסף להמרת עבודות

השירות במאסר ממש".

וכן כי:

4

                        "הגשת כתב אישום נוסף והענשת נאשם שכבר נגזר עליו לרצות עונש

מאסר בפועל במקום עבודות שירות, מצויה גם בד' אמות ההגנה מן

הצדק נשוא סעיף 149(10) לחסד"פ הקובע כי "הגשת כתב האישום

או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של

צדק והגינות משפטית... בית המשפט נדרש לפי חוק ההגנה מן

הצדק לפחות במידה מסוימת להיכנס לנעלי התביעה בקבלת החלטה

על הימנעות מאישום או על חזרה ממנו בשל שיקולים רחבים כצדק

והגינות. בית המשפט קיבל הרשאה מפורשת לכך בחוק ועליו

מוטלת החובה לממש את תכלית החקיקה".

6.         הנחיית פרקליט המדינהמס'5.14 מיום 5.2.17,קובעת כי "במקרים המתאימים, בהם מדובר בהפרה חמורה או שקיימות נסיבות מחמירות בהפרה, ישקול תובע - בנוסף להגשת בקשה למעצר הנאשם ולחילוט הערובה - להורות על חקירה, אם עד אותה עת המשטרה לא פתחה ממילא בחקירה. בסיום החקירה, כלל, אם נאספו די ראיות להפרה, יוגש כתב אישום בגין עבירה של הפרת הוראה חוקית. החלטה על הגשת כתב אישום כאמור תיעשה תוך מתן משקל לטיב וסוג ההפרה. כך לדוגמה, יש לשקול הגשת כתב אישום בחיוב, במקרה שבו ההפרה הביאה לפגיעה בשלומו הפיסי או הנפשי של נפגע עבירה; כאשר ההפרה גררה הקצאת משאבים ציבוריים ואכיפתיים ניכרים; כאשר ההפרה לוותה בביצוע של עבירה נוספת או הביאה לפגיעה אחרת באמון ותחושת הבטחון של הציבור; וכדומה".

            דהיינו, מקרים כגון אלה, הם המקרים המצדיקים העמדה לדין לפי סעיף 287 לחוק העונשין כשמדובר בהפרת תנאי שחרור ולכן אין מדובר בסעיף שייחשב כ"אות מתה" אם לא ייעשה בו שימוש במקרים אחרים.

7.         לטעמי, לא כזה הוא המקרה שלפני.

5

אכן, העובדה שהנאשם הפר את תנאי השחרור בכך שיצא מבית אחיו שבו הוא אמור היה לשהות במעצר בית מלא, נסע לפרדיס ונתפס כשחזר לג'סר א זרקא, אך יום אחד לאחר ששוחרר מן המעצר בבית הכלא, מהווה נסיבה חמורה כשלעצמה. דא עקא, שמיד לאחר הפרה זו פנתה המאשימה לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר וחילוט ערבויות ובהחלטה שניתנה באותה בקשה הורה בית המשפט על מעצרו בפיקוח אלקטרוני (ר' החלטת כב' השופט גופמן במ"ת 59306-12-17). הנאשם לא ניצל את ההפרה לשם יצירת קשר עם גרושתו שבאיומים עליה הוא הואשם במסגרת התיק העקרי, לא ניצלה לשם ביצוע עבירה נוספת אחרת והפרתו את תנאי השחרור גם לא גררה בעקבותיה הקצאת משאבים ציבוריים ואכיפתיים ניכרים. זאת ועוד, בתאריך 26.2.18 נגזר דינו של הנאשם (על ידי) בתיק העיקרי מושא הבקשה למעצרו עד תום ההליכים, ההחלטה בדבר שחרורו ומעצרו בפיקוח אלקטרוני בעקבות ההפרה, ורק כ- 10 ימים לאחר מכן (7.3.18) הוגש כתב האישום בתיק זה.

במצב דברים זה ולאחר ששקלתי את כלל הנסיבות והקריטריונים הרלבנטיים, אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל.

התוצאה היא אם כן שאני מורה על ביטול כתב האישום מטעמים של הגנה מן הצדק.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים ותסגור את התיק.

ניתנה היום, כ"ד אלול תשע"ח, 04 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.