1

 

 

 

 

1)          הנאשם הורשע ביום 26.10.2021, על-יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון בביצוע תקיפה סתם, עבירה לפי סעיף 379 בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

 

האישום

 

2)          לפי האישום המתוקן שהוגש בהסדר, בתקופה הרלבנטית לו, שירת הנאשם כבלש במשטרת ישראל בתחנת בית שמש. ביום 5.7.2019 הוא הגיע עם שוטרים נוספים לצורך סיוע בעבודות הריסת מבנה בית כנסת לא חוקי בעיר. במקום התכנס קהל מהחברה החרדית אשר חלקו התפרע, קילל וזרק חפצים אל עבר כוח השיטור. במסגרת זו, עמד המתלונן עם אחר בקרבת מקום ברחבת חניה הנמצאת בסמיכות לביתו (להלן: "החניה"). המתלונן וחברו התבקשו על-ידי השוטרים לעזוב את המקום. הנאשם עם שוטר נוסף דחפו את חברו של המתלונן, הנאשם אף בעט בו.

 

2

3)          שוטר שלישי שנכח במקום, החל לדחוף את המתלונן מהמקום. המתלונן לא שיתף עמו פעולה ואחז בפלג גופו העליון של השוטר אשר הכה אותו בפניו. כי אז, הגיעו הנאשם והשוטר השני לסייע לחברם השוטר השלישי במעצרו של המתלונן. במהלך המעצר, הכה הנאשם את המתלונן בפניו. לאחר המתואר, הובַל המתלונן לניידת כשהוא מורם על-ידי מספר שוטרים אשר אחזו בידיו וברגליו. בשלב מסוים של ההובלה, הועמד המתלונן על רגליו והתקדם עם השוטרים לעבר הניידת. המתלונן הלך לכיוונה כאשר שתי ידיו היו מוחזקות על-ידי שני שוטרים והנאשם דחף אותו בגבו. לפתע וללא כל סיבה, לפת הנאשם בפאת ראשו של המתלונן והמשיך בהובלתו לכיוון הניידת באמצעות משיכה בפאה. בשל עוצמת המשיכה, הורכן ראשו של המתלונן כלפי מטה.

 

4)          בעקבות מעצרו של המתלונן, נגרמו לו סימני חבלה בפנים, בגב, במרפק, באמה, בכתף ובאגן. באותו היום, מסר הנאשם גרסה בפני חוקרת משטרה, חלף עריכת דו"ח פעולה. במסגרתה, מסר הנאשם בכזב כי כאשר הגיע לחניה, התקיף אותו המתלונן באגרופים ומכות לעבר פניו, שרט את החלק הקדמי של אמתו הימנית וחבל באמתו השמאלית. יש לציין, כי במהלך האירוע נחבל הנאשם ורגלו גובסה.

 

5)          עוד לפי האישום, ביום 6.7.2019 התקשר שוטר לנאשם לוודא את סיבת חבלתו, הנאשם מסר לשוטר הפונה בכזב כי המתלונן בעט בו יחד עם אחרים וזו סיבת החבלה. השוטר הפונה ערך מזכר שמתעד את גרסתו הכּוזבת של הנאשם והכניסו לתיק החקירה שנפתח נגד המתלונן בחשד לתקיפת שוטר, הפרעה לשוטר והתקהלות אסורה. בעקבות גרסתו הכּוזבת כאמור, נפתח תיק פלילי נגד המתלונן, הוא נעצר ומעצרו הוארך על-ידי בית המשפט. במעשיו המתוארים לעיל, תקף הנאשם את המתלונן שלא כדין.

 

תסקיר שירות המבחן

 

3

6)          לפי התסקיר מיום 3.5.2022 (תוך התייחסות תמציתית לשם שמירה על צנעת הפרט), הנאשם בן 31, נשוי ואב לשני ילדים קטנים. הוא המפרנס היחיד במשפחתו. יש לו רקע משפחתי מורכב שהשפיע על הקשר שלו עם אביו. הוא השלים 12 שנות לימוד, שירת בצבא, בשירות בתי הסוהר וכלה במשטרה. כיום הוא עובד במגזר העסקי. הנאשם תיאר בשירות המבחן את הרקע לאירוע כאשר נקרא עם חבריו לפינוי מבנה בלתי חוקי בשכונה חרדית בעיר בית שמש. קבלת הפנים של השוטרים על-ידי הנוכחים שם הייתה אלימה. הנאשם הודה כי ביקש מהמתלונן להתפנות, ולאחר שזה סירב, הוא וחברו הובילו אותו לניידת כאשר הנאשם תפס את פאת ראשו של המתלונן וזה נשמט מטה תוך כדי ההליכה. הנאשם הסביר כי לא שם לב לאופן האחיזה וגם לא התכוון לפגוע או להשפיל את המתלונן. הוא פעל תחת לחץ בשל הנסיבות. הנאשם הביע חרטה וקיבל אחריות מלאה. הנאשם גם הביע רצון להשתלב בתוכנית גפ"נ (גישור פוגע נפגע) ולוּ גם על מנת ליישב את ההדורים עם הנפגע. לאחר האירוע הוא הועבר מתפקידו ובהמשך הוא פרש מהמשטרה.

 

7)          שירות המבחן התרשם ממידת אחריות גבוהה של הנאשם, כמפרנס וכאיש משפחה. הוא מבטא תקשורת טובה מול גורמי סמכות וטיפול והביע רצון כאמור לתוכנית "צדק מאחה". כל אלה נוסף להעדר עבר פלילי, מהווים גורמי סיכוי לשיקום. לצד זאת, קיים הרקע המשפחתי והחוסר הרגשי שחווה הנאשם בצעירותו. הוא נחשף בעברו לעולם העברייני דבר שהיווה עבורו אירוע חווייתי שלא קיבל טיפול ראוי. הוא נטל על עצמו אחריות ותפקידים שלא תאמו את רמת הבשלות שלו, דבר שהשפיע על התפתחותו הרגשית. מכאן, נראה שהוא מתקשה להראות חולשה ולפנות בבקשות עזרה. אלה מהווים גורמי סיכון להישנות התנהגות פוגעת בעתיד. לאחר שקלול של כל אלה, שירות המבחן מציע להשית על הנאשם שירות לתועלת הציבור (להלן: "של"צ") בהיקף נרחב של 200 שעות זאת כעונש מוחשי לצד צו מבחן למשך שנה.

 

תמצית טענות הצדדים לעונש

 

4

8)          המאשימה טוענת, בין השאר ובעיקר, כי מדובר באירוע מתמשך שבו בחר הנאשם להתנהג באלימות ובבריונות כלפי המתלונן. מעשיו מגלמים פגיעה פיזית ונפשית, ביזוי והשפלה למתלונן בעצם הובלתו מפאתו. במעשהו, נפגעו ערכי שלמות הגוף ואמון הציבור במשטרה ובשוטרים. השוטרים משמשים זרועה הארוכה של המדינה לאכיפת החוק ונתפסים בעיני הציבור כנציגי שלטון החוק, לכן עליהם להקפיד על התנהגות תקינה ולפעול כדין. מתחם העונש ההולם נע במנעד שבין ארבע חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בעבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל. מאחר והנאשם התחרט על מעשהו, וכן מאחר ושירות המבחן התרשם שאין לנאשם קווים עברייניים או אלימים באישיותו ובהתנהגותו, ובהתחשב בכך שהנאשם אינו משרת עוד במשטרה, עותרת המאשימה להשית עונש ברף התחתון של המתחם, והוא חמישה חודשי מאסר בפועל אשר יכול וירוצו בעבודות שירות, מאסר מותנה ופיצוי למתלונן בהתחשב בפגיעה הגופנית וגם הנפשית עקב כך שנעצר על-יסוד מידע כּוזב מפי הנאשם.

 

9)          הנאשם - באמצעות באת-כוחו עו"ד אירית באומהורן - טוען בין השאר ובעיקר, כי הוא נטל אחריות על מעשיו, הודה והתחרט ואף הסכים להליך של "צדק מאחה". יש לראות את האירוע שבו השתתף תוך התייחסות לתנאים שסבבו אותו. מדובר היה בסיטואציה קשה מאוד של הפגנה רבת משתתפים בחברת החרדית, שעוקבת הפגנה קודמת מאותו שבוע. הנאשם היה אמור לנסוע לצפון עם משפחתו והגיע למקום האירוע לבקשת מפקדו. באירוע, הוא נפצע בקרסול ונזקק לטיפול רפואי. בהמשך, הוא שהה בחופשת מחלה למשך חודש. בהתחשב בכל אלה, מנעד הענישה נע בין של"צ ללא הרשעה, לשל"צ עם הרשעה, ולכל היותר מספר חודשים בודדים של עבודות שירות. הנאשם בן 31 ואב לילדים קטנים. חייו אינם פשוטים וחרף הרקע המשפחתי שלו, הוא שירת מספר שנים בגופי אכיפה ללא כל בעיות. אין עבר פלילי. מכאן, יש להסתפק ב-120 שעות של"צ הן על מנת להפחית את הפגיעה בפרנסתו וכן מאחר והתסקיר החמיר עמו כאשר סבר כי מדובר בהרשעה בשתי עבירות.

 

10)      במסגרת טיעוניו לעונש, הגיש הנאשם דו"ח פציעה (מוצג נ/1); תמונות פציעות בידיו (מוצג נ/2); מסמכים מתקופת שירותו בשב"ס (מוצג נ/3); מסמכים מתקופת שירותו במשטרה (מוצג נ/4).

 

11)      גם הנאשם עצמו דיבר לפניי בדיון הטיעונים לעונש מיום 8.5.2022. הוא הביע את התנצלותו על המקרה ומסר שהוא נוטל אחריות מלאה עליו. עוד מסר כי לא הייתה לו כל כוונה לפגוע במתלונן, אך הוא מודע שלא פעל כנדרש. כחלק מהפקת הלקחים ונטילת האחריות, כאדם וכאיש חוק, הוא החליט לפרוש מעבודתו במשטרה. הוא לא פוטר.

 

דיון והכרעה

 

5

12)      לפי סעיף 40ב בחוק העונשין: "העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו". לצורך מילוי מלאכת גזירת הדין, נקבע בסעיף 40ג כי בית המשפט יקבע מתחם עונש הולם למעשה העבירה, ולשם כך יתחשב בערך החברתי שנפגע מביצועה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. לאחר מכן, בתוך המתחם שייקבע, יגזור בית המשפט את העונש המתאים לנאשם, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, תוך מתן רשות לחרוג ממתחם זה.

 

13)      הערך המוגן: אין להכביר במילים ביחס לכך שהפעלת אלימות היא מעשה אסור בדין, פסול חברתית וגם מכוער, שפוגע בביטחונו האישי והבסיסי של הקורבן, שלוות נפשו ושלמות גופו, כל זאת לצד העלבון וההשפלה שיכולים גם ללוות מעשה זה ולגרום לפגיעה רגשית ונפשית אצל הקורבן.

 

14)      נכון, כל מעשה ומעשה נבחן לגופו, ונסיבות מקרהו של פלוני מובחנות מנסיבות מקרהו של אלמוני. ואולם, כמכלול, "יש לעקור מן השורש את נגע האלימות שפשה בחברתנו. במלחמה זו מוטל על בתי המשפט תפקיד חשוב ביותר, שעיקרו הוקעת התופעה וגזירת עונשים מחמירים על אלו הבוחרים לנקוט בדרך האלימות" [ע"פ 8991/10 מכבי נ' מדינת ישראל (27.10.2011)]. עוד על הצורך בענישה מרתיעה להתמודדות עם נגע האלימות, ראו והשוו: ע"פ 6277/20 היילי נ' מדינת ישראל (24.3.2021); ע"פ 4173/07 פלוני נ' מדינת ישראל (16.8.2007)].

 

15)      בנוסף, ובעיקר לענייננו, ביחס לתקיפה על-ידי שוטר, לפי ההלכה הפסוקה: "תקיפת אזרח על ידי שוטר חמורה פי כמה וכמה מתקיפה על ידי אדם אחר. אין אדם חייב, במדינת חוק, לספוג מכות, רק מפני שהמכה הוא שוטר" [ע"פ 89/78 אפנג'ר נ' מדינת ישראל, פ"ד לג(3) 141, 163 (1979)]. על הצורך בענישה מרתיעה בגין ביצוען של עבירות אלימות על-ידי אנשי משטרה, ראו גם: רע"פ 3021/16 לוזובסקי נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (19.4.2016).

 

6

16)      נסיבות ביצוע העבירה: ביום האירוע, נקרא הנאשם עם חבריו להתמודד עם מתקהלים בבית שמש סביב פינוי מבנה לא חוקי שם. כפי שניתן להבין מכתב האישום, חלק מן המתקהלים התפרעו. כפי שהודה בכך הנאשם, לאחר עימות בין שוטר אחר לבין המתלונן אשר נכח שם ברחבת חניה בסמיכות לביתו וסירב להתפנות לבקשת השוטרים, עצרו הנאשם וחבריו את המתלונן. הנאשם גם הכה אותו בפניו. לאחר מכן הובילו אותו לניידת כשהוא מורם בידיו וברגליו, ובשלב מסוים, הוא הועמד על רגליו והמשיכו בהליכה תוך הובלתו לעבר הניידת. לפתע, וללא כל סיבה, לפת הנאשם בפאת ראשו של המתלונן, תוך כדי הליכה כאשר ראשו היה מורכן מטה. למתלונן נגרמו סימני חבלה בחלקים רבים בגופו. לאחר מכן, הנאשם מסר בכּזב כי כאשר הגיע לחניה, המתלונן תקף ושרט אותו תוך גרימת חבלה. אם לא די בכך, בשלב מאוחר יותר עת ביקשו במשטרה לברר עמו את סיבת חבלתו (של הנאשם), הוא הטעים זאת עקב תקיפתו על-ידי המתלונן. על בסיס מידע זה נפתח תיק פלילי נגד הקורבן ונעצר.

 

17)      ובכן, שוטרי משטרת ישראל נקלעים לא אחת למפגשים אלימים עם מפגינים ומתקהלים. סיטואציות אלו מטבען מחייבות קבלת החלטות בין רגע, בלב הזירה, תוך התמודדות עם תנאים קשים ומורכבים אשר לעתים מעמידים את חיי השוטרים עצמם לפני סיכונים. מעבר לחובת השוטרים לנהוג אך ובלבד לפי הדין, אלא שתנאים כמתואר מהווים פתח רחב גם לטעויות בהפעלת שיקול הדעת, ובכלל, לטעויות אנוש מגוונות. חזקה שהמשטרה ושוטריה מיומנים דיה להתמודד עם סיטואציות מורכבות כאלו, תוך הקפדה על התמהיל הנכון של רגישות ונחישות, לשמירה על שלום הציבור והסדר הציבורי - מצד אחד, ומצד שני - שמירה על זכויות האדם ושלמות גופו ורכושו, על זכותו להפגין ולמחות, על זכותו לחופש ביטוי ועוד. אין מדובר במלאכה קלה, כלל וכלל. כל מקרה נבחן לגופו ולפי נסיבותיו.

 

18)      מסתבר שגם במקרה לפנינו, המפגש בין השוטרים לבין הנוכחים בשטח, ביניהם המתלונן, לא התנהל על מי מנוחות, זאת בלשון המעטה. ברקע האירוע היו עימותים אלימים בין המתקהלים לבין שוטרים לנוכח דרישת המשטרה לפנות מבנה בלתי חוקי. מטיעוני ההגנה עולה כי ימים לפני אירוע זה הייתה התקהלות דומה.

 

7

19)      אמנם לא הונחו לפניי ראיות ולא נשמעו עדויות, אך כעולה מעובדות האישום שבו הודה הנאשם, התנהגותו היא חמורה מאחר והיא חטאה כלפי המתלונן במספר הזדמנויות, החל בתקיפה הגופנית בפניו, משיכת הפאה שלו ואילוצו בלית ברירה להרכין את ראשו תוך כדי ההליכה לכיוון הניידת, וכלה בהודעה הכּוזבת בשתי הזדמנויות שהובילה "להסתבכות" המתלונן עם הדין הפלילי, לרבות מעצרו מאחורי סורג ובריח. חשוב להזכיר בהקשר זה, כי האישום המתוקן לפי ההסדר עניינו הוראת החיקוק תקיפה סתם, ותו לא, זאת לעומת האישום המקורי שכלל גם עבירת שיבוש מהלכי משפט, עבירה לפי סעיף 244 בחוק העונשין.

 

20)      אכן, לא מצאתי כל הסבר הגיוני מדוע הנאשם נהג כפי שנהג כלפי המתלונן הספציפי באלימות לרבות משיכתו מהפאה שלו תוך כדי שהאחרון מרכין את ראשו עקב זאת. אין לי בנסיבות העניין אלא להסיק שהתנהגותו הייתה בריונית, ונועדה להשפיל ולבזות את המתלונן באותה נקודת זמן. טענת הנאשם בשירות המבחן לפיה לא שם לב לאופן האחיזה בפאה, אין בה ממש, מאחר ומלכתחילה, לא ברור מדוע היה צורך לגעת בפאות שעה שהמתלונן, כפי שעולה מכתב האישום, כבר היה מובל אל עבר הניידת על-ידי שלושה שוטרים ביניהם הנאשם, ואין כל אינדיקציה כי ניסה לברוח או שמא ניסה לתקוף או לנגוח במי מהשוטרים בראשו. התנהגות הנאשם אסורה, פסולה ומכוערת.

 

21)      לצד זאת, נתתי את דעתי לכך שהנאשם פעל כפי שפעל בזמן האירוע כאשר ברקע שררו תנאים מורכבים ומאתגרים בעקבותיהם גם הוא נפצע בגופו. האישום עצמו מצביע על התקהלות שבה חלק מהאנשים התפרעו. בנוסף, נתתי את דעתי לכך שמדובר באירוע נקודתי, קצר זמן ובלתי מתוכנן מראש. נסיבות אלו יש בהן למַתֵן במעט את חומרת המעשה.

 

22)      מתחם הענישה ההולם: תוך השוואה למקרים בהם נדון ביצוע עבירת תקיפה סתם, לרבות על-ידי לובשי מדים, וכן לעתים בצירוף עבירות נוספות, נראה כי מנעד הענישה הוא רחב מאוד ונע בין ענישה צופת פני עתיד, זאת ברף התחתון, ועד מאסר בפועל למשך שנה, זאת ברף העליון.

 

8

ראו והשוו: רע"פ 10232/17 ראובן נ' מדינת ישראל (14.3.2018); רע"פ 3993/16 אביטן נ' מדינת ישראל (30.5.2016); רע"פ 3021/16 לוזובסקי נ' מדינת ישראל (19.4.2016); ע"פ 6873/14 מלכוב נ' מדינת ישראל (18.12.2014); רע"פ 8241/13 ברדה נ' מדינת ישראל (25.3.2014); עפ"ג (מחוזי - י-ם) 13038-09-18 מדינת ישראל נ' פיקארד (14.11.2018); עפ"ג (מחוזי - י-ם) 60406-10-17‏ אמור נ' מדינת ישראל (16.7.2018); ע"פ (מחוזי - י-ם) 9631-09-15 דוידוב נ' מדינת ישראל (3.2.2016); ת.פ. (השלום - י-ם) 5898-05-18 מדינת ישראל נ' רובינשטיין (20.10.2021); ת.פ. (שלום - י-ם) 24062-09-18 מחלקה לחקירות שוטרים נ' עראידה (30.10.2019); ת.פ. (שלום - י-ם) 19448-07-18 מדינת ישראל נ' נחמן (23.10.2019); ת.פ. (שלום - כ"ס) 20256-08-17 מדינת ישראל נ' שון (18.7.2018); ת.פ. (שלום - י-ם) 8625-05-16 מחלקה לחקירות שוטרים נ' בחבוט (15.2.2017).

 

23)      בעיניי, בהתחשב במכלול האמור, מתחם הענישה ההולם את נסיבות העבירה נע בין מאסר מותנה עם ענישה חינוכית-טיפולית ועד מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, לצד ענישה נלווית.

 

9

24)      נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה: הנאשם הוא בחור צעיר יחסית (בן 31). אב משפחה ומפרנס. נטול עבר פלילי. לנאשם קיים רקע משפחתי מורכב כמפורט בתסקיר. כעולה מהמוצגים שהוצגו בראיות לעונש, הוא תרם שנים רבות מצעירותו בשירות כוחות הביטחון, בכלל זאת שב"ס והמשטרה. לנאשם תעודות הערכה מקצועיות מתקופות שירותו שהן חיוביות מאוד ואשר ללא ספק היה בהן להבטיח לו קידום מקצועי בתפקידיו. נוסף על כך, הוא נטל אחריות מלאה על המעשה שלו והביע לפניי חרטה מלאה על המעשה שביצע, כל זאת ללא הצורך בשמיעת עדים, לרבות עדות המתלונן, על כל המטען הרגשי הנובע ממעמד זה אצל המתלונן, לצד החיסכון בזמנם של הצדדים, של העדים ושל בית המשפט. התרשמתי מכּנות דבריו של הנאשם לפניי. לכך אוסיף, כי הנאשם כבר פשט מדים ואיננו משרת עוד במשטרת ישראל. לדבריו הוא התפטר. סבורני כי יש בזאת גם תשלום של מחיר אישי כבד שהוא שילם עקב חומרת מעשהו. נתתי את דעתי גם לחלוף התקופה ממועד האירוע ועד מועד גזירת הדין וכן לעובדה לפיה באירוע הוא נפצע בגופו ונזקק לטיפול רפואי ולתהליך החלמה.

 

25)      עוד בנדון, נתתי את דעתי מצד אחד לכך שלנאשם אין קווים עברייניים או אלימים באישיותו, וגם לסיכויי השיקום ונכונותו להשתתף בתוכנית "צדק מאחה", וכן מצד שני נתתי את דעתי לסיכון להישנות מעשה אלימות כפי שתואר בתסקיר, שנובע מהחוסר הטיפולי, דבר שמעצים אף הוא את הצורך הטיפולי לצד הפן הענישתי.

 

26)      לאחר כל אלה סבורני שיש למקֵם את עונשו של הנאשם ברף התחתון של המתחם. בתוך כך, על העונש שיוטל לשקף גם את מידת הפגיעה במתלונן שנפגע בגופו ובנפשו עקב המעצר שמבוסס על מידע כּוזב. בית המשפט ער לכך שהמלצת שירות המבחן ל-200 שעות של"צ ניתנה על רקע ההנחה לפיה הנאשם הורשע בשתי עבירות (פסקה ראשונה בתסקיר). על כן, לא מן הנמנע כי לוּ המצג האמור היה מתוקן, היקף השעות היה מופחת. למרות זאת, גם בהנחה שהיה מוצע היקף שעות שהוא פחות מ-200, אני סבור כי זה אינו עולה בקנה אחד עם החומרה העולה מן הנסיבות. מכאן, נדרשת הרחבת היקף דווקא.

 

סיכום

 

27)      לאחר שקלול של כל האמור, משית על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א)    300 שעות שירות לתועלת הציבור לפי תוכנית שיכין שירות המבחן ותוגש לעיון בית המשפט תוך 45 יום. הנאשם יבצע את התוכנית תוך שנה מיום קביעתה.

 

ב)      ניתן בזאת צו מבחן למשך שנה מהיום.

 

ג)       3 חודשי מאסר שירוצו ככל שהנאשם יעבור עבירת אלימות או איומים תוך שלוש שנים מהיום.

 

10

ד)      הנאשם יכתוב מכתב התנצלות למתלונן, וזאת יעשה תוך 15 יום. הנאשם יגיש עותק של המכתב לתיק בית המשפט. באחריות המאשימה לעדכן את המתלונן בנדון.

 

ה)     הנאשם יפצה את המתלונן בסך 6,000 ₪ אשר ישולם ב-3 תשלומים חודשיים עוקבים. התשלום הראשון יבוצע עד יום 21.7.2022, והתשלום שלאחריו עד היום ה-21 בחודש העוקב, וכך חוזר חלילה. באחריות המאשימה לעדכן את המתלונן בנדון.

 

28)           הנאשם מוזהר בזאת, כי ככל שלא ישתף פעולה לקיום הצווים שהוריתי עליהם לעיל או יפר מי מהם, לא מן הנמנע כי רכיבי העונש, כולם או חלקם, ישובו לשולחנו של בית המשפט לבחינה מחודשת, לרבות שקילה של הטלת מאסר בפועל.

 

29)           אשר לתשלום הפיצוי, באחריות הנאשם לבדוק את אפשרויות התשלום במרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות, באמצעות אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה. התשלום יכול להתבצע באמצעות המוקד הטלפוני (35592*), כרטיס אשראי או במזומן בדואר.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום.

 

 

ניתן היום, כ"ד סיוון תשפ"ב, 23 יוני 2022, בהעדר הצדדים.