מונחת לפני בקשת התובעת כי אפסול עצמי מליישב בדין.

לאחר עיון בבקשה, דינה דחיה בלי שהיא מצריכה תשובה.

א.  ההליך והצדדים לו

1.     התובעת הגישה תביעה לפינוי מושכר - דירה בת 6 חדרים בזיכרון-יעקב אשר הושכרה לנתבעים, בני-זוג, בשכירות חופשית.

2.     התביעה הוגשה ביום 1.8.2022, בעיצומה של פגרת בתי-המשפט. בהחלטה מיום 15.8.2022 נקבע דיון לגוף התובענה ליום 19.10.2022. תאריך הדיון נקבע בשים לב לפרק הזמן שנתון לנתבעים להגשת כתב-הגנה, לפגרת הקיץ ולפגרת סוכות.

3.     כתב-הגנה הוגש ביום 11.9.2022.

4.     ביום 12.10.2022, במהלך חול המועד סוכות, הגישו הנתבעים בקשה לדחיית תאריך הדיון (להלן הבקשה לדחיית הדיון). בשל פגרת בתי-המשפט היא נסרקה למערכת והובאה לפני ביום 18.10.2022, יום לפני התאריך שנקבע לדיון. הבקשה נומקה בכך שבהיסח הדעת לא שמה באת-כוחם של הנתבעים ליבה לכך שביום הדיון הם עתידים לשהות מחוץ לישראל. התבקשה אפוא דחייה קצרה של הדיון וצוין כי ניסיון לקבל את עמדת התובעת לא צלח.

5.     בשל דחיפות הבקשה ניתנה החלטה זו: "על התובעת להודיע עמדתה היום עד השעה 12:30. מזכירות - נא להמציא לצדדים ולאשר טלפונית, בשים לב לתאריך הדיון".

6.     לאחר שעמדת התובעת לא נמצאה בתיק בית-המשפט במועד שנקצב להגשתה, ניתנה ביום 18.10.2022 בשעה 12:46 החלטה זו: "ההחלטה נמסרה לתובעת על-ידי המזכירות בהתאם לפרטים בראש כתב-התביעה; לא הוגשה תשובה והמועד שנקצב לכך תם. הדיון הקבוע מחר ידחה אפוא, מנימוקי הבקשה, ויתקיים חלף זאת ביום 6.11.2022 בשעה 14:30, במהלך תורנות. מזכירות - נא להמציא לצדדים ולאשר טלפונית, בשים לב לכך שהדיון שנדחה היה קבוע מחר והתובעת איננה מיוצגת".

7.     תשובת התובעת לבקשה לדחיית הדיון נסרקה לתיק ביום 18.10.2022 בשעה 14:30, קרי, לאחר שניתנה ההחלטה הנ"ל, והועברה לעיוני. ניתנה על-גביה החלטה זו: "תשובת התובעת הובאה לעיוני כעת, זמן ניכר לאחר שניתנה החלטה אשר הורתה על דחיית הדיון. ההחלטה עומדת בעינה. המצאה לצדדים".

8.     בקשה נוספת באותו עניין הוגשה מטעם התובעת תוך עתירה לעיין מחדש בהחלטה לדחות את תאריך הדיון. בהחלטה מיום 19.10.2022 נקבע: "הבקשה הובאה לפני כעת, 19.10.2022 בשעה 16:30. לעת הזו, אין לה כל רלוונטיות ביחס לדיון שהיה קבוע הבוקר - ונדחה בהחלטה מאמש. למען הסר ספק: החלטה על דחיית מועד הדיון ניתנה אתמול, 18.10.2022, בשעה 12:46. תשובת התובעת לבקשת הנתבעת לדחיית הדיון נסרקה לתיק רק לאחר מכן, בשעה 14:30. במועד מתן ההחלטה, היא לא היתה בתיק. ההחלטה על דחיית הדיון עומדת בעינה כפי שניתנה".

9.     דיון בהליך נערך ביום 6.11.2022. לדיון התייצבו התובעת ובתה מן הצד האחד ונתבע 1 עם באת-כוח הנתבעים מן הצד השני. בדיון התחוור כי התובעת משליכה את יהבה על ייצוגה באמצעות בתה - גב' ליאורה שהם פדידה, וכי ביתה אינה עורכת-דין ואשר על כן אינה ראשית לייצג את התובעת בערכאות, כך על-פי דין. עוד התחוור כי התובעת אינה צעירה ואף אינה בקו הבריאות; היא התייצבה לדיון כשהיא נעזרת באספקת חמצן ועוטה מסיכה.

10. לדברים הללו ניתן ביטוי בפרוטוקול, לאחר שהתקיים דיון מחוצה לו בהסכמת הצדדים [תוך תיעוד הדברים בפרוטוקול; ר' עמ' 1 ש' 13]. כך נרשם בפרוטוקול, מפי התובעת ובתה: "שמענו את המלצת בית המשפט כי התובעת תעמיד לעצמה יצוג משפטי לצרכי ניהול התיק, בין בבית המשפט ובין גם לצרכי מיצוי הניסיונות שעולים מכתבי הטענות לגבש הסכמה עם הצד שכנגד לגבי הארכת השכירות. שמענו גם כי בתה של התובעת אינה עורכת דין ולא תוכל לייצגה, ככל שהתובעת לא תעמיד לעצמה יצוג על ידי עורך דין, תהיה חייבת לייצג את עצמה ונחזה כי ראוי שלא תעשה כן (בית המשפט ראה כי היא נעזרת במשאף). אני מבקשים לשקול זאת כמה דקות מחוץ לאולם" [עמ' 1 לפרוטוקול ש' 21-16].

11. לאחר הפסקה, שבו הצדדים לאולם והתובעת ובתה הצהירו כי הן מבקשות שהות על-מנת להעמיד ייצוג משפטי לדיון [עמ' 2 ש' 5-4]. בהמשך ביקשו כך: "אנו מבקשות לקבוע תזכורת לעוד 30 יום על מנת להגיש הודעה בנושא הייצוג. בית המשפט מיידע אותנו שבאפשרותנו לבדוק אפשרות של סיוע משפטי" [עמ' 2 ש' 14-12].

12. במקביל, תועדו דברים מפי הצד שכנגד, הנתבעים, על-ידי באת-כוחם. הם אינם נוגעים לבקשה שלפני ולפיכך אין צורך להפנות אליהם.

13. בתום הדיון ניתנה החלטה זו:

נקבע דיון להיום בהליך של פינוי מושכר.

התובעת התייצבה לדיון ללא עורך דין מתוך מחשבה שתוכל להיות מיוצגת על ידי בתה, אך בתה אינה עורכת דין ולפיכך לא תוכל לייצגה בהליך זה, שכן יצוג אפשרי רק ביצוג עצמי או יצוג על ידי עורך דין.

התרשמתי כי יצוג עצמי של התובעת יסב לה נזק, בין השאר בשל מצבה הבריאותי.

לפיכך ביקשה התובעת שהות להעמיד לעצמה יצוג ולקבוע תזכורת לעיון לעוד 30 יום.

הנתבעים אינם מתנגדים לכך. ככל שהנתבעים מבקשים להתיר להם לצרף תצהירים ל כתב הגנה עליהם להגיש בקשה לתיקונו. בשלב זה נקבעת תזכורת עיון ללא נוכחות צדדים ליום 6.12.22.

14. ביום 10.11.2022 הודיעה התובעת שהעמידה לעצמה ייצוג ועתרה לקבוע דיון. בהחלטה מאותו יום נקבע: "יש להגיש לתיק הודעה על-ידי עורך-הדין שנטל את הייצוג בצירוף ייפוי-כוח". בבקשה נוספת הבהירה התובעת שעורך-הדין מטעמה אינו נוטל על עצמו ייצוג בהליך אלא רק בדיון. בהחלטה מיום 14.11.2022 נקבע: "על התובעת לקיים את החלטת בית-המשפט ככתבה וכלשונה". הודעת עורך-הדין בצירוף ייפוי-כוח הוגשה ביום 15.11.2022.

15. ביום 16.11.2022 ניתנה החלטה זו: "דיון הוכחות יתקיים ביום 6.2.2023 משעה 9:00 עד שעה 11:00. הדיון יתנהל על-בסיס כתבי-הטענות הקיימים בתיק כעת והתצהירים שצורפו אליהם - אם וככל שצורפו. תאריך הדיון נקבע בשים לב ליציאתי לחופשת שבתון בשבוע הבא עד סוף חודש ינואר 2023 - וזהו המועד הסמוך ביותר האפשרי. מזכירות - נא להמציא לתובעת, לבא-כוחה ולנתבעים באמצעות באת-כוחם".

16. ביום 17.11.2022 הוגשה הבקשה שלפני. היא נומקה בדחייתו של הדיון שהיה קבוע ליום 19.10.2022 ובקביעת דיון בתובענה ליום 6.2.2023 - חצי שנה לאחר שהוגשה התביעה. נטען כי לאור דחיות הדיון, נשללה מהתובעת זכותה להליך פינוי מזורז ממושכר על-פי חוק.

ב.   דיון והכרעה        

1.     הבקשה אינה מגלה עילת פסלות ולו גם בדוחק.

2.     הזכות ליישב בדין היא גם חובה ליישב בדין. בית-המשפט אינו רשאי לפטור עצמו ממלאכת השיפוט אלא בהתקיים עילה מבוררת אשר נמנית על העילות שנקבעו בדין [ת"א (של' ת"א) 12334-02-12 ד"ר ויינברג, עורכי דין ונוטריון נ' גרינבוים (2014); יגאל מרזל דיני פסילות שופט 23 (2006)]. יפים בהקשר זה דבריו של כב' הנשיא אהרן ברק: "כשם שחובה על שופט לפסול עצמו במקום שהתנאים מחייבים זאת, כן חובה עליו שלא לפסול עצמו מקום שהתנאים לפסילה אינם מתקיימים. חובת השיפוט היא חובת השופט" [ע"פ 5756/95 עתאמנה נ' מדינת ישראל (1995)].

3.   סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט מורה כי "שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". חשש ממשי למשוא פנים, משמעו כי "[...] מן הנסיבות החיצוניות הכרחי להתרשם שקיימת אפשרות מאד מסתברת, שאכן נבצר מהשופט לשפוט את דינם של בעלי-הדין באובייקטיביות הדרושה" [ב"ש 48/75 ידיד נ' מדינת ישראל, פ"ד כט(2) 375, 381 (1975); וכן ע"פ 1988/94 בראון נ' מדינת ישראל, פ"ד מח(3) 608, 622-623 (1994) וע"פ 2144/04 מלול נ' מדינת ישראל (2004)]. על הטוען לקיומו של חשש ממשי למשוא פנים להניח תשתית עובדתית אובייקטיבית ואין די בתחושות סובייקטיביות של בעל-הדין [ע"פ 344/99 בשן נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(2) 599, 612 (1999)].

4.   אמת-המידה של 'חשש ממשי למשוא פנים' מושתתת על חזקה בדבר מקצועיותו של השופט אשר מעניקה לו את היכולת להבחין בין עיקר לטפל, בין רלוונטי לשאינו רלוונטי, בין קביל ושאינו קביל, ובין מה ששייך לעניין הנדון למה שאינו שייך לו. היא מכוונת למקרים בהם יש יסוד לטענה כי 'ננעלה דעתו' של בית-המשפט ונראה כי 'המשחק מכור' [בג"צ 2148/94 גלברט נ' כב' נשיא בית-המשפט העליון, פ"ד מח(3) 573, 605 (1994)]. עמדה על כך כב' הנשיאה דורית בייניש: "כבר נקבע, כי מעצם היות הבקשה לפסלות שופט בקשה המטילה צל כבד על השופט אישית ועל מערכת השפיטה, מתחייבות ראיות משמעותיות לשם הוכחת קיומה של עילת פסלות" [ע"א 9179/06 פלונית נ' פלוני, פסקה 6 (2007)].

5.   אמות-מידה אלה אינן מתקיימות בהליך דנן. המבקשת אינה טוענת למשוא פנים או כי 'ננעלה' דעתו של מותב זה; בפיה טענה כי ההחלטות שניתנו הובילו לגרירת הדיון ולעיכוב הבירור בתובענה לפינוי מושכר מעבר לזמן שנקבע לבירורה בדין. אלו אינן טענות אשר מקימות עילת פסלות [בש"א 9714/07 שמשית אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית בע"מ נ' שפרינגר (2007)]. די בכך כדי להוביל לדחיית הבקשה שלפני.

6.   למעלה מן הצורך יצוינו הדברים שלהלן:

הדיון נקבע ליום 19.10.2022 בשים לב לתאריך הגשת התביעה - 1.8.2022, ולמועד הנתון לנתבעים בדין לשם הגשת כתב-הגנה, והכול בהינתן פגרת הקיץ ופגרת סוכות.

דחיית הדיון מיום 19.10.2022 ליום 6.11.2022 הייתה דחיה קצרה; ההחלטה לגביה ניתנה בשים לב לנימוק שביסוד הבקשה - קרי, היעדרם של הנתבעים מישראל בתאריך הדיון, ומאחר שדחיית הבקשה הייתה מסבה לנתבעים עוול לא מידתי. היעתרות לבקשה לדחיית מועד הדיון ודאי שאינה מעידה על משוא פנים ואינה מלמדת כי נבצר מבית-משפט זה להכריע באופן אובייקטיבי בעניין שלפניו ובטענות לגופן.

הדיון שנקבע ליום 6.11.2022 לא נוצל למטרתו, למרבה הצער - תוך אובדן זמן שיפוטי, מטעמים שמונחים כל-כולם לפתחה של התובעת. התובעת סברה שתוכל להיות מיוצגת על-ידי בתה - אך זו אינה עורכת-דין ואינה רשאית לייצג בערכאות. הובהר, והתובעת כלל לא חלקה על כך, כי בהינתן מצבה הרפואי, אין בידה להסתמך על הזכות לייצוג עצמי. לא בכדי, לאחר שבית-המשפט הסביר את הדברים לתובעת ובתה, הן בחרו באפשרות של דחיית הדיון על-מנת שתהא לתובעת שהות להעמיד לעצמה ייצוג באמצעות עורך-דין.

נובע מכך שנקבע תאריך לדיון בתובענה, כפי שמתחייב בהליך מסוג זה - תוך הקפדה על הוראות הדין. הדיון לא מוצה למטרתו מטעמים שבאחריות התובעת, ואין בידה לגלגל זאת לפתחו של בית-המשפט.

7.   ההודעה בדבר העמדת ייצוג לתובעת לצרכי הדיון הוגשה ביום 15.11.2022. למחרת נקבע דיון ליום 6.2.2023. מאחר שאני עתידה לצאת לשבתון מיום 24.11.2022 עד יום 31.1.2023, ומאחר שמדובר בשבתון בחו"ל שאושר בידי כל הגורמים הרלוונטיים, מן הנמנע לקיים את הדיון במהלך תקופה זו. הדיון נקבע אפוא למועד הסמוך ביותר האפשרי, כפי שצוין בהחלטה שהורתה עליו.

8.   טרם קביעת תאריך לדיון - ובשים לב למיהותו של ההליך ולדין שחל עליו, נמסרה על-ידי הודעה טלפונית לכב' ס' הנשיאה בבית-משפט זה, כב' השופטת ארגמן.

ג.   סוף-דבר

1.     הבקשה נדחית אפוא.

2.     ככל שחרף האמור לעיל, התובעת סבורה שיש לנתב את ההליך לשופט אחר בזמן היעדרותי לרגל שבתון - ולא בגין עילת פסלות אשר איננה בנמצא, אזי עליה להגיש בקשה מפורשת, ברורה ומנומקת על כך, נתמכת בתצהיר, תוך ציון שהיא מופנית לכב' ס' הנשיאה ארגמן. בקשה כזו לא הוגשה וממילא אינני מוסמכת לדון בה.

3.     מאחר שלא התבקשה תשובה, לא יעשה צו להוצאות.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו חשוון תשפ"ג, 20 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.