בית משפט השלום בראשון לציון

ת"פ 14731-09-14 מדינת ישראל נ' כספי(עציר)

11 יולי 2016

בפני כב' סגן הנשיאה, השופט אברהם הימן

המאשימה

 מדינת ישראל

נגד

הנאשם

קובי כספי

רקע.

הנאשם הורשע, על סמך הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן- "חוק העונשין"), בעבירה של היזק לרכוש במזיד לפי סעיף 452 לחוק העונשין ובעבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

על פי הסכמת הצדדים בהסדר הטיעון הופנה הנאשם לקבלת תסקיר מאת שירות המבחן. המאשימה הצהירה כי עמדתה היא למאסר בפועל.

אלה עובדות כתב האישום בהן הודה הנאשם: במועד הרלבנטי לכתב האישום היה המתלונן מנהל חניון "ההאנגר" ברחוב סחרוב 24 בראשון לציון (להלן- "המקום"). ביום 31.8.14, בשעה 14:30 או בסמוך לכך, הגיע הנאשם למקום, על יד שער היציאה, בכלי רכב שמספרו 65-81-287 (להלן- "המכונית") כשלפניו כלי רכב נוספים ממתינים, יצא ממכוניתו ופנה אל אחת בשם רחלי, אשר המתינה עם מכוניתה ליציאה מן החניון ולא הצליחה לצאת. באותן נסיבות, צעק הנאשם לעברה של רחלי: "על מי את אומרת לא לצפור". בהמשך לכך, הכניס הנאשם את כרטיס החניה שלו אל המכשיר קורא הכרטיסים, איפשר את עליית המחסום והחל מסמן לכלי רכב לצאת מן המקום. כאשר פנה המתלונן אל הנאשם בעקבות המתואר ואמר לו: "למה הרמת את המחסום", גידף אותו הנאשם באומרו לו: "לך תזדיין אתה יושב שמה ולא עושה שום דבר". בתגובה לכך, השיב לו המתלונן: "לך תזדיין אתה". מיד ובסמוך, חבט הנאשם בפניו של המתלונן באמצעות אגרופיו, וכן הפיל משקפי המתלונן ארצה. בהמשך למתואר, בעוד המתלונן מנסה להדוף את הנאשם, דחף אותו הנאשם לעבר קיר שבמקום, וכן המשיך והכה במתלונן באמצעות אגרופיו בחלק גופו העליון ובראשו והדפו אל עבר ארגזי פלסטיק המצויים במקום, באופן שהמתלונן מעד ונפל. עת הגיעו עוברי אורח וניסו למנוע מהנאשם להכות את המתלונן, המשיך הנאשם והכה בו בחלק גופו העליון ואף נטל לידיו אחד הארגזים וזרק לעברו של המתלונן. הנאשם לא הפסיק להכות בגופו של המתלונן, עד אשר הגיעו עוברי אורח נוספים והרחיקוהו מהמתלונן. בהמשך למתואר, פנה אחד בשם שלמה אל הנאשם ואמר לו: "תגיד, מה אתה להרביץ לאדם מבוגר", והנאשם השיב לו: "מה גם אתה רוצה מכות". לאחר המתואר, פנה הנאשם אל המחסום, שבר את מוט המחסום באמצעות ידיו ועזב את המקום במכוניתו. כתוצאה מהמתואר, נגרמו למתלונן חבלות של ממש בדמות נפיחות ורגישות במרפק שמאל ובצלעות בחזה מצד שמאל, נפיחות באזור הקרקפת, סימן אדום באמתו וכן סימן אדום במרכז מצחו ודימום מאפו. כמו כן, נשברו משקפי המתלונן, שערכם 2,200 ₪, וכן הרס זרוע מחסום היציאה בשווי 1,419 ₪.

תסקיר שירות המבחן.

שירות המבחן ערך בעניינו של הנאשם שלושה תסקירים, כאשר במהלך הזמן עקב שירות המבחן אחר השתלבותו של הנאשם בהליך טיפולי. מתוך הנסקר עולה כי הנאשם בן 47, נשוי בשנית ואב לשלושה ילדים בגילאי 17, 14 ו-4 שנים. הנאשם מתגורר עם משפחתו בדירת עמידר בראשון לציון ובשל מצבו הנפשי מקבל קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי ועובד באופן חלקי במסגרות תעסוקה מוגנת של "המשקם" בתחום גינון בבסיס צבאי במרכז הארץ. הנאשם סיים 12 שנות לימוד ושירת שירות צבאי מלא. התסקיר מפרט אודות נסיבות חייו של הנאשם ומפאת צנעת הפרט יצוין אך כי הנאשם אובחן כסובל מדיכאון קליני לאחר שחרורו מהצבא ובגין מצבו זה אושפז מספר פעמים. בהתייחס לביצוע העבירות תיאר הנאשם תקופה משברית שחווה אשר במהלכה הפסיק ליטול תרופות פסיכיאטריות והחל לשתות אלכוהול. כמו כן תיאר קושי לווסת את דחפיו, עצבנות יתר ואובדן שליטה במהלך ביצוע העבירות. שירות המבחן התרשם כי הנאשם סובל מבעיות נפשיות הגורמות לקשיי תפקודו במישורים שונים לאורך השנים, וכי מתקשה בשליטה בכעסים, מגיב באופן אימפולסיבי ותוקפני ומעצים אירועים חיצוניים. כמו כן התרשם שירות המבחן כי הנאשם נוטל אחריות למעשיו ומביע חרטה על הפגיעה שגרם למתלונן, וכי בולטת מסירותו ודאגתו לילדיו. שירות המבחן המליץ על שילוב הנאשם במסגרת טיפולית ומעקב אחר הטיפול התרופתי במטרה לבחון אפשרות של הפחתת הסיכון להישנות עבירות אלימות מצדו. מדיווח שקיבל שירות המבחן עלה כי הנאשם משתף פעולה במסגרת הטיפול הפרטני בו השתלב לפני מספר חודשים, וכי חלה הטבה ביכולותיו להתבונן בקשייו. שירות המבחן ממליץ, אפוא, להתחשב במצבו המורכב של הנאשם ולתת עדיפות לשיקולי שיקום. על כן המליץ להטיל על הנאשם מאסר על תנאי, צו מבחן למשך שנה, צו של"צ בהיקף של 200 שעות על פי תוכנית שתגובש עבורו, ופיצוי למתלונן.

טיעוני באי כוח הצדדים לעונש.

בא כוח המאשימה טען כי מתחם העונש ההולם הוא בין 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות לבין 18 חודשי מאסר בפועל. בטיעוניו ציין את נסיבות ביצוע העבירות והצביע על חומרתן. בא כוח המאשימה טען כי אין לקבל את המלצות שירות המבחן בשל חומרת מעשיו ועברו הפלילי הכולל הרשעות בגין עבירות של אלימות, ועתר לפיכך להשית על הנאשם עונש בגדרי המתחם לצד מאסר על תנאי וקנס.

בא כוח הנאשם טען כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי לבין מספר חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, וביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן. לטענתו מעשי הנאשם אינם נמצאים ברף חומרה גבוה לפי שמדובר באירוע שלא קדם לו תכנון ואשר אירע על רקע ויכוח בינו לבין המתלונן. כמו כן ביקש להתחשב במצבו המשפחתי של הנאשם אשר כיום הינו אב גם לתינוקת כבת חמישה חודשים וכי הוא המפרנס היחיד של משפחתו. כמו כן ביקש להתחשב בכך שהנאשם לא ביצע מעשים דומים והשכיל לנצל את ההזדמנות שניתנה לו לשקם את חייו.

דברי הנאשם.

הנאשם מסר כי עובד כגנן בבסיס צבאי, כי משתכר שכר שבין 1,700-2,000 ₪ בנוסף על קצבה מאת המוסד לביטוח לאומי, וכי זהו מקור פרנסת משפחתו לפי שאשתו אינה עובדת. הנאשם הביע חרטה על כי גרם לאדם סבל ומסר כי הוא חש כאב ובושת פנים.

דיון והכרעה.

כפי המפורט לעיל, התביעה עותרת להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל "ממש" דהיינו מאחורי סורג ובריח בתוך מתחם עונש שבין 6 חודשי מאסר בפועל לבין 18 חודשים. הנימוק היחידי, כך עולה מתוך העובדות הרלבנטיות לעונש, הוא חומרת העבירה. לטעמה של התביעה, העבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, במקרה זה, תוך התעלמות כמעט מוחלטת מנסיבותיו האישיות של הנאשם, לרבות מהאמור והמומלץ על ידי שירות המבחן, אחת דינה - מאסר בפועל. ואני שואל האמנם?

התביעה המשטרתית, מגישה מאות אם לא אלפי כתבי אישום בשנה בעבירות בהן הודה הנאשם. האם העולה מתוך מאות רבות של דיונים שהעונש המושת על הנאשמים, בנסיבות של המלצת שירות המבחן להימנע מכך, ולנוכח תסקירים חיוביים של שירות המבחן, הוא גזירת דינם למאסר בפועל? אשיב לשאלה רטורית זו בקצרה כלשון העם "ממש לא". מתחם העונש ההולם על פי ריבוי ההליכים הנדונים בבית משפט השלום בעבירות אלה בכתבי האישום הרבים המוגשים על ידי התביעה, תחילתו במאסר על תנאי. אכן, במקרים החמורים, באין נסיבות העומדות לצדו של הנאשם כגון תסקירים חיוביים של שירות המבחן, ולנוכח עבריינותו של הנאשם בעבירות אלימות ומסוכנותו לציבור ייגזר על הנאשם עונש של מאסר בפועל ממש. יש ובמתחם העונש ייגזר על הנאשם עונש של מאסר שירוצה בעבודות שירות.

רבות נכתב אודות מלאכת גזירת הדין. רבות נאמר כי גזירת דינו של אדם בהליך פלילי אינו מעשה שיפוטי טכני, סרגלי הפועל על פי נוסחה עיוורת כאילו היה זה תרגיל חשבונאי. בבוא בית המשפט לגזור דינו של אדם, ישקול לצד המעשה שביצע, גם אם מדובר בתקיפה הגורמת חבלה של ממש, איומים והיזק לרכוש במזיד, את נסיבותיו האישיות של הנאשם.

נסיבותיו האישיות של הנאשם שלפני מורכבות ביותר. שירות המבחן, כדרכו המבורכת ניתח את כל העובדות, הנתונים והנסיבות הרלבנטיים לעניין. ראוי לעיין לעומקם של דברים המפורטים בתסקירים. מדובר באדם שבעת הרלבנטית לכתב האישום, לפני כשנתיים ימים, סבל מבעיות נפשיות ולא נטל טיפול מתאים לכך. הנאשם איבד שליטה בנסיבות האירוע על רקע מצבו הנפשי המורכב. מאז הופנה לשירות המבחן, עבר הנאשם תהליך שיקומי חיובי ביותר. לפי התרשמות שירות המבחן כיום מצבו שונה לחלוטין מזה שהיה אז.

בחנתי לעומק האמור והמומלץ בתסקירי שירות המבחן, ואני מקבל המלצת שירות המבחן.

עיינתי בגיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם ואני קובע כי עברו הפלילי אינו מכביד. יתירה מזו, אני סבור, בניגוד לדעת התביעה, כי עברו הפלילי של הנאשם אינו רלבנטי. הרשעתו האחרונה של הנאשם בעבירה שאינה מן החמורות עלי ספר החוקים, לשון המעטה, התנהגות פרועה במקום ציבורי הינה מלפני למעלה משש שנים, מיום 27.10.09 והעבירה בוצע מלפני עשר שנים! עוד עולה כי מלפני כארבע עשרה שנים הורשע הנאשם בעבירות אלימות כפי בת זוגו, בעבירות שמועד ביצוען הוא מלפני למעלה משש עשרה שנים. העבירה השלישית שביצע הנאשם הינה מבית משפט לתעבורה בעבירות של שימוש ברכב ללא רשות ונהיגת רכב ללא רישיון, עת הרשעתו הייתה מלפני עשרים ושמונה שנים וביצוע העבירות היה מלפני כעשרים ותשע שנים. משום כך, תמוה בעיני כיצד זה טוענת התובעת כי עברו הפלילי רלבנטי. גם כאן אומר כלשון העם "ממש לא".

בסיום הדיון, אמר הנאשם דבריו לבית המשפט. מצאתי להביאם במלואם, אלה הדברים:

"קודם כל אני רוצה להביע חרטה עמוקה ולא בשביל להשפיע על בית המשפט. גרמתי לאדם סבל. גרמתי לאדם סבל. הפסקתי את הטיפול התרופתי ולא הייתי מאוזן מבחינה טיפולית, כל השנים לא גדלתי בבית שהוא בית נחמד וגם לא בשכונה נחמדה, גדלתי בשיכון סלע בראשון. כל הזמן שמרתי על עצמי לא להגיע לרמת פשעים, אלימות ושל תת רמה, במקרה זה אני איבדתי את עצמי וזה יותר כואב לי מהכל, כי יש לי ילדים שאני מחנך אותם אחרת, אני עדיין גר בשכונה לא קלה רמת אליהו, וזה גרם לי לבושת פנים, ממש, ואני אומר את זה, שהשופט יחליט מה שהוא רוצה, הכאב הפנימי שלי על הפגיעה של האדם, במקרה זה, אם תקח אותי בעבר לאחור לא הייתי חושב. מהמקרה האחרון שקרה לי זה מלווה אותי יום יום וכואב לי . לקחתי את עצמי לטיפול, למדתי שיש דרך אחרת בחיים. שאפשר לצאת מסיטואציות שנתקלים בהם ביום יום, אנשים שזועמים ומגיבים באלימות והמחשבה שלי כלפיהם פעם, בדרך אלימה והרגשה בדרך אלימה והיום זה שונה, אחרת. הלוואי והיתה לי את הפסיכולוגית שיש לי והטיפול שאני עובר אז, 30 שנה אחורה והיום הייתי במקום אחר לגמרי."

אני סבור כי דבריו של הנאשם במקרה שלפני הם הטיעון לעונש הטוב ביותר. ראוי לעיין בדברי הנאשם. דבריו יצאו מן הלב, דברים כנים של אדם המכה על חטא. מכה על חטא כי פגע באדם משום שהיה שרוי במצב נפשי מורכב. חרטת הנאשם במקרה שלפני כנה ואמיתית. אין להתעלם ממנה, אלא יש לשקול אותה בכובד ראש, ויש בה כדי לדחוק אל הצד העתירה לעונש מאסר בפועל כעתירת התביעה.

אשר על כן אלה העונשים שאני משית על הנאשם:

5 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור עבירה מן העבירות בהן הורשע.

איני גוזר על הנאשם עונש של קנס, לנוכח מצבו הכלכלי הקשה.

יחד עם זאת, מצאתי לחייבו בפיצוי המתלונן. הנאשם יפצה המתלונן י פ ת.ז. ...... עד תביעה מס' 13 בכתב האישום בסכום של 3,000 ש''ח. הפיצוי ישולם עד ליום 1/8/2016.

ככל שהנאשם או מי מטעמו הפקידו סכום כסף כערובה לשחרורו בתיק מ"ת 14742-09-14 הרי סכום הפיצוי ישולם מתוך ההפקדה. ככל שתשאר יתרה הרי היא תוחזר לאדם שהפקידו.

הנאשם יהיה בפיקוח שירות המבחן במשך שנה.

הנאשם יבצע של''צ בהיקף של 200 שעות על פי תכנית שתוכן עבורו על ידי שירות המבחן. הסברתי לנאשם פשוטה משמעות השל''צ הבין והסכים.

עותק מגזר הדין יועבר לשירות המבחן.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

אברהם הימן , סגן נשיאה